בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
דובאי. הימנעות במועצת הביטחון [צילום: איברהים נורוזי, AP]
מדינות ערב מנסות לתמרן בין רוסיה לאוקראינה
סוריה לבדה הביעה תמיכה ברוסיה, בעוד המדינות הנחשבות לפרגמטיות ופרו-מערביות נמנעות מנקיטת עמדה ברורה - כחלק מהתאמת מדיניותן למצב בו השפעתה של ארה"ב במזרח התיכון יורדת, בעוד השפעתן של רוסיה וסין עולה
מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, רבים ממנהיגי מדינות ערב, הנתפסות "פרגמטיות" ופרו-אמריקניות, נמנעו מלמתוח ביקורת על רוסיה וביקשו להרחיק עצמן ככל האפשר מהמשבר בינה לבין המערב. אחדים גררו רגלים ולא שיתפו פעולה עם ניסיונות ארה"ב לבודד מדינית וכלכלית את רוסיה. מטבע הדברים, לא ניתן לעמוד בעת הזו על מכלול ההשלכות ארוכות הטווח של הפלישה הרוסית לאוקראינה על המזרח התיכון, אולם יש חשיבות לבחון כיווני התפתחות אפשריים, בדגש על מעמדן של מדינות ערב ומקומן של המעצמות המרכזיות באזור.
למעט סוריה והחות'ים בתימן, שהביעו תמיכה מלאה ברוסיה, יתר מדינות ערב ביקשו לתמרן בין הצדדים – לשמור על היחסים עם ארה"ב ובמקביל לא לפגוע בקשריהן עם רוסיה. הליגה הערבית הסתפקה בתמיכה במאמצים הומניטריים, קראה לפתרון דיפלומטי אך נמנעה מלגנות ואף להזכיר את שמה של רוסיה בהצהרתה בנושא.
מספר בכירים במדינות האזור אף נתנו פומבי לתחושותיהם. "אולי זה לא תואם למדיניות האמריקנית, אך מעתה כך הדברים יתנהלו", אמר פרופסור מן האמירויות שעמדותיו ידועות כמשקפות את אלו של השלטון. אנואר גרגאש, יועץ בכיר לשליט איחוד האמירויות, הצדיק את מדיניות ארצו באמרו ש"בחירת צד כעת רק תוביל יותר אלימות". יוסוף אל-עוטייבה, שגריר האיחוד בארה"ב, אף הודה שהיחסים בין המדיניות נמצאים כעת במבחן. יורש העצר והמנהיג בפועל בערב הסעודית, מוחמד בן-סלמן, שהפך מחוזר, הדגיש את חשיבות הקשר עם האמריקנים, אך הצהיר שלארה"ב אין זכות להטיף לו או להתערב בענייניה הפנימיים של הממלכה.
ראויה לתשומת לב היא איחוד האמירויות, שהבליטה את קשריה ההדוקים עם הצמרת הרוסית, נקטה מחוות (זמניות) כלפיה ואף טענה, בדומה למצרים, שיש לחתור לפשרה פוליטית – ובמשתמע שגם לרוסיה טיעונים לגיטימיים ועל אוקראינה להתפשר. איחוד האמירויות גם נמנעה בהצבעה במועצת הביטחון על הצעת החלטה לגנות את רוסיה. עמדה זו הייתה קשורה בין היתר לרצונה לזכות בתמיכת רוסיה בהארכת אמברגו הנשק על החות'ים בתימן. עם זאת, לחץ אמריקני כבד הביא את האמירותים, וכן את סעודיה ומצרים, לתמוך בגינוי רוסיה בעצרת הכללית.
כל זאת, על-רקע שינויים במדיניות החוץ שעוברות מספר מדינות ערב, שעיקרה התאמה לנסיבות משתנות ובראשן התחזקות מעמדן של רוסיה וסין באזור, על חשבון מעמדה של ארה"ב. אירוע מרכזי שהתפרש כעדות לאמינותה הפוחתת של ארה"ב להגן על ביטחונן, היה הימנעותה של וושינגטון מתגובה צבאית להתקפה האירנית על מתקני הנפט האסטרטגיים בסעודיה ב-2019. התפיסה שלא ניתן לסמוך על ארה"ב שתחלץ לעזרת מדינות ערב, אם יותקפו על-ידי אירן, התחזקה על-רקע האירועים באוקראינה ומשתקפת בכתיבתם של בעלי טורים מרכזיים בעיתונות הערבית.
