|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
כוחות הביטחון פרוסים בצורה מתוגברת [צילום: ג'מאל עוואד, פלאש 90]
|
|
|
הפתעה בירושלים: שקט יחסי מאז 7 באוקטובר
|
|
הסיבה העיקרית היא שהעיר הופכת להיות מעורבת במלוא מובן המילה, והערבים במזרחה הם חלק מן המרקם שלה. לאחר המלחמה יהיה מקום להעמיק את האינטגרציה הזאת
|
|
לא נרחיק לכת ונאמר שלא היו אירועי הסתה, אלימות או טרור במזרח ירושלים נגד ישראלים בתקופה שקדמה ל-7 באוקטובר. לדוגמה, בשנים 2022-2015 חוותה העיר בממוצע -14 אירועי טרור מדי שנה. עם זאת, ובלי להמעיט מערך נתונים אלה, בשנים שקדמו ל-7 באוקטובר צפו מגמות רבות ממקורות שונים, שהצביעו על ירידה ביחס העוין כלפי ישראל במזרח ירושלים. מגמות אלה הופיעו בעקביות בכל המקורות ולרוחב הקשת הפוליטית, וחרף העובדה שבתקופה זו הנהיגו את המדינה בעיקר ממשלות ימין.
כך למשל, סקר במזרח ירושלים שנערך על-ידי המכון הפלשתיני לחקר מדיניות וסקרים (PCPSR) בנובמבר 2022, בקרב 1,000 פלשתינים, מצא שחלה עלייה של 13% בביקוש לאזרחות ישראלית בשנים 2010–2022. דוגמה נוספת היא סקר שערך דייוויד פולוק ממכון וושינגטון, בקרב 300 פלשתינים ממזרח ירושלים 21 ביוני 2022. הוא העלה, כי 48% אמרו שאם היו צריכים לבחור, היו מעדיפים להיות אזרחים בישראל ולא במדינה פלשתינית. לשם השוואה, בשנים 2022-2017 התשובה הזו הייתה חלקם של 20% בלבד. אותו סקר הראה גם העדפה בקרב פלשתינים תושבי מזרח ירושלים ל"התמקדות בעניינים מעשיים" (62%) ול"התנגדות להקצנה איסלאמית" (62%).
מגמות אלה קיבלו חיזוק נוסף מנתונים גולמיים, שהראו לא רק זינוק במספר הבקשות לדרכונים ישראלים בקרב פלשתינים תושבי מזרח ירושלים, אלא גם עלייה במספר הסטודנטים הפלשתינים במזרח ירושלים שנרשמו ל"מכינות" באוניברסיטאות ישראליות (נתון גבוה משמעותית ממה שצפו).
לנוכח התגובה של ישראל ברצועת עזה למתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר, ובהמשך לאמצעי הביטחון המוגברים שהופעלו במזרח ירושלים נגד התושבים הפלשתינים, אך הגיוני היה להניח שמגמות אלה יתהפכו וכי גילויי האלימות והכעס נגד ישראלים יתחזקו. זאת, בייחוד לאור ניסיון העבר, שכן כך היה ב-2014 בעקבות מבצע צוק איתן, ב-2015 על-רקע עליית המתיחות בעקבות החלטת יהודים לעלות להר-הבית, וב-2017 בעקבות סגירת אל-אקצה לאחר פיגוע שהתרחש במקום.
על-פי סקר דעת קהל שערך המכון הפלשתיני למחקר מדיניות וסקרים בגדה המערבית ובעזה בסוף החודש השני למלחמה, התמיכה בחמאס זינקה פי שלושה בהשוואה לשלושה חודשים קודם לכן. התמיכה במאבק חמוש עלתה בעשר נקודות, כאשר 60% השיבו ש"זהו האמצעי הטוב ביותר לסיום הכיבוש הישראלי". לפי אותו סקר, בכלל הגדה המערבית שיעור זה עולה ומתקרב ל-70%. טרם פורסמו נתונים המתמקדים במיוחד במזרח ירושלים ובעמדות התושבים הפלשתינים שם.
