בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
מטוס A-10 אמריקני מעל מיצרי הורמוז [צילום: AP]
|
|
|
גובר המתח בין ארה"ב לאירן במפרץ הפרסי
|
במקביל לשיחות הגרעין וחילופי האסירים, וושינגטון פועלת בנחישות נגד הברחות הנפט האירניות - וטהרן מגיבה בהפגנות כוח ובאיומים
|
בשבועות האחרונים גברה מאוד המתיחות במפרץ הפרסי, הניכרת מזה כמה חודשים, בין אירן לארה"ב. הממשל האמריקני אימץ נחישות יתר נגד הברחות הנפט של אירן, אשר הצליחה להגיע בחודשים האחרונים לייצוא של 1.3 מיליון חביות ליום תוך עקיפה בוטה של העיצומים המוטלים עליה. במסגרת מאמץ זה עצרו אוניות הצי החמישי מספר מיכליות שנחשדו כחלק ממערך ההברחות האירני. בתגובה לפעולות אלו ובניסיון להרתיע את ארה"ב מלעצור מכליות נוספות, עצרו האירנים מספר מיכליות והאשימו אותן באי-ציות לחוקי השייט הבינלאומי. התפתחויות אלה הן חלק מהתמודדות אמריקנית נמשכת עם ההתנהלות האירנית במפרץ, שבמסגרתה הוקמה קואליציה בת 11 מדינות בהובלה אמריקנית במטרה להגן על הסחר והספנות באזור זה. בצעד הפגנתי של שיתוף פעולה עברה במאי במיצרי הורמוז אוניית קרב אמריקנית ועליה מפקד הצי החמישי האמריקני ומקביליו הצרפתי והבריטי. קודם לכן, באפריל, הודיע הפנטגון, כי למפרץ שוגרה צוללת גרעינית, במסר פומבי שנועד להבהיר לטהרן שוושינגטון ערוכה לתגובה אם ייפגע חופש השיט במפרץ או ייפגעו אמריקנים בסוריה ועירק. כחלק מתגבור נוסף שעליו החליט הממשל האמריקני, בדרכן למפרץ נמצאות ספינת התקיפה האמפיבית USS Bataan וספינת הנחיתה USS Carter Hall, כשעליהן אלפי נחתים. לאזור אף הועברו מטוסי F-16 ו-F-35. על-פי דיווח של סוכנות AP, הצבא האמריקני שוקל אפשרות לנקוט עוד צעד חריג - להציב חיילים חמושים על מיכליות ואוניות סוחר אזרחיות השטות במימי המפרץ, כדי למנוע השתלטות של כוחות אירניים עליהן. החלטה על צעד כזה, שכמוהו לא נקטה וושינגטון במשך עשרות בשנים, תהיה מותנית בהסכמת המדינה שתחת הדגל שלה מפליגה הספינה, כמו גם של מדינת האזרחות של בעליה. מורכבות זו תמנע אולי את מימוש הרעיון, אבל הממשל הבהיר באמצעות דוברים שונים את נחישותו להבטיח מעבר חופשי במיצרים ובסביבתם. פגישה שנערכה לאחרונה בין מפקד הכוחות הימיים של הצי החמישי האמריקני לבין מזכ"ל המועצה לשיתוף פעולה של מדינות המפרץ, עסקה ככל הנראה גם בסוגיה זו. כמענה למהלכים אמריקנים אלו קיים חיל-הים של משמרות המהפכה תרגיל פתע בשלושת האיים, לגביהם נמשך הוויכוח בין אירן לאיחוד האמירויות, ובו נטלו חלק יחידות מבצעיות על ספינות חמושות בטילים, כטב"מים ואמצעים אלקטרוניים שונים. אירן אף פרסמה, כי בתרגיל נחשפו שני סוגי טילים חדשים – טיל שיוט "קאדיר" וטיל בליסטי "פאתח 360", שלטענת האירנים מצוידים ביכולות של בינה מלאכותית.