סירבו לשוחח עם ביידן
ארמקו. שוב חשיבות לנפט הסעודי [צילום: עמר נביל, AP]
גידור הסיכונים של מדינות ערב בא לידי ביטוי בשנים האחרונות בהידוק היחסים עם סין ורוסיה. הן משתפות עם רוסיה פעולה בוויסות מחירי הנפט ובתחום הגרעין, רוכשות ממנה אמצעי לחימה ונהנות מתיירות רוסית. איחוד האמירויות במיוחד התקרבה לנשיא סוריה, בשאר אסד, בן-בריתה של רוסיה, ואף דווח שהיא מימנה את פעילות כוח שכירי החרב הרוסים "וגנר" בלוב. ייתכן שיתרון נוסף של רוסיה בעיני מנהיגי מדינות ערב הוא הנכונות הרוסית להפעיל כוח, ובניגוד לארה"ב להשתמש במנופים צבאיים למימוש יעדים מדיניים.
לאחרונה, איחוד האמירויות השעתה את השיחות בנוגע לרכישת מטוס F35, שהיה חלק מהמענק שניתן לה עם הסכמתה לחתום על הסכמי אברהם. בעיתוי תמוה, ביום הפלישה הרוסית לאוקראינה, פורסם שהיא תרכוש את מטוס הקרב/אימון הסיני L15. סעודיה ניצלה גם היא את המלחמה כדי לאותת לארה"ב שיש לה אופציות אחרות מלבדה. נשיא סין, שי ג'ינפינג, הוזמן לביקור בממלכה עם תום רמדאן, וריאד אף הודיעה שהיא שוקלת לתמחר את עסקות הנפט עם סין (הלקוחה המרכזית לנפט הסעודי) במטבע הסיני במקום בדולר כפי שהיה עד עתה.
בין ההשפעות המיידיות של מלחמה באוקראינה ניכרות התנודות החדות במחירי האנרגיה, המקרינות באופן שלילי על המדינות הערביות המייבאות נפט ושעלולות לראות תסיסה עממית ככל שימשך המשבר, ובאופן חיובי על מפיקות הנפט. העלייה במחירי הנפט תאפשר למדינות המפרץ, לוב ואלג'יריה לכסות גירעונות שצברו בשנים האחרונות ולממש פרויקטים נדרשים. המלחמה ממחישה שוב את החשיבות האסטרטגית של המפרץ למשק האנרגיה העולמי והנכסיות הגוברת של מדינות המפרץ הערביות.
בהקשר זה, וושינגטון הפצירה באיחוד האמירויות ובסעודיה, יצואנית הנפט הגדולה בעולם (שיכולת הייצור העודפת שלה נאמדת ב-2 מיליון חביות ביום), להגדיל את תפוקת הנפט שלהן כדי לנסות ולמתן את העלייה הדרמטית שנרשמה בתחילת המלחמה במחירי הנפט, אך עד כה לשווא. המדינות הדגישו את מחויבותן להסכמות עם רוסיה, החברה לצידן ב"אופ"ק+", לגבי מכסות תפוקת הנפט.
דווח שבמספר הזדמנויות אף סירבו שליטי סעודיה והאמירויות לשוחח עם הנשיא ג'ו ביידן. ייתכן שסירובן זה נובע אף יותר בשל רצונן לשפר עמדת המיקוח שלהן מול ארה"ב. בהקשר זה יש לקחת בחשבון ציפייה לכניסת נפט אירני לשווקים לאחר החתימה על הסכם גרעין עם אירן, והצורך שייווצר אז להתאים את מכסות ייצוא הנפט לתנאים חדשים.
