כבוב אימץ את עמדות המדינה במלחמה

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, פסק שופט בית המשפט העליון, חאלד כבוב, כמה וכמה פעמים בצורה חריפה וחד-משמעית בנושאי צבא וביטחון - תוך שהוא מאמץ את עמדת המדינה בנוגע להשלכות המשפטיות של המלחמה. זאת, בניגוד לטענה חסרת הבסיס ולפיה אמר ש"שחרור מחבלים נאשמים בטרור במסגרת עסקת חטופים צריך להשפיע ולהקל גם על נאשמים בטרור שלא שוחררו, מטעמי שוויון"; הדברים הופרכו מתוך פרוטוקול הדיון. להלן פסיקותיו של כבוב בנוגע למלחמה, אשר דווחו בזמן אמת ב-News1.

22.10.2023: עתירה נגד פעולות צה"ל בעזה

שבועיים לאחר פרוץ המלחמה הוגשה לבג"ץ עתירה נגד מה שתואר ככוונה של צה"ל לתקוף את בית החולים אל-קודס בעזה בלא לפנות את החולים והסגל. העתירה הוגשה בלא פנייה מוקדמת לצה"ל, ותגובתו הבהירה שאין לה בסיס עובדתי. השופטות דפנה ברק-ארז ורות רונן וכבוב דחו על הסף את העתירה וקבעו:

"אלה אינם ימים רגילים, אולם אף בעת הזו אין כל הצדקה להגשת עתירה מבלי שתקדם לה פנייה מוקדמת, ולו בעלת אופי דחוף, לגורמים המוסמכים. עתירה לבית המשפט אינה יכולה להוות תחליף להתנהלות על-פי כללי הדיון הבסיסיים. זאת, לא מטעמים פורמליים גרידא, אלא משום שללא פנייה כזו אין תשתית עובדתית המאפשרת בחינה ודיון, והמקרה שבפנינו יוכיח".

השופטים ציינו: "מדינת ישראל מתמודדת כיום עם אתגרים ביטחוניים מורכבים, לאחר התקפה נפשעת על גבולותיה ואוכלוסייתה האזרחית. אכן, גם בימים של כאב וקושי, על-פי האמור במכתב הפרקליטות הצבאית פועל הצבא 'כחלק ממילוי חובתו על-פי המשפט הבינלאומי לצמצם את הנזק הצפוי לאזרחים ולרכוש אזרחי'".

30.10.2023: החמרת תנאי האסירים הביטחוניים

כבוב דחה על הסף עתירה נגד החמרת תנאי הכליאה של האסירים הביטחוניים בשל המלחמה ובצורה נדירה אף חייב את העותרים בהוצאות. הוא כתב: "שיווינו לנגד עינינו את ההסדר המשפטי הקבוע בתיקון - לרבות היותו הוראת שעה לזמן קצר יחסית, ויתר נסיבותיו, מגבלותיו ומנגנוני האיזון שנקבעו בו, וכן את הריסון השיפוטי המתלווה דרך הכלל לביקורת שיפוטית על חקיקה, ריסון שמקבל משנה תוקף בעת נסיבות חריגות ששוררות במדינה, אשר נכפו עליה באופן לא צפוי, ומחייב זהירות יתרה".

לדברי כבוב, פסיקותיו של בג"ץ בנוגע לזכויות אסירים עומדות בעינן "ואין בפסק דיננו כדי להקהות מהחשיבות שבשמירה על זכויות אסירים דרך הכלל. שהרי, כידוע, אין דומה אומדן הפגיעה בזכויות אדם בעיתות מלחמה לאומדנה במצבי שלום ולפיכך 'מעשים שיפים הם לעת שלום - לא נוכל לקיימם לעת מלחמה' [כדבריו של השופט מישאל חשין]. הדברים ודאי יפים לענייננו.

"..."העובדה כי מדובר בתיקון, קצוב בזמן, הכולל איזונים ובלמים פנימיים לרבות מנגנוני פיקוח, אישור ואשרור תוך הפעלת שיקול דעת, העשויים ליתן מרפא, ככל שיש בו צורך, לטענות העותרות, ועצם היותו מנגנון שנועד להתמודד עם מצב חירום פתאומי שמדינת ישראל לא ידעה כמותו מאז הקמתה - הכריעו את הכף".

