אבל

יוסיפ סטאלין, הרודן הקומוניסטי מברית-המועצות, מת בחמישה במארס 1953, לפני 69 שנה, ובמותו הרג את חגיגות פורים בכל קיבוצי הקיבוץ הארצי של השומר הצעיר באותה השנה. בקיבוצים הללו הוכרז אבל, ונתלו תמונות של סטאלין, שעוטרו בסרטים שחורים. "על המשמר", בטאון מפ"ם, הספיד במלים רמות את רוצח ההמונים האנטישמי, שנעלם לפתע מחיינו, וקרא לו, "שמש העמים". ניסיתי למצוא את הכותרת המקאברית ב"על המשמר", והעליתי בחכתי, להנאתכם, רק את השער של "משמר לילדים", העיתון לילדים של מפ"ם, שישה ימים אחרי שנפטרנו מהרודן. לדראון עולם.

המשרד להנחלת בּוּרות

לד"ר יפעת שאשא-ביטון, שרת החינוך, יש רקורד עשיר בטרפוד שיטתי של מדיניות ציבורית, בהיותה יו"ר ועדת הכנסת לקורונה, בתפקידה הנוכחי ואולי גם כסגנית-ראש עיריית קרית-שמונה. כעת היא הולכת להניף את הגרזן במכת-מוות למערכת החינוך.

הרפורמה כביכול, שהיא הולכת להנהיג בתיכונים בשנת הלימודים הבאה, תבטל את בחינות הבגרות בתחומי היהדות והזהות - כגון תנ"ך, היסטוריה, אזרחות וספרות, בעוד שהבחינות באנגלית, במתמטיקה, בלשון ובמדעים יישארו על-כנן. במקום הבחינות החיצוניות ייערכו בחינות פנימיות (של בתי-הספר), והתלמידיים יכתבו עבודה סמינריונית רב-תחומית. זאת, כדי להגביר, כביכול, את היכרותם עם החומר (משמע - הבנתו) ולא רק לשננו.

בפועל, מקצוע, שאין בו בחינת בגרות חיצונית (של משרד החינוך), מתנוון. זו, לדעתי, כוונתה הזדונית של שרת החינוך, שכבר הביעה את דעתה, שיש לבטל את לימודי התנ"ך בבתי-הספר, כנראה, בעצת הגורוס הסיינטולוגיים שלה. כך, בשיטת שאשא-ביטון נקבל לבסוף בוגרי תיכון, שאינם יודעים דבר על מורשת ישראל. לפי ש"י עגנון, אלה יהיו מנוגבים מכל ידע ביהדות". יעקב חזן, ממייסדי השומר הצעיר, סיכם זאת באכזבה קשה: "רצינו לגדל דור של אפיקורסים, וגידלנו דור של עמי-ארצות".

הרפורמה נעשתה מבלי לתאם עם המורים ועם נציגיהם, ללא פיילוט ניסויי מצומצם, ובהתעלם מכישלון הניסוי של "הערכה חלופית", הוחלט להרחיב את הרפורמה, ולהחילה מיד לדעתה של ד"ר מיכל שאול, ראש החוג להיסטוריה במכללת הרצוג, המרת בחינות הבגרות במדעי הרוח בכתיבת עבודה סמינריונית בין-תחומית "מנותקת מהשטח, ממסוגלות התלמידים ומהיכולות של המורים, ומתעלמת מגודל הכתות בישראל, מהשלכות השחיקה המתמשכת במעמדם של מדעי הרוח ומהזמן הדרוש כדי להטמיע רפורמות".

לרפורמה של שאשא-ביטון יש גם היבט חברתי. כמו שבאוניברסיטאות ובמכללות קיים מסחר ענ̤ף בעבודות סמינריוניות, יקצרו תלמידי תיכון את הדרך, ותעשיית העבודות הקנויות/ממוחזרות תפרח. סטודנטים קונים עבודות מחברות ומפרטים תמורת כסף - במקום ללמוד, לחקור, ולכתוב. הפלגיאטים מסתובבים, וממחזרים אותם לפעמים בלי שמץ הבנה. חבר, מרצה באוניברסיטה, קיבל עבודה, שהועתקה מעבודת המחקר לו לתואר שני. בכמה מהפלגיאטים מצאתי ציטוטים נרחבים מעבודות וממאמרים שכתבתי, כמובן, ללא ציון שמי; וזו עבירה אקדמית (!) ולכאורה, גם עבירה פלילית - מגישיהן מקבלים ציון (ואולי תואר) על סמך התחזות למחבר העבודה. כשלמדתי בארצות-הברית נדרשתי להצהיר, שאני המחבר המקורי של העבודות, שהגשתי למוריי.

קניית עבודה עולה כסף, ולא כל תלמיד יוכל לשכנע את הוריו לרכוש עבורו פסוודו-עבודה סמינריונית. כלומר, רק בני המעמדות המבוססים יוכלו לעשות זאת. והשאר ייאלצו להיעזר בד"ר גוגל ובוויקיפדיה, שרמתה האקדמית, בעיקר, במדעי הרוח והחברה, מפוקפקת; וזאת, כשבתיכון לא הכשירו אותם לחקור עצמאית, ואולי גם מוריהם חסרים את הכישורים הללו.

ועוד העירה ד"ר מיכל שאול, שאין בארץ די מנחים לעבודות חקר בין-תחומיות של כל תלמידי י"ב, ואין די בוחנים, שיעריכו את העבודות הללו. בקיצור - עוד עורבא, שפרח מחיקה הזדוני של שרת חינוכנו. וכפי שהציעו "הגשש החיוור" - ממליץ למנותה לשרת המלחמה, כיוון שלא היה חינוך בכהונתה כשרת החינוך, אולי לא תהיה מלחמה בכהונתה כשרת המלחמה.