בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
מדינות רבות משתמשות בצבאותיהן לצורך המאבק בקורונה. ניתן לאפיין חמש דרגות של שימוש כזה, וישראל מצויה בשלוש הראשונות ● מעבר לשתי העליונות אפשרי רק במצבים קיצוניים ביותר
אין צבא בעולם שהתכונן לתרחיש אזרחי בסדר גודל של מגפת הקורונה. עם זאת, רוב צבאות העולם החלו בחודש האחרון להירתם להתמודדות עם התפשטות הנגיף במדינות אוטוקרטיות ודמוקרטיות כאחת. מובנת נטייתם של מנהיגים, גם במדינות דמוקרטיות, לקרוא לעזרת הצבא לסייע לאזרחים במצב החרום המוגדר על-ידי רבים - כולל על-ידי הנשיא דונלד טראמפ - "מלחמה". למרות הקיצוצים של מרבית הצבאות במדינות הדמוקרטיות, עדיין עומדים לרשותם משאבים רבים היכולים להיות רלוונטיים גם לניהול המאבק נגד הקורונה. חלקם חומריים וחלקם המשמעותיים יותר הם המשאבים האנושיים - כוח אדם ממושמע ומאורגן, עתיר ניסיון וכושר הסתגלות.
להלן אבחנה בין חמש רמות של פעילות צבאית, על-פי מידת המגע של הצבא עם האוכלוסייה האזרחית בסדר עולה, מסיוע לחיכוך ועד חדירה לתחום האזרחי השלטוני.
רמה א': סיוע לוגיסטי לגופי שירות אזרחיים
רמה בסיסית זאת כוללת את הפעולות הצבאיות הנפוצות ביותר במשבר הקורונה: שימוש באמצעי תחבורה ואספקת ציוד חיוני לאזרחים וכן הקצאת כוח אדם למפעלים חיוניים (למשל בטייוואן). המשותף לכל אלה הוא חשיפת הצבאות, המשמשים רק כתמיכה למנגנונים הציבוריים, למגע מוגבל עם האזרחים.
רמה ב': העברת אספקה וציוד מהצבא למערכות אזרחיות
פעולות הצבא, הננקטות בהוראת הדרג האזרחי ובפיקוחו, מגבירות את הממשק עם קבוצות של האוכלוסייה. במקרים קיצוניים של סגר (כמו בהודו) נקרא הצבא לחלק מנות קרב בכפרים נדחים. שימוש בתשתיות הרפואיות הצבאיות לתגבור מערכת הבריאות האזרחית, על-ידי בתי חולים צפים (ארצות הברית) ופריסת בתי חולים שדה באזורים נגועים (בריטניה, הודו). בשווייץ ובמקסיקו נשלחו צוותי רפואה צבאיים לתגבר בתי חולים, ובדרום אפריקה גויסו רופאים ואחים ממערך המילואים. בבריטניה ובקנדה נדרש הצבא לספק ציוד רפואי חיוני שהוכן ללוחמה ביולוגית.
רמה ג': סיוע לכוחות המשטרה בשמירה על הסדר הציבורי
ככל שמדינות החליטו להגביל את תנועת אזרחיהן או להטיל סגר מוחלט (הודו), גבר העומס על המשטרה, במיוחד נוכח סכנה של התמוטטות הסדר הציבורי וריבוי מקרי שוד וביזה. בתנאים אלה נקראים צבאות להשתתף במאבק, בעיקר במשימות סיור. גם בעבר נרשמו מצבים כאלה כשאירעו אסונות טבע (הוריקן קתרינה בארצות הברית, או באחרונה גל השריפות הממושך באוסטרליה). בחודש שעבר הפך מראה חיילים חמושים במרחב האזרחי לשגרה באיטליה, בספרד, בהונגריה, במלזיה, במקסיקו ובפרו. גם בארצות הברית, שבה מושלים של מספר מדינות הכריזו מצב חרום, גויסו יחידות של המשמר הלאומי, שתודרכו למלא משימות כאלה. עד כה, לא דווח על מקרה שבו נדרשו חיילים להשתמש בנשק חם. אפילו בהודו, שם מתקשים המשטרה והצבא לאכוף את הסגר, הוגבל השימוש בכוח לאלות.
