איחוד האמירויות: התקרבות לאירן וקשרים עם ישראל

גם מפגשי הבכירים משני הצדדים עלו מדרגה. סגן שר החוץ האירני, עלי באגרי קאני, אמר כי אירן ואיחוד האמירויות החליטו לפתוח פרק חדש ביחסים ביניהן. דברים אלו נאמרו אחרי ביקורו בדובאי בנובמבר 2021, שם נפגש עם יועצו הבכיר של נשיא האמירויות, אנואר גרגש, ועם השר לענייני המדינה, חליפה שאהין. טחנון בן-זאיד, היועץ לביטחון לאומי באמירויות ואחיו של השליט בפועל, מוחמד בן-זאיד, פגש בדצמבר 2021 את נשיא אירן, אברהים ראיסי, הביע תקווה כי הביקור יהווה "נקודת מפנה" ביחסים ואף הגיש לראיסי הזמנה לביקור באמירויות.

האיום שמציבה אירן לישראל ולאיחוד האמירויות היה לאורך השנים בסיס להתקרבות בין המדינות, הגם שישראל מדגישה את האיום הגרעיני שמציבה אירן, בעוד איחוד האמירויות רואה באירן כוח הגמוני המבקש לכפות עליה את רצונו. הפדרציה מדגישה גם את הטילים וכלי הטיס הבלתי-מאוישים של אירן ושלוחיה, כאיום המאתגר אותה ביותר בעת הנוכחית.

ואכן, הקשר עם ישראל נושא בחובו יתרונות מגוונים עבור איחוד האמירויות. ראשית, התיאום ברמה המדינית-אסטרטגית מול נושאי עניין משותפים; שנית, ברמה המודיעינית-אופרטיבית לסיכול איומים ולהתמודדות עימם; שלישית, איחוד האמירויות זקוקה לטכנולוגיה ביטחונית ישראלית, במיוחד לנוכח פערים בתחום ההגנה מפני טילים. בנוסף, הקשר עם ישראל על יכולותיה, עשוי להוסיף במידה לא מבוטלת לדימוי ההרתעה של איחוד האמירויות מול אירן.

ישראל מצידה פעלה לבסס חזית אזורית רחבה מול אירן, שתכלול אותה ואת מדינות ערב ה"פרגמטיות", הגם ש"בחזית" זאת ישנם בקיעים לא מעטים, ובכללם חוסר רצון מובהק של מדינות המפרץ מלהיתפש כמי שמשמשות כמעין "בסיס קדמי" ישראלי, וזאת במרחק נגיעה מאירן. מיד לאחר ההכרזה על "הסכמי אברהם", שיגרו בכירים אירניים איומים מפורשים כלפי איחוד האמירויות. כך למשל, עורך היומון השמרני "קייהאן", המקורב למנהיג העליון, כתב, כי הבגידה של איחוד האמירויות בפלשתינים הופכת אותה ל"מטרה לגיטימית וקלה". אירן, על-פי המדווח, גם תכננה לפגוע בדיפלומטים אמירתיים על אדמת אפריקה.

מאמצי ההתקרבות הנוכחיים של איחוד האמירויות לאירן נועדו בין השאר "לאזן" דימוי בעייתי זה של האיחוד כמסייעת מודיעינית ומבצעית לישראל, ובעיקר מתוך הבנה, כי מעמדה של אירן באזור צפוי להשתפר בעקבות החתימה על הסכם גרעין חדש. אירן לא הייתה זקוקה להסכמי הנורמליזציה כדי לדעת שקיים שיתוף פעולה ביטחוני בין ישראל לשכנותיה הערביות ואף את היותה יעד לאותו שיתוף פעולה. אך ההסכמים הפכו את הנוכחות הישראלית במפרץ לרשמית, גלויה וכזו שעלולה בעיני האמירתים להוות תירוץ נוסף לתקיפתם על-ידי אירן.

על-רקע המלחמה הנמשכת בתימן, החריפה בתחילת 2022 המתיחות בין איחוד האמירויות לאירן, עת ביצעו החות'ים, הנתמכים בידי אירן, מספר תקיפות נגד שורת מטרות באיחוד האמירויות בתגובה ללחץ האפקטיבי שהפעילו עליהם בתימן הצבא הסעודי (מהאוויר) ומיליציות הנאמנות לאיחוד האמירויות (ביבשה). בעקבות המתקפות, דווח בתחילת פברואר, כי ארצות הברית תשלח כוחות אוויר וים כדי לסייע בהגנת איחוד האמירויות, וכי תשקול להחזיר את החות'ים לרשימת ארגוני הטרור הזרים.

לא ברור האם הייתה מעורבות אירנית ישירה בהתקפות, אך סביר, כי אירן אישרה אותן מבעוד מועד, שהרי לאירן אינטרס לשמור על יחסים תקינים עם שכנותיה הערביות, ואיחוד האמירויות ביניהן, אך היא ממשיכה לאיים עליהן במובלע באמצעות שלוחיה. יוזכר שהיו אלה החות'ים שלקחו אחריות על המתקפה האירנית ב-2019 על מתקני הנפט בסעודיה.

אמנם סעודיה ואיחוד האמירויות מעדיפות פתרון דיפלומטי למתיחות עם אירן, אך הן חוששות מאפשרות התגבשות הסכם בין אירן לבין המעצמות בנושא הגרעין, משום שלא יכלול התייחסות לחתרנות האירנית ברחבי האזור, בטרור ובסוגיית הטילים שבידי אירן. מחד-גיסא, המונרכיות הסוניות היו שמחות שמישהו יעשה עבורן את העבודה ויפגע פגיעה קשה וארוכת טווח בתוכנית הגרעין האירנית, מאידך-גיסא הן מבינות את היותן בקו האש ויעד כמעט ודאי לתקיפה אירנית כתגובה על פגיעה במתקניה הגרעיניים. מכאן מאמציהן לשמור על יחסים סבירים עם אירן.

הבנת הכיוון המדיני בו צועדת איחוד האמירויות חשובה לישראל, לא רק בשל היותה מדינת מפתח מבחינה מדינית, כלכלית וצבאית במזרח התיכון, אלא גם משום שהיא מתווה דרך לאחרות. לדוגמה, איחוד האמירויות מקדימה לרוב את סעודיה בתמרונים המדיניים שהיא עורכת. בהקשר זה ניתן לראות את המגעים האחרונים בין אירן לסעודיה, שהגיעו לאחר דיאלוג אירני-אמירתי.

על ישראל לקחת בחשבון שינוי אפשרי במקומה של איחוד האמירויות כנדבך בחזית האזורית מול אירן, במיוחד על-רקע בקיעים נוספים המתגלים בחזית זו ובוודאי אם ייחתם הסכם חדש בסוגיית הגרעין עם אירן. בעידן של בריתות נזילות והחלפת נאמנויות, על ישראל להיות קשובה לשינויים המתהווים ולבחון האם וכיצד יושפע מהם, למשל, המשך תהליך הנורמליזציה בינה לבין מדינות באזור – בעיקר, אך לא רק, עם סעודיה.