|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
תפקיד נכבד בעיצוב הזהות הישראלית [צילום: יח"צ]
|
|
|
מולדת בדמות בובה
|
|
למעלה מ-200 בובות-לאום מקוריות מוצגות במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. הן חושפות את גלגוליה התרבותיים, ההיסטוריים והחברתיים של המדינה ומבטאות יחס משתנה ומורכב לסמלים, לערכים ולמיתוסים הקשורים בנושאי לאומיות, אתניות, זהות-ישראלית, כור-היתוך ורב-תרבותיות
|
|
בשנות ה-20 של המאה החולפת יוצרו בארץ בובות-מזכרת מיניאטוריות, שהפכו לחלק בלתי נפרד מיצירת ההווי וסמלי התרבות שאפיינו אותה. הן נוצרו בידי אומנים עבור מבוגרים, ודמו דמיון מפתיע לבני-אנוש. בובות אלה מילאו תפקיד נכבד בעיצוב הערכים הלאומיים, האתניים, הזהות הישראלית והרב תרבותיות.
מעל ל-200 בובות מקסימות כאלה מוצגות בימים אלה בתערוכת "בובה של מולדת", במוזיאון ארץ ישראל שבתל אביב. אוצרת התערוכה, ד"ר שלי שנהב-קלר, היא אנתרופולוגית, החוקרת מוזיאונים ותרבות חזותית. בתערוכה שובת-לב היא חושפת את גלגוליה התרבותיים, ההיסטוריים והחברתיים של הישראליות.
עשו עלייה
מרבית הבובות נשתמרו באוספים פרטיים, או שהושאלו ממוזיאונים ומאספנים ישראלים, שרכשו אותן בעשורים האחרונים. ויש גם בובות ש"עשו עליה" בעקבות רכישותיהם של אספנים בשנים האחרונות. בובות אלה התגלגלו לתפוצות בידי תיירים יהודיים שביקרו בארץ, ולאחר שהשלימו את מסען, הן שבות וחוזרות לארץ-מוצאן.
הבובות האמנותיות הורכבו בטכניקות ובאיכויות-עיצוב שונות ונמכרו, לאורך שישה עשורים, בחנויות בתל אביב ובאתרי-תיירות ברחבי הארץ. היו אלה בובות בדמות צבר, יוצא-תימן, יהודי דתי, וערבי.
בובות הלאום חושפות ארבע תקופות, שבכל אחת מהן ניתן להבחין בקשר ההדוק שבין ייצורן לבין תהליכים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים. הן משקפות את השנים של טרום המדינה, כמו גם פלורליזם יהודי-אתני של ניצני ישראליות, ועיצובים של לאומיות ישראלית שלאחר קום המדינה. רוצו לראות את התערוכה המופלאה, שתימשך עד ה-30 בספטמבר הקרוב.
|
|
תערוכה שובת לב [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
תערוכה מופלאה [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
| תאריך:
|
24/05/2011
|
|
|
עודכן:
|
24/05/2011
|
|
ראובן לייב
|
|
קיימת הגדרה כמותית של הזעת יתר (למעלה מ-50 מ"ג זיעה בדקה) אשר נמדדת בעבודות מדעיות. בפועל, לא נעשית הבדיקה באופן כזה, אלא בהתבסס על תלונות המטופל: הזעה מוגברת סובייקטיבית אשר מסבה אי-נוחות קשה וכרוכה במבוכה חברתית והרגלים כמו מקלחות והחלפת חולצות תכופות, לבישת ביגוד שחור בלבד או שכבות על-מנת להסתיר את כתמי הזיעה, ועד כדי הימנעות ממגע פיזי - כאשר המדובר בהזעת יתר בכפות ידיים. לעיתים קרובות, המטופל לא יזיע בעת הביקור במרפאה, כיוון שיגיע לאחר מקלחת.
|
|
|
|
|
התופעות הקשורות לגיל המעבר, כמו גלי חום, עצבנות יתר, הפרעות בשינה, דכדוך, ירידה באנרגיה, יובש בנרתיק וחוסר חשק מיני, מוכרות, ידועות ומורגשות היטב.
|
|
|
|
|
ל"ג בעומר שחל רק אתמול חלף, אולם נראה שעדיין לא מאוחר מדי וניתן להיעזר בו על-מנת לדון בנושא. היש קשר בין שניהם? האם לא נראה לכם מוזר שעשבים יבשים נדלקים במהירות, כמו אש בשדה קוצים ואילו הסיגריה שעשויה מעלי טבק יבשים, בוערת קצת אחרת?
|
|
|
|
|
לפני כעשור חלה טלטלה של ממש בתחום הצילום העיתונאי בישראל. מערכות העיתונים החלו לאמץ את טכנולוגיית הצילום הדיגיטלי במקום הצילום הפוטו-כימי (פילם), שהיה נהוג עד אז. המעבר לטכנולוגיה החדשה נשא בחובו פוטנציאל עצום לייעול תהליך הצילום ושיפור התצלומים שמתפרסמים בעיתונות. אלא שעל-פי עבודת המחקר של ענבל אברהם, צלמת ומרצה לצילום באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, לא רק שהפוטנציאל הוחמץ, אלא שבמקרים רבים המעבר מצילום פוטו-כימי לדיגיטלי הביא לירידה באיכות התצלומים ולהידרדרות בתנאי העבודה של הצלמים.
|
|
|
|
|
אנשי עסקים רבים נרתעים בבהלה כשמציעים להם שירותי גיבוי בענן. בצדק או שלא בצדק? למרות שמחשוב ענן זוכה לכותרות אוהדות - כתחום חדש יחסית הוא לא תמיד מובן, ולעיתים נשמע חדשני מידי. בפועל כמעט כל הציבור בוטח בשירות זה ואף מוכן "להפקיד" נתונים יקרי ערך בענן, אלא שבמקרים רבים זה לא נעשה מתוך מודעות.
|
|
|
|
|
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