רמה ד': קבלת אחראיות תפעולית לניהול מערכות אזרחיות
זהו כרגע תרחיש תיאורטי בכל המדינות שנבדקו. הוא יכול להתקיים רק במקרה שיקרוס אחד או יותר מהמנגנונים האזרחיים (מערכת הבריאות, למשל). במספר מדינות (בריטניה, הודו) הוכנו בצבא תוכניות למקרה כזה, כשבכל מקרה מדובר על קריאה של הצבא על-ידי הממשלה לבצע את מדיניותה במרחב האזרחי.
רמה ה': ניהול ישיר של כלל המערכת השלטונית
רמה זו הופכת ממשק וחיכוך בין הצבא לבין האוכלוסייה האזרחית לכמעט טוטאליים. מצב כזה יכול להתרחש במדינות דמוקרטיות בהינתן שלושה תרחישים אפשריים: 1) כשל של השלטון האזרחי לתפקד מול האסון ההמוני; 2) כניעת המערכת הפוליטית ללחצים של חלקים מהציבור האזרחי על הממשלה החוקית; 3) הידבקות נרחבת של ראשי המדינה/המנגנונים האזרחיים, שתמנע מהם תפקוד סביר. במקרים כאלה, ייתכן כי ראשי הצבא ייקראו על-ידי הממשלה להוביל את ניהול האירוע, או אולי אף יחליטו בעצמם שאין מנוס מהכרזה על שלטון צבאי.
בניוזוויק פורסם, כי בארצות הברית נעשו הכנות לקראת אפשרויות כאלה, שהחלו לאחר מתקפות 9/11. עתה לוקחים בחשבון, כי התפשטות המגיפה לא תאפשר קיום שרשרת מסודרת של העברת השלטון, כפי שנקבעה בחוקת ארצות הברית. לפי התחקיר, כבר מונה קצין בכיר (מפקד פיקוד הצפון-אמריקני) להיות אחראי זמנית על ניהול המדינה ב"נסיבות יוצאות דופן".
במדינות דמוקרטיות, מספר שיקולים עשויים להשפיע על החלטות על השימוש בצבא במאבק נגד הקורונה:
הערכה לגבי היקפי המגפה ונזקיה ביחס ליכולתן של המערכות האזרחיות להתמודד עם האתגר.
מידת רצונו של הצבא עצמו להגביר את מעורבותו במרחב האזרחי. צבאות שונים יתנהלו בצורה שונה, כאשר חלקם צפויים להקרין אי-נחת, תוך מילוי הוראות הדרג המדיני, אך באופן שישקף את גישתם (הרמטכ"ל ההודי הודה במפורש: "כמפקד הצבא, משימתי הראשונה היא לשמור על בריאות כוחותי", ולכן דרש להגביל את מעורבות חיילים "בלתי מוגנים", כלומר ללא ערכות הגנה רפואיות מתאימות, במשימות הסיוע).
מוכנות הצבא לקחת חלק במאבק נגד הקורונה, בפרט בתפקידי שיטור. יודגש שרק צבאות מעטים הקימו יחידות שזה ייעודן העיקרי.
שיקולים נורמטיביים: בדור האחרון בעולם המערבי גברה הנטייה להשתמש בכוחות צבא לצורכי פנים, בפרט במערב אירופה, בדרך כלל במסגרת המאבק נגד טרור, או במטרה לחסום מהגרים בלתי מורשים. מנגד, החוקה הגרמנית אוסרת כל שימוש בכוחות צבא בתוך המדינה; החוק האמריקני מתנה את השימוש "הפנימי" של כוחות הצבא הפדרלי (להבדיל מהמשמר הלאומי) באישור מפורש של שני בתי הקונגרס לאחר הכרזת מצב חרום על-ידי הנשיא; גם במדינות דמוקרטיות אחרות, החוק מחייב אישור בית המחוקקים להכרזה ממשלתית על מצב חרום טרם הפעלת הצבא (בהודו, בקנדה ובבריטניה).
