1. היום השני לעדותה של דנה נויפלד, לשעבר היועצת המשפטית של משרד התקשורת (8.3.22), היה המשכו של היום הקודם. התביעה רוצה שני דברים. האחד: להראות כיצד קידם שלמה פילבר את ענייניה של בזק כאשר כיהן כמנכ"ל משרד התקשורת. השני: ליצור בעזרת נויפלד את השורה, ממנה סטה פילבר לטובת בזק. ונזכיר, כי מדובר בלב-ליבו של תיק 4000. לגרסת הפרקליטות, פעולות אלו של פילבר היו התמורה שנתן בנימין נתניהו בעד הסיקור החיובי באתר וואלה.

במוקד הדיון עמדה ההפרדה המבנית של קבוצת בזק בסוף 2016. הקבוצה חויבה לפעול בתחומים שונים באמצעות חברות-בנות נפרדות, ומאוד רצתה לבטל הפרדה זו כדי שתוכל להיטיב להתחרות מול קבוצת הוט. לדברי נויפלד, בימי כהונתו של אבי ברגר כמנכ"ל המשרד, הדעה הכללית בו הייתה שטרם בשלה העת לבטל את ההפרדה. אבל פילבר ניסה לבצע שינוי של 180 מעלות, ולא רק לבטל את ההפרדה - אלא גם לעשות זאת בלא שימוע כנדרש. בסופו של דבר התקבלה עמדתה, אך התביעה טוענת שמה שאירע בדרך - הוא המלמד על הפסול, גם אם ה"מזימה" לא עלתה יפה.


2. נויפלד נשאלה פעמים רבות על כך שפילבר שלח למנכ"ל בזק דאז, סטלה הנדלר, מסמכים פנימיים של המשרד שהיו בשלבי עבודה בדרג המקצועי. נויפלד, ברוגע ובלשון מתונה מהם לא סטתה כמלוא הנימה, אמרה שוב ושוב שזה היה בלתי תקין, בניגוד למקובל ובלא ידיעתה. זהו החלק השני של העדות עליו עמדנו: להראות עד כמה פילבר יצא מגדרו - ומן הסתם גם עבר על החוק, שהרי הוא עד מדינה - ברצונו לסייע לבזק. לשיטת התביעה, הוא לא עשה זאת מרצונו ומיוזמתו, אלא על-פי הוראתו של נתניהו.


3. עוד נקודה בה הדיון היום היה המשכו הישיר של הדיון אתמול: כמות ההתנגדויות וההערות של ההגנה. היום גם ניתן היה להתרשם, כי כמה מהדברים שהגיעו מספסלי ההגנה לא נועדו לאוזני בית המשפט, אלא לאוזניהם של מי שיושבים באולם ומשמשים כתועמלנים לטובת נתניהו, כך שניתן יהיה להעביר אותם החוצה לאוזניים הכרויות של תומכי ראש הממשלה לשעבר. השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם המשיכו לנסות - ללא הצלחה מרובה - למקד את ההגנה בהתנגדויות ממשיות. כפי שאמרנו מספר פעמים בעבר, דומה שאם היה מדובר בתיק אחר - היד כלפי ההגנה הייתה קשה יותר.

לצד זאת חייבים לומר, כי החלטות השופטים ביומיים האחרונים מלמדות על התנהלות בעייתית של התביעה. זמן רב הוקדש לוויכוחים על הגשת מסמכים באמצעותה של נויפלד - מהלך שיש לו כללים ידועים וברורים מימים ימימה. בחלק משמעותי מן המקרים מנעו השופטים את הגשת המסמכים, מה שמעלה את השאלה מדוע תביעה כה מנוסה בכלל ניסתה להגיש אותם.

ציטוט היום

"אני לוקחת נשימה עמוקה ומשתדלת לא להגיב" (התובעת עו"ד ניצן וולקן בתגובה לטענת ההגנה שלא קיבלה מסמך מסוים). "ישבתי על החלון ונפל לי העיפרון" (עו"ד ז'ק חן על מה שאולי יש באותו מסמך).