"הכול תלוי בלחץ הפוליטי שיופעל על נתניהו"

יש לה גם שם לתחושה הקשה שלא נותנת לה לישון בלילות האחרונים. "זאת בגידה. אין לי מילה אחרת. יש לנו שטרי בעלות על הקרקע של הבית שלנו. המדינה הכשירה שם את השטח. הבטיחו לנו שתהיה התראה, זמן להתארגן כמו בני אדם, ולא היה כלום. אף אחד לא רצה לשמוע אותנו. לא בית המשפט ולא המפנים", היא אומרת. "קיבלנו את סטירת הלחי הכי חזקה. עם בתים של ערבים אין להם זמן להתעסק, אבל בשבילנו מביאים כאלו כוחות שאתה מרגיש כמו בן-לאדן, כמו המבוקש מספר אחת, שיס"מניקים נכנסים אליו דרך החלונות באמצע הלילה".

במהלך הדיון בוועדת הכנסת, אישרה עו"ד אסנת מנדל, מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, כי באותן שעות קטנות של הלילה פנה אליה שר הביטחון בדרישה לבטל את צו הדחייה הטרי של השופט הנדל, משום שכוחות הצבא כבר היו בשטח.

שלוש משפחות מחוסרות-בית יש עכשיו במגרון, והסוגיה שבה הכול עוסקים שם בימים אלו היא איך לגרום לכך שלא כולן תהיינה במצב דומה בעוד כחצי שנה. כזכור, הרכב בג"ץ בראשותה של דורית ביניש הורה לפנות את מגרון כולה עד לחודש מרס 2012.

"אפשר לפתור את סוגיית מגרון", אומר גם דני דיין, יו"ר מועצת יש"ע. "זה ידרוש חזרה לבית המשפט, עם רעיונות חדשים איך פותרים את הבעיות".

יש משהו שיכול להזיז את הפסיקה של השופטת ביניש?

"אני חושב שכן. האלטרנטיבה לכך היא חקיקה. הרי גם אם תתקבל החלטת ממשלה בנושא, צריך לחזור איתה לבית המשפט, ובשביל שיהיה אפשר לחזור לשם צריך רצון מצד הממשלה לפתור את הבעיה. כרגע אין עדיין רצון כזה. נדרשים עוד לא מעט הסברים לשרים ולראש הממשלה על השבר האדיר שייגרם אם מגרון תיהרס על מאות ילדיה ועשרות משפחותיה".

דיין מוסיף כי גם המתיישבים יידרשו לקבל החלטות. "זה לא שנוכל להגיד כל דבר שנרצה ולהטיל את הביצוע על הממשלה. גם אנחנו צריכים לצערי להפנים שהמצב השתנה ושיש פסק דין. אנחנו נמצאים במצב דומה לזה שהיינו בו ב-2008, כשהגענו להסכם מגרון", אומר דיין, ומתכוון להסכם של מועצת יש"ע עם המדינה על העתקת מגרון ליישוב אדם, שמנע את פינוי היישוב בקיץ 2008.

"מאוד הייתי רוצה להגיד שאנחנו נמנע את הרס מגרון רק בפעילות פוליטית, אבל אי-אפשר להתחמק מהעובדות. ההעתקה לאדם הייתה יכולה להיות קיימת לולא הממשלה עשתה שטויות", הוא אומר, ומעדיף שלא להמשיך ולפרט.

אין זה סוד כי חתול שחור עבר אז בין התושבים במגרון, שלא היו מוכנים לשמוע על העתקת היישוב ובין ראשי יש"ע, שסברו כי זו הדרך להציל את המקום. ככל הנראה, גם לגבי שלושת הבתים שנהרסו בשבוע שעבר ישנם גורמים ביש"ע שחשבו כי השנה האחרונה לא הייתה הזמן הנכון לבנות אותם, בעת שהיישוב נמצא במצב רגיש מבחינה משפטית.

דיין מסרב להתייחס לדברים. "כיום אנחנו נמצאים בקשר שוטף עם אנשי מגרון, קשר שלהערכתי רק יֵלך ויגבר. יש בלִבם עלינו, אבל אנחנו מתכוונים לסייע ככל שאנשי מגרון יהיו מוכנים. אני לא יכול לומר שהם יקבלו את כל מה שאומר, אבל אנחנו מבחינתנו נעבוד איתם הכי צמוד שרק אפשר".