המחויבות של הצבא לציבור הישראלי היא מאבני היסוד של זהותו של צה"ל ותדמיתו כ"צבא העם", הפועל למען העם ולהגנתו. צה"ל פעל בתווך האזרחי מאז הקמתו. על כן, גם בתנאים של משבר שאינו בעל צביון ביטחוני, ובהיותו עתיר נכסים ויכולות מגוונות, צה"ל - בריכוז פיקוד העורף, ובדגש על יכולותיו הלוגיסטיות ובתחומי הידע והפיתוח - ודאי יעמיד עצמו בחזית גם של מאבק זה.
למחויבות זו סייגים, הכרוכים בשיקולים ממלכתיים נוספים. האחד קשור לייעודו הייחודי של צה"ל: הגנה על המדינה, הבטחת קיומה וניצחון במלחמה. זו הקדימות הברורה. על צה"ל להקפיד על שימור יכולותיו לעמוד בה בכל הנסיבות, בין היתר על-ידי שמירת חייליו מהדבקות. השני קשור בצורך להבטיח את אופיה הדמוקרטי של המדינה, את הקווים האדומים שצה"ל צריך להימנע מחצייתם ואת כפיפותו המוחלטת לדרג המדיני הנבחר. שני אלה חייבים לעמוד לנגד עיני הדרג המדיני והצבאי כציוויים עליונים, גם בתקופה זו.
מדובר במשבר חריף, העלול עוד להחמיר, אך אין מדובר במלחמה, לה מאפיינים אחרים (התנגשות מזויינת להשגת מטרות פוליטיות). לכן יש למסגר את האתגר הנוכחי כהפרעה קשה מהטבע, הכופה על המדינה ניהול מאבק אזרחי נחוש להדברת המגפה.
במצב זה, צה"ל אכן צריך לסייע לאזרחי המדינה במאבקם, על-פי הנחיות הדרג המדיני ובפיקוחו, על בסיס יכולותיו הרבות, באופן הדרגתי לפי הנסיבות המתפתחות, ברמות א' עד ג'. זאת, תוך הצבת פיקוד העורף בחזית המאבק מטעמו. ככל שמתקיים מעבר מסיוע לוגיסטי וטכנולוגי לעבר מגע וחיכוך ישירים עם אזרחים, כן נדרשים זהירות, רגישות ופיקוח מוקפדים.
המעבר לרמה ד' - ניהול תפעולי של המאבק - גם ברמה מקומית, הוא בחזקת קפיצת מדרגה ניכרת, שעליה יש להחליט רק בתנאים קיצוניים של איום ממשי על בריאות הציבור, דוגמת המקרה של העיר בני ברק. המעבר לרמה ה' - אחריות לניהול צבאי ישיר - יכול להתקיים רק בתנאים קיצוניים ביותר של אסון המוני בקנה מידה מדינתי. משום כך הוא יחייב - במיוחד במצב הפוליטי הרגיש הנוכחי במדינת ישראל - מנגנון החלטה רחב, בעל בסיס תמיכה ציבורית, שכיום אינו קיים בחוק ובניסיון הישראלי.
המאמר פורסם בידי המכון למחקרי ביטחון (INSS).
פרופ' (אמריטוס) סטיוארט כהן מאוניברסיטת בר-אילן הוא חוקר מדע המדינה המתמחה ביחסי צבא-חברה.
מאיר אלרן הוא חוקר בכיר ב-INSS, ראש התוכנית לחקר החזית האזרחית וראש התוכנית לחקר יחסי צבא–חברה.
נשיא ארה"ב טראמפ מציג תוכנית להחזרת ארה"ב לשגרה: שלב 1: מסעדות ובתי קולנוע ייפתחו, עם הקפדה על ריחוק חברתי; שלב 2: בתי הספר יחזרו לפעילות מלאה; שלב 3: אנשים מקבוצות הסיכון יוכלו לחזור גם כן למרחב הציבורי. לפי המתווה, כל מדינה תהיה מוסמכת לקבוע מתי יבוצע כל שלב, בהתאם למצב בשטחה.
