דפיקות חזקות בדלת. אתה פוקח עיניך, מציץ בשעון ומגלה שהשעה היא שעת עלות השחר. נדמה לך שחלמת, אך הן חוזרות ונשנות בחוזקה הולכת וגוברת. אתה קם תוהה מי זה יכול להיות בשעה מוקדמת כל כך, ובעיניים טרוטות פותח את הדלת.
"אתה עצור בחשד לרצח", שוטר דוחף צו מעצר לעיניך ומיד אוזק אותך, מתעלם מהכחשותיך הנמרצות.
התרחיש הנ"ל אינו תלוש לגמרי מהמציאות. הוא בהחלט עלול לקרות לכל אחד, בין אם זה בחשד לרצח, שוד או כל פשע אחר, כמו גם אם נדרשת לבדיקת אבהות.
הדבר הראשון שעושה האדם במקרה כזה, הוא לשכור שירותי עורך דין. אחד השירותים שעומדים לרשות עורכי הדין ולרשות כל אזרח המעוניין בכך, הוא המכון למדע פורנזי שהוקם בירושלים בשנת 2007 על-ידי אבנר רוזנגרטן, 52, ירושלמי, נשוי ואב, לשעבר מומחה בכיר במחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל, שהיה מומחה מז"פ במשך 19 שנה, חקר פרשיות ידועות רבות והקים את המכון על-מנת לתת שירותי זיהוי ומחקר שונים ברמה גבוהה כמקובל במכונים דומים בארצות אחרות לשוק האזרחי. במכון מועסקים יוצאי מז"פ ושב"כ וכן מומחים נוספים מתחום מדעי הביולוגיה, כימיה, פיזיקה והחומרים, מומחי מחשב, קול וצילום, מסמכים, בליסטיקה, סימנים, פיתוח והשוואת טביעות אצבע.
אבנר, בעל תואר ראשון בכימיה ותואר שני בפיזיקה שימושית, עבד 19 שנים במז"פ ופרש כראש מעבדת סיבים ופולימרים. הראיון נערך במשרדו כשסביבנו מכשירים שונים שחלקם מעלים אסוציאציות של מדע בדיוני. על הקירות הלבנים תלויות תעודות ממוסגרות ומרשימות שמספרות למביט בהן שהגיע למקום הנכון בו יוכל להוכיח את צדקתו.
- האם מדובר במכון ייחודי בארץ?
"אין מעבדות נוספות דוגמת המכון. אני מניח כי הדבר נובע מהעדר מומחים מתאימים, כמו גם הדרישה להשקעה כספית עצומה הדרושה להקמת מעבדה מסוג זה.הרעיון עלה במוחי היות שאני מאוד אוהב את עבודת המז"פ והחלטתי להמשיך בעבודתי גם לאחר הפרישה. עד הקמת המכון לא הייתה לסנגוריה כל אפשרות מעשית לערער על ממצאי מז"פ, להטיל בהם ספק או להציע להם פרשנות אחרת מזו המוצעת על-ידי הפרקליטות. גם בתי המשפט נאלצו לקבל את תוצאות בדיקות המז"פ המשטרתי ללא עוררין. לכן הייתה לי תחושה שתהיה דרישה לשירותי המכון ותחושתי זו אכן התאמתה".
- האם הקמת המכון לא הצטיירה כסוג של "בגידה" במשטרה, איך היו התגובות?
"תראי, שירתתי במשטרה 19 שנים ופרשתי כי לא הייתי שבע רצון מהרמה המוסרית והמקצועית במחלקה, ולאחר שנים של ניסיונות הבנתי שאין בכוחי לשנות את המצב. באופן טבעי חלק מאנשי המשטרה, במיוחד מגזרת פיקוד המז"פ, לא ראה בעין יפה את הקמת המכון, אך לעומת זאת, רוב אנשי המעבדות מברכים על הקמת המכון".
- באיזה תחומים עוסק המכון?
"הוא עוסק בכל אותם תחומים בהם עוסקים במז"פ וכן בתחומים נוספים אותם אין במז"פ. רוב עבודת המכון היא בתחום האזרחי - ביטוח, אחריות לפגמים, הונאות חוזיות וכד'. וחלקה עבודה בתחום הפלילי, שם אנו עוסקים בעיקר בעבירות חמורות בהן המכון נותן שירות לסנגוריה. המכון משרת את כל עם ישראל: בתי משפט, סנגוריה ציבורית, סנגוריה פרטית, חברות ביטוח, רשות הטבע והגנים, חברות עסקיות, אנשים פרטיים. אנשים פרטיים יפנו אלינו לקבלת סיוע בחשד לזיופי צוואות למשל או תביעות אבהות".
- מה אחוזי הצלחתכם בפענוחים?
"אני לא יכול לדבר על אחוזי הצלחה. בתחום הפלילי ישנם תיקים בהם מעורבות המכון גרמה לזיכוי, לשיהוי כתבי אישום, להרשעה בעבירות קלות מהנטען וגם תיקים בהם לא התקבלה עמדת המכון. הצלחה של תיק פירושה בירור יסודי של העובדות וחשיפת האמת".
המכון למדע פורנזי היה מעורב במקרים מעניינים רבים, על-אף שרוזנגרטן מנוע מלפרט, ידוע כי ביניהם תיק האונס בירקון בו נחשד מאבטח הרמטכ"ל, אירוע ההריגה של
אריק קרפ ז"ל בטיילת בתל ברוך, מקרה המוות של הרב משה טלבי ועוד.
- האם קורה שיש חילוקי דעות בין המשטרה לבין המכון?
"בחלק מהמקרים התקבלה דעת המכון במלואה או בחלקה ובחלק מהמקרים התקבלה דעת המשטרה. כמובן שיש חילוקי דעות מקצועיים אך בסופו של דבר, בית המשפט הוא הפוסק האחרון".
אבנר, שניתן אולי להגדירו כוורקוהוליק, לא מתחרט על עזיבת המשטרה ופתיחת המכון. "פתיחת המכון היא מעשה נכון ברמה הממלכתית", הוא אומר.
כמי שהעבודה בדמו, הוא דואג להתעדכן בחידושים בתחום הזיהוי הפלילי, נמצא בקשר עם מכונים ומעבדות פורנזיות בעולם ומקדם איתם את הידע הפורנזי.
מכיוון שהסיכוי שהמשטרה תקיש עם שחר גם בדלתם של אזרחים שומרי חוק אינו בדיוני, טוב לדעת שקיים כיום גם מכון נוסף לזיהוי פלילי, שכליו המקצועיים והמשוכללים יכולים לסייע לאזרח בעת צרה.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
