|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
שי ופוטין בבייג'ינג בשבוע שעבר [צילום: AP]
|
|
|
המלחמה הקרה, גרסת 2.0: סין ורוסיה זו לצד זו
|
|
שתי המעצמות יוצאות נגד הסדר העולמי בראשותה של ארה"ב, ואף מגבות זו את זו בסוגיות אוקראינה וטייוואן ● הדבר עלול להציב אתגר בפני מדיניות החוץ הישראלית
|
|
כאשר ביקר שי ג'ינפינג ברוסיה ב-2019, הוא כינה את מארחו ולדימיר פוטין "ידידי ועמיתי הטוב ביותר". זה גמל לו בתמיכה בהגשמת רצונה של סין למנף את אולימפיאדת החורף, הנערכת בתאריכים 20-4 בפברואר, להישגים מדיניים: פוטין היה המדינאי הבכיר ביותר שהשתתף בטקס הפתיחה. אבל על סדר היום של שתי המדינות מונחים סוגיות רבות משמעות יותר מאשר מדליות אולימפיות.
עבור פוטין, בראש סדר היום כיום נמצאת סוגיית אוקראינה, שהיא עבורו מבחן קריטי למעמדה הבינלאומי של רוסיה. הפלישה לאוקראינה ב–2014 הייתה הצהרת כוונות, והריכוז המסיבי הנוכחי של כוחות רוסים לאורך הגבול עם אוקראינה נועד להשיג מספר יעדים. פוטין חזר לא אחת על אמירתו, לפיה התפרקות ברית המועצות הייתה האסון הגיאופוליטי הגדול של המאה ה-20. מגמת צירופן לנאט"ו של מדינות ברית המועצות לשעבר, ובמיוחד אוקראינה נוסף למרבית מדינות מזרח אירופה שהיו חלק מהגוש הסובייטי וכבר צורפו, נראים לפוטין כהנצחת תוצאותיו של אותו "אסון גיאופוליטי".
האולטימטום שהוצג לארה"ב ושותפותיה, לעצור את התרחבות נאט"ו מזרחה וסילוק מערכות נשק אסטרטגיות שהוצבו במזרח אירופה, ברור: קבלו את תביעותינו או תתמודדו עם תוצאות הסירוב לקבלן. כמעט כל תשובה מצד "הנתבעים", שאינה סירוב מוחלט לדרישתו המלווה בריכוז כוחות וציוד מסיבי, תוכל להיחשב על-ידי פוטין כהישג. בעצם נכונותה של ארה"ב להיכנס לתהליך של מתן הבהרות בכתב יש מעין כניעה לאולטימטום. מתוך זה ניתן להבין שפוטין הימר, כי המערב יבקש להגיע לפשרה (דוגמת הבעת נכונות להתייעץ עם מדינות במרחב האירו-אסייתי לגבי צירוף אוקראינה לנאט"ו) אותה הוא יוכל להציג כהצלחה וכתיקון היסטורי, אומנם חלקי, של תוצאותיה של התפוררות ברית המועצות.
גם אם ייסגר "תיק" אוקראינה, ולו זמנית בלבד, היחסים בין מוסקבה לוושינגטון יישארו מתוחים וטעונים על-רקע פרימת ההסכמים בנושא הטילים הבליסטיים, החשד שרוסיה ממשיכה להתערב בבחירות בארה"ב, האשמות הדדיות בדבר ריגול והמשך אכיפתן של הסנקציות האמריקניות על רוסיה. הפשרת המתח בנושאי מחלוקת אלו, כמו גם לגבי אספקת גז טבעי ודרכי הובלתו מרוסיה למערב אירופה, יצריכו מאמץ דיפלומטי ממושך.
|
|
|
|
|
קשרי אנרגיה נרחבים [צילום: מרטין מייסנר, AP]
|
|
|
| יש להניח שהמחיר שסין משלמת עבור הגז הטבעי מסין נמוך באופן משמעותי מהמחיר שצרכניות אירופיות משלמות עבור הגז הטבעי מרוסיה. גם אם הצרכנים והיצואנים הענקים של הפחם ונפט כמו סין ורוסיה לא יעמדו בלוח הזמנים הבינלאומי של המעבר משימוש במקורות אנרגיה מזהמים, יש להם עניין למצות אותם בקצב מזורז. מחיר הנפט שהאמיר לאחרונה ומתקרב ל-100 דולר לחבית (מחיר הגז מושפע ממחיר הנפט), מקל על פוטין להתמודד עם הבעיות הכלכליות מבית, ולגלות גמישות במחיר הנפט והגז בעסקות עם הענק הסיני השכן | |
|
|
|
גם לאגף הסיני בחזית המתגבשת מול ארה"ב יש טענות ותביעות המופנות בעיקר כלפי וושינגטון. מרחבי האוקיאנוס השקט ודרום מזרח אסיה הם זירת ההתמודדות של סין מול ארה"ב ושותפותיה, כפי שמזרח אירופה ואירו-אסיה הן זירת המאבק של רוסיה מול ארה"ב ושותפותיה במרחב זה. בראייה האסטרטגית הגלובלית של ארה"ב, סין היא היריב הראשון ורוסיה נמצאת במקום השני.
