News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 571,701  סלולר - 516,398
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עידן יוסף
עידן יוסף
בחודש יוני אשתקד פורסם תזכיר חוק גיוס החרדים, שהתבסס על תקציר המלצות ועדה מיוחדת שהקים שר הביטחון ליברמן    דוח הוועדה המלא מעולם לא הוכן בטענה כי מדובר ב"התייעצויות פנימיות"
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
בשבוע הבא: ברית אינטרסים בין היהודים לבריטים בטבריה; ראשי החמולות של הערבים נטשו את טבריה; השמדת בית הערבייה העשירה משכם, סית מחפוזה, ששימש את מִפקדת הכוחות הערביים; יחידת הפלמ"ח ל...
בשאר אסד בביקור באידליב [צילום: AP]
ד"ר איימן מנצור
האינטרס הישראלי הוא שרוסיה וסוריה ייצאו בהקדם למבצע שיבסס את שליטתו של אסד בצפון-מערב סוריה. מהלך כזה יפגע בתשתיות הטרור באזור ויחליש את מעמדה של אירן
יובל לובנשטיין
יובל לובנשטיין
הגיע הזמן שיבואני המותגים, יתאמו את פעילותם למחירי צרכן שונים, יבצעו התאמות כוח אדם, שטחי מחסנים על-מנת שיוכלו להתמודד טוב יותר עם המציאות המשתנה ומה שאנו רואים כרגע זו רק את ההתחל...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
גרסטל. בוררת [צילום: פלאש 90]
בוררת ומגשרת
הילה גרסטל. ילידת 13.6.1955, ישראל. נשואה לראובן ולהם שני ילדים.

ב-1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני בהרצליה. בשנים 1975-1973 שירתה בצה
איתן ששינסקי [צילום: פלאש 90]
כלכלן
איתן ששינסקי (נולד: 29 ביוני 1937), כלכלן ואיש אקדמיה ישראלי.
תום שגב [צילום: AP]
סופר, עיתונאי
תום שגב (נולד: 1 במרץ 1945), עיתונאי, פובליציסט והיסטוריון ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
כל מקום שבו דרכה כף רגלנו
תצלום אוויר של האתר בארגמן - לאחר החפירות [צילום: רון גפני]
העקב ודרך התהלוכות - מבט מהמדרון הסלעי [צילום: דרור אידר]

הארכיאולוג פרופ' אדם זרטל
[צילום: דרור אידר]

חמישה אתרים ארכיאולוגיים קטנים בצורה ייחודית של כף רגל עוררו את סקרנותו של הארכיאולוג פרופ' אדם זרטל ושופכים אור על ההיסטוריה של תקופת המקרא הממצאים במקום מעידים כי מדובר באתרי כינוס ופולחן בני כ-3,200 שנה, מהתקופה שלאחר חזרת השבטים הישראלים ממצרים לכנען זרטל, שחוקר את האזור יותר מ-30 שנה, מאמין שמדובר במקומות בהם התקיימו טקסים דתיים וכינוסים חברתיים בתקופת המעבר בין הנדודים במדבר להתיישבות הקבע וגם: על המונח "עלייה לרגל"

>
>
>
>
▪  ▪  ▪
הדרך הפקוקה משפלת החוף לבקעת הירדן הותירה לי זמן להתכונן לחזרה במנהרת הזמן 3200 שנים אחורה, אל ראשית התנחלות שבטי ישראל, ממש לאחר שחצו את הירדן באזור גשר אדם היום.

למעלה משלושים שנה סוקר הארכיאולוג פרופ' אדם זרטל את אזור הנחלה המקראית של שבטי מנשה ואפרים, מעמק יזרעאל בצפון ועד קו יריחו-תל אביב בדרום. מטר אחר מטר הוא מדדה על קביו שקיבל לאחר פציעה קשה במלחמת יום כיפור. עד כה גילה למעלה מ-1,500 יישובים, כ-85 אחוזים מהם חדשים לגמרי למדע; כ-450 מהם מתוארכים לתקופת הברזל הקדומה - החל מהמאות ה-13 וה-12 לפנה"ס, עם כניסתם של השבטים הישראלים הקדומים לכנען.

