הזהב השחור ליד הקו הירוק

הזדמן לי לשמוע את ההגדרה היצירתית ביותר למונח הידוע קידוש השם. על גבעה סחופת רוחות, שבגבה אתר הקידוח 'מגד 5' הסמוך לנתב"ג עמד טוביה לוסקין, הגיאולוג הראשי של חברת 'גבעות עולם', ובישר לקהל קדוש של כמה עשרות עיתונאים על השקתו הרשמית של הקידוח באתר.

אחרי כל השנים האלו, לוסקין, איש חב"ד עם ניצוץ ממזרי בעיניים, דיבר אנגלית במבטא רוסי כבד וחילק בקבוקוני נפט כמו איש מכירות אמריקני - הכול כדי שאפשר יהיה להתרשם ישירות מן הנוזל הפורץ ממעבה האדמה. היה חשוב לו גם להזכיר כי עבודת הקידוח באתר נעשית ללא חילול שבת. "עד עכשיו לא עשינו כאן שום עבודה בשבת" וההסבר - "כי זה קידוש השם". החל מהשבת האחרונה מפעיל הקידוח פטנט ייחודי, שלדברי לוסקין אינו קיים בקידוחים בחו"ל: שעון שבת שמאפשר להפיק נפט מבלי שהעובדים יצטרכו לחלל שבת בעבודתם. אכן דראמה.

השאלה היא כמובן מה המשמעות, אם בכלל, של כל הסיפור. לדברי אלוף (מיל.) גיורא איילנד, היועץ המיוחד של 'שותפות גבעות', השורה התחתונה של כל הממצאים היא כי בתוך חמש שנים יוכל השדה, המשתרע על פני 180 קמ"ר, לספק עשרה אחוזים מכלל צריכת הדלק של מדינת ישראל. הנתון הזה הוצג באופן בלתי רשמי בפני ועדת שישינסקי. כעת מתייצבת החברה מאחורי הנתונים באופן רשמי. איילנד מקפיד לומר שבשל הגבלות של רשות ניירות ערך, הוא מנוע מלפתח את הנושא כדי לא לחזור על הסחרחרת הבורסאית שליוותה את הדיווחים של 'גבעות עולם' בשנה האחרונה - דיווחים שהותירו אחריהם הרבה מאוד חשדות וסימני שאלה.

בכל מקרה, לשיטתו של איילנד מדובר בהישג נאה במונחים של ביטחון לאומי, גם אם עשרה אחוז תוצרת עצמית לא יקנו לישראל עצמאות אנרגטית בתחום הדלק לרכבים, מטוסים או טנקים. ישראל תיאלץ להמשיך לרכוש נפט בחו"ל, בעיקר מאזרביג'אן.

על פניו, נראה שמדובר בבשורה בעיקר עבור המשקיעים בעלי הלב החלש של 'גבעות עולם', אלו שבשנים האחרונות נצמדו למרגלות הגבעה תוך שהם עושים לילות כימים בצפייה בלהבה העולה מאתר הקידוח ומבלים שעות בחישובי עלייתה ונפילתה של המניה.

נכון לעכשיו, מציגה 'שותפות גבעות' שני תרחישים לפיתוח המאגר: התרחיש המינימליסטי מדבר על שווי מאגר בסדר גודל של 200 מיליון דולר בקצב הפקה שישתרע על פני 20 שנים, ואילו התרחיש האופטימי מדבר על יותר מ-800 מיליון דולר בקצב הפקה שישתרע על פני 25 שנים - זאת על-פי חישוב של 70 דולר לחבית.

לוסקין צופה, עם זאת, שהמחיר יגיע בעתיד גם ל-200 דולר לחבית. לא בטוח שזה מה שנחוץ לעם ישראל, עִם קידוש השם או בלעדיו, אולם די היה בכך כדי לגרום לאחד המשקיעים, שהתגנב למסיבת העיתונאים ושכותבת שורות אלו שבה עמו הביתה בשלום, לעסוק כל הדרך בחזרה לתל אביב בחישובים קדחתניים אם המניה תוכל לסדר לו את הפנסיה.