|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
דף הבית של האתר MA'AN-TECH שהושק אתמול [צילום: דוברות בית הנשיא]
|
|
|
קואליציית היי-טק
|
|
פרויקט מיוחד להשמת אקדמאים ערביים למקצועות היי-טק הושק אתמול ● אורי בן פורת, יועצו של נשיא המדינה שמעון פרס, הוא הרוח החיה העומדת מאחורי הפרויקט המבורך ● הזמנה לערביי ישראל להיות חלק בלתי נפרד מסיפור ההצלחה הישראלי
|
|
ביום רביעי (9.2.11) יצא לדרך, ביוזמת נשיא המדינה שמעון פרס, מיזם מיוחד - מען-טק - שהוא למעשה קריאה של חברות ההיי-טק הישראליות לסטודנטים ערביי ישראל לבוא ולהצטרף לעבודה בחברות במשרות היוקרתיות ביותר - מהנדסי מחשב, מפתחי תוכנה ועוד. קריאה זו מגובה הפעם במנגנון אמיתי - אתר אינטרנט שבאמצעותו יוכלו הצעיר והצעירה הערביים להגיש קורות חייהם למשרות, ולקבל ליווי צמוד בתהליך ההשמה שלהם. במסגרת הפרויקט גם תיערכנה השתלמויות מתאימות שמטרתן הכשרת כוח-אדם באיכות גבוהה למקצועות טכנולוגיות-על בישראל. הפרויקט נקרא מען-טק משום ש'מען' בערבית זה 'ביחד', כלומר 'ביחד בהיי-טק'. אנו ניצבים בפתחו של עולם חדש. המשק העולמי עבר ממשק הנשען על פירות הקרקע, האדמה - למשק המבוסס על המוח, מדע וטכנולוגיה. משק זה הוא גם גלובלי וגם מאפשר פריצתה של יוזמה אישית. אנשים בודדים בנו אימפריות כלכליות. כך ביל גייטס עם מיקרוסופט וסרגיי ברין ולארי פייג' עם גוגל, וכמובן מארק צוקרברג עם פייסבוק. תעשיית ההיי-טק הישראלית היא שנתנה לנו יתרון על פני מדינות אחרות ואיפשרה לנו לצלוח בהצלחה את המשבר הכלכלי הגלובלי. עיקר הצמיחה בשנה האחרונה מגיע מתעשיה זו. מפירותיה צריכים ליהנות כולם. ההיי-טק הישראלי מאפשר שכר גבוה, סביבת עבודה נעימה ונקייה, אפשרויות רבות לקידום וכתוצאה מכך רמת חיים גבוהה יותר. |
|
הנשיא הצליח לקבץ סביב המיזם את צמרת הקהילייה העסקית. את המנהיגים הכלכליים המצעידים קדימה את הכלכלה הישראלית. מנהיגות, שחשוב לציין, לבד מהצלחתה העסקית חשה במחויבות חברתית. לרובם ברור כי חברה חולה עם פערים גדולים היא מתכון לכישלון עסקי. אין כלכלה בריאה ללא חברה בריאה. כלכלת ישראל אינה נשענת על מחצבים ואוצרות טבע, אלא על ההון האנושי שבה, שהוא פסיפס מרהיב של תרבויות עשירות.
ביסוד המיזם, אותו הוביל יועצו של הנשיא פרס, אורי בן פורת, עומדת ההכרה כי רק באמצעות שיתוף כל הקבוצות וכל התרבויות במדינה נוכל להמשיך לצמוח ולפתח תעשיה של ידע, שתוביל את העולם בפיתוחיה. מדינה שחלקים רחבים באוכלוסייתה אינם שותפים בכלכלתה לא תצליח להתמודד עם עולם המחר. לא אלו שעד היום אינם שותפים בעשייה הכלכלית ואף לא אלו המובילים אותה עתה. אלו גם אלו יהיו נדונים לנסיגה ולפיגור. הצטרפות ערביי ישראל לתעשיית ההיי-טק אינה מעשה צדקה, והחברות השונות המצטרפות למיזם אינן מנדבות לקבצנים. זה עניין עסקי טהור. גם גיוס כשרונות חדשים שהחברות השונות לא היו חשופים להם, עד עתה, וגם פריצה לשווקים חדשים וללקוחות נוספים.
