|   15:07:40
  איתמר לוין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
האם ניתן לקיים צוואה על בסיס העתק הצוואה?
סוכנות ראש
עריכת הסכמי ממון: השלבים המומלצים בדרך להסכם מוצלח
הדיון בחוק הנבצרות [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
בעקבות פסק הדין בנושא חוק הנבצרות

זה החוק החשוב ביותר לנתניהו, אבל הנבצרות ממש לא כאן

החוק הבעייתי הזה נולד בשל חששו של נתניהו שעיסוקו ברפורמה יוביל את מיארה לקבוע שהוא בנבצרות - אבל מהלך כזה רחוק מאוד מלהתממש, אפילו כעת בג"ץ קיבע את סמכותו לפסול חוק יסוד בשל שימוש לרעה בסמכות המכוננת, וגם שרטט את שני המחנות בתוכו מה שבאמת צריך לעשות כעת הוא לקדם את חוק יסוד החקיקה
04/01/2024  |   איתמר לוין   |   כתבות   |   ממשלה 37   |   תגובות

1. בג"ץ הנבצרות הוא הנושא שהיה חשוב באמת לבנימין נתניהו. כן סבירות, לא סבירות – זה היה העסק של יריב לוין ושמחה רוטמן. את נתניהו, כמו תמיד, מעניין בעיקר דבר אחד: המשך שלטונו. כאן הוא זיהה סכנה: שמא גלי מיארה, היועצת המשפטית שמינתה הממשלה הקודמת, תקבע שנבצר ממנו להמשיך בתפקידו.

נסביר. כאשר דחה בג"ץ פה אחד בשנת 2020 את העתירות נגד הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו למרות כתב האישום נגדו, הוא התנה זאת בכך שנתניהו יהיה כפוף להסדר מיוחד למניעת ניגוד עניינים, כזה הנובע מן המשפט. עיקריו: הוא לא יגע במה שעלול להשליך במישרין או בעקיפין על משפטו – בחירת שופטי העליון ובית המשפט המחוזי בירושלים, מינוי היועץ המשפטי, מינוי פרקליט המדינה ומינוי המפכ"ל. הוא גם מנוע מלעסוק בחקיקה שיש לה השלכה שכזאת.

חלקים מרכזיים ברפורמה המשפטית נוגעים לנתניהו, ובראשם דרך בחירתם של שופטי בית המשפט העליון וגם מניעת ביקורת שיפוטית על הדחת בכירי מערכת האכיפה. לכן, הוא אמור להרחיק את עצמו ממנה (מי שמאמין שזה המצב, שיקום). למרות זאת, נתניהו בהחלט התבטא לגביה בחודשים הראשונים של 2023, בנימוק שהוא אינו עוסק בפרטים אלא בניסיון להוביל להסכמות (סוגריים כנ"ל). מיארה הבהירה שהעיסוק הזה עומד בניגוד להסדר ניגוד העניינים. נתניהו החל לחשוש שהיא תקבע, כי עקב כך – הוא מפר את התנאי שהציב בג"ץ לכהונתו ותוציא אותו לנבצרות.

כאשר הוגשו עתירות לבג"ץ שביקשו לעשות בדיוק את זה, והשופטת דפנה ברק-ארז הורתה – בצורה הכי שגרתית שיש – להשיב עליהן, התנפלו כל סיעות הקואליציה בגסות על בית המשפט. הן גם מיהרו לסתום את הפרצה המסוכנת והעבירו את חוק הנבצרות, הקובע שהיא יכולה לחול רק מסיבות רפואיות ובהליך סבוך של אישורים ברוב מיוחס. ואז באו העתירות נגד החוק, אשר התקבלו אמש (3.1.24) – בצורה מתונה: בג"ץ דחה על הסף את הבקשה לבטל את החוק, ורק קבע שהוא יחול החל מן הכנסת הבאה, גם אם הנאשם נתניהו ימשיך להיות ראש הממשלה.