|
|
|
חיילי משמרות המהפכה באיי המפרץ הפרסי [צילום: AP]
|
|
לצעדים אלה, שנועדו להעביר לוושינגטון מסר מאיים, נלווה גם ניסיון לתקוע טריז בין ארה"ב לבין מדינות המפרץ. לעבר האחרונות שוגרו אמירות לפיהן הצדדים באזור יכולים לנהל את האינטרסים שלהם בלי מעורבות גורמים זרים. המדיניות האמריקנית במפרץ מקבלת משנה חשיבות בטהרן נוכח הדיאלוג הנמשך בין ארה"ב לסעודיה על אודות הסכם הגנה אפשרי ביניהן, הדרישה הסעודית מהממשל להרשות לה לקיים בשטחה מעגל דלק גרעיני, וכן אפשרות הנורמליזציה עם ישראל. לגבי אפשרות זו כבר הצהירה אירן, כי כינון יחסים בין ישראל לסעודיה לא יתרום ליציבות ולביטחון במפרץ - רמז ברור למורת רוח ולאיום על ריאד. המפרץ איננו מוקד המתיחות היחיד בין ארה"ב לבין אירן. גם בסוריה הצדדים נמצאים על סיפו של עימות אפשרי. לאחרונה טענו בכירים אמריקנים, כי אירן פועלת בשיתוף פעולה עם רוסיה ובהתאם לתוכנית סדורה, שמטרתה להביא להוצאת הכוחות האמריקנים מסוריה. במסגרת זו גברו החיכוכים בין המיליציות השיעיות הפועלות בסוריה לבין הכוחות האמריקנים באזור אל-תאנף. באחת התקיפות, שבוצעה באפריל באמצעות כטב"מ תוקף, נהרג עובד אמריקני וחמישה חיילים נפצעו. בתגובה האמריקנית נגד כוחות מיליציה פרו-אירניים בסוריה נהרגו גם אירנים. בהמשך, בהחלטה דרמטית ראשונה מסוגה, החליט הפנטגון לשלוח לאזור טייסת של מטוסי A-10 חמושים בפצצות חודרות בונקרים מסוג GBU-39/B bombs. מפקד הכוחות האוויריים של פיקוד המרכז האמריקני (CENTCOM) הבהיר, כי מדובר בעלייה של 50% במספר מטוסי התקיפה של ארה"ב באזור. המתיחות בין ארה"ב לאירן גוברת במקביל למאמצים שחודשו בחודשים האחרונים, בעיקר בתיווך עומאן וקטר, לחדש הידברות בין המדינות הן בסוגיית חילוף אסירים והן בסוגיית הגרעין. לאחר שנה של קיפאון, מאז הופסקו השיחות באוגוסט 2022, הצביעו דיווחים שונים על התקרבות בין הצדדים. ואכן, בשבוע שעבר נמסר על הסכמה לחילופי אסירים, כשבתמורה הסכימה וושינגטון להפשיר כספים כלואים אירניים בקוריאה הדרומית. זאת, בהמשך לאלה שהופשרו לאחרונה מעירק, בסך 10 מיליארד דולר; וושינגטון גורסת שהם יופנו לצרכים הומניטריים בלבד.