|
|
הנוכחות הביטחונית עושה את שלה
|
|
|
|
|
שוק סגור בעיר העתיקה בתחילת המלחמה [צילום: ג'מאל עוואד, פלאש 90]
|
|
|
אולם למרות הציפיות הללו, לפחות בשטח נראה, כי מזרח ירושלים נוהגת בניגוד למגמה. אין זה אומר שלא יתרחשו שם פיגועים אקראיים נגד ישראלים – למעשה התרחשו פיגועי ירי רבים, שהזכור שבהם היה הירי ב-30 בנובמבר בתחנת אוטובוס בעיר. אולם באופן כללי לא פרצו עימותים בקנה מידה גדול או הפגנות אלימות רבות משתתפים. ניתן לציין לפחות ארבע סיבות לכך.
ראשית, ישראל הגבירה את נוכחותה הביטחונית במקום. אומנם נשמעו מספר טענות על אודות תקיפות מופרזת ומעצרים לא מוצדקים, אבל סיכוי גבוה הוא שהנוכחות הביטחונית המוגברת הצליחה לסכל מתקפות טרור.
שנית, על-רקע הלחימה בעזה ולנוכח התחממות העימות בין ישראל לחיזבאללה בגבול הצפון, מזרח ירושלים נותרה נושא פחות אטרקטיבי לסיקור תקשורתי. אין זה אומר שלא קורה שם דבר. כך למשל, מדי יום שישי מתרחשים עדיין עימותים לא חריפים בוואדי ג'וז עקב החלטת ישראל לסגור את אל-אקצה לצעירים פלשתינים. ויש עדיין שביתות, הריסות בתים, ולא מעט אלימות.
שלישית, סביר שבדומה לשאר אזרחי ישראל הערבים, גם במזרח ירושלים התושבים חווים רגשות מעורבים לנוכח מעשי הזוועה של חמאס ב-7 באוקטובר, וזקוקים לזמן לעכל ולהגיב. למרות שאין ספק שהם מתנגדים למלחמה בעזה, הם עדיין מסוגלים להכיר בחוסר האנושיות המוחלט של מעשי חמאס. אבל כל הבעת הבנה או אמפתיה מצידם לישראלים או גינוי לחמאס, ייתפסו בקהילה כנטישת ההזדהות עם המאבק הלאומי. לאור זאת, סביר שרבים בוחרים לשמור על שתיקה.
והנקודה האחרונה והחשובה ביותר: ירושלים היא עיר מעורבת במובן העמוק ביותר של המילה. הפלשתינים תושבי מזרח ירושלים שזורים היטב במרקם החיים בעיר. רבים מהם עובדים ולומדים בבתי העסק, בתי הספר והאוניברסיטאות בה, ורבים מעוניינים לקדם את האינטרסים של עצמם ושל משפחותיהם, ומכירים בכך שלכל הסתה - במיוחד בתקופה זו של מתח ופחד קיצוניים - יש פוטנציאל להרוס כליל את חייהם. לכן, רבים מעדיפים לשמור על שתיקה. על-רקע השתקת ביטויי כעס, תסכול ואלימות, מעניין לציין שמאז 7 באוקטובר, מזרח ירושלים חווה סוג של "התעוררות קהילתית", המאופיינת בהתחזקות הפעילות וההתנדבות בקרב הקהילה.
|
|
לא תהיה התקוממות, ייתכנו פיגועים
|
|
|
|
|
זירת פיגוע דקירה בירושלים, נובמבר 2023 [צילום: חיים גולדברג, פלאש 90]
|
|
|
מכיוון שכך, לא סביר שנראה התקוממות לאומית בקנה מידה נרחב במזרח ירושלים. השערה זו מתבססת על ההתחממות בעמדות תושבי מזרח ירושלים כלפי ישראל בשנים האחרונות, ועל הדילמה המוסרית שסביר שהם חשים לנוכח אירועי 7 באוקטובר. אין הכוונה לומר שלא ייראו עוד פיגועי טרור בסגנון "זאבים בודדים" נגד ישראלים במזרח ירושלים או של מפגעים שיוצאים ממזרח ירושלים. עם זאת, אין ספק שהתמונות והסרטונים שיוצאים מעזה קשים להם מאוד לעיכול.
