|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אחת אפס אפס: בית-ספר לקלישאות
|
סדרת האקשן המשטרתית החדשה של ערוץ 10 מתקשה לתת פייט אמיתי למציאות של אלימות משטרתית בכותרות ● אולי בגלל שימוש בכל קלישאה אפשרית בספר "מבוא לסדרות משטרה" ● למה אי-אפשר לייצר אקשן טלוויזיוני כחול-לבן?
|
|
דמויות קלישאתיות [צילום: דודי מוסקוביץ-עכבר העיר]
|
|
|
|
|
|
|
מדהים איך לעיתים המציאות מיישרת קו עם האמנות. אחד הנושאים החמים ביותר בחדשות בשבועיים האחרונים, מלבד חזרתו של גלעד שליט והחתונה של יונית ועידו, היה האלימות המשטרתית. בכותרות העיתונים, בפייסבוק, ביוטיוב - אי-אפשר לברוח מהדיווחים המתועדים של שוטרים מפעילים כוח על אזרחים תמימים יותר ופחות. ותקראו לזה מקריות, אבל בדיוק השבוע יוצאות למסכים שתי יצירות שעוסקות בשוטרים שלא ממש מצייתים לחוקים - "השוטר", שיצא בסופ"ש לאקרנים, ו"אחת אפס אפס", סדרת האקשן המשטרתית החדשה של אמיר מן, שעלתה אתמול בערוץ 10. |
|
גם הדמויות המשניות המגולמות על-ידי אפרת דור, ריקי בליך, גולן אזולאי ו זוהר שטראוס, סובלות מאותו טיפול שטחי, ובמקום לסקרן ולהשאיר טעם של עוד כמצופה מפרק פתיחה, הן מוליכות אותך ביד אל תוך סיטואציות צפויות ומופרכות כאחת. הסצנה שבה אזולאי ודור מבקרים אצל מומחה מפוקפק למחשבים ש"פורץ" עבורם לאתר ללא צו שופט, כדי למצוא כנופיית בני טובים שמתעללת בקשישים, הייתה כמעט בלתי אפשרית לצפייה, ולא רק בגלל זעקותיו של הקשיש המעונה. וזה עוד עניין, לא פחות חשוב: אין ספק שבצד ההפקתי של אחד אפס אפס הושקעו משאבים רבים. הצילום, העריכה והפעלולים מספקים בהחלט, יחסית לז'אנר, אבל לא מצליחים לעורר רגש כלשהו אצל הצופה - לא מתח, לא חרדה, לא תחושת הפתעה. הסיבה היא, שאחת אפס אפס מנסה ליישר קו עם סדרות ז'אנר מחו"ל, וזה ניכר בה היטב. אבל כאן בדיוק היא מאבדת את היתרון היחיד שיש לה עליהן - כי העובדה שהיא מדברת עברית, לא הופך אותה לסדרה ישראלית. וזה אולי הכישלון הכי גדול של פרק הפתיחה הזה: במקום לנסות לייצר כאן, אולי באמת לראשונה, סדרת אקשן ישראלית אמיתית שתצליח להיות גם אותנטית, גם אסקפיסטית וגם תתחרה במציאות הקודחת שבה אנו חיים - על שתיים מתוך שלוש התכונות הללו, עונה הבורר, למשל - מן העדיף ללכת על בטוח. התוצאה, כצפוי, היא מוצר גנרי שבאותה מידה ניתן היה לדבב לאנגלית ולשדר בכל ערוץ אקשן נידח - ואם לסכם בקלישאה נוספת, בסרט הזה כבר היינו.