בכל מקרה, בימים אלו כולם מאוחדים כנגד מבצעי מחטף ההרס. "יש לנו טענות קשות ביותר לממשלה. כמו שאמרתי השבוע בדיון שהתקיים בעניין בוועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון בכנסת, כמעט אף אחד מהשרים לא התעורר משנתו כדי למנוע את ההריסה, אבל כל צמרת המדינה התעוררה כדי לבטל את הצו של השופט ניל הנדל. ראש הרשות המבצעת וגם ראש הרשות השופטת היו מעורבים בכך", אומר דיין באופן חד-משמעי. "ראש הממשלה ושר הביטחון היו נהגי הדחפורים שהרסו את שלושת הבתים במגרון. הם לחצו על הדוושה. ביטול הצו בשלוש וחצי לפנות בוקר הוא לחיצה בפול גז על הדוושה".

והם גם הפתח לפתרון.

"כן, אני מקווה שהם יפנימו שהם חצו בהרס הזה קו אדום, ודאי וודאי שהם לא יכולים לעשות זאת לגבי מגרון כולה".

גם במערכת הפוליטית יש מי שלא יושב בחיבוק ידיים בכל הקשור למגרון. תושבי היישוב יודעים לספר כי השר הרב דניאל הרשקוביץ תמך בהם וניסה לסייע במהלך הפינוי. ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) סבור, בניגוד ליו"ר מועצת יש"ע, שאין צורך בפתרונות יצירתיים כדי למנוע את פינוי המאחזים בחודשים הקרובים. אריאל מזכיר שעוד לפני האיום על מגרון ישנם מקומות יישוב נוספים שבית המשפט הורה לפנותם כבר עד תום השנה האזרחית הנוכחית. "כך בגבעת אסף, ברמת גלעד ועוד. יש דרך משפטית לפתור את זה אם ראש הממשלה רק ירצה בכך", אומר אריאל, ומעלה גם הוא את התקדימים שהניחו תושבי מגרון בפני השרים.

"קרו כבר מקרים שבהם עלו בטעות על קרקעות של מישהו אחר, ושילמו על כך פיצויים. זה הפתרון. זה תלוי בהנחיות ראש הממשלה לנוגעים בדבר", אומר ח"כ אריאל, ומוסיף איום פוליטי. "אם ראש הממשלה לא רוצה, הפתרון הוא מחוצה לו - בבית היהודי וגם בנציגים מהליכוד. יש מספיק כאלו שיכולים להפעיל לחץ. הכול זה לחץ פוליטי. כשהיה לחץ פוליטי גדול מספיק שלא תהיה הקפאה שנייה, אז לא הייתה עוד הקפאה.

"אני לא חושב שצריך להעתיק את מגרון. אין שם ערבים, ואין באמת מי שתובע את הקרקע", אומר אריאל. "אני מאמין שאפשר להציל את כל המקומות, כי זה הכול אותו סיפור. הכול נובע מאותו מקום. אין מחלוקת על כך שהמדינה השקיעה במגרון, אז למה עכשיו לנטוש? יש הרבה עבודה, צריך לדבר עם חברי מרכז הליכוד, וצריך את הכוחות. אנחנו נעבוד עם כל מי שמוכן לעזור, אבל אין צורך להתייאש. צריך לגייס את כל הכוחות, ובעזרת ה' נתקדם ונצליח".

ביום שני לפנות בוקר, במלאת שבוע בדיוק לשעה שבה הם לא התעוררו כדי לנסות לעצור את הרס ביתה, השאירה תמי גוטמן הודעה מוקלטת בטלפונים של שרי הליכוד. "בניגוד למצע שבשמו נבחרתם", אמרה להם, "השליכו אותי, את בעלי ואת חמשת ילדינו כשהם לבושים בפיג'מות מהבית שבנינו בעמל ובממון רב. לפני ראש השנה ויום הכיפורים רציתי להגיד בצורה הברורה ביותר: אני לא סולחת לכם. לא סולחת על מה שילדיי נאלצו לעבור. כי אם הייתם רוצים הייתם יכולים לעצור את זה. כשתגיעו בראש השנה לבית הכנסת תזכרו טוב טוב: אני לא סולחת. בקשו סליחה מילדיי, ואז תעשו כל מה שתוכלו כדי שבתי חבריי במגרון לא ייהרסו גם הם".

חיימי טייטלבוים, גם הוא ממחוסרי הבית הנוכחיים ביישוב, לקח על עצמו במסגרת ועד הפעולה שהוקם שם לפני כחצי שנה, לעסוק בהסברה הפוליטית. "בארבעת החודשים האחרונים היינו בפגישות רבות עם חברי כנסת ועם שרים. נפגשנו עם יותר משלושים פוליטיקאים מכל המפלגות הלאומיות - הבית היהודי, האיחוד לאומי, ש"ס, אנשי ליכוד וגם קדימה. פרסנו בפניהם את הטענות שלנו. עד עכשיו", הוא אומר, "סמכנו על נציגי ההתיישבות שיעשו זאת במקומנו, אבל ראינו שזה לא כל כך הולך".