בג"ץ 2412/23, התנועה לאיכות השלטון נ' הכנסת, ראש הממשלה, היועצת המשפטית לממשלה / פס"ד
בדעת רוב: תחולתו של חוק הנבצרות תידחה לכנסת ה-26 ועל כן הוא לא יחול מיידית על בנימין נתניהו
בג"ץ 2412/23, התנועה לאיכות השלטון נ' הכנסת, ראש הממשלה, היועצת המשפטית לממשלה / תקציר פס"ד
תקציר פסק הדין בנוגע לחוק הנבצרות

אמרה במפורש שהיא לא מוציאה לנבצרות [צילום: מרים אלסטר, פלאש 90]

2. שיהיה ברור: נכון לעכשיו, הנבצרות ממש לא כאן. בדיונים בעתירות נגד חוק הנבצרות הבהירה מיארה, כי אין היא חושבת שיש לה סמכות להכריז על נבצרות. לכל היותר, אם תוגש עתירה שתדרוש נבצרות (כפי שכאמור קרה), היא יכולה לתמוך בקבלתה. היא גם הבהירה (נכון לספטמבר שעבר), כי איננה סבורה שהנסיבות כעת מצדיקות תמיכה שכזאת. מה שכמובן לא הפריעה לחלק מעדת נתניהו להכריז אמש שיצפצפו על מיארה אם תוציא אותו לנבצרות; העובדות הרי לא רלוונטיות.

המשמעות היא, שרק בית המשפט העליון יוכל להכריז על נבצרות של נתניהו, ועתירות כאלה אכן תלויות ועומדות בפניו. בשביל שזה יקרה, במיוחד אם מיארה תתנגד לקבלת העתירות, צריך שבג"ץ יחליט שנתניהו מפר בצורה בוטה ביותר את הסדר ניגוד העניינים ושאין שום דרך אחרת לגרום לו להימנע מכך. זה רחוק מאוד, וגם בית משפט מאוד אקטיביסטי היה מחפש כל דרך להימנע מכך שהוא יחליף למעשה את ראש הממשלה הנבחר. קל וחומר בית המשפט הנוכחי.

פסקי הדין בנושאי הסבירות והנבצרות, מעבר להכרעות הנקודתיות החשובות שלהם, עשו עוד שני דברים משמעותיים מאוד. האחד: בג"ץ קבע, כי במקרים חריגים יש לו סמכות להתערב בחוקי יסוד, הן בשל פגיעה קשה בעקרונות היסוד של המדינה היהודית והדמוקרטית (פס"ד הסבירות), והן בשל שימוש לרעה בסמכות המכוננת (פס"ד הנבצרות).

השני: הם הראו שבית המשפט מחולק פחות או יותר בשווה בין מה שנהוג לכנות "מחנה ליברלי" לבין מה שנהוג לכנות "מחנה שמרני" – חלוקה דיכוטומית שלא תמיד עומדת במבחן המציאות, אבל בשני פסקי הדין הללו היא הייתה ברורה למדי. וזה בכלל לא רע: כך צריך להיראות בית המשפט העליון. יריב לוין היה רוצה רוב שמרני מוצק, אבל אין לכך היתכנות בוועדה לבחירת שופטים, וגם המצב הנוכחי סביר מבחינתו.

אם נקח את השופטים שתמכו בביטול עילת הסבירות ובדחיית תחולתו של חוק הנבצרות, נראה שהמחנה הראשון כולל את עוזי פוגלמן, יצחק עמית, דפנה ברק-ארז, עופר גרוסקופף, רות רונן וחאלד כבוב. המחנה השני כולל את נעם סולברג, דוד מינץ, יוסף אלרון, יעל וילנר, אלכס שטיין, גילה כנפי-שטייניץ ויחיאל כשר. כאמור, החלוקה הזאת איננה מובהקת; פוגלמן, שטיין וכנפי-שטייניץ קבעו פה אחד בשבוע שעבר שבני זוג חד-מיניים יכולים לאמץ ילדים. אבל נראה שהיא קיימת, בקווים כלליים, בסוגיות חוקתיות מרכזיות. לכן, ניתן להעריך שלא יהיה רוב לנבצרות של נתניהו. וזה מעבר לסוגיות המשפטיות והפוליטיות האדירות של הוצאת נתניהו לנבצרות, מעבר לרקע של המלחמה ומעבר לכך שהרפורמה איננה על השולחן ואולי נפחה את נשמתה.