עם זאת, כפי שכבר ראינו ביותר מהזדמנות אחת מאז 7 באוקטובר, ניתן לצפות שבני נוער ממזרח ירושלים ימשיכו לחוש מוטיבציה ושכנוע לקחת חלק בפיגועים נגד ישראלים. בנסיבות אלה, על ישראל לשמור על נוכחות ביטחונית חזקה ומעקב מודיעיני מבוסס. התפרצות של עימותים אלימים בהיקף נרחב, במיוחד במתחם מסגד אל-אקצה ובסביבתו, תכניס ממד חדש ומבשר רעות למלחמה המתנהלת ברצועת עזה, שעלול להצית מהומות בקרב אזרחים ערבים בישראל (ואולי אף במדינות ערביות).
אם בטווח הארוך יירשמו ריסון ואיפוק בירושלים, אפשר יהיה להסיק מכך שהעיר אכן מעורבת במלוא מובן המילה. זו המציאות שאיש מתושבי העיר אינו יכול לברוח ממנה, לא הפלשתינים ולא הישראלים. לכן, כאשר המלחמה תסתיים והמתח יתפוגג, על המדיניות הישראלית לטווח הארוך להיות מכוונת ליצירת עתיד בר-קיימא, לפלשתינים במזרח ירושלים ולישראלים במערב ירושלים גם יחד. השקעה בפרויקטים, דוגמת תוכנית 3790 שמטרתה המוצהרת היא לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולקדם פיתוח כלכלי במזרח ירושלים, ופרויקטים נוספים דומים, תבטיח פיתוח של עיר בעלת חוסן, שגם בעתיד תישאר ישראלית ופלשתינית במשולב.
|
|
|
הכותב הוא חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
|
|
| תאריך:
|
27/01/2024
|
|
|
עודכן:
|
27/01/2024
|
|
דרק ליף
|
|
+חיזבאללה עודכן מודיעינית: ישראל תפתח נגדכם במבצע נרחב
|
|
23:04 27/01/24 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
ערוץ לבנוני מדווח שאחת ממדינות ערב עדכנה את ארגון הטרור במהלך ▪ צה"ל מגביר מוכנות בגזרה הצפונית וקיים תרגילים גדודיים של ירי חי ולוחמה בשטח בנוי בתנאי מזג אוויר חורפיים ▪ סגן ראש שירותי הביון של גרמניה באופן חריג עם סגנו של נסראללה
|
|
|
|
|
|
חיילי מילואים מתאמנים בצפון [צילום: דובר צה''ל]
|
|
|
|
|
|
+סקוטלנד וגרמניה הודיעו על עצירת המימון לאונרא
|
|
22:54 27/01/24 | עידן יוסף |
גרמניה וסקוטלנד הודיעו על עצירת המימון לאונרא. בנוסף, בשעות האחרונות מדינות נוספות גינו את המעורבות של עובדי הארגון במתקפה של 7 באוקטובר וקראו לאו"ם "לחקור לעומק".
מרטין גריפית'ס, תת-מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים, יצא חוצץ נגד ההחלטה של מדינות רבות לעצור את הסיוע לאונרא: "תושבי עזה חווים זוועות בלתי נתפסות ומחסור במשך כארבעה חודשים. זו אינה העת לאכזב אותם".