מה אמרתם לנבחרי הציבור בפגישות איתם?

"דבר ראשון, טרחנו להבהיר לפוליטיקאים שהבעיה כאן היא לא של תושבי מגרון, אלא של מדינת ישראל. היא השקיעה ובנתה כאן, והיא קראה לאנשים לבוא לגור פה בגלל החשיבות האסטרטגית של המקום. אנחנו גרים פה בתחושת שליחות גדולה של המדינה. ברגע שיש בעיה, ברגע שארגון שמאל מגיש תביעה, הממשלה מבחינתנו צריכה להיות שותפה לפתרון. אמרנו לכולם שאנחנו אומנם לא משפטנים, אבל הפתרונות המשפטיים מונחים על השולחן.

"הרי גם אם כן מדובר כאן בקרקע פרטית, יש כמה וכמה דוגמאות ותקדימים למקומות שהוקמו בתום-לב על קרקע פרטית של מישהו, ולא עלה על דעתו של איש שהם יפונו משם. אפשר לתת קרקע חלופית, אפשר לפצות בכסף. זה מקובל בחוק הישראלי וגם הבינלאומי. אני חושב שאין מי שסבור שהגענו לכאן שלא בתום לב. אנחנו שילמנו במשך כל השנים ארנונה למועצה האזורית, השתמשנו בתשתיות שהמדינה הקימה. המדינה הכינה תב"ע ליישוב, המנהל האזרחי פרץ דרכים לכאן, נתן אישור להקים כאן אנטנות סלולריות.

"אם יודעים למצוא פתרונות לבדווים שהשתלטו על אדמות בנגב, שיֵדעו למצוא פתרון גם ליישוב ש-95 אחוז מתושביו משרתים במילואים, שליש מהם קצינים קרביים", הוא אומר, ומתאר כי מרבית השרים נדהמו לשמוע שיש פתרונות למצב מלבד פינוי. "יצאנו מכולם עם תחושה שהם לא רוצים לחזור על תרחיש של הריסת יישוב".

בשבוע האחרון, אומר טייטלבוים, הוא היה מטבע הדברים ממוקד יותר בתא המשפחתי שלו מאשר בעשייה הציבורית. "לקחתי צעד אחורה כדי לאגור כוחות". מתוך החלטה משפחתית מוקדמת, עם היוודע דבר כוונת ההרס בשבוע שעבר, הם נסעו עם הילדים מהיישוב. "לא רצינו שהילדים יהיו שם, כי קשה מאוד לחנך ילדים לאהבת העם והמדינה אחרי שהם פוגשים את מדינת ישראל בפנים הלא-יפות שלה".

בשבוע שחלף יצאו תושבי מגרון החוצה. אם בחודשים האחרונים הם הזמינו את תומכיהם מקרוב ומרחוק לבקר ביישוב, השתדלו לערוך בו אירועים מושכי קהל ואף הקימו במקום עיר אוהלים, השבוע הם נסעו בהרכב יישובי לשתי הפגנות בירושלים, נושאים עִמם חלקים מהבתים שנהרסו. ביום ראשון הם היו מול בית ראש הממשלה, ביום שלישי מול הכנסת.

"במגרון נגמרו המשחקים", אמר איתי הראל, ממייסדי היישוב, בהפגנה ביום ראשון. מדי ערב השבוע נערכה אסיפת תושבים בניסיון לטכס עצה. "היישוב מאוד סוער", אומרת גפן. "עד עכשיו המאבק היה די רגוע. נתנו לנו הרגשה שבטח לא יעשו לנו דבר כזה. עכשיו אנשים יותר רוצים לפעול. אף אחד לא יושב בחיבוק ידיים".

איתי חמו, דובר מגרון, אומר שגם ביישובי הסביבה הבינו ש"זה יכול להגיע גם אליהם. כולם שואלים מה אפשר לעשות, והתשובות שלנו בינתיים היו בעיקר בנוגע לתרומות למשפחות". אבל מעבר לאיסוף הכספים ולחיבוק החם לחסרי הבית, לאנשי מגרון ברור שהעשייה הפוליטית שלהם צריכה להיות מעכשיו אינטנסיבית יותר.

הם אומנם שבו לפנות בוקר אל מראות לא פשוטים של הרס, אבל יש להם גם לא מעט מילים טובות לומר על השבוע החולף. "אנחנו עטופים בהרבה חום ואהבה. מדהים לראות עד כמה עם ישראל בחושיו הבריאים יודע להוקיע את המעשה. אנחנו מוצפים במכתבים, פרחים, טלפונים, עוגות וביקורים מלאי תמיכה. העם רוצה בהתיישבות ובעמידה חזקה של מדינת ישראל, ולא במעשים של חולשה", אומר טייטלבוים.