הם אמרו בצורה הכי גלויה שאפשר [צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת]

3. למי שחי פה בשנה האחרונה, אמור היה להיות ברור לחלוטין מה עומד מאחורי חוק הנבצרות. זה לא היה רק ההקשר; חברי כנסת מהקואליציה אמרו זאת בפה מלא: למנוע נבצרות של נתניהו בגלל אותו חשש מפני מיארה. נתניהו עצמו אמר זאת במפורש אחרי שהחוק אושר סופית במרס אשתקד: עד עכשיו לא יכולתי לגעת ברפורמה כי חששתי מנבצרות, עכשיו אני נכנס לאירוע.

ובכל זאת, שופטי המיעוט פירשו את המעשים והדיבורים כאילו הם חיו במציאות מקבילה, כאילו ירו את החץ ואז ציירו את המטרה. למרבה האבסורד, אמירה של אחד מהם – יוסף אלרון – בתחילת פסק דינו מציגה זאת היטב: "מי שיעיין בלשון תיקון מס׳ 12, במנותק מכל הקשר, יתקשה למצוא בו פגם של ממש". אבל זה בדיוק העניין: ההקשר. מי ומה אמר ועשה, מתי וכיצד אמר ועשה. הראיות הנסיבתיות ברורות וחד-משמעיות, הודאות בעלי הדין ברורות וחד-משמעיות, הרבה מעבר לדרוש במשפט המינהלי ואפילו במשפט האזרחי.

אם באמת היה כל כך חשוב לקבוע את נוהלי הנבצרות, מן הראוי לשאול מדוע אותו בנימין נתניהו לא עשה זאת ב-13 שנות שלטונו הקודמות, אחרי התקדים העצוב של אריאל שרון (התשובה זהה לזו שתינתן לשאלה מדוע נתניהו וממשלותיו לא יזמו תיקון הרבה יותר חשוב – חובה למנות משנה לראש הממשלה, בדיוק למצבים האלה: כי נתניהו לא יאפשר לאיש להסתמן כמספר שתיים וכיורש אפשרי). ובמילים אחרות: מדוע הוא נזכר רק בעיתוי הזה, מדוע נוצר מנגנון כל כך בלתי אפשרי (אשר כשל במבחן הראשון, כאשר נתניהו עבר השתלת קוצב לב). הכל מוליך לאותו כיוון: זהו תיקון שנועד לסייע לאיש אחד בלבד. כמו שכל הקואליציה הזאת נועדה, בסופו של יום, לסייע לאיש אחד בלבד.

4. עוד הערה על הדברים המפורשים של נתניהו ועדתו. זו כבר הפעם השנייה בה הם עושים את מלאכתו של בג"ץ קלה מאוד. כך היה גם בעניינו של בועז יוסף, המקורב לאריה דרעי שעבורו הוכנס שינוי בחוק, כך שיוכל להתמודד לראשות עיריית טבריה. גם אז יוזמי החוק ומקדמיו אמרו בגלוי שזו מטרתם.

מה שנראה כטיפשות רהבתנית היה יכול להיות חומר לא רע למערכון של "ארץ נהדרת", אלמלא בפועל מדובר היה בתסמינים לשתי מחלות קשות. האחת: ההיבריס, הגאווה משולחת הרסן, לפיה "אנחנו יכולים להגיד מה שבא לנו ולא יקרה כלום". השנייה: הרמיסה של נורמות ציבוריות וחוקיות, מתוך הנחה ש"אנחנו יכולים לעשות מה שבא לנו ולא יקרה כלום". אלו מאפיינים בולטים של הקואליציה הנוכחית, הבאים לידי ביטוי גם במחדל הנורא שקדם ל-7 באוקטובר וגם בכמה מן ההיבטים של ניהול המלחמה.


שקרנות היא תכונה מספיקה לראשות הממשלה [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]

5. התגובה של יריב לוין לפסק הדין הייתה שקרית בעליל. "החלטת שופטי בית המשפט העליון לפרסם פסקי דין השנויים במחלוקת קשה אפילו בינם לבין עצמם, תוך כדי שלוחמינו מחרפים את נפשם בחזית, היא מעשה הפוגע באחדות העם המתחייבת בתקופה זו. ראש ממשלה שנבחר באופן דמוקרטי מחליפים בקלפי ולא בפסק דין. הביטול החפוז כלאחר יד של חקיקת הכנסת, הוא הוכחה נוספת לצורך הדחוף לאיזון ממשי בין הרשויות. אי-אפשר למנוע מהעם לממש את רצונו בדמוקרטיה מתוקנת ולבטל פעם אחר פעם את החלטות נבחריו", כתב.