|
|
|
|
|
|
|
+נתניהו: הפגנות להחזרת החטופים מגבירות את דרישות החמאס
|
|
21:15 27/01/24 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
ראש הממשלה מזהיר כי קיום ההפגנות מרחיק את יעד השבת החטופים ▪ מטה המשפחות: "תפקיד נבחר ציבור הוא לתקן את המחדל, ולא לנזוף במי שבני משפחתם נחטפו" ▪ גם הערב מתקיימות הפגנות לשחרור החטופים ולקיום בחירות ▪ הרמטכ"ל הונחה לאפשר מעבר סיוע דרך כרם שלום
|
|
|
|
|
|
נתניהו. לא צריך להמריץ אותי [צילום: לע"מ]
|
|
|
|
הפגנה בכיכר החטופים [צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
+גורם ישראלי מכחיש דיווח שמצרים שוקלת להחזיר את שגרירה מת"א
|
|
20:01 27/01/24 | עידן יוסף |
גורמים ישראלים מכחישים דיווח ב׳ וול סטריט ג׳ורנל׳ לפיו בכירי מערכת הביטחון והמודיעין המצרי דנו באפשרות של החזרת השגריר המצרי בתגובה לטענת הצוות המשפטי הישראלי בהאג, כי מצרים אשמה בכשלונות אספקת הסיוע ההומניטרי לעזה דרך מעבר רפיח. בישראל טוענים כי מדובר בחדשות כזב. בדיווח נאמר כי בכירי המודיעין והביטחון המצרי נפגשו כדי לדון בהוצאת השגריר המצרי מהשגרירות בתל אביב.
|
|
|
|
|
|
|
+אחרי האג: לבדוק היטב את עצמנו
|
|
19:33 27/01/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
שלוש הערות על החלטת בית הדין הבינלאומי לצדק: הלשון המרתיחה והפסיקה המתונה, הנזק ההסברתי העצום, החובה לוודא את תקינות פעולותינו
|
|
|
|
|
|
שונאינו ישתמשו בהחלטה [צילום: פטריק פוסט, AP]
|
|
|
|
|
|
+שר החוץ דורש מהאו"ם: "פטרו את ראשי אונרא"
|
|
19:24 27/01/24 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
ישראל כ"ץ: "על האומות לפתוח בחקירה עצמאית ושקופה של כל מה שהתרחש באונרא-חמאס" ▪ גל של מדינות הקפיאו את הסיוע לאונרא ▪ שגרירות ישראל בברלין רמזה לגרמניה להפסיק גם כן את המימון בגובה 202 מיליון ש"ח בשנה
|
|
|
כ"ץ. לוודא שאונרא לא תהיה חלק מהיום שאחרי [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
+הפגנות בלב הרצועה: "העם רוצה להפיל את חמאס"
|
|
18:44 27/01/24 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
בתיעוד המגיע מתוך המסדרון ההומניטרי המאובטח שנפתח בימים האחרונים ממערב ח'אן יונס ומאפשר תנועה של תושבי הרצועה מערבה לאזור ההומניטרי אל-מוואסי נראים מאות תושבים מפגינים נגד חמאס ▪ המתפ"ש: "תושבי הרצועה מעדיפים ובצדק את טובתם ואת ביטחון ילדיהם"
|
|
|
|
|
|
תושבים המפגינים נגד חמאס
|
|
|
|
|
|
+מלחמה, סיוע, חטופים וחזון מדיני ליום שאחרי
|
|
14:05 27/01/24 | אלדד שביט | לרשימה המלאה |
הודעת הבית הלבן בעקבות שיחת ביידן-נתניהו בשבוע שעבר מיטיבה לסכם את הנקודות המרכזיות בראייתו של הממשל הנוגעות למלחמה בעזה ובמיוחד ליום שאחריה
|
|
|
|
|
|
לא לכפות על ישראל הפסקת אש [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
+מה יהיה בין הים לנהר
|
|
11:48 27/01/24 | מיכאל מירו | לרשימה המלאה |
