שבעה עוזרים משפטיים של ארבעת נשיאי בית המשפט העליון האחרונים, מונו לרשמים או לשופטים בתקופות כהונתם של אותם נשיאים. עוזר נוסף מונה כאשר השופטת עימה עבד הייתה המשנה לנשיא בית המשפט העליון. שני עובדים נוספים בהנהלת בתי המשפט מונו לשפיטה כאשר הממונים עליהם היו בעלי השפעה בוועדה לבחירת שופטים. כך מעלה בדיקת News1.

כידוע, נשיא בית המשפט העליון הוא חבר בכיר בוועדה לבחירת שופטים, ולרוב "שולט" גם בקולותיהם של שני שופטי העליון האחרים החברים בוועדה. מינוי רשמים מצוי כמעט לחלוטין בשליטת הנשיא, הממנה את ועדת האיתור הבוחנת את המועמדים לתפקיד, וממליץ - יחד עם שופט נוסף - בידי שר המשפטים את מי למנות מתוך מאגר המועמדים.

יש להדגיש, כי מינוי הרשמים (כולל רשמי בית המשפט העליון) אינו עובר את התהליך של הוועדה לבחירת שופטים, הכולל פרסום לציבור של שמות המועמדים, ראיון בידי ועדת משנה בה חברים גם פוליטיקאי ועורך דין, ודיון מסודר ומתועד במליאת הוועדה. במצב זה, כאשר נשיא העליון ממליץ למנות לרשם את מי שהיה עוזרו המשפטי עד אותו מועד - הרי שיש בכך ניגוד עניינים ברור.

נשיאי העליון בשנים הרלוונטיות היו אהרן ברק (2006-1995), דורית ביניש (2012-2006), אשר גרוניס (2015-2012) ומרים נאור (2017-2015). רשימת המינויים המלאה:

מיכל אגמון-גונן הייתה בשנים 1996-1992 עוזרת משפטית של אהרן ברק בתפקידו כנשיא בית המשפט העליון, ביוני 1996 נבחרה לשופטת שלום בירושלים וחודש לאחר מכן מונתה לרשמת בית המשפט העליון.

קרן אזולאי הייתה עוזרת בכירה לאשר גרוניס בתפקידו כנשיא בית המשפט העליון בשנים 2014-2012, ומונתה ביוני 2014 לשופטת בבית משפט השלום בירושלים.

דליה אסטרייכר הייתה עוזרת משפטית בבית המשפט העליון (באתר הרשות השופטת לא צוין האם השתייכה לשופט מסוים) בשנים 2014-2002, ובספטמבר 2014 מונתה לרשמת בכירה בבתי משפט השלום במחוז המרכז.

אמיר ויצנבליט התמחה בשנים 2006-2005 אצל מרים נאור בבית המשפט העליון, היה עוזר משפטי של אשר גרוניס בשנים 2015-2013, והתמנה לשופט שלום במחוז המרכז באוגוסט 2016.

טל חבקין היה עוזר משפטי בבית המשפט העליון (גם כאן לא צוין האם עבד עם שופט מסוים) בשנים 2014-2011, ובדצמבר 2014 מונה לשופט בית משפט השלום בתל אביב.

דנה כהן-לקח הייתה עוזרת של הנשיאה דורית ביניש בבית המשפט העליון בשנים 2010-2006, ומונתה בפברואר 2010 לרשמת בית המשפט העליון.

גאולה לוין הייתה בשנים 2007-2003 עוזרת בכירה לאהרן ברק ודורית ביניש בתפקידם כנשיאי בית המשפט העליון, ובאוגוסט 2007 התמנתה לרשמת בית המשפט העליון.

כאמור, בדיקת News1 העלתה שלושה מינויים נוספים המעוררים חשש לניגוד עניינים:

סיגל אלבו עבדה בשנים 2003-1999 במחלקה המשפטית בבית המשפט העליון, ומונתה בספטמבר 2003 לרשמת בהוצאה לפועל (שהייתה אז חלק ממערכת בתי המשפט).

דניאל קירס היה עוזר משפטי של מרים נאור בבית המשפט העליון בשנים 2003-2002 ו-2011-2009 ומונה לשופט שלום במחוז הצפון בדצמבר 2013, כאשר נאור הייתה המשנה לנשיא וחברה בוועדה לבחירת שופטים.

שלי רוזמן-פרקש הייתה עוזרת למנהל בתי המשפט ועורכת דין במחלקה המשפטית של ההנהלה בשנים 2016-2010, ומונתה לרשמת בבתי משפט השלום במחוז המרכז בספטמבר 2016. מנהל בתי המשפט, מיכאל שפיצר, הוא אדם מקורב ביותר לנשיאי העליון ומשמש כמזכיר הוועדה לבחירת שופטים (אם כי, כפי שצוין, מינויי רשמים אינם עוברים בוועדה).

מותר לשער, כי התנהלות דומה מצד גורמים פוליטיים או גופים ציבוריים, הייתה גוררת ביקורת ציבורית קשה ואולי אף התערבות שיפוטית. ניתן גם לתהות, האם לנוכח המינויים הרבים לשיפוט של יוצאי מערכת בתי המשפט - כפי שנחשפו ביומיים האחרונים ב-News1 - אין מן הצביעות בטענותיהם של נשיאי בית המשפט העליון נגד "דילים" בין פוליטיקאים לעורכי דין.