תראו כמה שקרים ב-72 מילים. בפסק דין הסבירות היה רוב מוצק לסמכותו של בג"ץ לבטל חוק יסוד, וגם רוב מוצק שהתנגד לביטול העילה בצורה בו נעשה. מועד פרסום פסקי הדין נבע מהפרישות של אסתר חיות וענת ברון, כפי שנעשה לא פעם בעבר. מי שקרע לגזרים את העם היו לוין וחבריו, שלא עשו אפילו צעד אחד של פיוס מאז החלה המלחמה. בפסק הדין אין מילה וחצי מילה על החלפתו של נתניהו. בג"ץ לא ביטל את החוק אלא דחה את תחולתו לכנסת הבאה (אגב, אם נתניהו כל כך רוצה חסינות מנבצרות – שיילך עכשיו לבחירות; אבל הוא יודע שיובס). הפסיקה לא ניתנה כלאחר יד אלא לאחר חודשים של דיונים וכתיבה. בכל דמוקרטיה מתוקנת, הנבחרים אינם כל יכולים והמילה האחרונה שייכת לבית המשפט.

כמו בהרבה מקרים דומים, צריך להחליט כאן האם לוין טיפש או שקרן. האם אין לו מושג על מה היו העתירות ומהו פסק הדין, ואז הוא לא כשיר להיות שר המשפטים. או שהוא יודע ומשקר במכוון, ואז הוא לא כשיר להיות שר המשפטים (אבל בהחלט כשיר להיות ראש הממשלה לפני קני המידה הנוכחיים).

עמית (מימין) וסולברג (משמאל). בנושא הזה הם מסכימים [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]

6. ארבעה מן השופטים קראו לכנסת לחוקק את חוק יסוד החקיקה, אשר יקבע בדיוק כיצד מחוקקים חוקים (רגילים וחוקי יסוד) וכיצד מפעילים עליהם ביקורת שיפוטית. שלושה מהם משתייכים ל"מחנה השמרני" וסברו שיש לדחות את העתירות: נעם סולברג, דוד מינץ ויוסף אלרון. הרביעי, אולי במפתיע, הוא ה"ליברל" המוקצה מחמת מיאוס על חבורת הרפורמה: יצחק עמית.

אם לוין באמת היה רוצה לתקן את מערכת המשפט (ולא להשתלט עליה) ולהסדיר את היחסים בין הרשויות (ולא לכונן רודנות), הוא היה עוסק בראש ובראשונה בחוק יסוד החקיקה. אבל הוא לא עושה זאת, מכמה סיבות: המניעים האמיתיים שלו אינם שם, חוק שכזה צריך כאמור לקבע את הביקורת השיפוטית רחמנא ליצלן, והוא מחייב הסכמה רחבה בכנסת ועם בית המשפט העליון המשוקץ.

רצון אמיתי להתחיל בשיקום הקרע בעם, שאת מחיר הדמים שלו אנו ממשיכים לשלם מדי יום, היה יכול להתחיל בדיוק בנקודה הזאת: למנות את יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון ולפעול איתו לקידום חוק יסוד החקיקה. איכשהו, קשה לראות את זה קורה תחת השלטון הנוכחי.

תאריך:  04/01/2024   |   עודכן:  04/01/2024
איתמר לוין
+שס: העליון ממשיך עם פסיקות תקדימיות ומעוררות מחלוקת, המערערות את האחדות
23:23 03/01/24  |  עידן יוסף
מפלגת שס בתגובה להחלטת בג״ץ חוק הנבצרות: "מצער שוב לראות שדווקא בזמן מלחמה, כאשר החזית והעורף מאוחדים במטרה לנצח, דווקא בית המשפט העליון ממשיך עם פסיקות תקדימיות ומעוררות מחלוקת, המערערות את האחדות הכל כך חיונית כעת הזו. העם הוא הריבון היחיד לבחור ראש ממשלה.