גם לסין טענות ותביעות, ובראשן סוגיית טייוואן, שהיא בראיית סין בבואה למקרה אוקראינה עבור רוסיה. אוקראינה נקרעה ממדינת-האם ברגע של מעבר משיטת ממשל אחת לאחרת בבירת האימפריה לשעבר. כל ניסיון של המערב לראות בטייוואן או באוקראינה מדינות עצמאיות לכל דבר ייתקל בהתנגדות, תוך איום בשימוש בכוח צבאי. ניסיונות מצד ממשלות או פרלמנטים במערב לנהוג כלפי טיייוואן באופן המנוגד למדיניות בייג'ינג של "סין אחת" נתקל בתגובות כוחניות, דוגמת חדירה של מטוסי קרב למרחב ההתראה האווירי של טייוואן.
בעידן המלחמה הקרה בגלגולה הקודם, לא תמיד היו סין ורוסיה באותו צד של המתרס. לצד הפרשנות השונה של מהות הקומוניזם שהפרידה ביניהן, הן התחרו ביניהן על השפעה במרכז אסיה, היו חלוקות לגבי הגבול הארוך בין השתיים ואולי ברקע המתח ביניהן שררה גם קנאה של מעצמה ששקעה מול מעצמה עולה. מעבר לאתגר שמציבה להן ארה"ב החותרת לשמור על מרחבי ההשפעה שלה ולבלום את מאמציהן של סין ורוסיה להרחיב את השפעתן בזירה הבינלאומית, את השתיים מחבר כיום, בעידן המלחמה הקרה 2.0, גם אינטרס כלכלי אסטרטגי.
בשל גודלה הדמוגרפי ובעיקר בשל נחישותו של שי להגיע לשוויון מעצמתי מלא עם ארה"ב, הפכה סין ל"זוללת" משאבי אנרגיה. ב-2020 צרכה סין 3.4 מיליארד טון Mtone (מונח המשווה צריכת כל מקורות האנרגיה המתכלים בכמות לכמות נפט) - יותר מאשר ארה"ב והודו גם יחד, שמוקמו במקום השני והשלישי של הצרכנים המובילים בעולם. בניגוד לארה"ב, סין חייבת לייבא יותר ממחצית מקורות האנרגיה שהיא נזקקת להם. רוסיה מצידה, כיצואן נפט וגז טבעי מוביל בעולם, היא ספק נוח ונטול אילוצים פוליטיים וכלכליים דוגמת סנקציות אמריקניות או עימות מדיני עם אוסטרליה, שהיא ספקית הגז הגדולה ביותר (שליש מסך כל היבוא) לסין.
ואכן, בהיותו בסין הצהיר פוטין על הסכם חדש למכירת 10 מיליארד מטר מעוקבים (BCM) של גז טבעי בשנה ל-30 שנה, שיגדילו את כמות הגז מרוסיה לסין ל-48 BCM. יש להניח שהמחיר שסין משלמת עבור הגז הטבעי מסין נמוך באופן משמעותי מהמחיר שצרכניות אירופיות משלמות עבור הגז הטבעי מרוסיה. גם אם הצרכנים והיצואנים הענקים של הפחם ונפט כמו סין ורוסיה לא יעמדו בלוח הזמנים הבינלאומי של המעבר משימוש במקורות אנרגיה מזהמים, יש להם עניין למצות אותם בקצב מזורז. מחיר הנפט שהאמיר לאחרונה ומתקרב ל-100 דולר לחבית (מחיר הגז מושפע ממחיר הנפט), מקל על פוטין להתמודד עם הבעיות הכלכליות מבית, ולגלות גמישות במחיר הנפט והגז בעסקות עם הענק הסיני השכן.