קשה להפריז בחשיבות הגילויים הללו; הם משנים את תפיסת ההיסטוריה של תקופת המקרא ואת הבנתנו באשר לראשית ישראל ודתו. המהלך שזרטל עושה בכל גילוייו המדהימים שונה מהרגיל: זרטל הולך מהריאליה הגיאוגרפית והטופוגרפית אל המקרא, שם הוא מחפש תובנות והארות לממצאים בשטח.

באחד הימים גילו זרטל וצוותו ליד מושב ארגמן אתר מוזר בצורתו ובממצאיו (יותר נכון במיעוט ממצאיו). האתר, כ-14 דונם שטחו, נראה להם בתחילה בצורה של סנדל ושנים מאוחר יותר, כשהחלו לחפור באתר וניקו אותו, התברר שהבונים הקדומים שיוו לאתר צורה מדויקת של כף רגל, כולל אצבעות הרגליים והעצם הבולטת בצד. החרסים שנמצאו בתשתית המתחם הצביעו על תקופת הברזל הראשונה, כלומר סוף המאה ה-13 וראשית המאה ה-12. רוב החרסים היו מהסוג ה"ישראלי" שככל הנראה שימש את השבטים הישראלים בראשית התנחלותם ממערב לירדן.

האבנים שתחמו את האתר המוזר נותרו בגובהן המקורי הנמוך. לא מדובר בביצורים וגם לא במכלאות צאן; המקום גדול מאוד בהשוואה למכלאות צאן שהתגלו מאותה תקופה. היעדר המבנים בתוך המתחם, והנדירות היחסית של חרסים ועצמות בעלי חיים מלמדים שהמקום לא שימש למגורים. ובעיקר צורתו, לא ישרה או רבועה - אלא כף רגל. זוהי תופעה יחידאית בכל האזור; אין למצוא דוגמתה באותה תקופה בשום מקום במזרח: לא בסוריה, לא בעבר הירדן ולא במצרים.

גם מבחינה טופוגרפית אין היגיון במתחם כזה - רמה שטוחה מתחת למדרון סלעים גבוה. אלא אם כן מניחים ברמה גבוהה של סבירות שמדובר באתר פולחן דתי ואם כן - יש לבדוק מה המשמעות הסמלית של כף הרגל. המדרון הסלעי מכיל מעין "ספסלים" טבעיים רחבים ויכול להכיל אלפי צופים המתבוננים במתרחש ב"כף הרגל", מעין פרוטו-תיאטרון שהנוף של עבר הירדן - הרי הגלעד והרי מואב, מעבר יבוק וגשר אדם - משמש לו תפאורה.

סביר להניח שמדובר באתר כינוס. אתרי כינוס דתיים נפוצים בעולם בתרבויות שונות. אפילו אצלנו, חישבו למשל על ההילולה במירון, או על אתרי כינוס בהודו וכדומה. אבל מדוע "כף רגל"?

ארגון חברתי עתיק
החצר המרכזית [צילום: דרור אידר]

מתחם כף הרגל היה מרוצף, כנראה, בחלקו או ברובו, ובנייתו מעידה על קהילה מאורגנת עם מנהיגות בעלת אידיאולוגיה שכלכלתה ואורח חייה היה נוודי בשלב זה. המקום שימש לטקסים דתיים, תפילות וגם לאירועים חברתיים - זו הייתה חברת נוודים בשלבים ראשונים של מעבר להתיישבות קבע. בחברה כזאת נפגשים אחת לזמן מה במקום מוסכם. כאן נפגשו נערים ונערות, בוצעו שידוכים, נקשרו קשרים חברתיים והתנהל מסחר.

