לביטחון ארה"ב השלכות על ישראל

הממשל האמריקני פרסם בחודש אוקטובר גרסאות בלתי מסווגות של שני מסמכי יסוד, המציגים את גישתו לאתגרי הביטחון הלאומי האמריקני בעידן הנוכחי – אסטרטגית הביטחון הלאומית (National Security Strategy) שפרסם הבית הלבן ואסטרטגית ההגנה הלאומית (National Defense Strategy) שפרסם משרד ההגנה. הגרסאות המסווגות נשלחו לקונגרס עוד בחודש מרס, לצד הצעת תקציב הביטחון לשנת 2023, אולם המלחמה באוקראינה הובילה את הממשל לערוך בהן שינויים ולעכב את פרסומן הגלוי. משרד ההגנה פרסם שני מסמכים מרכזיים נוספים – סקירת היציבה הגרעינית האמריקנית (Nuclear Posture Review), וסקירת ההגנה מטילים (Missile Defense Review).

האסטרטגיה האמריקנית מבוססת על זיהוי העשור הקרוב כקריטי למגוון רחב של התפתחויות אסטרטגיות שיעצבו את המציאות הגלובלית במאה הקרובה, ובראשן עליית סין וההתמודדות עם משבר האקלים. ברקע ניצבת ההנחה שהמפתח להצלחה בתחרות האסטרטגית עם סין טמון בחדשנות המדעית והטכנולוגית ובמיצוי ההזדמנות של המהפכה התעשייתית הרביעית: קפיצת המדרגה הטכנולוגית המבוססת על מיצוי נתוני עתק (Big Data), בינה מלאכותית ולמידת מכונה.

המסמכים עצמם משקפים המשכיות ניכרת בין גישת ממשל ביידן לממשל טראמפ. הממשל הקודם הוביל את ארה"ב לאמץ את גישת התחרות הבין-מעצמתית תוך הצבת סין במוקד האתגר האסטרטגי והביטחוני לצד הפחתת הקשב לאתגרים אחרים וצמצום השקעת משאבים בהם (בדגש על המזרח התיכון), וכן הדגיש את חשיבות רתימתם של בעלות ברית ושותפים לטיפול באתגרים באזוריהם תוך מיקוד משמעותי בממד הטכנולוגי של התחרות, בעיקר עם סין.

ההמשכיות בין הממשלים בולטת במיוחד לנוכח השינויים שחלו בשנים האחרונות בסביבה האסטרטגית הגלובלית ובראשם סכנת ההסלמה הצבאית בין המעצמות (בהקשר לטייוואן ואוקראינה), משבר הקורונה, ועליית חשיבותו של המגזר הפרטי בכל ממדי הלחימה (בפרט תקשורת, לוגיסטיקה, סייבר). בהיבטים רבים דומה האסטרטגיה גם לזו שהציב ממשל אובמה ב-2010, אשר הדגיש את שיקום ארה"ב מבית לאחר המשבר הכלכלי של 2008 וחיזוק בריתות ודיפלומטיה, הגם שבלי ממד התחרות הגלובלית.

בהקשר הרחב, ממשל ביידן מדגיש את חשיבות התחרות האידיאולוגית כהיבט מרכזי וממשיג את ארה"ב כמובילת המאבק בין דמוקרטיות לאוטוקרטיות, השואפות לשנות את כללי ההתנהלות במרחב הבינלאומי, ובראשן סין. חיזוק הדמוקרטיות, זכויות אדם, ועקרונות של צדק ושוויון משולבים לכל אורך מסמכי האסטרטגיה, לצד דגש על שלילת היכולת של משטרים לא-דמוקרטיים לנצל התפתחויות בתחום הטכנולוגי על-מנת להדק את אחיזתם בציבור (בפרט על-ידי פיקוח ומעקב בסייבר, פיקוח במרחב הציבורי ושליטה ברשת האינטרנט המקומית).