|
המצב החריף בכהונה הראשונה של טראמפ
|
|
|
|
|
מתמיכה דו-מפלגתית להסתייגות דו-מפלגתית [צילום: חוליו קורטז, AP]
|
|
הנתונים משקפים שינוי היסטורי דרמטי. בעוד שבעבר התמיכה בישראל הייתה כמעט שווה בשני המחנות הפוליטיים, ברבע המאה האחרון ובעיקר בשנים האחרונות התרחב הפער לרמות חסרות תקדים. הם משקפים לא רק שינוי אידיאולוגי בכל מפלגה, אלא גם פוליטיזציה גוברת של הסוגיה הישראלית-פלשתינית, שבמסגרתה העמדה כלפי ישראל הפכה מסוגיית קונצנזוס לאומי לסמן לשיוך מפלגתי.
במהלך כהונתו הראשונה של דונלד טראמפ החריף המצב. חלק מהדמוקרטים הפרוגרסיביים שילבו תמיכה בפלשתינים בסדר יום רחב של מאבקים חברתיים, במיוחד לאחר מחאת "Black Lives Matter". בזמן מלחמת חרבות ברזל, אף על-פי שממשל ביידן תמך בישראל, הביקורת על ישראל בגין פגיעה באזרחים עזתיים הייתה נרחבת והתמיכה אצל הדמוקרטים נשחקה במידה ניכרת. אבל כיום ירידה לראשונה ירידה בתמיכה גם בקרב רפובליקנים ובוודאי אצל צעירים.
גם לאחר חילופי הממשל, מלחמת חרבות ברזל ממשיכה להשפיע על דעת הקהל. בקרב דמוקרטים - המלחמה חיזקה את הקולות המתנגדים למדיניות ישראל, כולל קריאות להתנות את הסיוע הצבאי במילוי תנאים במישור ההומניטרי. בקרב אוונגליסטים צעירים - התמונות מעזה העמיקו את הפער מול המסרים המסורתיים של ההנהגה הדתית. בקרב הימין, ובעיקר תומכי "Make America Great Again" – התעצם הדיון על מידת הרווח לארה"ב מהסיוע הבלתי-מסויג לישראל.
|
|
מגמות בקרב המפלגה הדמוקרטית
|
|
|
|
|
הפגנה נגד ישראל בוושינגטון, נובמבר 2023 [צילום: אמנדה אנדרה-רודס, AP]
|
|
למרות המגמות בדעת הקהל, במיוחד בקרב המצביעים הדמוקרטיים, ממשל ביידן העניק לישראל תמיכה נרחבת באמצעות סיוע חירום של מיליארדים, חימוש וציוד צבאי, הגנה דיפלומטית באו"ם ושיתוף פעולה צבאי ישיר נגד חיזבאללה ואירן.
עם זאת, הירידה המשמעותית בתמיכה בישראל בקרב התומכים במפלגה הדמוקרטית מתחילה להשפיע גם על הנהגת המפלגה. ביולי השנה דרשו 40 (מבין 57) סנאטורים דמוקרטים לחדש את מגעי הפסקת האש ומתחו ביקורת על מדיניות הסיוע ההומניטרי של ממשל טראמפ. ימים לאחר מכן הצביעו רוב הדמוקרטים בסנאט בעד הצעות סמליות של הסנאטור ברני סנדרס להגביל מכירת נשק לישראל.
הביקורת העמוקה בקרב הבייס הדמוקרטי צפויה להקשות על כל הנהגה עתידית של המפלגה לשחזר את היקף המחויבות שניתנה בעבר לישראל. בולטת בהקשר זה קריאתו לאחרונה של ג'ייק סאליבן, שכיהן כיועצו לביטחון לאומי של ביידן, לדמוקרטים בקונגרס להצביע נגד העברת נשק לישראל.
חשוב לציין, שלהתנהלות ממשלת ישראל השפעה ישירה על הירידה בתמיכה לא רק בשל המלחמה ברצועת עזה, אלא גם עקב התחושה של פערים הולכים וגדלים בערכים המשותפים. זאת, בדגש על פגיעה בדמוקרטיה ובדאגה לזכויות אדם וההערכה שממשלת ישראל זנחה את עיקרון שמירתו של הקונצנזוס הדו-מפלגתי והיא פונה בעיקר לקשר עם רפובליקנים.
