אהבת הקצין האנגלי

בשנות מלחמת העולם השנייה התנדבו אלפי צעירים וצעירות לצבא האנגלי על-מנת להלחם בגרמנים, להציל מה שעוד נותר, ולחוש שזו המשימה מספר אחת. אך בתום המלחמה, הפכו האנגלים בתובנה של הפלמ"ח וההגנה ליעד להתנגדות - מה שהאצ"ל והלח"י עשו כל שנות הארבעים, ובעטיין נתפסו ונשלחו למחנות מעצר בקניה. השנאה לבריטים כה הייתה עזה, עד כי בחורות שנתפסו בקשר רגשי עם האנגלים - נתפסו, הואשמו בבגידה וכמה אף הוצאו להורג.

במרכז העלילה עומד סיפורה של דסי, שאביה (דודו ניב השחקן הקלאסי) היה תעשין עשיר הודות לקניינים האנגלים, ונהג לארחם במסיבות בביתו תוך הצגת בנותיו הקטנות לאורחיו. דסי, בהמשך התנדבה בגיל 17 לצבא הבריטי. שם הכירה קצין מודיעין שפעל במצרים כנגד צבאו של רומל הגרמני, ולא כנגד היהודים בארץ ישראל. במקרה הכירו השניים, התאהבו ונישאו. לאחר שלוש שנים, כשדסי נושאת תינוק ברחמה - נהרג בעלה האוהב. היחס של משפחתו אליה, שבצעד משפטי נלוז נלקח ממנה בנה, והיא נשארה ללא כל - כל אלה גרמו לה להגיע יום אחד לארץ ישראל, בדיוק בערוב ימי השלטון הבריטי כאן.

הסיבה לבואה כביכול הייתה חתונת אחותה הצעירה גילה (ג'וי ריגר). האמת הייתה נעוצה בידיעה שהדודה הרחומה (אסתי קוסוביצקי) דאגה ליידע אותה כל 6 השנים על הקורה בארץ, ובכך שהחתן המיועד לאחותה הוא עורך דין ממשרד מהגדולים בארץ. נטע גרטי (כדסי), מגיעה לפנסיון מרופט על חוף הים בת"א (בעיצובה של אלכסנדרה נרדי) אותו מנהלת אידה (עירית קפלן). נטע גרטי שופעת הרגש החם היא הדמות שעל כתפיה מונחת כל הדרמה: הן בנסיונה לשכנע את אידה ובכך תאפשר לה להישאר ללא תשלום עד שתקבל כסף; הן בפגישה עם אחותה עוד בלילה שלאחר החתונה, בנסיון להגיע למטרתה המוסווית; והן בכך שהיא כובשת את לב הקהל בטרגדיה שלה, של אם שבנה נלקח ממנה ובעלה נהרג.

עירית קפלן כאידה, משובבת נפש, ומעניקה לצופים רגעי חסד של הקלה הודות להומור המושחז שלה, למקצועיות משחקה, שלא נדרש כלל לבימוי מעצם כשרונה. הדרמה רוויה ברגעים כאלה גם הודות למשחקו, שירתו ונגינתו של המוסיקאי המתגורר אף הוא בפנסיון - עמירם (אבישי מרידור בעל הקול הנפלא, החן והמשחק הכה טבעי שלו). דמות נוספת בפנסיון הוא יצחק חזקיה כפליט שהגיע מהשואה, וקרובו אינו מוכן לקבלו לביתו. וכך הוא תקוע על צווארה של אידה כמו שאר הדיירים שלא משלמים. הופעתו של חזקיה, שהיא כמעט ללא מילים, מעניקה לצופים משחק עוצמתי וחודר ומעצימה את מיקומו בקאדר של שחקני הקאמרי.

כך גם הופעתה של תיאה, נערת הליווי המתגוררת בפנסיון, ומביאה לחדרה את לקוחותיה, בסצינות המזכירות את היצאנית במחזמר "קברט". כינרת לימוני כ"תיאה" מרנינה את הלב במשחקה וכן ביכולת שירתה המודגם בקטע שירה משותף עם אבישי מרידור. כך הצעירים מעניקים לקאמרי את הניואנס הטרי והרענן, המגוון הודות ליכולותיהם הן במשחק, הן בשירה והן בתנועה - וזה אמור לגבי כל הצעירים זה מקרוב באו.

הדרמה של מיטלפונקט עמוסה בתת-סיפורים שלא פותחו דיים, ויכלו בנקל להוות בסיס לשני מחזות לפחות. עושר סיפורי המבוסס על סיפורים שהיו, אך מפאת הגודש של הסיפורים, אין ירידה לעומקם. אך לקהל די בחשיפת תקופה שהאור והחושך טובלים בהם יחדיו. מלחמה לחרות ישראל, שהציתה להבות גם בלב האנשים, וגרמה להתרחשויות כואבות ומשמחות כאחת.

הקהל הישראלי אכן בנוי ופתוח למחזאות ישראלית הנוגעת בהיסטוריה שרובינו לא חיו אותה, וחלקו חף מכל ידע לגביה. היום הכל פתוח, וההיסטוריה שלנו רק מחכה למחזאים שיעלעלו בה ויעלו מחזות שידברו ללב כל הקהל. למעשה בלי פוליטיקה, מוליך אותנו המחזאי ליעדו: לנסות להיות יותר טולרנטים, פתוחים, כלפי כל מי שנחשב לאחר". ובכך קלע למטרה.