עבודת הבנייה הרבה ותחזוקת האתרים האלה לא יכלו להיות פרויקט של משפחה או אפילו חמולה, אלא של קולקטיב רחב. התגליות הללו מצטרפות לתגליות נוספות של זרטל, המחזקות את התפיסה המקראית של ארגון חברתי ומנהיגות במאה ה-12 לפנה"ס. נדרש קהל רב כדי להקים ולתחזק לאורך זמן מפעלים כאלה. הדבק החברתי של הקהילות הללו היה, בראש ובראשונה, אתרי הפולחן שלהן. נוסיף לכך את הארכיטקטורה המשותפת של המתחמים והחרסים הזהים ונקבל מושג על ראשיתו של ישראל כעם.

עיצוב האתר נבע מאידיאולוגיה דתית שביטאה רעיון. כף הרגל קשורה ישירות לתפיסת העולם שבספרי דברים ויהושע, לפיה מדרך כף הרגל מבטא בעלות על הארץ החדשה. גם אם מקור התפיסה הזאת היה במצרים, הרי ששם הופיע הדבר בביטויים ספרותיים ואמנותיים, אבל לא בצורת אתר, ובוודאי לא אתר דתי. זרטל מניח שעם הכניסה לכנען הוחלט, בהנהגה הדתית והפוליטית של האוכלוסיה החדשה, לעצב את אתרי הפולחן שלהם כך שיבטאו את הבעלות והשליטה על הארץ החדשה. יש כאן ביטוי מקורי עמוק של קבוצה אתנית הנבדלת מזו הכנענית, עניין הדוחה בבירור את הניסיונות לאַחֵר את ההתגבשות הדתית-לאומית של השבטים החדשים ולקשור אותה לכנענים. בעיקר מוכיחות התגליות הללו של ראשית ישראל את הבסיס ההיסטורי הקדום של המקרא.

כניסת שבטי ישראל הייתה, ככל הנראה, באזור הזה של גשר אדם, קרוב מאוד לאתר "כף הרגל" ליד ארגמן. זאת נחלת מנשה, וכאן הייתה ה"ירושלים" הראשונה שלנו. לאחר מכן עובר המרכז דרומה יותר אל שילה בנחלת אפרים. עם חורבן שילה עובר המרכז ליהודה ולירושלים. אפשר לומר שהעם המשיך בנדודים מאות שנים נוספות עד למלכות הקבע בירושלים.

---

בזמן הטיפוס על המדרון, כשאני מנסה לעקוב אחר זרטל העולה עם קביו בזריזות מאבן לאבן, אני תוהה איתו, האם יש משמעות לעובדה שהוא - שנפגע קשה ברגליו במלחמה, הולך רוב ימיו ברגל וחוקר את ראשית ישראל ולבסוף גם מוצא אתר בצורת כף רגל... אבל זרטל הוא ארכיאולוג, לא דרשן.

חמישה רגלים
[צילום: רון בארי]
בתמונה: אתר כף רגל נוסף ליד מושב יפית בבקעת הירדן - כאן דרך התהלוכות מקיפה את כל הרגל
▪  ▪  ▪

החידה מתעצמת כשבודקים את מתחמי המשנה באתר: ה"עקב", "כף הרגל" הקדמית ומתחם רבוע ביניהם ("החצר הפנימית"). באזור כף הרגל הקדמית נמצאה במה עגולה, 7.5 מטר קוטרה ולידה עצמות בהמות כשרות. לא עצמות חרוכות כפי שמוצאים ליד מזבחות. לא מדובר במגדל משום שאין לידה מפולת אבנים. בוני המתחם לא השתמשו במדרון הסלעי כקיר אלא בנו קיר מפריד - כחצי מטר גובהו - בין המתחם למדרון. מסתבר שביקשו להפריד בין פנים האתר לשטח שמחוצה לו, כנראה בין קודש לחול.

