אחד הנושאים המרכזיים על סדר היום הבינלאומי הוא הסכם הגרעין מול אירן. נראה כי ארה"ב שועטת לכיוון הסכם כזה, ואילו האירנים בהיותם סוחרים ממולחים מציבים בפני האמריקנים דרישות מפליגות (שלא לומר מחוצפות).

המצב מעמיד את מדינת ישראל במציאות של חוסר ודאות באשר לעתיד ובציפייה שאולי ההסכם לא ייחתם. כאן עלינו לשאול את עצמנו מה תעשה ארה"ב ואיזו מדיניות תנקוט מול אירן אם לא יהיה הסכם. המדיניות האמריקנית והישראלית כפי שנוהלה בעשור האחרון לבלימת תוכנית הגרעין האירנית לא צלחה – תוכנית שהתבססה על מערכה כלכלית חונקת ומהלומות מבצעיות שתפקידן לדחות ככל שניתן את קידום המיזם.

אפגניסטן היא למעשה החצב שמבשר את בוא הסתיו בקשר למדיניות האמריקנית. לא עוד הרפתקאות צבאיות על קידוש תיקון העולם ודמוקרטיזציה של העולם. על כן, אופציה צבאית אמריקנית נגד המיזם הגרעיני האירני, שאף פעם לא הייתה מועדפת, יורדת כמעט לחלוטין מהפרק. זה מחזיר אותנו למעשה לשימוש במלחמה הכלכלית.

לאליטה האירנית יש כלכלה משלה

ישנו ויכוח מתמיד בקרב המומחים באשר למידת יעילותם של העיצומים האמריקניות נגד תוכנית הגרעין האירנית. השורה התחתונה מצביעה דווקא על הצד השלילי, שכן בסופו של דבר האירנים מסתגלים למציאות כלכלית קשה יותר. הם ממשיכים בשלהם על-אף העיצומים הקשים מאוד המוטלים עליהם. הציפייה שהעיצומים יובילו למחאה המונית עד לכדי נפילת המשטר, אינן עומדות במבחן המציאות, וקשה להאמין שההרעה בתנאי הכלכליים תצליח בעתיד למוטט את משטר האייטולות.

מצב זה נובע בראש ובראשונה מהיכולת של המשטר האירני להוכיח הסתגלות מדהימה למדיניות העיצומים. הוא למד כיצד ניתן לחיות איתם, ובעיקר כיצד ניתן לעקוף אותם. מבחינת המשטר באירן הפגיעה הקשה ביותר היא כלפי האוכלוסייה בעוד שהנשיא, השכבה השלטת ומשמרות המהפכה פיתחו לעצמם כלכלה סגורה שממשיכה לשרוד ולפרוח תחת משטר העיצומים. למעשה ארה"ב מנהלת את המערכה כמעט לבדה; היא מתקשה מאוד לאכוף את העיצומים ולפגוע בלב ליבה של המערכת הכלכלית של המנהיג העליון, עלי חמנאי, ומשמרות המהפכה, וכתוצאה מכך האירנים מצליחים לשרוד.

באופן פרדוקסלי, מי שמשלם מחיר כבד יותר על מדיניות העיצומים הכלכליים היא דווקא ארה"ב. ההשתלטות המוחלטת של האמריקנים על מערכת העברת הכספים בעולם (הסוויפט), יחד עם היותו של הדולר המטבע המרכזי לסחר עולמי, הפיקוח האמריקני המוחלט על כל העברה של דולרים בעולם, מדיניות העיצומים נגד סין ורוסיה ושורה של בנקים בעולם – כל אלו הולידו תהליך שמסכן מאוד את ההגמוניה האמריקנית בכלכלה העולמית, ולמעשה מציב איום אסטרטגי על ארה"ב.

החלופה הסיני: מטבע דיגיטלי

סין מובילה כיום מהלך אסטרטגי שנתמך מאחור על-ידי רוסיה, מדינות "נפגעות" ארה"ב (כולל מדינות ערב) ובעידוד שורה רחבה של בנקים בעולם, שעיקרו פיתוח מערכת אלטרנטיבית להעברת כספים בעולם על בסיס מטבע דיגיטלי. היעד המרכזי הוא נטרול יכולת השליטה האמריקנית על הכלכלה העולמית. כבר כיום הסינים מאפשרים לאירנים לסחור במטבע הדיגיטלי הסיני, תוך עקיפה מוחלטת של העיצומים האמריקנים.

האמריקנים מודעים היטב למגמת פניה של סין ולהתעוררות של המערכת הבינלאומית מולם. עכשיו מה שנותר להם הוא רק לקבל החלטה אסטרטגית: האם להילחם בכך או לנסות למזער נזקים על-ידי נכונות להליכה מול ה"אופוזיציה" שקמה במטרה לנסות לשמר ככל שניתן את הסטטוס-קוו. בכל מקרה, ובכל אופציה שיבחרו האמריקנים, עלינו לצפות לשינוי דרמטי בנכונות האמריקנית גם למהלכים כלכליים מרחיקי לכת נגד אירן.

סוגיית המערכה מול אירן קשורה גם לאיום האסטרטגי הרחב יותר של האמריקנים מול הסינים. האמריקנים מודעים היטב לכך שמדיניות העיצומים שלהם נשחקה כמעט לחלוטין ואופציה צבאית אינה עומדת על הפרק. נראה, כי מבחינת האמריקנים ההסכם עם אירן הוא כורח הנסיבות והרע במיעוטו. על הקברניטים בישראל להשכיל ולהבין שלמעשה משטר העיצומים הכלכליים מתכרסם ואנו נותרים לבד במערכה נגד הגרעין האירני, על כל המשתמע מכך.