"שס מצרה על כך שבג״ץ לא אימץ את הצעת יו״ר התנועה הרב אריה דרעי לדחות את הפסיקות הללו לאחר המלחמה, וקוראת לציבור להמשיך לשמור על האחדות החיונית לניצחון, בעזרת השם".
+וילנר: התיקון נועד להפיג את העמימות
21:19 03/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
התיקון חל על כל ראשי הממשלה ממועד כניסתו לתוקף ואילך, ללא מגבלת זמן כלשהי; והוא אינו כולל פרטים אחרים שיש בכוחם לצמצם את תחולתו לראש הממשלה המכהן בלבד
יעל וילנר. כלליות התחולה [צילום: לע"מ, הרשות השופטת]
+אלרון: נתניהו עדיין מחויב להסדר ניגוד העניינים
21:17 03/01/24  |     |   לרשימה המלאה
חוק הנבצרות טוב בהרבה מההסדר החסר שהיה לפניו  ▪  התערבות בחוקי יסוד - במקרי קיצון בלבד; תכלית החוק איננה פרסונלית באופן מובהק
יוסף אלרון. להסיר את הערפל [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
+מינץ: קשיים רבים ב"שימוש לרעה בסמכות המכוננת"
21:03 03/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
מדובר בתיקון קבוע, שחל על כל ראש ממשלה מכהן או שיכהן לעתיד לבוא, שנוגע לסוגיה שהתעוררה בעבר העשויה להתעורר גם בעתיד, שלגביה קיים חסר בחוק היסוד
דוד מינץ. אין סמכות [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
+ברון: המטרה הייתה להסיר איום על שלטון נתניהו
21:01 03/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
אותו מניע פרסונלי לא טפטף או זלג לתוך תכלית התיקון, אלא הציף והטביע אותה בשיטפון של פרסונליות עד שלא ניתן עוד להבחין היכן "מסתיים" המניע ו"מתחילה" התכלית
ענת ברון. באופן צלול וברור [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
+גרוסקופף: למנוע הכנסת תכליות זרות לחוקה המתהווה
20:47 03/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
עניינה של דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת הוא, אם כן, ניצול הסמכות המכוננת לתכלית זרה - לתכלית סובייקטיבית זרה, וזאת להבדיל ממניע פסול
עופר גרוסקופף. חובת אמון [צילום: חיים גולדברג, פלאש 90]
+עמית: טבול בפרסונליות מכף רגל ועד ראש
20:44 03/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
העיתוי, המסלול המיוחד והמהיר, האפקט המיידי, כוונת המכונני, האקדח המעשן, תוכן התיקון, תחולת התיקון - כל אלו מעידים שהוא פרסונלי
יצחק עמית. אור שמש בהיר [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
+ברק-ארז: חל על ראש הממשלה שזהותו ידועה
20:23 03/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
יש הבדל בין קביעת הסדר חדש בעל אופי כללי לבין חקיקה שמבחינת תוכנה משליכה על ממלא התפקיד באופן שאין אישי ממנו, במצב שבו כבר התנהל הליך פלילי והיה ידוע שהוגשו עתירות
דפנה ברק-ארז. לא תיקון "רגיל" [צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90]
+חיות: פגיעה קשה בעקרון השוויון בפני החוק
20:20 03/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
התכלית העיקרית אשר לשמה נחקק התיקון, בראייה צופה פני עתיד, היא מתן מענה לסיכון משפטי קונקרטי (קביעה בדבר נבצרות) שאיים - לתפיסת מחוקקי התיקון - על ראש הממשלה המכהן
חיות. חומרה מיוחדת [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
+לוין: הוכחה נוספת לצורך הדחוף לאיזון ממשי בין הרשויות
20:15 03/01/24  |  עידן יוסף