|
|
ישראל בין ארה"ב לבין יריבותיה
|
|
|
|
|
מדגישים את שיתוף הפעולה [צילום: AP]
|
|
|
| בעוד בוושינגטון קיימת הבנה רבה לדיאלוג שמקיימות ירושלים ומוסקבה, בעיקר בנושא סוריה, הממשל האמריקני מגלה פחות סובלנות לשיתוף הפעולה הכלכלי בין סין לישראל. ההתייצבות של סין לצד אירן אינה מקלה על ההתמודדות עם הדילמות. נטל ההחלטה מוטל על כתפי ממשלת ישראל, אך גם וושינגטון יכולה להקל על ההשלכות הנובעות מהחלטות ישראליות | |
|
|
|
ההודעה המשותפת שנמסרה לאחר פגישת שי ופוטין ב-2 בפברואר, שאמנם לא פורטו בה צעדים קונקרטיים, שיקפה אם כן את הברית המתגבשת ואת קריאת התיגר שלהן על ארה"ב. למעשה, היא הביאה לידי ביטוי התנגשות אידיאולוגית, לא פחות מאשר תחרות על מרחבי השפעה ושווקים. סין ורוסיה מציגות את עצמן כתומכות בסדר ומשילות עולמיים מושתתים על חלוקה צודקת יותר של העוצמה הגלובלית. רק מיעוט בעולם דוגל לדעתן בגישה חד-צדדית ובשימוש בכוח לפתרון בעיות, תוך התערבות בעניינים פנימיים של מדינות אחרות ופגיעה בזכויות והאינטרסים שלהן. הן קוראות לסדר עולמי המושתת על רב-קוטביות ועל תפקיד מרכזי שימלא בו האו"ם / מועצת הביטחון.
לדידן של רוסיה וסין, הדמוקרטיה היא זכות אוניברסלית ולא נחלת מדינות מסוימות. פירושה השתתפות האזרח בממשלה בארצו, כשהמטרה היא שיפור רווחת האוכלוסייה. עם זאת, אין בראייתן מודל אחיד, המתאים לכל המדינות, כיצד ליישם את הדמוקרטיה. לאומים שונים יכולים לבחור את הדרך שבה ייושמו וימומשו מערכות הערכים שלהם והרקע ההיסטורי והתרבותי שלהם. "העם בארצו יחליט לבדו האם המדינה שלו היא דמוקרטית", לשון ההודעה המשותפת.
פוטין ושי כאחד מדגישים את שיתוף הפעולה במרחב האירו-אסיאתי המשותף לרוסיה ולסין באמצעות יוזמת "החגורה והדרך" והאיחוד הכלכלי האירו-אסייתי (EAEU). עוד ציינו את הגברת שיתוף הפעולה באזור הארקטי, שהופך למוקד התעניינות סיני משום שהנתיב בים הצפוני מקצר את הדרך אל השווקים במערב אירופה. בנוסף, בהודעה הביעה רוסיה את תמיכתה בעקרון "סין אחת", שכן טייוואן היא ללא עוררין חלק מסין. יתר על כן: שתי המדינות מביעות התנגדות ליצירת מחנות וגושים סגורים, ובפרט להרחבת נאט"ו, וקוראות לארגון לנטוש את האידיאולוגיה של המלחמה הקרה.
תקצר היריעה מלפרט את כל הנושאים שפורטו בהודעה המשותפת, שנכללה בה התייחסות לסוגיות האקלים, כלכלה גלובלית, חלל, אינטרנט, סחר עולמי, וכן פירוק נשק. אך חשוב להדגיש שהוצגה בה משנה משותפת סדורה של סין ורוסיה לגבי ההתמודדות מול ארה"ב בקו חזית ארוך ומגוון. המצע הרעיוני-אסטרטגי המשותף אינו פותר את המחלוקות ביניהן, אך הוא מציב אתגר לארה"ב ולשותפותיה בעצם ההגדרה הרחבה שניתנה לתביעות סין ורוסיה, החורגות מעבר לסוגיות טייוואן ואוקראינה. אין להתעלם גם מהאפשרות ששיתוף הפעולה הנוכחי בין רוסיה לסין הוא זמני ונועד לשמש מנוף לחץ נוסף על ארה"ב בהקשר למשבר האוקראיני.