יש אפשרות לעצור כעת את המלחמה בהסכם עם החמאס, להחזיר את כל החטופים, לצאת לבחירות חדשות ולהציג בפני האזרחים שתי דרכים לחיים אחרי שבעה באוקטובר. הדרך האחת היא חיים על החרב והדרך השנייה היא פעילות מדינית בלתי מתפשרת גם אם תקח זמן רב למשל חמש שנים. הרעיון הוא לבנות דיאלוג שבו שותפות המדינות המרכזיות דיאלוג גם עם ההנהגות הקיימות של הפלשתינים
|
|
|
|
|
|
דיאלוג עם המדינות השכנות והפלשתינים [צילום: עמר נביל, AP]
|
|
|
|
|
|
+מה קרה לישראל בהאג
|
|
11:39 27/01/24 | יעקב אחימאיר | לרשימה המלאה |
תוצאות ההצבעה של השופטים מזכירות תוצאות של הצבעות נגד ישראל בעצרת האו"ם. לקח אחד, לפחות, חייבת ישראל ליישם: אנשי ציבור, וח"כים, אנא לספור עד 200 לפני שתפתחו את פיותיכם כדי למתוח ביקורת על ארגון בינלאומי עזה או אחר
|
|
|
|
|
|
בית הדין הבינלאומי בהאג. אסור לזלזל [צילום: פטריק פוסט/AP]
|
|
|
|
|
|
הפתעה בירושלים: שקט יחסי מאז 7 באוקטובר
|
|
|
"בית המשפט דחה את הטענה העיקרית של דרום אפריקה, ובמקום זאת, אימץ אמצעים המזכירים את ההתחייבויות הקיימות של ישראל על פי אמנת רצח העם". כך אומר (26.1.24) נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרון ברק, בדעת המיעוט שלו בבית הדין הבינלאומי לצדק. "בית המשפט אישר מחדש את זכותה של ישראל להגן על אזרחיה, והדגיש את החשיבות של מתן סיוע הומניטרי לאוכלוסיית עזה. הסעדים הזמניים שצוינו על ידי בית המשפט הם, אם כן, בהיקף מצומצם יותר מאלה שביקשה דרום אפריקה".
|
|
|
|
|
לוחמי צוות הקרב של יחידת 636 מחיל הגנת הגבולות בשיתוף פעולה עם חיל-האוויר וכלל האוגדות והחטיבות המתמרנות איתרו במהלך פעילותם בח'אן יונס כ-200 פירי מנהרות, השמידו מעל ל-130 תשתיות טרור, הפציצו כ-10 משגרי תמ"ס וחיסלו חוליות נ"ט ומחבלים רבים.
|
|
|
|
|
סרטון תעמולה חדש של חמאס פרסם 'אות חיים' מהחטופות קרינה ארייב (19), דורון שטיינברכר (31) ודניאל גלבוע (19). הסרטון הופץ כחלק מהטרור הפסיכולוגי מצד חמאס. מצבן נראה טוב יחסית לתנאים בהם הן מוחזקות. מתוכן דבריהם נראה שהסרטון צולם לאחרונה - ביום ה-107 למלחמה. בסרטון מוקלטות שלושתן בקריאה לראש הממשלה בנימין נתניהו לעצור את המלחמה ולהשיבן לישראל. הן מלינות נגד הממשלה על-כך שהן מוחזקות 107 ימים בשבי חמאס ועל הסכנה הגדולה לחייהן עקב ההפצצות מצד צה"ל. אנו נמנעים כאן מהצגת הסרטון ומפרסום דברי החטופות שנאמרו והוקלטו בתנאי שבי קשים.
|
|
|
|
|
נציגי מטה משפחות החטופים הגיעו (יום ו', 26.1.24) למעבר כרם שלום והצטרפו ליוזמת ארגון "צו 9", למנוע ממשאיות שעליהן סיוע רב לרצועת עזה מלהיכנס לרצועת עזה. זהו היום השלישי שמפגינים ישראלים, בהם גם בני משפחות חטופים, מונעים בגופן את העברת הסיוע לחמאס.
|
|
|
|
|
"הטענה שישראל מבצעת רצח עם בפלשתינים היא לא סתם שקרית - היא מקוממת, והנכונות של בית הדין בכלל לדון בזה - זה אות קלון שלא יימחה לדורות". כך אומר (26.1.24) ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בתגובה להחלטות בית הדין הבינלאומי לצדק. "נמשיך במלחמה עד שננצח את החמאס, נחזיר את כל חטופינו ונבטיח שעזה לא תהווה יותר איום על ישראל", הוסיף.
|
|
|
|
|