"עקב הרגל" מוקפת משלושת צדדיה החיצוניים בדרך מרוצפת שרוחבה כ-2.5 מטר, כנראה לצורך תהלוכה שהקיפה את העקב. גם הכניסה אל האתר מרמזת על תהלוכה, כי מדובר בכניסה רחבה בת 7.5 מטר - רוחב של מספר אנשים ההולכים זה לצד זה (כניסה סטנדרטית בעולם הקדום הייתה בדרך-כלל בת כמטר אחד בלבד). דרך התהלוכות מוכרת מאתרים דתיים נוספים בעולם, למשל הדרך אל הפירמידות במצרים. ההקפה אף היא מנהג דתי עתיק. שימו לב למילה "חַג" הבאה מ"חוּג". לחג היה עיקרון עתיק של הקפה או סיבוב. סובבים סביב משהו. התנ"ך מכיל מובאות רבות של הקפות - החל ביהושע במלחמת יריחו דרך "סובו ציון והקיפוה", ועד למנהג ההקפות בימינו בשמחת תורה (מכאן גם החאג' המוסלמי וההקפות סביב הכעבה).

החצר הפנימית חידתית לא פחות: שטח רבוע, סגור בקירות שגובהם כמטר, ללא פתח כניסה או יציאה. גם פה, הקירות לא נועדו לביצורי הגנה אלא כנראה לתחום בין פנים לחוץ. בתוך החצר לא נמצא דבר, אבל עמד בה משהו, כנראה מיטלטל, שעזב את המקום בתום הטקס.

המעניין הוא שזרטל מצא חמישה אתרים בצורה של "כף רגל", כאלה: שלושה באזור שבין ארגמן לסרטבה, אחד בנחל תרצה ואחד בהר עיבל. האתר ממערב למושב יפית מוקף כולו ב"דרך התהלוכות".

מה קורה פה?

מה בין חג לרגל?
אתר כף רגל נוסף בנחל תרצה [משה ויינברג]

זיהוים של אתרי "כף הרגל" כאתרי הפולחן הקדומים ביותר של הישראלים עשוי להסביר כמה מונחים שעד כה לא התקשרו לשום ריאליה. המונח "שלוש רגלים" משמעו על-פי רוב חג או מועד. לעומת זאת המונח "עלייה לרגל" שאינו נזכר במקרא, אינו נהיר. זרטל מציע לתלות את המונח הזה עם הפסוק "ולא יחמוד איש את ארצך בַּעֲלוֹתְךָ לֵרָאוֹת את פני ה' אלוהיך, שלוש פעמים בשנה". אפשר ש"העלייה לראות את פני ה'" חוברה בתקופה כלשהי אל המושג "רגל" (חג, מועד), וכך נוצרה "העלייה לרגל".

במשך אלפי שנים לא הובן ממש הקשר שבין "חג" ל"רגל". התגליות הללו מסבירות שה"חג" (שאף הוא קשור להקפות) מתרחש "ברגל", כלומר ממש בתוך מתחם כף הרגל, הוא גם הגלגל המקראי. זרטל אינו מזהה אותו עם מקום מסוים אלא כסוג של אתר - מחנה, עיגול או מעגל של אבנים, מקום התכנסות ופולחן בתקופת הברזל. אמרנו קודם שבחצר הפנימית הסגורה שבתוך הרגל היה כנראה משהו מיטלטל. אפשר להוסיף השערה נועזת: מידות החצר הפנימית תואמות פחות או יותר את מידותיו של המשכן המקראי, שליווה את שבטי ישראל במשך מאות שנים עד להקמת המקדש בירושלים. המשכן היה, כידוע, מקדש נודד, וייתכן שלכאן היו מביאים אותו בזמן החג, הכוהנים היו מהלכים סביב העקב של המתחם והקהל הרב היה צופה מהמדרון על המתרחש ומשתתף בטקס. כך השתרש המונח 'רגל' בטרמינולוגיה העברית הקדומה והפך לשם נרדף לחג ומועד, אולם המקור הזה לא היה ידוע עד שהתגלו האתרים בבקעת הירדן, כלומר התגלתה הריאליה של תחילת הפולחן והטקס המקראי.

מכאן מסביר זרטל גם את המושג "לעלות לרגל" (ולא "ברגל"). עד כה המובן היה לעלות בחג למקום קדוש; כעת מתברר המונח כהגעה אל מתחמי "כף הרגל". האנשים היו עולים "אל הרגל" פשוטו כמשמעו כדי לעבוד את אלוהיהם. כך השתגר הביטוי. עם השנים נשכח מקורו. אגב, המתחם ליד ארגמן אכן נמצא במקום גבוה מעל נחל חרוּבֶּה. כך הוא השתמר, משום שהשיטפונות לא פגעו בו. כדי להגיע אליו, יש לעלות.

