|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
המלך חמד ויצחק הרצוג בבחריין [צילום: עמוס בן-גרשום, לע״מ]
|
|
|
ההסכם עם בחריין מתקרר, עם השלכות שליליות
|
|
אכזבה בבחריין ממיעוט הקשרים הכלכליים עם ישראל, התנגדות פנימית לנורמליזציה עימה ומדיניות הממשלה - כל אלו משפיעים לרעה על יחסי המדינות ועלולים להרתיע מדינות אחרות מצעד דומה
|
|
צירוף אירועים מצער המחיש לאחרונה את הלחצים על יחסי ישראל ובחריין והקשיים בתהליך הנורמליזציה בין המדינות. ביולי נדחה ברגע האחרון ביקור מתוכנן של שר החוץ, אלי כהן, בבחריין, שנועד להיות ביקור ראשון של בכיר ישראלי בממלכה מאז חילופי הממשלות בישראל. בחריין נימקה את החלטתה באילוצים טכניים, אך נראה שהסיבה הייתה עלייתו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, להר-הבית יום קודם. במקביל הופיעו תמונות מבחריין של אנשי דת שיעים הדורכים על דגל ישראל לקול תשואות במהלך תהלוכת העשורא - מחזה שכיח בו מופגנת התנגדות לנרמול היחסים עם ישראל.
נקודת הפתיחה להשתלבות בחריין ב"הסכמי אברהם" הייתה מורכבת מזו של איחוד האמירויות: בבחריין שולטת שושלת אל-חליפה הסונית על רוב שיעי. בשונה מהאמירויות, יש בה פרלמנט וחברה אזרחית תוססת, המאתגרים לעיתים קרובות את בית המלוכה. מחאה ציבורית רחבה נגד השלטון בתקופת האביב הערבי ב-2011 נענתה בהתערבות צבאית של סעודיה והאמירויות להגנה על השלטון במנאמה. בה בעת, יכולת התמרון הפוליטי של בחריין מוגבלת בשל התלות בסעודיה, הנובעת גם מהתדלדלות עתודות הנפט שלה. על-רקע זה, האישור הסעודי לנורמליזציה בין בחריין לישראל נתפש כאיתות חיובי מכיוון ריאד כלפי ישראל.
ואולם, מאז נחתם ההסכם עם ישראל נרשמו בבחריין אירועי מחאה מצומצמים אך עקביים נגד ישראל ובתמיכה בפלשתינים. בישראל אימצו את הטיעון של בית המלוכה הבחרייני נגד גילויי האופוזיציה נגדו, שלפיו מדובר במחאה מקרב האוכלוסייה השיעית הנאמנה לאירן. כך למשל, כאשר מאות בחריינים הפגינו לקראת ביקורו של הנשיא יצחק הרצוג בממלכה בדצמבר 2022, גורמים ישראלים האשימו את אירן ב"התססת הרוחות". טענות אלו אינן משוללות יסוד: המפגינים נגד ישראל אכן מזוהים עם מפלגת א-ויפאק השיעית, שמנהיגה הרוחני עיסא קאסם גולה באירן ומשגר משם מסרי התנגדות לנורמליזציה עם ישראל.
עם זאת, שורה של סקרי דעת קהל שנערכו בבחריין מאז כינון היחסים עם ישראל מצביעים על כך, שאין הבדל ממשי ביחסם של סונים ושיעים לנורמליזציה עם ישראל. מעניינת לא פחות היא הירידה החדה בתמיכה בהסכם בחלוף השנים: בעוד שעם חתימתו ב-2020, שיעור של 40% מהנשאלים הבחריינים ראה אותו בחיוב, בסקרים שנערכו מאז השיעור ירד במחצית. התנודה מלמדת שהתנגדות לנורמליזציה אינה בלתי נמנעת, ואפשר שמדובר בתוצאה של פער בין הציפיות למציאות, שנוצר בשלוש השנים שחלפו.
בשונה מאיחוד האמירויות, מרוקו וסודן, לבחריין לא הבטיחה ארה"ב תמורה קונקרטית עבור הצטרפות ל"הסכמי אברהם", אך בחריין הייתה אמורה להפיק תועלת ישירה מהקשרים החדשים עם ישראל עצמם: מבחינה צבאית, באמצעות שיתוף פעולה עם ישראל בהתמודדות עם האיום האירני, ומבחינה כלכלית, על-ידי הזדמנויות שהשוק הישראלי יציע לכלכלה הבחריינית.
|
|
20 מיליון דולר מול 2.5 מיליארד
|
|
|
|
|
בני גנץ במפקדת הצי החמישי בבחריין [צילום: אריאל חרמוני]
|
|
|
החלק הביטחוני התקדם מיד ובמרץ. בתוך כשנה וחצי מכינון היחסים ביקרו בבחריין ראש הממשלה נפתלי בנט, שר החוץ יאיר לפיד, שר הביטחון בני גנץ והרמטכ"ל אביב כוכבי, ונפגשו עם צמרת בית המלוכה והצבא לתיאום שיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות. ביקורם הפומבי של בכירים ישראלים בממלכה הזעירה, 150 ק"מ מחופי אירן, ושת"פ מודיעיני ובתחום המל"טים, נשאו מסר ברור שישראל ובחריין עומדות בחזית אחידה מול אירן.