6.11.2023: מידע על אסירי חמאס

כבוב דחה עתירה שביקשה להורות לצה"ל למסור מידע על אלפי אנשי חמאס שנתפסו במהלך המלחמה, בדומה לפסיקתו שבוע קודם לכן של השופט נעם סולברג. הוא קבע שאין מקור חוקי לדרישה לקבל מידע, ומחק את העתירה (בלא לאפשר לעותרים לעמוד על טענותיהם) לאחר שהפרקליטות מסרה בהוראתו למי יכולים העותרים לפנות כדי לקבל מידע.

כבוב דחה גם בקשה לשני סעדים נוספים: למסור לעותרים מידע על כל העצורים ולנהל רישום דומה בזמן אמת. הוא ציין, כי כלל לא ברור מהו המסד העובדתי עליו התבססו העותרים, וציטט את דבריו הידועים של השופט מישאל חשין על מי שמגיש עתירה חפוזה על סמך קריאה בעיתון הבוקר. לבסוף מתח כבוב ביקורת על המוקד להגנת הפרט, אשר למעשה הסתיר את עתירתו הקודמת. ושוב, הוא פסק הוצאות לחובת העותרים.

23.11.2023: תנאי האסירים הביטחוניים

כבוב דחה עתירה נוספת נגד החמרת תנאי הכליאה של האסירים הביטחוניים, לאחר שקבע, כי לחלק מן הטענות לא היה בסיס עובדתי, ואילו יתר הצעדים שנקט שירות בתי הסוהר היו חוקיים והתבססו בין היתר על מידע מודיעיני בדבר כוונתם של אסירים ביטחוניים לפגוע בבתי הכלא ובסוהרים. הוא מתח ביקורת פרוצדורלית קשה על העותרים והוסיף לגופם של דברים:

"לאחר שעיינתי בחוות הדעת המודיעינית, מצאתי כי היא מבססת היטב את התכלית הביטחונית. חוות הדעת מבססת את החששות אשר הביעו המשיבים בתגובתם באופן גלוי, שכאמור מושתתות על הערכות מודיעיניות עדכניות שהתקבלו לאחר פרוץ המלחמה. מכאן עולה, כי יש הכרח במדיניות הכוללת שננקטה עלידי הנציבה [רב-גונדר קטי פרי], וזאת על-מנת לשמור על ביטחון סגל שב"ס ועל ביטחון הציבור כולו".

27.11.2023: שוהים בלתי חוקיים

כבוב אישר החמרה מיידית בעונשים לפלשתינים השוהים בארץ בניגוד לחוק, לאחר שעם פרוץ המלחמה נאסרה לחלוטין כניסת תושבי יהודה ושומרון לישראל. הוא הסתמך על פסק דינו של השופט סלים ג'ובראן: "מידת ההחמרה של עבירת השב"ח נגזרת מהמצב הביטחוני. היא עשויה להשתנות עם שינוי העיתים ואף עשויה להשתנות ממחוז למחוז. יש לבחון ולהתאים מעת לעת את מתחם הענישה ההולם ואת העונש הראוי בתוך המתחם בגין עבירה זו על-פי תנאי המקום והזמן". הוא שב וציטט את חשין: "מעשים שיפים הם לעת שלום - לא נוכל לקיימם לעת מלחמה".

3.1.2024: כספי טרור

כבוב הקל על סגירת חשבונות בנק בשל חשד להלבנות הון ומימון טרור. הוא ציין: "בפסיקתנו הובהר כי בשים לב לטבעה 'המעין-מינהלי' של החלטה שכזו, בידי התאגיד הבנקאי נתון מתחם של סבירות בגדרו רשאי הוא להפעיל את שיקול דעתו. על האמור בפסיקה זו אבקש להוסיף כי במסגרת מתחם זה, נתון לטעמי לתאגיד הבנקאי שיקול דעת רחב בהערכת טיב הסיכון ובזיהוי גורמים ופעילויות בסיכון גבוה - והכל בזיקה להוראות החוק, הצווים והנחיות הפיקוח על הבנקים".

לדבריו, "כל קביעה אחרת עלולה לסכל, הלכה למעשה, את יכולתם של התאגידים הבנקאיים למלא תפקידם כ'שומרי סף' בתחום הלבנת ההון ומימון טרור; תגדיל את חשיפת הציבור לסיכונים אלו; ואף עלולה לחשוף את התאגידים הבנקאיים לפגיעה במוניטין שלהם או לסנקציות פליליות - הן במדינת ישראל, הן מחוצה לה".