חשיבות המיזם הזה היא בהזמנה לציבור הערבי על-ידי צמרת הכלכלה הישראלית, לבוא וליטול חלק בתעשיה המתקדמת של ישראל. הזמנה לבוא וליטול חלק בבניית העתיד העולמי בתחומי התקשורת והתוכנה, הזמנה לשותפות בכלכלה מנצחת. הזמנה לערביי ישראל להיות חלק בלתי נפרד מסיפור ההצלחה הישראלי.
צעד כזה דורש מנהיגות, דורש תעוזה כדי להתגבר על השונה ועל המבדיל. גם האקדמאים הערבים נדרשים לאזור אומץ, להתגבר על דעות קדומות, להתמודד עם אכזבות קודמות ועם תסכולים. כי רק המעז מצליח. חשוב שהמיזם לא יישאר קול בודד באפלה. שלא יטבע בים הציניות והחשדנות שכל-כך קל להתאהב בהן. חשוב שהצעירים הערביים יעברו בדלת הפתוחה, שינצלו את ההזדמנות לממש את כישוריהם ולבנות דגם שיהיה מופת ודוגמה לכל עמי האזור.
אזורנו עובר טלטלה עצומה. מהפכה שהיא מרי חברתי. מרד בין-דורי. במצרים, בתוניסיה, בתימן ובסודן מניפים רבים את דגל הרצון לתעסוקה ההולמת את כישוריהם, לשכר ראוי, למימוש הפוטנציאל הטמון בהם, לרמת חיים של רוב העולם החופשי. "מען-טק" יכול להיות המודל. "מען-טק" צריך להיות הדגם. הקשיים מרובים, המכשולים לא הוסרו כולם, אך התקווה קיימת. האופק מסומן בבהירות. יש עתיד לכולם כאן רק ביחד.
|
|
| תאריך:
|
10/02/2011
|
|
|
עודכן:
|
10/02/2011
|
|
יורם דורי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
שטרנברג
|
10/02/11 13:19
|
|
|
|
2
|
|
ברברה מניו ג'רסי
|
10/02/11 13:25
|
|
|
|
3
|
|
מיקי מיהוד
|
10/02/11 16:54
|
|
|
|
4
|
|
אלון פלג
|
10/02/11 23:34
|
|
ימי החורף בעיצומם, וכעת מתחיל המאבק בקילוגרמים שנוספו. רבים מעלים עוד במשקל בשל הימים המתקצרים ושעות השהייה הממושכות בבית, אך יש לזכור שדווקא הימים הקרירים מעולים לטיול זוגי או חברי בחוץ.
|
|
|
|
|
סרטן המעי הגס נחשב למחלה הממאירה השנייה בשכיחות בארץ (אחרי סרטן השד), ובכל שנה מאובחנים 3,200 חולים חדשים - עם שכיחות גבוהה בין הגילאים 70-50 אצל גברים ונשים כאחד. למרות שכיחותו של סרטן זה, רק ב-20% מהמקרים מתגלה קשר תורשתי במשפחה, וב-7% בלבד מזוהה תבנית תורשתית אחידה.
|
|
|
|
|
סרט דוקומנטרי על חייו של חיים טופול ובני דורו יוצג בערוץ 1 בעוד חודש, ב-10 במרס בשעה 21:30 בערב. את הסרט יאהבו בעיקר בני דורו ואולי גם בני כל הגילים, שמכירים את טופול וחבריו מסרטים נוסטלגיים ופולקלוריים, ממחזות זמר ומסרטים. אלו אבות ההומור הישראלי האותנטי: אורי זוהר, אריק איינשטיין, חיים טופול, פשנל הגדול (אברהם דשא), יוסי בנאי וחבריהם, ואפרים קישון, ממציא ההומור הכתוב, שתועד לעולמים באמצעותם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"תכלס, אם הטיטאניק עכשיו טובעת, מי שורד - אני או הוא?" (הדג מנסה לשכנע את בר לוותר על ליאו)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רון בריימן
האשמת נתניהו כאילו הוא זה שמונע עסקה, היא עלילה מרושעת המופצת על-ידי מתנגדי נתניהו אשר שכחו מי האויב  אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
|
|
|
|
|
חיים רמון
יש רבים בדרג הצבאי ובדרג המדיני שהיו צריכים ללכת הביתה עוד לפני חליוה, ואני מקווה שכך יקרה בעתיד הקרוב
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