סמל קדום
הסנדלים של תות ענח' אמון כפי שנמצאו בקברו

ברור שהמפתח להבנת האתר נמצא בסמליות של צורתו. זרטל וצוותו עסקו בפענוח התעלומה זמן רב, עד שמצאו את הכיוון האפשרי מאוד להסבר. הם פנו למצרים, המקום שממנו הגיעו, לפי המקרא, השבטים הישראלים. הספרות המצרית הקדומה עשירה בסמלי שלטון בצורת כף רגל או סנדל, שבאמצעותם דורך המלך המצרי על נתיניו או אויביו ובכך שולט בהם. הביטוי הקדום מאוד - "היות לרגליו" של מישהו, פירושו בעלות עליו. כבר החל מ'כתבי הפירמידות' (האלף השלישי לפני הספירה) מקבל המונח משמעות פוליטית ושלטונית.

קברו של תות ענח'-אמון מהמאה ה-14 לפנה"ס סיפק ממצאים רבים. בין השאר אפשר לראות את סנדלי המלך, שעל חלקם הפנימי צוירו שבויים בני עמים שונים ביחד עם "תשע הקשתות", המסמנות את הארצות הזרות. כשהמלך צעד עם סנדליו, הוא דרך על אויביו ועל הארצות הזרות ובכך ביטא את שלטונו עליהם. ציורים דומים נמצאים גם על הדום הרגליים של השליט המצרי. בתרבויות רבות נוספות שימשה כף הרגל הן סמל לקיום האנושי (העקבות הן הסימן היחיד שהאדם משאיר אחריו, ולכן הן ביטוי ל"אני" שלו), והן סמל לרגלי האלוהות.

כמו רעיונות נוספים, נראה שהשבטים הישראלים אימצו את רעיון כף הרגל ושכללו אותו. בתנ"ך יש לכף הרגל משמעות רבה. אפשר לחלק אותה לארבע קבוצות עיקריות: בעלות על טריטוריה (למשל: "כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו - לכם יהיה, מן המדבר והלבנון מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון יהיה גבולכם". דברים י"א); קשר בין העם לארץ-ישראל באמצעות כף הרגל (למשל: "ולא אוסיף להניד רגל ישראל מעל האדמה אשר נתתי לאבותם...". מלכים ב', כ"א); הכנעת האויבים על-ידי כף הרגל (למשל: "אתה ידעת את דוד אבי, כי לא יכול לבנות בית לשם ה' אלהיו, מפני המלחמה אשר סבבוהו, עד תת ה' אותם תחת כפות רגליו". מלכים א', ה'); דימוי המקדש לכף רגליו של האל ("כה אמר ה', השמים כִּסאי והארץ הדום רגלַי, אי זה בית אשר תבנו לי, ואי-זה מקום מנוחתי". ישעיהו ס"ו).

הקבוצה הרביעית היא החשובה ביותר, שכן היא מסבירה מדוע בחרו בכף הרגל כסמל לאומי דתי - משם שזו כף רגלו של האל, דהיינו, נוכחותו של האלהים על הארץ. השבטים הישראלים חוצים את הירדן ומתחילים להתנחל בכנען, וכף הרגל מבטאת את בעלותם על הטריטוריה החדשה וניצחונם על אויביהם - הסמל הזה נלקח ישירות מהעולם הרוחני המצרי, אך במקור המקראי הוא מתפתח ומשנה את צורתו. במצרים סימן מדרך הרגל בעלות ושליטה בלבד, ואילו במקרא הישראלי מקבלת הבעלות ערך אלוהי מקודש - נוכחות האל בעולם באמצעות הנחת כפות רגליו על הארץ היא זו המחברת בין העם לארצו.