החרפת המאבק הבין-גושי בגרסה 2.0 תקשה על ישראל למצוא את שביל הזהב שבו תוכל להמשיך לשמר בעת ובעונה אחת את מערכת היחסים המדיניים, הכלכליים והביטחוניים עם ארה"ב מחד-גיסא ועם סין ורוסיה מאידך-גיסא. בעוד בוושינגטון קיימת הבנה רבה לדיאלוג שמקיימות ירושלים ומוסקבה, בעיקר בנושא סוריה, הממשל האמריקני מגלה פחות סובלנות לשיתוף הפעולה הכלכלי בין סין לישראל. ההתייצבות של סין לצד אירן אינה מקלה על ההתמודדות עם הדילמות. נטל ההחלטה מוטל על כתפי ממשלת ישראל, אך גם וושינגטון יכולה להקל על ההשלכות הנובעות מהחלטות ישראליות, למשל באמצעות סיוע בהתמודדות עם ההשלכות הכלכליות הנרחבות שעלולות לנבוע מהן.
|
|
|
הכותבים הם חוקרים בכירים במרכז למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
|
|
| תאריך:
|
15/02/2022
|
|
|
עודכן:
|
15/02/2022
|
|
עודד ערן, צבי מגן
|
|
+מוסקבה מבצעת מתקפת סייבר כנגד קייב
|
|
21:10 15/02/22 | עידן יוסף |
החלה התקפת סייבר ענקית על קייב. מעליות לא עובדות בעיר ומחשבים שובשו. שדה התעופה משותק. הלוחמה האלקטרונית כוללת שיבוש אותות GPS במזרח אוקראינה.
|
|
|
|
+עליות שערים בבורסות בעקבות הודעת רוסיה
|
|
16:24 15/02/22 | איציק וולף | לרשימה המלאה |
המשקיעים מגיבים על ההודעה שפרסם משרד החוץ הרוסי ובה טען כי יחידות מצבא רוסיה החלו לעזוב את אזור גבול אוקראינה ▪ מדד הדקס עולה ב-1.61% ובמסחר המוקדם בוול סטריט עולה הדאו ג'ונס ב-319 נקודות ▪ מזכ"ל נאט"ו מצנן את ההתלהבות: עדיין לא ראינו סימנים להרגעה בשטח הרוסי
(כוחות רוסיים נערכים לחזרה לבסיס בעומק רוסיה בסיום חלקם בתמרון הצבאי [צילום: משרד ההגנה הרוסי דרך AP])
|
|
|
+רוסיה: חלק מהכוחות בגבול אוקראינה חוזרים לבסיסיהם
|
|
12:21 15/02/22 | מירב ארד | לרשימה המלאה |
משרד ההגנה הרוסי עדכן כי חלק מיחידותיו השלימו את התרגילים והחלו דרכם בחזרה לבסיסיהן ▪ שר החוץ של אוקראינה דמיטרו קולבה:" הצלחנו למנוע הסלמה נוספת" ▪ שרת החוץ הבריטית הזהירה כי אפשרות לפלישה עדיין קיימת בסבירות גבוהה
|
|
|
כלי רכב משוריינים רוסיים מועמסים על רציפי רכבת לאחר סיום התרגילים הצבאיים [צילום: שירות העיתונות של משרד ההגנה הרוסי/AP]
|
|
|
|
|
|
+הסיכוי לפריצת דרך דיפלומטית - נמוך
|
|
10:19 15/02/22 | יאיר נבות | לרשימה המלאה |
הקאנצלר שולץ יגיע היום למוסקבה יממה אחרי ביקורו אצל הנשיא זלנסקי, וייפגש עם הנשיא פוטין ▪ שולץ ודאי יזהיר שוב את פוטין מההשלכות האפשריות של הרחבת הפעולה הצבאית נגד אוקראינה, פוטין יכחיש, ובזה כנראה יתמצה הביקור. הסיכוי לפריצת דרך דיפלומטית נראה נמוך
|
|
|
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, מימין, וקנצלר גרמניה, אולף שולץ, בפגישתם בארמון מרינסקי [צילום: לשכת העיתונות הנשיאותית האוקראינית/AP]
|
|
|
|
|
|
+מה באמת רוצה פוטין
|
|
10:05 15/02/22 | רפי לאופרט | לרשימה המלאה |
הניחושים בדבר כוונותיו הצבאיות של פוטין מגיעים לשיאם. לא יהיה נכון לחשוב שהוא פועל מתוך גחמה המבקשת לנצל מצב זמני לא נוח של ארה"ב באסיה ובאירופה. הוא מבקש להחזיר לרוסיה נכסים ביטחוניים ופוליטיים מעצמתיים שאבדו לה בעת פירוק בריה"מ, בטרם מתגבש בעולם מבנה מעצמתי רב-קוטבי חדש עם אזורי השפעה מובהקים. אם ישיג זאת ללא מלחמה, ישמחו על כך כמעט כולם; האם אוקראינה מוכנה לשלם את המחיר?