עם זאת, הרובד הכלכלי של היחסים נותר מאחור. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי בעוד שהאמירתים סחרו עם ישראל ב-2022-2021 בכ-2.5 מיליארד דולר (ללא יהלומים ושירותים), הסחר עם בחריין עמד על כ-20 מיליון דולר בלבד. את הפער ניתן להסביר בין היתר בהיות איחוד האמירויות מרכז כלכלי גלובאלי (ולכן הנתונים משקפים גם, אולי בעיקר, ייצוא-מחדש של סחורות ממשקים אחרים), בהזדמנויות שהיא מציעה ובאטרקציות התיירותיות הרבות שבה (דובאי אירחה אשתקד 15 מיליון תיירים). בשעה שכמיליון ישראלים הגיעו לאיחוד האמירויות ב-2022, רק כמה אלפים פקדו את בחריין (פער זה ניתן להסביר בחלקו בהיות דובאי מרכז תעופתי גלובאלי ויעד ביניים לטיסות המשך לאסיה). ב-2022 ביקרו בישראל 1,400 תיירים מאיחוד האמירויות, ומבחריין - 400 בלבד.
קשרי הכלכלה חשובים לציבור הבחרייני ומוחשיים יותר מקשרי הביטחון בין המדינות. 40% מהבחריינים מוכנים לקשרים עסקיים מסוימים עם ישראל, שיועילו לכלכלה המקומית, לעומת עשירית בלבד שמעוניינים בשיתוף פעולה עימה נגד אירן. התמורה הכלכלית הפוטנציאלית יכולה לחלחל למגזרים בבחריין שמחוץ לחוגי השלטון, שעבורם, לא זו בלבד שהנורמליזציה כרוכה בעלות הפרת הסולידריות עם הפלשתינים, אלא היא גם לא מניבה את רווח הכלכלי המצופה, ולשכנעם שיש ביחסים תועלת.
לקראת סוף 2022, הטרוניות בנושא, שעד אז נשמעו רק מפי האופוזיציה, הגיעו גם למעגלי השלטון. גורם המקורב לממשלה במנאמה הודה בדברים לתקשורת הישראלית, שבחריין הייתה רוצה לראות השקעות ישראליות בממלכה, ולא רק אנשי עסקים ישראלים שמגיעים לביקורים חטופים במטרה לגייס כספים למיזמים בישראל.
מהלכיה של ממשלת ישראל הנוכחית בוודאי לא מיטיבים עם היחסים, ובית המלוכה הבחרייני גם הוא מתנער מאמירות שרי הימין וממהלכי הממשלה בנושא הפלשתיני. בשונה מרצף הביקורים של הצמרת המדינית-צבאית הישראלית בבחריין בשנתיים הקודמות, במהלכן גם ביקר בישראל שר החוץ הבחרייני עבד אל-לטיף א-זיאני, ב-2023 טרם נרשם מפגש רשמי של בכירים משתי המדינות. בולטת לא פחות היא העובדה שהסכם הסחר החופשי בין ישראל לבחריין, שניסוחו בידי הדרגים המקצועיים הסתיים כבר לפני כשנה וצפוי היה לעודד סחר בין המדינות, עדיין לא אושר בידי ההנהגות.
|
|
סערה סביב תכנים במערכת החינוך
|
|
|
|
|
נפתלי בנט בביקור בבחריין [צילום: חיים צח, לע"מ]
|
|
|
קשיי השלטון הבחרייני להתקדם בנורמליזציה לא נשארים במישור הדיפלומטי. במאי האחרון, קבוצת 44 אנשי דת בחריינים בולטים חתמו על מכתב חריף שנשלח לשר החינוך בדרישה לבטל "שינויים חשודים" שנעשו בתוכנית הלימודים הממלכתית: הסרתם של חדית'ים ופרטים מתיאור חיי הנביא מוחמד (שככל הנראה עוסקים ביחסיו עם יהודים) וכן של שיר הלל לירושלים ולמסגד אל-אקצה.
המכתב, שבו נטען ש"לא ניתן להצדיק את השינויים בטענה לסובלנות ודו-קיום", עורר סערה ברשתות החברתיות. גולשים בחריינים ציינו שינויים נוספים שנתקלו בהם בספרי הלימוד: הוספת שמה של ישראל למפת העולם, הסרת שיעור במדעי החברה שעסק ביהודים והוספתו של שיעור העוסק בהסכם הנורמליזציה בין בחריין לישראל.
מיד לאחר פרסום המכתב, מיהרו יורש העצר וראש הממשלה להודיע על עצירה מיידית של השינוי, ומשרד החינוך מסר על הקמת צוות מומחים לבחינה מחדש של כל השינויים שנעשו בתוכנית הלימודים. החברה האזרחית בבחריין הוכיחה שביכולתה לבלום תוך שיח פנימי סממנים מסוימים של נורמליזציה עם ישראל, שכבר נעשו באופן דומה במדינות כמו איחוד האמירויות וסעודיה ללא התנגדות ציבורית משמעותית.