ועדת הכספים הזמנית בקריאה לאוצר: זרזו את ההסכם עם חברות התעופה, סייעו להן גם במענקים ▪ מנכ"ל האוצר: ההסכם שיעגן הלוואה לאל-על קרוב להיחתם, ובמסגרתו תידרש החברה לצעדי התייעלות משמעותיים: "במקרה של התעופה הישראלית האפשרויות הן עזרה שתקיים תעופה ישראלית דרך החברות הקיימות, בתצורה הקיימת, או לחלופין הקמת תעופה ישראלית בכספי ציבור שתעלה הרבה פחות ([צילום: יוחאי מוסי])
בתום הדיון הממושך, הנחה ראש הממשלה נתניהו את ראש המל״ל מאיר בן שבת, שבמסגרת מכלול ההצעות שהוא מכין על חזרה לשגרה במשק ובמערכת החינוך ואשר יפורסמו במוצ״ש, להכין גם תוכנית יעודית לקיום מנייני תפילה בתקופה הזו, ברוח הצעתו של השר אריה דרעי שביקש לאפשר קיום מניינים של 15-10 איש.
בשעה זו מתקיימת מחאה ע"י כמה עשרות חרדים קיצוניים בשכונת מאה שערים בירושלים, שמוחים על הגבלות התפילה. במהלכה הפרו את הסדר במקום והשליכו ביצים, אבנים וחפצים מכל הבא ליד לעבר השוטרים. עד עתה עצרו השוטרים 10 מהם שהועברו לחקירה. בת 8 נפצעה מרימון הלם משטרתי והובהלה לבית חולים. הפגנות שקטות יותר התקיימו במודיעין עילית ובבני ברק.
הפעילות תכלול מסחר ▪ מגבלות התנועה לשני מתעמלים יורחבו מ-100 ל-500 מטר ▪ הסגר על בני 65 ומעלה ובעלי סיכון גבוה יימשך ▪ יוכלו לקבל דמי אבטלה על השהייה בבית ▪ המלצה: צה"ל ירכז את נושא הבדיקות
בהתאם להחלטת הממשלה, נאסרה משעה 18:00 כניסה או יציאה מהעיר בני ברק באמצעות תחבורה ציבורית, למעט מוניות. בשעה 20:00 הסתיים שירות התחבורה הציבורית בכל המדינה, והוא יתחדש ביום ראשון בבוקר.
אחרי ריבלין, נתניהו, ליברמן וגלנט, מתברר שגם ח"כ ניר ברקת הצטרף לרשימה הלא מכובדת של אלו שאירחו בני משפחה בליל הסדר. במהלך החג הוא אירח את בתו בליל הסדר לאורך כל החג. גם במקרה הזה - גם הוא הקפיד לקרוא לכל הציבור ברשומה: "גם השנה נחגוג כולנו יחד בלב אחד אב איש איש בביתו" (חדשות 12).
הוועדה המסדרת קבעה הערב (ה') אילו ועדות יידונו בשתי הצעות החוק הנוגעות לאכיפה בנושא הקורונה. הצעת החוק בנוגע לאיכון טכנולוגי של טלפונים של אנשים הנדרשים לבידוד - תידון בוועדת החוץ והביטחון. הצעת החוק הנוגעת לאכיפה - מעצרים/הארכת מעצר חשוד בעת מניעת חקירה - תידון בוועדה המיוחדת לנושא הקורונה.
איגוד רופאי בריאות הציבור ובתי הספר לבריאות הציבור דנו בלפחות חמש אסטרטגיות שונות ליציאה מההסגר. למעלה מ-250 מומחים בבריאות הציבור בישראל השתתפו בדיון. בצד דרכים ואפשרויות שונות להמשך ההתמודדות, יש קונצנזוס לגבי הצורך הדחוף בתיקון ליקויים חמורים בתהליך קבלת ההחלטות.