תרמו לכך גם הגורמים הבאים: האשמת בנימין נתניהו, כי בחר להמשיך במלחמה ברצועת עזה כדי לשמר את הקואליציה; התנגדות לכוונת ממשלת ישראל להעביר אוכלוסייה הפלשתינית מרצועת עזה ולספח את האזור; טענה שישראל מפרה את החוק הבינלאומי, לאחר שביצעה (כנטען) פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות באמצעות הגבלות חמורות על סיוע הומניטרי לרצועת עזה ושימוש בכוח גם נגד אוכלוסייה אזרחית; האשמת ישראל בנקיטת יד קלה נגד קיצוניים יהודים התוקפים פלשתינים ביו"ש.
|
|
מגמות בקרב המפלגה הרפובליקנית
|
|
|
|
|
נשיא בלתי צפוי ופער מן השטח [צילום: חיים גולדברג, פלאש 90]
|
|
טראמפ וממשלו ממשיכים להעניק תמיכה רחבה לישראל, צבאית ומדינית, ולמרות עניינם בקידום ארכיטקטורה חדשה במזרח התיכון, שבמוקדה הרחבת הסכמי אברהם, לא ניכר שהם לוחצים על ישראל להביא לסיום מיידי של המלחמה בעזה - תנאי לקידום אסטרטגיה זו. החלטתו של טראמפ לתקוף את מתקני הגרעין בנתאנז ובפורדו כמהלך סיום הכרחי למלחמה בין ישראל לבין אירן ביוני, הייתה ביטוי מובהק לתמיכה זו.
עם זאת, גם במפלגה הרפובליקנית מתרבים סימנים לביקורת על התנהלות ישראל והצפת תהיות אשר להגיון שבהמשך הסיוע לישראל. הימין האמריקני ממשיך ברובו להביע תמיכה בישראל, אך בקרב צעירים שמרנים ניכרת עלייה בשיח "America First", המערער על הצורך בסיוע חוץ רחב היקף, כולל לישראל.
מובילי דעת קהל, ביניהם טאקר קרלסון, סטיב בנון וצ'ארלי קירק, הזהירו מפני השפעת יתר של אייפאק ודחיפת ארה"ב למלחמות למען ישראל. רוב הממסד הרפובליקני דבק בתמיכה בישראל, אך חלק מחברי הקונגרס של המפלגה הצטרפו לאחרונה לביקורת, במיוחד מרג'ורי טיילור-גרין האנטישמית, שהאשימה את ישראל ב"רצח עם" בעזה.
דינמיקה זו יוצרת פער בין הנהגת המפלגה, הממשיכה לתמוך בישראל באופן מובהק, לבין חלק מהציבור הצעיר, שמוכן לתמוך בישראל רק כשהיא נתפסת כפועלת בהתאם לאינטרס האמריקני הישיר. השחיקה בתמיכת הרפובליקנים הצעירים בישראל, כולל בקרב הקהילה האוונגליסטית, יוצרת לחץ על הנהגת המפלגה, שמזהה את השינוי בדעת הקהל הפנימית.
|
|
|
|
|
מזהירים מפני משבר חסר תקדים [צילום: סקוט אפלווייט, AP]
|
|
מעטים הסקרים המהימנים על עמדות יהודי ארה"ב ביחס לישראל ולמלחמה בעזה. סקר של מרכז המידע לבוחרים יהודים מצא, כי תחושת הקשר לישראל זינקה ל-82% מיד לאחר מתקפת חמאס, אך חזרה ל-69% - הרמה הטרום-מלחמתית.
ארגונים יהודיים מרכזיים, כמו הפדרציות הגדולות, JFNA וועידת הנשיאים, נמנעו מלהביע ביקורת פומבית על אופן ניהול המלחמה. אך האגף הליברלי, ובראשו התנועה הרפורמית, פרסם ביולי הצהרה חריפה המגנה את "הרעב הנרחב של אלפי פלשתינים בעזה" וקבע, כי מניעת מזון, מים ותרופות - במיוחד מילדים - היא "בלתי ניתנת להצדקה".
החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני להרחיב את הלחימה ולכבוש את העיר עזה הובילה גם את ה-AJC (ארגון מתון ומשפיע) לפרסם אזהרה חריגה מפני "סיכונים חמורים" למצב החטופים ולחיי אזרחים משני הצדדים. מאחורי הקלעים, מנהיגים יהודים מזהירים מפני משבר חסר תקדים במעמד ישראל בארה"ב. בהקשר זה, פדרציית ניו-יורק הקצתה מיליון דולר לארגון הסיוע הישראלי Israel Aid לטובת סיוע הומניטרי בעזה.
|
|
|
|
|
יש צורך בצעדים לסיום המלחמה בעזה [צילום: מארק שיפלביין, AP]
|
מעמדה של ישראל בארה"ב במצוקה חסרת תקדים: בעוד שחלק מהבסיס המסורתי של התמיכה, בעיקר בקרב רפובליקנים מבוגרים, נותר יציב, השחיקה בתמיכה בקרב הדמוקרטים, עצמאים ואפילו חלק מהרפובליקנים, מעלה סימני אזהרה חמורים. בעת הנוכחית גוברת תלותה של ישראל בנשיא הנתפס כבלתי צפוי ובמפלגה, שאמנם נשלטת על ידו, אך גם בקרבה מתעצמים הביקורת ומורת הרוח ממהלכיה של ישראל ומהיקף התמיכה האמריקנית בה.
מגמות אלה משקפות לא רק ביקורת על התנהלותה הצבאית והמדינית של ישראל, אלא גם שינוי ערכי וסדרי עדיפות בציבור האמריקני. ירידה בסולידריות הדו-מפלגתית ביחס לישראל עלולה לפגוע ביכולת האסטרטגית והמבצעית שלה, להגביל את גמישותה המדינית ולהשאיר אותה פגיעה מול אתגרים אזוריים. לכן, השחיקה בתמיכת ארה"ב אינה סוגיה פוליטית בלבד, אלא היא איום ממשי על ביטחונה של ישראל.
במציאות זו, ישראל נדרשת לאסטרטגיה מותאמת כדי לבלום את המשך השחיקה ולהבטיח את עמידותה האסטרטגית והדיפלומטית בעתיד. אסטרטגיה תקשורתית שאינה מקושרת בגלוי ושקוף למדיניות ממשית, לא תצליח לשנות את המגמות הנוכחיות, וללא צעדים קונקרטיים לסיום המלחמה ברצועת עזה - ישראל תתקשה לשקם את מעמדה בקרב הציבור והמנהיגות הפוליטית בארה"ב.
שיקום התמיכה האמריקנית בישראל יהיה תהליך ארוך, אך יש לישראל עדיין בעלי ברית משמעותיים - בקרב יהודי ארה"ב, אמריקנים מבוגרים, נוצרים אוונגליסטים ושמרנים. כדי להיבנות על בסיס זה ולשקם את התמיכה הדו-מפלגתית, יש למהר ולקדם את הצעדים הבאים:
- על ישראל להציג בפני הממשל והציבור האמריקני תוכנית סדורה, הכוללת יעדים מדיניים-ביטחוניים, לוחות זמנים ואבני דרך, שיבהירו כוונה לסיום המערכה ברצועת עזה, לא להנצחתה.
- על ישראל לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי לרצועה בהיקף רחב (מזון, תרופות, דלק), תוך תיאום עם גורמים בינלאומיים, ולדווח בשקיפות לציבור האמריקני והקונגרס על אודות צעדים שתכליתם לצמצם פגיעה באזרחים.
- נדרש לחזור ולכונן ערוצי שיח ישירים עם הנהגת המפלגה הדמוקרטית, ובמקביל להגביר מגעים עם קהילות יהודיות, קהילות פרוגרסיביות וקבוצות סטודנטים, כדי לצמצם ניכור ולחזק בקרב קהלים אלה הבנה שישראל קשובה לדאגות מוסריות ולצרכים ערכיים של הציבור הדמוקרטי.
- ישראל צריכה להציג נכונות לקדם מהלכים מדיניים (לדוגמה, חיזוק הרשות הפלשתינית, השתתפות בתהליך אזורי בחסות אמריקנית), כהוכחה למחויבות לקדם פתרון עתידי לסוגיה הפלשתינית, ולא להסתפק בניהול מתמשך של הסכסוך.
|
|