שר המשפטים יריב לוין על פס"ד בג"ץ הנבצרות: "החלטת שופטי בית המשפט העליון לפרסם פסקי דין השנויים במחלוקת קשה אפילו בינם לבין עצמם, תוך כדי שלוחמינו מחרפים את נפשם בחזית, היא מעשה הפוגע באחדות העם המתחייבת בתקופה זו. ראש ממשלה שנבחר באופן דמוקרטי מחליפים בקלפי ולא בפסק דין. הביטול החפוז כלאחר יד של חקיקת הכנסת, הוא הוכחה נוספת לצורך הדחוף לאיזון ממשי בין הרשויות. אי-אפשר למנוע מהעם לממש את רצונו בדמוקרטיה מתוקנת ולבטל פעם אחר פעם את החלטות נבחריו".
+סולברג: לא לחפש אחר תכלית פרסונלית חמקמקה
20:03 03/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
נוצר מעגל שוטה המונע את חוק יסוד החקיקה; על בית המשפט לאמץ גישה מרוסנת ומאופקת, ועל הכנסת למלא את חובתה: אין מנוס, האזעקה נשמעה, בנפשנו הדבר
נעם סולברג. לשון כללית אינה ה"זיז" [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
+שטיין: נתניהו הוא ראש הממשלה ולכן החוק חל עליו
20:02 03/01/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה
החוק נושא דיוננו חל אפוא על מר בנימין נתניהו בכושרו כראש הממשלה, ולא בשל היותו בנימין נתניהו
שטיין. תכלית כפולה [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
+אמסלם אוסר על רוזנבוים להיכנס למשרדי הרשות
19:22 03/01/24  |  עידן יוסף   |   לרשימה המלאה
השר הודיע למנהלת רשות החברות הממשלתיות כי תוכל להיכנס רק לצורכי חפיפה עם מחליפה בפועל ינקי קוינט, וגם זאת בתיאום מראש מול קוינט
אמסלם ורוזנבוים [צילום: יונתן זינדל פלאש 90 ומשרד האוצר]
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
תגיות  / עוקבים מי ומי בפרשה - לקבלת רשימות חדשות עם הופעתן
 אבי דיכטר / Avi Dicter   אביגדור מעוז   אופיר סופר / Ofir  Sofer   אורי מקלב / Uri Maklev   אורית מלכה סטרוק / Orit Malka Struk   איתמר בן-גביר / Itamar  Ben Gvir   אלכס שטיין   אסתר חיות / Esther Hayut   אריאל שרון / Ariel Sharon   אריה מכלוף דרעי / Aryeh  Machluf Deri   בנימין נתניהו / Benjamin  Netanyahu   בצלאל סמוטריץ' / Bezalel  Smotrich   גילה גמליאל / Gila  Gamliel   גילה כנפי-שטייניץ   גלית דיסטל אטבריאן / Galit  Distal Atbaryan   דוד אמסלם / David Amsalem   דוד מינץ / David Mintz   דפנה ברק-ארז / Daphne Barak-Erez   חאלד כבוב / Khaled  Kaboub   חיים כץ / Haim Katz   יואב בן צור / Yoav Ben Tzur   יואב גלנט / Yoav Galant   יוסף אלרון   יחיאל כשר /  Kasher Yechiel"   יעל וילנר   יעקב טסלר / Ya'akov  Tessler   יעקב מרגי / yaakov Margi   יצחק גולדקנופ / Yitshak  Issaschar Goldknop   יצחק עמית / Issac Amit   יצחק שמעון סרלאוף    יריב לוין / Yariv Levin   ישראל כץ / Israel  Katz   מאי גולן / May  Golan   מאיר פרוש / Meir Porush   מיכאל  מלכיאלי / Michael Malkieli   מיכל מרים וולדיגר / Michal Miriam  Woldiger   מירי  רגב / Miri Regev   מכלוף מיקי זוהר / Miki Zohar   ממשלת ישראל / Israel Government   משה אבוטבול / Moshe Abutbul   משה ארבל / Moshe Arbel   ניגוד עניינים   ניר ברקת / Nir  Barkat   נעם סולברג / Noam Sohlberg   עוזי פוגלמן / Uzi Vogelman   עופר גרוסקופף / Ofer Groskopf   עידית סילמן / Idit  Silman   עמיחי אליהו / Amichay  Eliyahu   עמיחי שיקלי / Amichai Chikli   ענת ברון / Anat Baron   רון דרמר / Ron Dramer   רות רונן / Ruth Ronen   שאול שי   שלמה קרעי / Shlomo  Karhi   שמחה רוטמן / Simcha  Rothman 
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
זה החוק החשוב ביותר לנתניהו, אבל הנבצרות ממש לא כאן
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