מודאגות בעיקר מאירן
הלחם במצרים כבר התייקר [צילום: נרימאן אל-מופתי, AP]
ואכן, בעוד תשומת הלב העולמית מופנית לאוקראינה, דאגותיהן של מדינות ערביות קשורות להסכם הגרעין המתגבש מול אירן, הצפוי להערכתן להיטיב עם אירן ואינו מטפל בנושאי הטרור והחתרנות וכן בתפוצת טילים/כטב"מים שטהרן אחראית להם. מדינות המפרץ במיוחד מבקשות לפיכך תמורה הולמת להתיישרות עם העמדה האמריקנית, בדמות שיתוף פעולה מודיעיני מוגבר עימן וחיזוק יכולותיהן ההגנתיות. סעודיה מצפה גם לסיוע אמריקני בפיתוח תוכנית גרעין וליישור ההדורים בין וושינגטון לבין בן-סלמן, בכלל זה זיכויו בחסינות מתביעה משפטית אפשרית בארה"ב עקב מעורבותו ברצח ג'מאל חאשוקג'י.
זאת ועוד: המלחמה באוקראינה עלולה להחריף מציאות קשה ממילא ברחבי המזרח התיכון ולאיים על הביטחון התזונתי של רבים מתושבי האזור. לכך יש להוסיף התערבות של ספקולנטים ופאניקה בקרב אזרחים, העלולה להאיץ עליה במחירים שעלו גם כך בשנתיים האחרונות. מדינות חלשות, אשר ממילא לא נחלצו עדיין ממשבר הקורונה, מודאגות בעיקר מהעלייה במחירי האנרגיה והדגנים.
המלחמה כבר הביאה לעלייה במחיר הלחם (הלא-מפוקח) במצרים, שהיא יבואנית החיטה הגדולה בעולם, ובתוניסיה. החשש הוא מתסיסה עממית עקב עליה במחירי המזון, כזו שבשילוב עם בעיות חברתיות נוספות זירזה בעבר מחאה ומהומות בירדן, מצרים, מרוקו ותוניסיה, תאיים על יציבות המשטרים. אפשר שכדי למנוע תסיסה יגדילו מדינות עניות יותר במרחב הערבי, מצרים וירדן למשל, את תלותן הכלכלית במדינות המפרץ. לתלות זו אמורה להתלוות התאמה מדינית לכיוון שבו ילכו מדינות המפרץ.
צפוי שמדינות ערביות מרכזיות ימשיכו לעמול על גיוון משענותיהן המדיניות, הכלכליות ואף הצבאיות, וכך גם לדרבן את ארה"ב להוכיח את אמינותה כבעלת ברית וליצור עימה משוואת יחסים שבמסגרתה ישתפר מעמדן. הבחירה של חלק ממדינות ערב ב"ניטרליות" מופגנת מעידה על שינוי שכבר חל במעמד ארה"ב במזרח התיכון. על-אף שמדינות ערב ברובן מכירות בכך שבעת הנוכחית אין תחליף טוב לעליונות של ארה"ב, הן עדיין רואות בקשרים הדוקים עימה נדבך מרכזי בביטחונן - למרות הפחתת הקשב בוושינגטון לאזור בכלל ולבעיות הביטחון שלהן בפרט.
בראייתן, עליהן לפצות על חוסר זה במספר אופנים: חיזוק כוחן הצבאי, שמירה על יחסים תקינים עם אירן, וחיזוק יחסיהן עם מדינות ומעצמות נוספות לצד קשריהן עם ארה"ב. במילים אחרות, גם אם ארה"ב תחדש לאחר המלחמה את הקשב למזרח התיכון ובמסגרת זו תלך כברת דרך לקראת מדינות ערב, העלייה במעורבותן של מעצמות נוספות באזור צפויה להימשך, ועימה מדיניות גידור הסיכונים וההזדמנויות של מדינות ערב.
ממשלת בריטניה מחרימה שני מטוסים פרטיים ששייכים ליוג'ין שווידלר, הנחשב למקורב לאוליגרך הרוסי-ישראלי רומן אברמוביץ'. כך דווח (ראשון, 27.3.22) בטיימס הלונדוני.
על פי הדיווח, שר התחבורה הבריטי, גרנט שפס, חתם על צווי החרמה של המטוסים. הצווים קובעים כי ניסיון להזיז או להטיס את המטוסים ייחשב לעבירה פלילית. זאת, במסגרת העיצומים שהוטלו על גורמים רוסיים בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה.
