בחורים טובים

"זו לא חוכמה להצליח כל כך בבימוי מחזה, כשבחרת בשחקנים כאלה מצוינים", אמרתי בחיוך למשה קפטן, בימאי "בחורים טובים", העולה בבית לסין. אבל קפטן הצנוע כיוון את ידו לעבר ציפי פינס, מנהלת התיאטרון, והעביר את המחמאה אליה. מחזהו של ארון סורקין, המבוסס על מקרה אמיתי, הפך לסרט שובר-קופות ומועמד לאוסקר ולגלובוס הזהב ב-1992. לפני שנתיים עלה בבית צבי והיה אף הוא הצלחה מוחצת. כעת יכול הקהל הישראלי ליהנות מהצגה מרתקת בצורה לא רגילה, המהווה חוויה יוצאת דופן.

הרקע לסיפור האמיתי, כמו בהצגה, הוא על בחור שהתנדב למארינס, ועקב חולשתו הפיסית לא מילא בשלמות את תרגילי הצבא המחמירים. כשרצה לחשוף בפני מפקד החיל פאשלה של מפקדיו - ציוו על חבריו לעשות לו את התרגיל "סמרטוט אדום". הבחור נפטר מיד. בהצגה נחקר המקרה, וכאן מתעצמת הדרמה בעימות בין המפקדים והתנהלותם הברוטלית לפיקודיהם, לבין הסניגורים שרוצים לזכות את שני החיילים שגרמו למות עמיתם.

ליאור (היפה) אשכנזי הוא קולונל ג'סופ הקשוח, כשעזר לצידו הם רופא הגדוד, גיל ווסרמן, התובע הצבאי דני גבע (שבולט מעל כולם באיכות משחקו), וכן שאר סגל הקצינים הקשוחים עמירם גבריאל ואלון פדות, וכמובן שני הטוראים שמילאו את הפקודה שגרמה למות חברם - דני איסרליש וטל דנינו המרשימים והמצוינים.

מולם נאבקים בפינג פונג מילולי תחת פטישו של השופט עמי ויינברג הוותיק, צוות ההגנה המבריק: מורדי גרשון כסניגור שהחל באי-רצון למלא את המשימה, אך בהמשך, בהמרצת הקצינה עורכת הדין הדס קלדרון (שעושה פה את התפקיד המרשים ביותר שלה בכנות משכנעת), וכן העו"ד הצעיר והרגיש שלומי טאפירו - אלה מצליחים (במשחקם המעולה ובמציאות של המחזה) לגרום לתוצאה מפתיעה.

נעים לראות בין העדים במשפט את רב"ט ג'פרי הווארד, הלא הוא איל קנטוב, שבהצגה בבית צבי בלט כסניגור הנאשמים. כך גם נעים לחזות בהצגה שכל שחקניה הצעירים הם מהמשובחים בדור החדש שיש לתיאטרון העברי. כל סטטיסט כאן כבר הוכיח את עצמו ככוכב, בהצגות בית ספרו - כמו (במיוחד) חייקה מלכה, וכן גיא רוזן, רז מזרחי ומאיר בנימיני.

התרגום המעולה של שלומה מוסקוביץ', שחסך מאיתנו הרבה מילים גסות שהיו במקור; הבימוי הכה משובח של משה קפטן; המוזיקה שערך רן בגנו; התלבושות הכה אותנטיות שעיצב מוני מדניק; והכי הכי - התפאורה המהממת של במבי פרידמן - שמזכירה בדמויות שעל הדגל האמריקני את הציורים המונומנטאליים שיצרו בשנות השלושים באמריקה גדולי הציירים האמריקנים אז, והמעטרים את אכסדרות בנייני-ענק שם עד היום. הקיר הענק שברקע ההצגה הוא יצירת אמנות בפני עצמה, המקרינה כוח ועוצמה, ודמויות החיילים שבתבליט הציור המתחברות לדמויות המחזה - כל אלה, מותירים אותנו עם השאלה: עד כמה צריך חייל להישמע לפקודות מפקדיו, אם אין הן חוקיות בעליל?

הצגה סוחפת. חוויה שלא תישכח.