חזקי שנאן
6/01/24 19:56
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  ממשלה 37
דרישת הכלליות עוסקת בתחולתה של הנורמה, ולא בשיקולים פרסונליים שעמדו לנגד עיני חברי כנסת - כאלה או אחרים - אשר תמכו בכינונה... יישום מבחן הכלליות בענייננו, מלמד כי התיקון צולח את מבחן הכלליות, שכן תחולתו כללית: הוא חל על כל ראשי הממשלה (ובכללם על ראש הממשלה המכהן), ממועד כניסת התיקון לתוקף ואילך, ללא מגבלת זמן כלשהי או מאפיינים מייחדים אחרים. לגישתי, כאמור, אף אם לנגד עיני חברי הכנסת עמדו שיקולים פרסונליים בכינון התיקון - אין בכך כדי לשנות ממסקנה זו.
03/01/2024  |  איתמר לוין  |   חדשות
תיקון מס' 12 הסדיר את העילות שבגינן ניתן להוציא ראש ממשלה לנבצרות ואת ההליכים שבהם יש לנקוט על-מנת לעשות כן. דומני כי מי שיעיין בלשון תיקון מס׳ 12, במנותק מכל הקשר, יתקשה למצוא בו פגם של ממש, ודאי שלא פגם המצדיק התערבות שיפוטית בנוסחו של חוק יסוד. גם אם ייתכן שניתן לשקול מנגנונים טובים מזה שעוגנו בו, אני מוצא שהוא טוב בהרבה מאשר ההסדר החסר שהיה נהוג עד אז, ואשר פרשנותו לא הובהרה במהלך השנים גם בפסיקת בית משפט זה.
03/01/2024  |    |   חדשות
בית משפט זה, ככל רשות מינהלית וככל גוף הממלא תפקיד שיפוטי, אינו רשאי לפעול אלא בדל"ת אמותיה של הסמכות הנתונה לו על-פי חוק. ברם מקור המקנה לבית משפט זה סמכות לבקר חוקי יסוד - אין בנמצא. לוּ בשל כך דין העתירות להידחות, והדברים האמורים להלן הם בבחינת למעלה מהצורך בלבד.
03/01/2024  |  איתמר לוין  |   חדשות
עתירות הנבצרות היו המניע לחקיקת התיקון ששינה את הסדר הנבצרות; סילוקן מהדרך במטרה להסיר את מה שנחזה כאיום על המשך שלטונו של ראש הממשלה היה תכלית התיקון; ומחיקתן היא התוצאה - שהשאיפה להשיגה הייתה הקטר שהוביל את הליך החקיקה לכל אורך הדרך.
03/01/2024  |  איתמר לוין  |   חדשות
אחת מהמגבלות המוטלות על חברי הכנסת בהפעלת סמכויותיהם היא מגבלת האמון, הנובעת מחובת האמון הציבורי המוטלת עליהם מכוח היותם שליחי העם. בהתאם למגבלה זו, נדרשים חברי הכנסת להפעיל כל אחת מהסמכויות הציבוריות שהופקדו בידיהם, ובכלל זה הסמכות המכוננת, למען התכליות לשמן הוקנתה להם אותה סמכות, ולא לקידומן של תכליות זרות לסמכות בה מדובר.
03/01/2024  |  איתמר לוין  |   חדשות
רשימות נוספות   /   ממשלה 37  /  מי ומי    / 
רשימות נוספות   /   סערת הרפורמה במשפט  /  מי ומי  
עמית: טבול בפרסונליות מכף רגל ועד ראש  /  איתמר לוין
ברק-ארז: חל על ראש הממשלה שזהותו ידועה  /  איתמר לוין
חיות: פגיעה קשה בעקרון השוויון בפני החוק  /  איתמר לוין
בוזזים במלחמה?  /  אורית סטרוק
קמפיין הכספים הקואליציוניים השקרי  /  בצלאל סמוטריץ'
"לכו, בשם אלוקים, לכו!"  /  איתמר לוין
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רפי לאופרט
רפי לאופרט
העולם האנושי הוא הוויה דינמית והתהליכים המתפתחים בו נגזרים מאינטגרציה של מהלכים רוחניים וחומריים עם השפעות מן הטבע שמעצבים במשותף את תנאי הסביבה בהם מתקיימת החברה האנושית - מתפתחת ...
דן מרגלית
דן מרגלית
היא רצתה להיות בתו של משה דיין, שהיה אישיות מקרינה ושנויה במחלוקת ובעייתית, ובעיקר מיוחדת במינה, כה מקורית
צבי גיל
צבי גיל
בהמשך המלחמה הנגררת בעזה - צה"ל, ומאחוריו הציבור שנותן בו אמון, אנו מאבדים את המצפן    מי שחושב באופן אופטימי שעם חיסול החמאס הבעיה של ישראל תיפתר סופית מרמה את עצמו ואת הציבור
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il