|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
מיכל שטמלר, יונה אליאן ורפי תבור ב"שיינדלה" [צילום: דניאל קמינסקי]
|
|
|
שיינדלה
|
|
הצצה למתרחש בחיי החרדים - נושא אהוב על צופי התיאטרון הישראלי מסיבות דואליות; אם מפאת משיכה למקורות היהדות של פעם, ואם מפאת דחייה מהקנאות המופרזת ● על-רקע מלחמות ה"משפחות" וה"חצרות" החרדיות בימים אלה, הצגת "שיינדלה" בתיאטרון בית לסין היא רלוונטית מתמיד
|
|
בכל מהדורת חדשות בימים אלה תופשת המריבה בין חלקי המפלגה החרדית את הכותרות מדי שעה ומדי יום. הרצון לשלוט שליטה טוטאלית בעדר הצאן החרדי היה מימים ימימה נושא מפלג. אם נחזור למחזה המצליח שעלה לראשונה בקאמרי בתחילת שנות ה-90 בכיכובה של אורנה פורת הנהדרת, הרי אמנון לוי - עיתונאי וסופר שאמון על חצרות החרדים, ורמי דנון הבימאי שכתב עימו יחד את המחזה, חשפו לראשונה את הקרבות בין הפלגים, תוך גילויים של פרטים אותם אנחנו החילונים לא ידענו. בהמשך להצלחת שיינדלה, עלו ההצגות "מניין נשים", "הנאהבים והנעימים", "מקווה", "כתם לידה" ועוד, שזכו להצלחות קופתיות ואמנותיות, בעוד "שיינדלה" עלתה בחו"ל במרכזי תיאטרון רבים. כעת חוזר תיאטרון בית לסין על ההצלחה, עם אותו הבימאי, רמי דנון, וצוות שחקנים מעולה. יונה אליאן בדמות הרבנית - "הרעבעצן" פייגה, מלאת הוד והדר, כיאה לשליטה המאטריארכלית של החצר, אותה ירשה מאביה הרב הדגול. באצילות היא שולטת בחצרה, כשכולם סרים לפקודתה. הטרגדיה שלה היא שבתה, שיינדלה, היא עקרה, ולכן בעלה העילוי הצעיר נשלח במזימת הרעבע מנשה בויאר לניו-יורק, כדי שיתחתן עם אחרת, אחרי ביטול נישואיו. ובכך, תיסלל הדרך לבנו יוסל (אופיר ווייל הנוגע ללב) להיות ראש הישיבה. שיינדלה (מיכל שטמלר הרבגונית והמרגשת) עוברת גיהינום ועלבונות. כאילו הייתה בעלת מום או גרוע יותר. אמה התקיפה עושה כל שביכולתה להחזיר את הבעל מניו-יורק, אך לשווא. מלחמת הדיאדוכים בין הרבנית האלמנה לרב האלמן (רפי תבור המרשים מאוד), שמשמעותה כתר השלטון בירושת הרב - קרי החצר הירושלמית, מביאה לסוף טראגי עוד יותר. ואם לאורך כל הדרך הרבנית שומרת על קור רוחה וממעטת בהחצנת רגשותיה, הרי בסצנה האחרונה, שהיא שיאו המטלטל והמרגש של המחזה, היא נפתחת לבתה ושתיהן עוברות מעין זיכוך נפשי תוך עבירה על החוקים הנוקשים של ההלכה. קטע זה שולח את הקהל הביתה נסער ביותר. התפאורה המצוינת שעיצב ערן עצמון, שאינה מעמיסה חפצים רבים מדי על הבמה, ומותירה חלל גדול שמחליף מיקומים בקלות; המוזיקה היהודית שצורבת בנפש שארגן אורי וידיסלבסקי; התלבושות האותנטיות והמוקפדות שעיצב מוני מדניק; התאורה הטובה של עדי שמרוני; ומשחקם המעולה והמדויק של בת חן סבג המקסימה כרוחל, חברתה הטובה של שיינדלה, של דב נבון במשחק מעולה כ"איצל", היוצא ובא בחצרות הרבנים, אייל רוזלס כאברום, ואחרונה חביבה ליאת גורן מלאת הרגש כאומנת ויד ימינה של הרבנית - כל אלה גובשו בבימויו המצוין של רמי דנון לכדי הצגה שאי-אפשר להישאר אדישים אליה. חוויה חדשה ומאתגרת. |
|
מימין לשמאל: יונה אליאן, ליאת גורן ומיכל שטמלר [צילום: דניאל קמינסקי]
|
|
|
|
| תאריך:
|
22/12/2010
|
|
|
עודכן:
|
22/12/2010
|
|
עליס בליטנטל
|
|
בניגוד ללורי, שנחרתה בזיכרון הציבורי שלנו לרעה, כמין עגלת-מתים מאחרת, שאספה באיחור רב את הרוגי בית יצקר, בני חבורתו של ברנר, הרי הטרולי זכורה דווקא לטובה. הטרולי, אותה קרונית מתנייעת, פתוחה על-פי רוב, הנוסעת לפני הרכבת או אחריה, ומשמשת ככלי רכב לשירותי מסילות הברזל, זכתה בעברית של שנות השלושים לכמה כינויים. מצאתי שכינוה 'קרון קטן', וגם 'מריצה נוסעת', וגם 'עגלה הבודקת אם הקו בסדר', וגם 'מכונית הנוסעת על פסי הרכבת' ואפילו 'קרון המשמר'! שלא לדבר על 'רכבת השמירה', 'בודק פסים' או פשוט "טרולי" המוקף בגרשיים. איזה שפע של שמות עבריים למילה אנגלית אחת קצרה ופשוטה!
|
|
|
|
|
תוכניות הריאליטי הפכו בשנים האחרונות לפופולריות במיוחד, והן מרתקות אליהן צעירים ומבוגרים כאחד. למרות הביקורת על ז'אנר הריאליטי בכלל, והוויכוח הלגיטימי שמעוררות תוכניות מסוימות בפרט, בעיקר בשל האלימות המילולית המאפיינת חלקים מהן, אפשר להוציא מתוק מעז. אני מציעה להתבונן בתוכניות אלו מזווית אחרת: כבזירה של פתרון קונפליקטים בדרכי שלום.
|
|
|
|
|
שגרירות בריטניה בישראל מכחישה בתוקף (יום ג', 21.12.10) את הדיווח בסוף השבוע כי משרד החוץ מחזיק במידע שעשוי לסייע בפתרון תעלומת שלושת נעדרי צה"ל מקרב סולטן יעקוב במלחמת לבנון הראשונה.
|
|
|
|
|
השופטת: ד"ר דרורה פלפל, בית המשפט המחוזי, תל אביב.
|
|
|
|
|
כיום, יותר ויותר רופאים מבינים את חשיבותה של התדמית אותה הם משדרים. במפגש הראשון עם המטופל, נוצרת תדמית הרופא, זהו בעצם הרושם הראשוני אותו משדר הרופא, רושם שמאוד קשה לשנות לאחר-מכן.
|
|
|
|
|
