|
מסתמן אסון [צילום: הדס פרוש, פלאש 90]
|
|
|
|
|
אתם יודעים למה ייתכן שהכנסת ה-21 תתפזר חודש לאחר שנכנסה לתפקידה? כי זה אפשרי. ואתם יודעים איך ניתן היה למנוע את זה? אם זה היה בלתי אפשרי.
שנים אני כותב, שהאפשרות לפזר את הכנסת לפני תום כהונתה היא בלתי הגיונית ובלתי מוסרית. בבחירות אנחנו שולחים את נציגינו לבית המחוקקים למשך ארבע שנים. יש לנו סוג של חוזה איתם: אנחנו ממנים אותם לייצג אותנו, מעניקים להם שכר ולשכה ועוזרים ופנסיה, והם צריכים לעבוד אצלנו ארבע שנים. חלקם עובדים אצלנו בקואליציה ובממשלה, חלקם עובדים אצלנו באופוזיציה ובכנסת. אבל כולם עובדים של כולנו, כי בלי קשר למפלגה בה בחרנו - כל משלם מיסים נושא בחלקו היחסי בשכרו של כל חבר כנסת.
תראו לי עוד מקום עבודה, בו יכולים העובדים לקום ולהודיע מהרגע להרגע: זהו, סיימנו לעבוד אצלכם. ותראו לי עוד מקום עבודה, בו עובדים כאלה יכולים להגיש את מכתב ההתפטרות ביד אחת, וביד השנייה להציג קורות חיים כדי שנשכור אותם שוב. ותראו לי עוד מקום עבודה, בו דבר אינו מונע מעובדי הדלת המסתובבת לעשות את אותו תרגיל פעם אחר פעם. ותראו לי עוד מקום עבודה, בו העובדים הם שמחליטים בצורה בלעדית וחד-צדדית כמה יעבדו ומתי יעבדו ומתי יתפטרו.
כל זה הוא עוד לפני שדיברנו על התוצאות ההרסניות של קדנציות בלתי מובטחות. הממשלה מתרכזת בפופוליסטי ובמיידי, כי איש משריה אינו יודע כמה זמן יכהן. האופוזיציה מתרכזת בהפרעה לממשלה לתפקד, בתקווה שתצליח לקצר את ימיה. וזה במקום שהממשלה תמשול, ושהאופוזיציה תבקר אותה ותפקח עליה ותציג חלופה לקראת הבחירות הבאות.
לא שמעתי מעולם סיבה משכנעת אחת לאפשרות לפזר את הכנסת בכל שלב של כהונתה. בפועל, האפשרות הזאת היא שוט בו ראש הממשלה מאיים על שותפיו, ובו שותפיו מאיימים עליו וזה על זה. אז מה קורה אם השותפים לא יכולים להמשיך לפעול יחד? תרשו לי לשער, שאם היו יודעים שאי-אפשר להקדים את הבחירות - הם היו מוצאים את הדרך כן לחיות ביחד. בדיוק כשם שאם אי-אפשר היה להקדים את הבחירות, היה נמנע מאיתנו הטירוף של הימים האחרונים והיה נמנע האסון המסתמן של שתי מערכות בחירות בתוך חצי שנה.
אולי הפארסה הקטסטרופלית של הימים האחרונים תבהיר סוף-סוף לפוליטיקאים שלנו, שצריך למנוע את הישנותה. והדרך היחידה לעשות זאת היא לא לאפשר כלל לפזר את הכנסת, או לפחות לחייב רוב של 80 חברי כנסת לצעד כזה (אותו רוב הדרוש כדי להאריך את כהונתה) ונסיבות מיוחדות המצדיקות זאת (שוב, כמו במקרה של הארכת כהונה). אם החוק הנוכחי יישאר על-כנו - אל תתפלאו אם המחזה המביש הנגלה לעינינו, יחזור על עצמו.