לדבריהם, כיום אין הגדרת מטרות ויעדים מוגדרים בהתמודדות עם האירוע, אין תכנון אסטרטגי, אין ניטור שיטתי, אין מספיק שקיפות לגבי הנתונים ואופן קבלת החלטות ואין מעורבות מספקת של אנשי מקצוע בבריאות הציבור. ההסגר הנוכחי גורם לנזק חמור לבריאות הציבור שאינו נמדד. יש לאפשר לאנשים לעסוק בפעילות גופנית, לצאת לטבע, להפחית מתח וחרדה, לקבל טיפול רפואי ולצעירים בריאים - לחזור לעבודה.
פעוט בן 3 נדבק בנגיף הקורונה בכפר דייר אל אסד. שוטרים וכוחות יס״ם מסתובבים בכפר ורושמים דוחות לכל מי שיוצא לצורך לא חיוני, לנוכח העלייה הגדולה בחולי הקורונה בכפר. החשש הוא מפני נדבקים רבים. על הישוב הוטל סגר ביום שבת, בהוראת משרד הבריאות. התושבים התבקשו להישאר בבתים.
היחס אל העובדים הזרים ידוע לשמצה, אך המגיפה החמירה עוד יותר את מצבם - מדווח ניו-יורק טיימס. רבים נותרו ללא עבודה, סגורים בחדרים צפופים וניצבים בפני סכנת רעב ואובדן קורת הגג (מלון אל-בורג', דובאי [צילום: ג'ון גמברל, AP])
מדינת ישראל העבירה למערכת הבריאות הפלשתינית - ביהודה ובשומרון וברצועת עזה - אלפי ערכות בדיקה לזיהוי נגיף הקורונה, אלפי ערכות מגן לצוותים הרפואיים וחומרי חיטוי ▪ הנשיא ריבלין ושר האוצר נפגשו עם שליח האו"ם לאזור ▪ "המגיפה מוכיחה שוב ושוב כי אינה יודעת גבולות וכי רק באמצעות שיח משותף ושילוב משאבים נצליח להאבק בה" ([צילום: איברהים נורוזי, AP])
הבנק הבינלאומי מעריך שמשבר הקורונה ישפיע לרעה על התוצאות הכספיות שלו לשנת 2020 ▪ למשך חצי שנה יימנע מחלוקת דיבידנד למרות שלא ישנה את מדיניות החלוקה ([צילום: סרז' אטל, פלאש 90])
מהשעה 18:00 הוחזר הסגר על חלק מהשכונות בירושלים ▪ היציאה והכניסה בבני ברק תותר רק ברכב פרטי ▪ עיריית בני ברק התחייבה לפנות 700 חולים למלוניות בידוד (שכונת מאה שערים, ירושלים [צילום: יונתן זינדל])
5.2 מיליון דורשי עבודה נוספו בשבוע שעבר ▪ מספר המובטלים החדשים מאז החל משבר הקורונה: 22 מיליון - רובם המכריע בחופשה ללא תשלום ▪ ההערכה: האבטלה תהיה 10% עד סוף השנה (ברוקלין. האם יהיה לאן לחזור [צילום: ג'ון מינצ'ילו, AP])
מנהל אגף הכלכלה במשרד הבריאות בדיון בוועדת לנושא נגיף הקורונה על פיקוח מחירי המסכות: "המחירים בארץ אינם גבוהים במיוחד ביחס למקומות אחרים. אנחנו עושים פיילוט לייצור המוני של מסיכות רב פעמיות במטרה לחלקן בחינם".
ועדת הכספים הזמנית בראשות ח"כ עודד פורר, אישרה את בקשת משרד הבריאות, כי במסגרת הוראת שעה, יוכל להימכר קמח גם באריזות של 1 ק"ג, שאינן מסומנות לפי דרישות הסימון החדש של משרד הבריאות, זאת עד ל-11 במאי. עוז כץ, משרד הכלכלה: "אנחנו מזהים שאם לא נעשה את המהלך המדובר יהיה מחסור ב-1 ק"ג קמח בשוק. ביקשנו כי הצו יחול עד לתום מאי. יש הליך של יצור, ועד שהאריזות יגיעו לשוק, יש גם אריזות שצפויות להגיע מאיטליה, צפויות להגיע רק במהלך מאי."