מלבד שני המטוסים הוחרם גם מסוק ששייך לחברה הרוסית 'הליקו'.
שר החוץ של טורקיה הצהיר כי מדינתו תקבל את האוליגרכים הרוסים כתיירים וכמשקיעים כל עוד ישמרו על החוק בעסקות שיבצעו ▪ המשמעות - מקלט חדש ליאכטות הפאר של האוליגרכים החוששים מהחרמת נכסיהם
אברמוביץ'. שתי יאכטות בשווי כולל של 1.2 מיליארד דולר [צילום: מרטין מייזנר, AP]
הבית הלבן הבהיר כי הנשיא האמריקני, ג'ו ביידן, לא התכוון לקרוא להחלפת השלטון ברוסיה כשאמר שפוטין לא יכול להישאר עוד בשלטון. את הדברים אמר בנאום שנשא הערב בפולין.
הנשיא הרוסי פוטין ואנשיו ימנפו את דברי נשיא ארה"ב שלפיהם פוטין לא יכול להישאר בשלטון כדי להוכיח שזו למעשה מטרת המערב כולו - לא הגנה על אוקראינה בהכרח, אלא הקרבתה למען המטרה של הפלת משטרו של הנשיא פוטין
תהליך אסטרטגי רע עבור רוסיה [צילום: Mikhail Klimentyev, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP, File]
נשיא ארצות הברית, המסיים בפולין ביקור בן שלושה ימים באירופה, הצהיר כי נשיא רוסיה לא יכול להמשיך לשלוט במדינתו לאחר שהוביל את צבא רוסיה לפלישה לאוקראינה ▪ קרא למדינות המערב להתחזק לקראת קרב ממושך שעוד צפוי להן
ביידן בפולין. "להיות עם עיניים פקוחות" [צילום: אוון ווצ'י, AP]
העיתונאי החוקר יעקב סטצ'וביאק מ-TVN פרסם, כי המיליארדר רומן אברמוביץ', שהינו גם אזרח ישראלי, הגיע ביום חמישי שחלף לפולין בחשאי מאוקראינה ברכבת באמצעות הדרכון הפורטוגלי שלו ותיתכן שתתקיים פגישה לא רשמית עם הנשיא ג'ו ביידן. כך מסר המיליארדר לאוניד נבזלין בהסתמכו על The Daily Mail. אברמוביץ' נודע בימים האחרונים כמי שעשוי לתווך בין אוקראינה לרוסיה, בזכות קרבתו לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין. בזכות זאת ביקש מארה"ב נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי, להימנע מלהטיל עליו סנקציות.
Журналист расследователь Якоб Стачовяк с TVN сказал, что Абрамович в четверг прибыл в Польшу тайно из Украины на поезде, используя свой португальский паспорт, и возможно будет его неформальная встреча с президентом Байденом https://t.co/QKPmJJjBZQ
ארה"ב הטילה סנקציות גם על חברת הסייבר קספרסקי, והגדירה אותה כאיום על הביטחון הלאומי של ארה"ב. כך דיווחה סוכנות החדשות בלומברג. זו החברה הרוסית הראשונה שנשלטת על-ידי חברות תקשורת סיניות - עליה הוטלו סנקציות, בגלל פלישת רוסיה לאוקראינה.
סגן מזכיר מועצת הביטחון של רוסיה, דמיטרי מדבדב, אמר כי רוסיה תוכל להשתמש בנשק גרעיני בארבעה מקרים. כך דווח בערוך RBC הרוסי. מדבדב, לשעבר נשיא רוסיה, מנה את ארבעת המקרים: הראשון - כאשר שטחה נפגע מנשק גרעיני; השני - במקרה שימוש בנשק גרעיני נגד רוסיה או בעלות בריתה; השלישי - אם תהיה חדירה לתשתיות קריטיות, שבעקבותיה ישותקו כוחות ההרתעה הגרעיניים הרוסיים; הרביעי במקרה של תוקפנות נגד רוסיה או בעלות בריתה, שבעקבותיה יאוים קיומה של רוסיה. נזכיר, כי ביום 27.02.22, היום הרביעי לפלישת רוסיה לאוקראינה, הורה נשיא רוסיה ולדימיר פוטין להעביר את כוחות הבלימה למשטר כוננות מיוחד. כוחות ההרתעה האסטרטגיים נועדו לדבריו "להרתיע תוקפנות נגד הפדרציה הרוסית ובעלות בריתה ולהביס את התוקפן...".