מדיניות ממשלת ישראל בזירה הפלשתינית והמחאה בבחריין נגד הנורמליזציה עם ישראל לא מהוות איום על היחסים בשלב זה, על-אף שהם נקלעו לקיפאון. יש להבין את ההתנגדות לישראל ולהסכם עימה גם במסגרת המאבק של האופוזיציה הבחריינית בבית המלוכה, אך אין לזלזל באכזבה הבחריינית מהנורמליזציה ובתסיסה המקומית נגדה. בטווח הארוך, אכזבה זו עשויה לשחוק גם את הקשרים הביטחוניים והצבאיים המשגשגים בין המדינות, ובוודאי להשפיע באופן שלילי על החלטתן של מדינות נוספות ששוקלות האם לנרמל את יחסיהן עם ישראל ובוחנות את המחיר והרווח הגלומים בכך.
הגם שלשלטון הבחרייני אינטרס לשמור את היחסים עם ישראל במנותק ככל האפשר מהסוגיה הפלשתינית, לא ניתן להתעלם מהמשקל הרב של סוגיה זו בקרב הציבור הבחרייני. התנהלות ממשלת ישראל בנושא והאירועים ביהודה ושומרון יוצרים קושי עבור מנאמה לקדם שותפויות כלכליות ויוזמות אזרחיות, העשויות להפיג אכזבה מהנורמליזציה, בעוד המציאות הנוכחית מעניקה למחאה נגדה רוח גבית.
למרות גודלה ומשקלה הכלכלי הקטנים, חשיבות הקשרים עם בחריין נעוצה במיקומה האסטרטגי, בשיתוף הפעולה שלה עם ארה"ב (בשטחה יושבת מפקדת הצי החמישי) והיותה קשורה בטבורה לסעודיה. לכן, חשיבותו של ההסכם בין ישראל לבחריין היא הרבה מעבר ליתרונות בשיתוף הפעולה הבילטראלי. הוא מהווה מעין בלון ניסוי עבור סעודיה, הבוחנת את היתרונות והחסרונות שבקשרים עם ישראל על-רקע היוזמה האמריקנית לקדם נורמליזציה בין ירושלים לריאד.
|
|
| תאריך:
|
02/09/2023
|
|
|
עודכן:
|
02/09/2023
|
|
אילן זלאיט, יואל גוז'נסקי
|
|
ההסכם עם בחריין מתקרר, עם השלכות שליליות
|
|
ברוב של 13 חברות מועצה, אימצה מועצת הביטחון של האו״ם את ההחלטה על הארכת הסמכות של כוח יוניפיל בלבנון. זאת בעקבות מאמצים דיפלומטים רבים בהובלת שגריר ישראל לאו״ם, גלעד ארדן.
|
|
|
|
|
סעודיה הציעה לחדש את התמיכה הכספית שתעביר לרשות הפלשתינית. כך דיווח (יום ג', 29.8.23) הוול סטריט ג'ורנל. על-פי הדיווח, המסתמך על מקורות הן בסעודיה והן ברשות הפלשתינית, מדובר בסימן לכך שסעודיה מעוניינת להתקדם בערוץ המדיני לכינון יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל.
|
|
|
|
|
ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה (יום ג', 29.8.23) את כל משרדי הממשלה לאשר מראש מול לשכת ראש הממשלה כל פגישה מדינית חשאית. על פי ההנחיה, כל פרסום של פגישה חשאית ידרוש את אישורו האישי של ראש הממשלה נתניהו.
|
|
|
|
|
שר הביטחון יואב גלנט נפגש הלילה (29.8.23) עם מזכ"ל האו"ם אנתוניו גוטרש במטה האו"ם בניו-יורק, יחד עם שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן. בסדרת סטורי'ז כתב השגריר כי בפגישה הבהירו בישראל שאם כוח האו"ם יוניפיל לא יבצע את משימתו וימנע מחיזבאללה להמשיך ולהתחמש - המצב בלבנון עלול להידרדר גם לעימות, וקרא לחיזוק חופש התנועה של הכוחות בהתאם לסמכות שניתנה להם.
|
|
|
|
|
נסיונה של ישראל להשיק יחסים רשמיים עם לוב כשל לחלוטין, כידוע. כך מעריכים מומחים לענייניה הפנימיים של לוב. זאת ועוד: העיתון הלובי "Libyan Observer" מדווח כי ראש ממשלת לוב עבדול-חאמיד אל-דבייבה ביקר בשגרירות לוב בטריפולי. לדברי הדיווח, ראש הממשלה הלובית הבהיר לבני שיחו כי לא היה מודע לפגישה בין שרי החוץ של לוב וישראל. אבל הוא החליט לפטר את שרת החוץ של לוב. עוד הבטיח ראש ממשלת לוב לבני שיחו בשגרירות לוב בטריפולי כי לא יפעל לכינון יחסים נורמאליים עם "הישות הציונית", לדבריו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה  ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
|
|
|
|
|
חיים רמון
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