|
השפעתה של ישראל נמוכה ביותר
|
|
|
|
הספינה האמריקנית Bataan בדרך למפרץ הפרסי [צילום: AP]
|
|
בדיונים הנמשכים בסוגיית הגרעין לא דווח על הסכמה, אולם רמזים שהודלפו מצביעים על אפשרות להסכמות שיכללו התחייבות אירנית לא להעשיר אורניום מעל ל-60% וייתכן אף שלא לצבור כמויות נוספות ברמת העשרה זו, הגם שמבלי להסיג לאחור את מה שהושג עד כה. דוח סבא"א, האמור להתפרסם בסוף אוגוסט לקראת פורום הנגידים שיתכנס בספטמבר, יבהיר את התמונה בנושא זה. המשך המו"מ בסוגיית הגרעין באמצעות מתווכים לצד ההסלמה האזורית, יצר מצב ייחודי שבמסגרתו שני הצדדים מנסים לבדל את השיח בין הנושאים האלה. עם זאת, גם אם הצדדים יגיעו להבנות זמניות כלשהן, יכולתם לשמר אותן ובעיקר למנף אותן כפלטפורמה לקידום הבנות נרחבות יותר, היא נמוכה ביותר. אשר לישראל: שוב הומחש, כי יכולת ההשפעה הישראלית על קיומו או אי-קיומו של מו"מ בסוגית הגרעין ובסוגיות אחרות, היא נמוכה ביותר. אולם, העובדה שלא מעט מהעיסוק הבינלאומי בהקשר האירני מתמקד כיום בסוגיות הכוללות את הסיוע האירני לרוסיה במלחמה באוקראינה, ההתגרות בסחר החופשי בנתיבי השיט במפרץ והעימותים הספורדיים בסוריה, מאפשרת לישראל להמחיש טוב יותר את הסכנה שמציבה הפעילות האירנית ליציבות הבינלאומית. בעת הזו, ובעיקר לקראת תפוגת האיסורים (על-פי החלטת מועצת הביטחון 2231) באוקטובר הקרוב בקשר לפעילות אירן בתחום הטילים ולגבי מכירת אמל"ח וקנייתו, רצוי שישראל תשקיע מאמצים לשכנע מדינות במחנה המערבי להבטיח את המשך העיצומים על חברות ואישים אירניים, וכמובן על מכירות הקשורות לטילים.
|
|
|
הכותבים הם חוקרים במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
|
|
תאריך:
|
19/08/2023
|
|
|
עודכן:
|
19/08/2023
|
|
סימה שיין, דניס סיטרינוביץ
|
גובר המתח בין ארה"ב לאירן במפרץ הפרסי
|
|
ידיעה שתפסה כותרות בעיתונות הערבית, צריכה להדאיג מאוד את ישראל. ב-10 באוגוסט חשפה רשת "אל-ערביה" מסמך שהודלף מאירן באמצעות האופוזיציה, לפיו השקיעה אירן 50 מיליארד דולר במשך עשר שנים (2022-2012) כדי לסייע לצבא הסורי ולמנוע את נפילת משטרו של בשאר אל-אסד. לפי המסמך, אירן דורשת כעת להחזיר מתוכם 18 מיליארד, כנראה כהתחשבות במצבה הכלכלי הקטסטרופלי של סוריה.
|
|
|
לשכת ראש הממשלה הגיבה (שבת, 12.8.23) על העסקה המתגבשת בין ארצות הברית לאירן, אשר כוללת הפשרת 6 מיליארד דולר בנכסים אירניים שהיו מוקפאים בקוריאה הדרומית וטענה כי הכסף יגיע לגורמי טרור שבחסות טהרן.
|
|
|
בקרוב יחול יום השנה הראשון למותה של מהסא אמיני בת 22, ממוצא כורדי, שנהרגה בעת ביקור משפחתי טהרן ב-16 בספטמבר בשנה שעברה בעת מעצר של משטרת המוסר האירנית לאחר שהואשמה כי לא חבשה את החיג'אב שלה כראוי. בעקבות מותה פרץ גל מחאה חסר תקדים באירן שקיבל את הכינוי "מחאת החיג'אב".
|
|
|
הותר לפרסום כי הלילה (יום ו׳, 11.8.23) עיכב שירות הביטחון הכללי בנתב״ג יהודי תושב אירן, שלו קרובי משפחה בארץ, בחשד כי שיתף פעולה עם גורמי ביטחון אירניים. עם נחיתתו בישראל, עוכב האיש ונחקר ע"י חוקרי שב"כ והודה כי הגיע לצורך ביצוע משימות, בהן איסוף מידע וצילום סמוי מטעם גורמי ביטחון אירניים.
|
|
|
ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש (יום ב׳, 7.8.23) עם משלחת חברי קונגרס דמוקרטיים מטעם אייפא״ק, בראשותם של מנהיג הדמוקרטים בבית הנבחרים האקים ג׳פריס ונשיא אייפאק מייקל טוצ׳ין, במשרד ראש הממשלה בירושלים.
|
|
|
|