נשיא ארה"ב, לחיילי הדוויזיה המוטסת השוהים בפולין: הסיוע לעם האוקראיני ייקבע גם איך ייראה החופש של הילדים והנכדים שלכם ▪ שיבח את פולין שקלטה עד כה 2 מיליון מתוך 3.5 מיליון אוקראינים שברחו מן התופת ▪ נשיא פולין: אזרחי פולין רואים באוקראינים "אורחים שלנו, אחים שלנו, השכנים שלנו, שהיום נמצאים במצב קשה מאוד"
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ביקר בפולין (יום ו') כדי לדון עם צמרת פולין בהיערכותם למקרה שרוסיה תתקוף גם מדינה זו, החברה בברית נאט"ו. ביידן נפגש עם נשיא פולין אנדז'יי דודה, והתחייב לסייע אם תותקף מצד רוסיה. זהו ביקורו הראשון של נשיא ארה"ב באירופה, המצויה במלחמה, מאז שפלשה רוסיה לאוקראינה.
נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, שוחח (יום ו', 25.3.22) עם עמיתו הרוסי ולדימיר פוטין וקרא לו לבצע "יציאה מכובדת" מאוקראינה ולהפוך לארכיטקט של שלום. ארדואן ציין כי טורקיה תקבל בברכה חברות בינלאומיות שיעזבו את רוסיה.
"השגנו את המטרות העיקריות לשלב הראשון של המבצע באוקראינה". כך הודיע (יום ו', 25.3.22) משרד ההגנה הרוסי, שהצהיר כי "המבצע המיוחד" יימשך ויתמקד מעתה ב"שחרור מוחלט" של הדונבאס. עם זאת אמר משרד ההגנה כי הוא אינו פוסל את המשך המתקפה בערים אוקראיניות באזורים אחרים והבהיר: רוסיה תגיב לכל ניסיון לסגור את המרחב האווירי של אוקראינה.
המים הצלולים שסביב האי סנט בַּרְטְס שבקריביים אירחו שורה של יאכטות ענק בחג המולד האחרון. למעלה מ-90 כלי שיט נדחסו לנמל גוּסְטַבְיָה, השמפניה זרמה כמים, די.ג'יי בינלאומיים הרקידו את האורחים בכל שעות היום. בראשן עמדה היאכטה "אקליפס" בת 165 המטרים, בבעלותו של רומן אברמוביץ, לו יש בית באי – לצד בני משפחות רוטשילד ורוקפלר. תשעת המפלסים של היאכטה כוללים חדר כושר, מועדון לילה וחדרים ל-36 נוסעים ו-70 אנשי צוות.
חדשות קשות מעיר הנמל הנצורה וההרוסה מריופול בדרום אוקראיניה. גורמים במועצת העיר עידכנו כי מתוך 1,300 איש שהסתתרו בבניין התיאטרון בעיר והופצץ ב 16 במארס, 150 פונו מייד לאחר ההפצצה אך יותר כ 300 בני אדם מתו ככל הנראה, בהסתמך על עדי וניצולים שתיארו מה התרחש. דובר מועצת העיר פירסם הצהרה בה נכתב בין השאר: "למרבה הצער אנחנו מתחילים את היום הזה עם חדשות רעות. מעדי ראייה עולה מידע שכ-300 בני אדם נהרגו בתיאטרון ה"דרמה" של מריופול כתוצאה מהפצצה של כלי טיס רוסי. עד לרגע האחרון אני לא רוצה להאמין בזוועה הזו. עד האחרון רציתי להאמין שכולם הצליחו לברוח. אבל דברי מי ששהו בתוך הבניין בזמן פעולת הטרור הזו אומרים אחרת.
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