בדיון של הוועדה המיוחדת לענייני רווחה ועבודה שעסק בשירותי בריאות הנפש בזמן משבר הקורונה, אמרה ראש האגף לשירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר טל ברגמן לוי: "בתי החולים הפסיכיאטריים נדרשים לניהול סיכונים בתקופה זו, מכיוון שהם בסיכון יתר בגלל מאפייני המאושפזים. אנחנו עומדים על כך ומגנים על כך בחירוף נפש. אין ספק שבזמן כזה הקריטריונים לאשפוז אינם כמו בזמן שגרה. קופות החולים בתיאום איתנו מחזיקות חולים במצב קשה יותר בקהילה".
עיריית רמת גן פנתה למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב בבקשה לקבל היתר מיוחד לילדים עם צרכים מיוחדים להגיע לספארי ברמת-גן. במכתב שכתב עו"ד מוטי ארד בשם העירייה נכתב כי "ההחלטה על ביטול הפעילות לוקה בחוסר סבירות קיצוני. בעוד שההיתר שנתן פרופ' גרוטו כולל תנאים הגיוניים וסבירים לשמירת הריחוק בין המבקרים בספארי במסגרת הפעילות, אין הסבר מדוע שמירה על התנאים הללו לא תשיג את המטרות הרפואיות של מניעת סכנת הדבקות במחלת הקורונה... נראה מהחלטתכם לבטל את ההיתר לפעילות, כי היא נובעת מרצון לשמור על עקרון גרידא ולא מהתייחסות לפעילות הספציפית ולצורך המיוחד של אותם ילדים".
החלטת הפנטגון נסמכת על חוות-דעת של הבולשת הפדרלית FBI, כי היישומון מאפשר חדירה של גורמים בלתי-מוזמנים לשיחות הווידאו ▪ גם גורמים אזרחיים מצאו, כי זום מאפשר לגורמים זדוניים לחדור לשיחות הווידאו ואף לשתול בהם תכנים בלתי-רצויים, או פוגעניים ▪ עובדי הפנטגון וקבלניו רשאים להשתמש לצורכיהם הפרטיים במכשיריהם הפרטיים, אך ללשימוש רשמי הם נדרשים להשתמש אך ורק בציוד, בתוכנות וביישומונים, שאישר הפנטגון (שימוש אסור [צילום: מארק לניהאן, AP])
מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד לח"כ מיכאל מלכיאלי בדיון בוועדת הכספים: "עד סוף היום מתחייב לתת פתרון אמיתי לפגיעה האנושה בשכרם של הצוותים הרפואיים הנאלצים להיכנס לבידוד".
השימוש ב-Hydroxychloroquine נגד הקורונה / סקיי ניוז
טראמפ האיץ בחולי קורונה ליטול את התרופה Hydroxychloroquine - למרות שאין שום הוכחה מדעית לכך שהיא אכן מסייעת, ולמרות הסכנות הברורות של נטילתה ללא פיקוח רפואי (מחסור לחולים הזקוקים לה [צילום: דייוויד פיליפ, AP])
קצין הכנסת ניצב יוסף גריף קיבל היום בבוקר עדכון על כך שעובדת חברת שפיר - החברה הקבלנית העוסקת בין היתר בתחזוקת הכנסת נמצאה מאומתת לנגיף הקורונה. על פי התחקיר הראשוני, העובדת שהתה אך ורק במבנה משמר הכנסת בין התאריכים 5-7 באפריל, בין השעות 6:30-19:00. במייל שהפנה קצין הכנסת לאנשי משמר הכנסת התבקשו אנשי המשמר אשר שהו בסביבת העובדת בתאריכים אלו ובין השעות הרלוונטיות - לפעול בהתאם להנחיות המופיעות באתר משרד הבריאות, אשר ימשיך מבחינתו בבדיקה. בכנסת מדגישים כי תרחיש כגון זה נלקח בחשבון מראש ובמידת הצורך יוקפצו אנשי עתודה ממשמר הכנסת למילוי השורות.