|
|
"לראשונה בישראל - סדרת אקשן אמיתית!" הכריזו הפרומואים ל"אחת אפס אפס", וגרמו לנו לתהות מדוע באמת נכשל הז'אנר הזה כאן שוב ושוב. "מרחב ירקון", "זינזאנה", "האמת העירומה" - כולן הושקו כאן עם הרבה רוח, צלצולים ושמות מפורסמים, ונעלמו באבק הדק. אפילו "תיק פלילי" המוערכת לא הצליחה לשרוד, ו תמרות עשן ההזויה מתקשה לעמוד בקצב של הבורר. אנחנו מדינת אקשן, יטענו כאן חוקרי התרבות. מי צריך סצנות של פיצוצים ורציחות בשפת הקודש, כשכל מה שאנחנו רוצים זה קצת אסקפיזם בפריים טיים שלנו? לכן, דווקא העיתוי האקטואלי שבו עלתה "אחת אפס אפס" היווה הזדמנות עבורה לסתור את התפיסה הזאת, ולהוכיח שבמקרה שלה, הקלישאה "המציאות עולה על כל דמיון" לא תופסת. אבל נדמה שבכל מה שקשור לקלישאות, "אחת אפס אפס" בהחלט עושה לנו בית-ספר. אם נשפוט לפי הפרק הראשון, מן עושה הכל לפי הקורס "מבוא לסדרות משטרה". יש לו אקספוזיציה שסוקרת את כל הדמויות והיחסים, עלילה שנפתרת באותו פרק ופתיחה של עלילה עונתית שמסתיימת בקליף הנגר. אבל מבנה טוב זה לא הכל. הדמויות של אחת אפס אפס כל-כך מוכרות וקלישאתיות, כמעט על סף הפארודיה - דמותו של עמוס תמם, למשל, לא פוסחת על-אף מאפיין של שוטר מלוכלך, כולל הגרושה המיוסרת ("אתה נזהר, נכון?"), הסקס עם התובעת והיחסים הפטרוניים עם המשת"פ. אין אף רובד נוסף, אין טוויסט, כאילו שבגלל שמדובר בסדרה ישראלית בערוץ מסחרי, אפשר להניח שאף אחד מצופיה לא נתקל מעולם ב"המגן", הסמויה או אפילו CSI.
|
|
| תאריך:
|
25/10/2011
|
|
|
עודכן:
|
25/10/2011
|
|
ליאת ריקליס
|
|
אחת אפס אפס: בית-ספר לקלישאות
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
סוס עץ
|
25/10/11 23:59
|
|
|
|
2
|
|
מבקר
|
26/10/11 10:58
|
|
כמדי שנה, גם השנה, מעט לאחר החגים, חוזרים אלפי צעירים לספסל הלימודים האקדמאים. מדי שנה מתחילים את לימודיהם חיילים משוחררים, כאלו שחזרו מטיול בחו"ל או פשוט נשארו לעבוד ולחסוך כסף לתקופת הלימודים. קבוצה נוספת המתחילה את לימודיה באוניברסיטאות ובמכללות, מורכבת מאלו שפתאום באמצע החיים רוצים להעשיר את עולמם, להתקדם או להתמקצע דרך האקדמיה.
|
|
|
|
|
"הצנזורה הישראלית אינה קשוחה על-פי החוק, ולמרות שנוסדה בימי המנדט הבריטי כדי לפגוע במידע לציבור - אני, כצנזור ראשי מעדיפה לעבוד עם התקשורת הישראלית על-פי הבנות", חולקת עמנו את סודות המקצוע תת-אלוף סימה ואקנין-גיל. זאת - במסגרת קורס הרצאות במועדון המכון (ע"ש ז'בוטינסקי"). הערב היה מרתק ביותר. שלושה "קליברים", אנשי מקצוע פר-אקסלאנס, דנו בשאלת הקשר וההשפעה שבין חופש העיתונות לבטחון המדינה. בפאנל ישבו בנוסף גם תת-אלוף אפרים לפיד, ששימש בין היתר גם כדובר צה"ל חמש שנים, וכרמלה מנשה, כתבת צבאית שנים רבות שכה מוכרת בזכות קולה העבה ואמינותה.
|
|
|
|
|
עספור לא יכלה לבקש לעצמה עיתוי טוב יותר לחזור למסך: לפני כמה ימים התבשרנו על מכירתה לארה"ב, הישר לידיו של ג'ון וולס, האיש שאחראי, בין השאר, גם לעיבוד האמריקני של "חסרי בושה". אבל הרבה לפני שנזכה לראות איך יתמודדו הגויים עם מוטי, קצר, ניוטון ואיציק, קיבלנו אתמול הזדמנות לגלות אם סדרת הקאלט של גיא עמיר חנן סביון, עומדת גם במבחן העונה השנייה.
|
|
|
|
|
יועצי ההשקעות בבנקים נמצאים בשנים האחרונות בחזית הפעילות הבנקאית. המשבר הפיננסי העולמי שפרץ ב-2008, מטוטלת הנפילות, העליות החדות ב-2009 ושובן של הירידות החדות בקיץ 2011, הזינוק בכמות מוצרי ההשקעה ועידן האכיפה המינהלית עליו הכריזה רשות ניירות ערך. אלה מקצת החוויות שאיתן התמודדו היועצים.
|
|
|
|
|
השופטת: גלית ציגלר, בית משפט השלום, נתניה
|
|
|
|
|
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
