|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פיסול מפתיע בתערוכת בוגרי "בסיס"
|
תערוכת פיסול מפתיעה באיכותה נחשפה בחלל תצוגה חדש - DESIGN PLACE - ברחוב אליפלט, פינת רחוב אילת, בתל אביב
|
|
פסלה של נחמה קרפול-בורק [לחץ על התמונה להגדלה]
|
|
|
|
|
בוגרי בית הספר המיוחד לפיסול "בסיס", שסיימו ארבע שנות לימוד אצל מיטב המורים שם, כולם אקדמאים עם רקע תרבותי עשיר שהביאו מרוסיה, חגגו את סיום הלימודים וקבלת התעודות - בתערוכה מדהימה.
בניגוד לבתי הספר המוכרים שהפכו כאן לבתי-חרושת לצעירים הרוצים להיות אמנים, כאן מספר הבוגרים הוא תשעה, כך שכל אחד קיבל את המיטב ממוריו. בסטודיו של בית הספר הם יכולים היו לרכוש מיומנויות שונות, ולמרות שמנהל בית הספר הקפדן, דוד זונדלוביץ', הקפיד על שמירת קו מוכתב כל השנים, הרי שבעבודת הגמר שכל אחד הציג, הוא איפשר להם לתת דרור לכישרונם להתבטא כאוות נפשם.
והתוצאות: שימוש בחומרים שונים, בקומפוזיציות שונות ומגוונות, תוך יכולת יצירה משובחת ביותר. תשעה בוגרים במחזור הנוכחי. אודליה אלחנני, ג'וליאן בל, עידית דקל, שמואליק מתן, שיוצא מנקודת מבט של חוזר בשאלה, ובחר בדמויות תנ"כיות שנתן להן ביטוי מופשט, תוך שימוש בקרעי גומי משולבים במוטות ברזל. פסלים מרשימים ביותר בקומפוזיציה שלהם.
מירי פרידמן, רוקחת בעברה, בנתה קבוצת מבנים עשויים רשת צבועה. מכלול המבנים, המזכירים בצורתם התמירה את גורדי השחקים בניו-יורק, יצירי התרשמותה והתפעמותה מגודל המגדלים, שכמותם לא נראו עדיין בארצנו. הבניינים מעוצבים בצורות שונות, מעוגנים בתפיסה פיסולית מובהקת. כזו ששרתה על ולדימיר טאטלין כשיצר את המונומנט לאינטרנציונל השלישי.
דגמי פסליו של בני רזניק, המזכירים דמויות ניאולטיות קדומות בנות 7,000 שנה שכמו קמו לתחייה, נבחרו להיות מוצבים יחד עם יצירתה של דפנה תובל-מרקס בבית חולים העמק, כחלק מפרויקט "פסלים מבריאים". שם הם יהיו עשויים מבזלת מקומית. בעוד שאלה של דפנה נראים כמו עפיפונים דמויי ציפורים מעופפות צבעוניות, שירנינו את הלב - פסליו של רזניק מרשימים ביותר, בעלי כוח ואנרגיה המרתקים את הצופה.
פסלה של הגר שור - "תלוי" - המתאר אם ובתה, זוהר לאור הזרקורים, עשוי מצינורות נירוסטה, חוטי טלפון, גזרי פחיות משקאות ורשת לולים. כל המבנה הגבוה מלא משמעויות ולוכד את העין ביופיו.
והמצודד מכולם - על-רקע שחור אפלולי, פסלה של נחמה קרפול-בורק - "מכונפים". שלושה יצורים - ספק מלאכים - שעדינותם ושבריריותם מקבילה לשבריריות האנושית, אך החומריות האיתנה שלהם, מרקם הנירוסטה, מעניק את הניגוד לשבריריות והעידון שבצורתם. פסל מרשים ביותר, במיוחד על-רקע הרישומים שתלויים מסביבו, מעיד על כישרון הציור של האמנית.
כאן המקום לציין, שבבית הספר "בסיס", מקבלים התלמידים ידע נרחב בכל תחומי האמנות, כולל ציור ורישום, כך שהספקטרום של עבודתם רחב ביותר, ומנעד היצירה הוא כגודל הכישרון והידע שרכשו. בית הספר עומד לעבור בשנה הבאה מבניינו ב"הדסה נעורים", ליד בית ינאי, למשכנו בהרצליה. בכך, יאפשר לרבים יותר לקנות השכלה אמנותית ברמה אקדמית, שלצערנו נדירה בבתי הספר הקיימים בישראל.
חבל שהתערוכה תוצג רק עד ה-31.7.10. היה ראוי שיראו אותה וילמדו ממנה אמנים רבים ככל האפשר.
|
| תאריך:
|
25/07/2010
|
|
|
עודכן:
|
25/07/2010
|
|
עליס בליטנטל
|
|
פיסול מפתיע בתערוכת בוגרי "בסיס"
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
רם
|
25/07/10 15:32
|
|
כמו כולם, גם אני קוראת, זה שנים, מאות אם לא אלפי כתבות, מאמרים, סקירת מחקרים, ראיונות עם רופאים, דיאטניות, מומחים ודוברים של תורות חדישות למזון בריא. תורות סיניות והודיות, שמות חדשים של מאכלים ותבלינים, משקאות ושיטות חדשות מתמקמים במוחי - כמו במוחכם - ומנסים לבנות שם דעה מגובשת על עולם הבריאות ומה נכון לאכול ולשתות, ואיך, מתי וכמה לעשות זאת.
|
|
|
|
|
עדי רן מעולם לא אהב לרדוף אחרי ההצלחה. הכלים היו בידיו, אבל הוא העדיף לא להשתמש בהם. במשך תקופה ארוכה הוא הופיע כזמר מחתרתי-למחצה בפני המונים נלהבים במועדונים תל אביביים, והפך לקאלט. בסוף כל הופעה ניגשו אליו מעריצים ושאלו האם אפשר לקנות קלטת, דיסק, משהו שמתעד את המוזיקה הפרועה אך השנונה שיצר באותם ימים. לכולם הוא השיב בשלילה.
|
|
|
|
|
בוורלי גודמן, דוקטורנטית אמריקנית נמרצת בת 27, ציפתה למצוא בין שרידי הנמל העתיק בקיסריה את מה שמתגלה בדרך כלל באתרים מסוג זה - שברי ספינות, צדפים, ממצאים אורגניים, אולי סנדלי עור ששכח איזה עלם רומאי. מטרת הגעתה למקום הייתה חקירת מבנה הנמל ואיתור ספינות טרופות בקרבת החוף. לרגע לא חשבה כי תמצא עדות ראשונה מסוגה לצונאמי שפקד את חופי ישראל. אז, בשנת 2002, המילה צונאמי גם לא אמרה הרבה לציבור הרחב. רק שנתיים אחר כך הכו גלי הענק בחופי תאילנד ובאיי אינדונזיה, מותירים מאחוריהם מאות אלפי גופות ומיליוני חסרי בית, וגורמים לעולם כולו לתהות איך מתגוננים מפני הדבר הזה.
|
|
|
|
|
"בשלב הזה כבר התייאשו מהניסיונות לשדך לי בחורות, אז הפעלתנות האקטיבית של הסובבים אותי בנוגע לעובדה שאני רווק פשוט התחלפה לכדי מבט פסיבי תמה", מספר אופיר שמעוני, רווק בן 41. שמעוני אומר שהרווקות שלו היא מבחירה. הוא ניסה כמה מערכות יחסים, נכח שרוב הזמן הוא סובל ובחר באופציה השנייה. אופציה שמאז ומעולם הייתה מוקצית בחברה הישראלית. כשלעצמו הוא טוען שממש כפי שנטייה מינית היא צורת חיים שאין טעם לנסות לשנות אותה, כך גם הרווקות. והוא אינו לבד. יותר ויותר רווקים ורווקות מצהירים על הסטטוס שלהם כעל בחירה מודעת, לעתים עד כדי דבקות אידיאולוגית בעניין. בד-בבד כולם מספרים על התגובות השליליות. על הרמות הגבה. על רחמים, תחושת כישלון, זלזול ואף האשמה בפרברסיה. רווק אחד בן 35, שביקש להישאר בעילום שם, מספר שהמילה השכיחה ביותר שהוא שומע לנוכח ההיוודעות לעובדת היותו רווק היא "אוי".
|
|
|
|
|
"המועדפים" הוא מדור שבועי שמסייע לכם להיזכר בשאלות הבוערות של השבוע - ולקבל עליהן תשובות. והפעם: העירום הלא צפוי של מיכל אמדורסקי מוכיח שהיא מתחסדת, מי מתעניין ביציאה של פוליקר מהארון, וההורים של מתמודדי "כוכב נולד" מתבכיינים ולא בצדק.
|
|
|
|
|
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