יו"ר קבוצת בריל: "הכסף מההלוואות יגיע אלינו אחרי שנמות. זו עבודה בעיניים" ▪ מנכ"ל איגוד הבנקים: "המערכת קורסת תחת עומס הבקשות" ▪ פרופ' גרוטו הבטיח לבדוק את הנהלים שמשכנים חוזרים מחו"ל עם חולי קורונה (הדיון בוועדת הקורונה בכנסת [צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן])
רק 1.1 מיליון איש משתמשים כעת באפליקציה ▪ הפרקליטות הודיעה לבג"ץ, כי הכנסת צפויה לאשר בימים הקרובים את החקיקה שתאפשר לשב"כ לבצע איכון של חולי קורונה ולמשרד הבריאות לקבל נתונים מחברות הסלולר ▪ חיות, מלצר וסולברג אומרים שכיום אין תחליף ליכולות השב"כ, וכי בריאות הציבור היא חלק מן הביטחון הלאומי ▪ לצד זאת דורשים השופטים לדעת האם נעשה חיפוש אחרי חלופות לאיכוני השב"כ (הדיון בבג"ץ היום)
בעקבות הפרסומים על בעיות באבטחת המידע של אפליקציית זום שהפכה לפופולרית בימי הקורונה הודיעה החברה כי תאפשר למשתמשים לשלוט באופן מלא על בחירת מרכזי הנתונים שישמשו לניתוב שיחותיהם וכי השיחות לא יועברו אוטומטית דרך המרכז שבסין ([צילום: מארק לניהאן, AP])
מדינת ישראל זקוקה לנתניהו לטיפול במשבר הקורונה ▪ למרות שבמשך רוב 13 השנים בהן כיהן כראש ממשלה הוא היה איום ונורא, הטיפול שלו במשבר נעשה באופן מחושב, שקול ואחראי, וההיסטוריה תזכור לו זאת לטובה ▪ זה לא אומר שלאחר המשבר הוא לא יצטרך לתת את הדין (נתניהו. שקול ואחראי [צילום: גלי טיבון])
במודעות הפרסומת של חברת משען בבאר שבע הובטח - "אם ברצונכם להכיר בית משפחתי ושקט - "משען" בבאר שבע היא הבחירה המושלמת לדיור מוגן עבורכם... בית חם ומזמין ... בית ב"משען" בבאר שבע הוא עוגן וחוף מבטחים".
הפנטגון אסר רשמית ביום שישי על עובדיו, על משרתים בכוחות המזוינים ועל ספקיו להשתמש ביישומון זום לשיחות וידאו עקב ספקות כבדים לגבי ביטחון השימוש ביישומון הפופולרי, דווקא כשרוב העבודה נעשית כעת מן הבית. השימוש בזום גאה בשבועות האחרונים בכל העולם עקב הסגר, שהוטל בעקבות מגפת הקורונה.
"אין מסעדן אחד שקיבל הלוואה מהבנקים. לכן כל הניסיון של המדינה להגיד שיש הלוואות והכל בסדר לא נכון כי הבנקים לא מאשרים הלוואה לאנשים שמשרד הבריאות אומר שאלו ענפים שמוגדרים בסיכון כמו ביגוד, מסעדות וכדומה" - התריע עו"ד רועי כהן נשיא להב בדיון בוועדת הקורונה בכנסת. לגבי קשיי התכונית הכלכלית.
הממשלה אישרה (יום ה', 16.4.20) בישיבתה הטלפונית את טיוטת חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה), שהגיש השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין, במסגרתה תובטח הרציפות התפקודית של שירותי פינוי ומיחזור הפסולת הביתית בישראל בתקופה זו של התפשטות נגיף הקורונה ותנאי החירום, בתקציב של 190 מיליון שקל מהקרן לשמירת ניקיון. בשלב הבא, נוסח החוק יעבור לאישורה של הכנסת.
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
האשמת נתניהו כאילו הוא זה שמונע עסקה, היא עלילה מרושעת המופצת על-ידי מתנגדי נתניהו אשר שכחו מי האויב אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול