השופטת: חנה טרכטינגוט, בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב.

המועד: יום רביעי, 16.02.2011, שעה 09:30.

ההליך: תע"א 10072-09, שושנה זינדני נגד מרכז קהילתי על שם פולקי


נכנסתי לאולמה של חנה טרכטינגוט בעיצומה של החקירה הנגדית של שושנה זינדני, שפוטרה מעבודתה במרכז הקהילתי בקריית עיקרון. טרכטינגוט עוקבת בתשומת לב אחרי החקירה וגם אחרי ההקלדה, מקפידה על רישום נכון של הדברים ומביטה על זנדני כאשר אין צורך להביט במסך.

טרכטינגוט משרה אווירה שלווה - משימה לא קלה כאשר מדובר בדיני עבודה, בהם מטבע הדברים הרבה מונח על כף המאזניים ולפחות העובדים אינם בעלי ניסיון רב בהליכים משפטיים. כאשר עורכי הדין משני הצדדים מתלהטים, טרכטינגוט ממהרת להרגיע אותם, בחצי חיוך.

לצד סבלנותה הראויה לציון כלפי זינדני, טרכטינגוט סבלנית יותר מדי כלפי עורכי הדין ובמיוחד כלפי בא-כוחה של המועצה, לו היא מאפשרת כמעט להתחצף. כבר כתבתי בעבר, שמזג שיפוטי פירושו גם לדעת להיות תקיף במקרה הצורך.

כאשר טרכטינגוט מפסיקה את בא-כוח המועצה משום שהוא חוזר על שאלה שכבר שאל, עורך הדין מתחמם: "מעניין שגבירתי מפסיקה אותי, אבל מאפשרת לעדה לחזור על המנטרות שעורך הדין שלה אמר לה". בא-כוחה של זנדני דורש בכעס להימנע מאמירות אלו. טרכטינגוט, הבקיאה היטב בפרטים, מתערבת מיד ומפסיקה את חילופי הדברים, אך אינה מתייחסת כלל לאמירה נגדה.

יש לטרכטינגוט תנועה קטנה של הרמת גבה, כאשר היא שומעת תשובה שאינה מתקבלת על דעתה. בא-כוח המועצה שואל את זנדני מדוע כתבה בתביעתה ששכרה היה 10,000 שקל בחודש, בעוד התלושים מצביעים על 8,400 שקל בלבד. תשובתה - "ok" - גוררת את אותה תנועת גבה של טרכטינגוט. היא חוזרת עליה כאשר זנדני טוענת שגירסתה מופיעה בתצהיר, בעוד שנראה שאין זה כך.

לאחר שטרכטינגוט לא העירה לו על חוצפתו בפעם הקודמת, בא-כוח המועצה מרשה זאת לעצמו פעם נוספת. "זה לא ייתכן", הוא מתלונן, "גבירתי נתנה לה את התשובה". טרכטינגוט מסבירה לו את תשובת העדה, ושוב אינה מתייחסת לסגנון דיבורו.

בהמשך הדיון, טרכטינגוט מתערבת על-מנת לחדד את השאלות והתשובות. "גבירתי נשאלה שאלה מדויקת", היא מפגינה חוסר סבלנות קל ונדיר כלפי זנדני. מצד שני, כאשר בא-כוח המועצה טוען שיש לפסול את כל התצהירים שצורפו לתביעה משום שאין בהם הכתובת בה נחתמו, היא אינה מתרגשת: "נו, באמת, אז הם יאשרו את זה".

השורה התחתונה: שופטת יעילה וסבלנית, אם כי מרשה לעורכי הדין יותר מדי. בהערת אגב, לא ברור מדוע נשמר המבנה הארכאי של נציגי עובדים ומעבידים בבית הדין לעבודה; השניים אינם פוצים את פיהם לכל אורך הדיון, ולפחות אחד מהם נראה משועמם בעליל.

מזג שיפוטי: 8.

יעילות: 9.