אדם זרטל באתר [צילום: דרור אידר]
המדרון הסלעי - ספסלי אבן טבעיים [צילום: דרור אידר]
הנוף - הרי מואב והרי הגלעד - מבט למזרח מהמדרון הסלעי [צילום: דרור אידר]
פורסם במקור: ישראל היום
תאריך:  28/06/2011   |   עודכן:  28/06/2011
דרור אידר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
כל מקום שבו דרכה כף רגלנו
הודעות  [ 9 ] מוצגות  [ 9 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
קורא ותיק
28/06/11 12:09
2
סתם סתם. די נו!
28/06/11 12:45
3
27154
28/06/11 13:29
 
דרור אידר
28/06/11 16:22
 
מיכאל זינגר
11/11/13 13:19
4
אסתר ויתקון
28/06/11 14:26
5
צנחן
28/06/11 14:33
6
נריה צפון
28/06/11 14:42
 
דרור אידר
28/06/11 15:51
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
כולנו קונים, ממלאים את העגלות ומקטרים על המחירים היקרים, אשר מאמירים השכם לבקרים. מהפכת הקוטג' החדירה מעט אמונה לצרכנים, שבכוחם לשנות ואפילו לא מעט.
28/06/2011  |  יובל לובנשטיין  |   כתבות
"אני עובדת למען הלקוח ולא למען הבנק" - טוענת הכלכלית זיווה טופר (34). טופר היא אחת מ-20 יועצי המשכנתאות בישראל. רוב היועצים עובדים בבנקים או בחברות ציבוריות. טופר היא אחד היועצים הבודדים, העובדים באופן עצמאי וללא תלות בבנק. חמש שנים עבדה כיועצת בבנק דיסקונט משכנתאות, ולפני כשנה וחצי הקימה עסק פרטי.
28/06/2011  |  אלעזר לוין  |   כתבות
"מה הם רוצים?", נאנח סגן שר הבריאות יעקב ליצמן. "רצו שר"פ - הסכמנו. התלונְנו שהמתמחים עובדים שעות רבות ללא שינה - הסכמנו להוריד את השעות. רצו מענקים ותוספות שכר לרופאים בפריפריה - גם לזה הסכמנו. תקנים - אמרנו כן. אני חושב שהם בעצמם לא יודעים מה הם רוצים...".
28/06/2011  |  מיכאל טוכפלד  |   כתבות
כמו פרפר נחמד לבמבה, כמו כיף כיף לקיט קט וכמו דולרים לדולצ'ים, נוחתת הדור הבא 24/7 על מסך הטלוויזיה ומבקשת שנתייחס אליה כאילו היא התחליף הראוי ביותר להאח הגדול. עצם הבחירה בשם מרמזת על כך שמדובר במוצר משוכלל יותר, מתקדם יותר וחדיש יותר מזה שאנחנו רגילים אליו.
27/06/2011  |  זיו יצחקי  |   כתבות
הקומדיה של אלן אייקבורן "שלוש מסיבות" (1972) בתרגומה הנפלא של עדה בן נחום ז"ל, לא איבדה כהוא זה מלחלוחיותה, משנינותה ומהיכולת להצחיק עד דמעות. כל זאת - תוך כדי העברת ביקורת חדה על הצביעות האנגלית, הנטיה לשקר בכל מקרה, והתנהלות חיי בני זוג על כל הפנים שלה.
27/06/2011  |  עליס בליטנטל  |   כתבות
סיפורים חמים(72 שעות)
איציק וולף
נתניהו בראש הליכוד - 60 מנדטים לשמאל
יובל כהן
תיק 6000: סערה בכוס קפה
היום לפני
[צילום: יעקב סער/לע"מ]
שלום לשלום [1994]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
מכונת קפה מבית נספרסו - 3 מכונות קפה מומלצות
כתיבת המומחים
האם פייסבוק תפסיק להציג לייקים
יום הולדת
בן-חנוך רות 13/12
שריזלי דניאלה 14/12
דיכטר (משה) אבי 14/12
פריג' עיסאווי 14/12
גורפינקל צבי 15/12
סירוטה-הולנדר דפנה 15/12
קובו אסתר 16/12
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il