|
|
|
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, מימין, נפגש עם שר ההגנה הרוסי הרוסי, סרגיי שויגו, משמאל, במוסקבה, רוסיה [צילום: אלכסיי ניקולסקי, ספוטניק/AP]
|
|
|
|
|
|
+אושר פטור מבדיקות קורונה לטסים מאוקראינה לישראל
|
|
09:24 15/02/22 | איציק וולף |
עקב מצב החירום באוקראינה, אישרה ועדת החריגים הבינמשרדית של משרד החוץ, משרד הבריאות, ורשות האוכלוסין פטור מבדיקות קורונה טרם הטיסה לישראל.
הפטור ינתן למי שיטוס בטיסות החירום מאוקראינה, לצורך פינוי והטסה של אזרחים ונוסעים אחרים שיוחלט על הבאתם לישראל, בכפוף למילוי הצהרה בריאות. עם הנחיתה בישראל יבצעו הנוסעים בדיקת PCR בנתב"ג.
|
|
|
|
+האוליגרך העשיר באוקראינה: אחזור מחר
|
|
08:23 15/02/22 | איציק וולף | לרשימה המלאה |
לאחר שפורסם כי רינת אחמטוב, האדם העשיר באוקראינה ומי שנמצא במקום ה-327 ברשימת עשירי תבל, הוא אחד מהאולגרכים שברחו מן המדינה לנוכח החשש לפלישה רוסית, פורסמה מטעמו הודעת הבהרה: אהיה במריופול ב-16 בפברואר
(אחמטוב. חוזר מחר לאוקראינה [צילום: אנדרי לוקטסקי, AP])
|
|
|
|
+ארה"ב: רוסיה ממשיכה להזרים כוחות לגבול אוקראינה
|
|
08:23 15/02/22 | איציק וולף | לרשימה המלאה |
עד עתה פרסה רוסיה 105 קבוצות טקטיות גדודיות סמוך לגבולותיה עם אוקראינה, ו-14 קבוצות נוספות נמצאות בדרכן אל האזור ▪ שר החוץ של אוקראינה: "טעות לחשוב שקייב תיפול בתוך כמה ימים - אין צורך לשקול תרחיש אפוקליפטי כזה"
(אחד מהמחנות שהקימה רוסיה סמוך לגבולותיה עם אוקראינה [צילום: Maxar])
|
|
|
|
המלחמה הקרה, גרסת 2.0: סין ורוסיה זו לצד זו
|
|
|
נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, הודיע לבני עמו כי בעוד יומיים, ב-16 בפברואר, צפויה לפרוץ מלחמה בין אוקראינה לרוסיה.
|
|
|
|
|
הממשל האמריקני הורה על פינוי השגרירות האמריקנית מן הבירה קייב, ועל השמדת על הציוד והמסמכים שנמצאים במתחם השגרירות. השגרירות האמריקנית תועבר לעיר מערבית יותר באוקראינה, קרוב יותר לגבול עם פולין.
|
|
|
|
|
החששות מפני פלישה רוסית לאוקראינה הביאו לבריחה של חלק מן האוליגרכים המקומיים ושל בכירים מאוקראינה לארצות אחרות. כך עולה מדיווחים שמגיעים מקייב.
|
|
|
|
|
ברייקינג: כמה התפתחויות חשובות לעקוב אחריהן בשעות הקרובות: הנשיא פוטין צפוי להיפגש בקרוב בקרמלין עם שר ההגנה שוייגו ושר החוץ לברוב, וע"פ דובר הקרמלין פסקוב, פוטין צפוי גם להיפגש עם נשיא בלארוס לוקשנקו "עד סוף השבוע" - כל זה בזמן שהתרגיל הצבאי הענק המשותף לשתי המדינות, "נחישות משותפת" שמו מתנהל בדרום בלארוס לא הרחק מגבול אוקראינה.
|
|
|
|
|
הממשל האמריקני מתריע מפני אפשרות שבה רוסיה תמצא אמתלה כלשהי להצדקת מתקפה ופלישה לשטח אוקראינה. לדברי היועץ האמריקני לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן, פלישה רוסית לאוקראינה יכולה לקרות "בכל יום".
|
|
|
|
|
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
