ברק-ארז: חל על ראש הממשלה שזהותו ידועה

נקודת המוצא להמשך הדיון היא שהתיקון מייצר הכבדה משמעותית על האפשרות להכריז על נבצרות של ראש הממשלה, ובמיוחד בנסיבות שבהן הוא עצמו אינו עושה זאת.

אף אני סבורה שיש מקום להבחנה בין "דרגות" של פרסונליות, בשינוי מסוים. להשקפתי, אלו שלוש הקבוצות הרלוונטיות: חקיקה המתייחסת להסדר הנוקב באופן ספציפי בשמם של אדם מסוים או אנשים מסוימים; חקיקה הכוללת הסדר שתוצאתו היא תחולה על אדם מסוים או קבוצה סגורה של אנשים; ולבסוף - חקיקה שתכליתה (וממילא גם המניע שביסודה) היא תחולה על אדם או אנשים מסוימים. אני סבורה כי במקרה שבפנינו תחולה מיידית של ההסדר היא פרסונלית ברמת התוצאה (הקטגוריה השנייה), ודי לנו בכך.

לשיטתי, בשים לב לכך שתיקון מס' 12 חל על ראש הממשלה, במועד שבו זהותו כבר ידועה - יש לקבוע כי התיקון הוא פרסונלי, כלומר אינו מקיים את מאפיין הכלליות, וממילא אינו יכול לחול בכנסת הנוכחית.

בענייננו אין מדובר במקרה "רגיל" של תיקון לחוק יסוד הנוגע להסדרה מוסדית של פעילות הממשלה או לכהונתו של ראש הממשלה. המדובר בתיקון לחוק יסוד שתחולתו על ראש הממשלה היא בנושא שאין אישי ממנו - שאלת כשירותו - וזאת בנסיבות שבהן זהותו ידועה כבר במועד החקיקה, וכן ידוע הרכב הממשלה מבחינת זהותם של השרים שצפויים להחליט בשאלה של נבצרות ראש הממשלה, ככל שזו תעלה.

כמו-כן, התיקון נעשה לאחר שכבר מתנהל הליך פלילי בעניינו של ראש הממשלה, והיה גלוי וידוע כי ישנן עתירות תלויות ועומדות בנוגע להכרזה על נבצרותו... בנסיבות אלה, נוצר הרושם שההסדר שקובע התיקון נתפר במדויק למידותיו של ראש הממשלה המכהן והחלתו המיידית היא בעלת אופי פרסונלי.

אינני מקבלת את הטענה כי מטבע הדברים חקיקה הנוגעת לתפקיד ראש הממשלה היא בהכרח פרסונלית מאחר שקיים רק אדם אחד בתפקיד זה בכל רגע נתון. קיימים בעלי תפקידים רבים שהם "יחידים" - נגיד בנק ישראל, הרמטכ"ל, ראש השב"כ, מפכ"ל המשטרה ועוד היד נטויה.

מקובל עלי שלא כל חקיקה שתעסוק בהיקף סמכויותיהם של בעלי תפקידים אלה תיחשב פרסונלית רק משום שמכהן בהם אדם אחד בכל עת. אולם, יש הבדל בין קביעת הסדר חדש בעל אופי כללי לבין חקיקה שמבחינת תוכנה משליכה על ממלא התפקיד באופן שאין אישי ממנו - אופן ההכרעה בשאלת כשירותו למלא את התפקיד, במצב שבו כבר התנהל הליך פלילי והיה ידוע שהוגשו עתירות בנוגע להכרזה על נבצרותו.