|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
גלגולי חייה של מלי קנופף, בת לניצולי שואה, שחוותה משברים קשים בחייה ושהחליטה להמיר את חיי החומר בחיי הרוח, פותחת במחצית חודש דצמבר בתל אביב תערוכת-ביכורים של ציורים על בד ופסלים, עשויים ראשי קלקר וציפורים מגבס בצבעי אקריל
|
|
מלי קנופף. מאחורי מסכה [צילום: באדיבות יח"צ קריסטל אמנות ותקשורת]
|
|
|
|
|
מאז לידתה מתנהלים חייה של האמנית התל אביבית, מלי קנופף, מאחורי מסכה, ולא בכדי. אלמנט ההסתרה הוא המוטיב המרכזי ביצירותיה של הצברית, ילידת חיפה, דור שני לניצולי שואה, ואלה מתאפיינות כולן בפנים אטומות ובציפורים מעופפות שאינן יודעות מנוח. מסתבר שהמסכות, בהן היא משתמשת ביצירותיה, כאילו מנחות אותה לצייר על סמך רעיון ערטילאי, אסוציאציה חופשית, או דימוי כלשהו החולפים במוחה.
דרך-חתחתים ארוכה נאלצה מלי לעבור עד שהגיעה לחוף המבטחים של היצירה האמנותית שלה. טביעות אצבעותיהם של ימי השואה הנמהרים הותירו בה היטב את אותותיהם, כבת לקצין-משטרה ועקרת-בית, דור שני לניצולי מחנות הכפייה בהונגריה. ובעזרת החינוך הנוקשה והמוקפד שהוענק לה, היא הצליחה, אומנם, לרכוש ידע אוטודידקטי רב, אבל בה בעת דוכאה כמיהתה להגשים את משאת-נפשה ולהפוך לאמנית לכל דבר.
אחרי שלושים שנה של עיסוקים שונים ומגוונים לפרנסתה, ביחסי ציבור ובתקשורת, בעבודה שוחקת ומתישה כמזכירה רפואית וכמנהלת אדמיניסטרטיבית בבית-חולים, גמרה מלי אומר לעשות פסק-זמן מחיי השגרה שלה ולהשתחרר מההיחשפות למצוקות הזולת, כשעוד קודם לכן נאלצה לחוות את מות שני הוריה, בו-זמנית בשנה אחת.
וכך, לראשונה בחייה, הצליחה מלי, סוף-סוף, לעשות משהו למען עצמה ולהגשים את משאת-נפשה משכבר הימים: לזנוח את חיי החומר של העבר ולהמירם בחיי הרוח של אמנית לשמה. לצורך העניין הסתייעה מלי בספיריטואליסטית יהודית פלאות, שהדריכה אותה לעשות את המהפך המבוקש. זו, מסתבר, הצליחה לחולל בה פלאות כדי לעבור מעולם המציאות החומרנית אל מחוזות הדמיון והרגש.
|
|
|
|
|
"גם מלאכים שוברים מסגרות"
|
|
|
[הצילומים באדיבות יח"צ קריסטל אמנות ותקשורת]
|
| ▪ ▪ ▪ |
במחצית חודש דצמבר הקרוב תיפתח בגלריה אפרת שבתל אביב תערוכת הביכורים של מלי קנופף, הנושאת את השם "הלך החומר אחרי הרוח והייתה זו נשמה". בתערוכה, שתימשך עד סוף אותו חודש, יוצגו כ-25 ציורים שלה, בצבעי אקריל, על משטחי-בד. את המשטחים המלבניים טורחת מלי למרוח בצבעי אקריליק סמיכים, בתנועות גמישות וזורמות, היוצרות מצע עשיר וצבעוני לעבודותיה. על מצע הציור המרובד היא מדביקה ומשלבת מסכות-פנים ומסכות-עיניים, בשילוב ציפורים עשויות מגבס, אותן היא צובעת בצבעי אקריל חמים ובוהקים. בסיומו של התהליך היא מורחת על הבד אמייל קר, המעניק ליצירתה מראה שקוף, זוהר וזכוכיתי. בכך היא מצליחה להתאים וליצור שפת הבעה עשירה ומרובדת, השואבת את השראתה מתנועה אמנותית שפרחה באנגליה בין השנים 1910-1880. הדברים אמורים בעבודה סיזיפית של הדבקת פריטים וצירופם להיגד ברור מאוד.
מלאכתה הדקדקנית של מלי מקבלת בסופו של דבר ביטוי טקסי - מעין פולחן פרטי ומתמשך. זהו תהליך ארוך העוסק בחפצים הנאספים והנאגרים בסטודיו של האמנית, ואשר רק צירופם יחדיו מעניק להם משמעות ודרכי-ביטוי חדשות.
תהליך יצירתה הייחודי של מלי קנופף מעניק לעבודותיה מבט קליידוסקופי, עתיר-מראות, הלוקח את הצופה למסע מפותל בזמן, אל סמלים ודימויים הנגזרים מתוך חיינו ועולמנו היומיומי.
|
|
|
"ציפורי הנפש מחפשות מחבר"
|
|
|
|
| תאריך:
|
30/11/2011
|
|
|
עודכן:
|
30/11/2011
|
|
ראובן לייב
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
עיניה
|
1/12/11 20:33
|
|
בלב חצי האי יוטלנד שבדנמרק משתרעת על פני יותר מ-40 דונם עיר זעירה בגובה הברך, שצריחיה מגיעים עד לגובה האף. זוהי לגולנד המיניאטורית, שבנויה מיותר מ-42 מיליון לבנים זעירות וססגוניות של לגו. ממש כמו מאדורודאם, העיר המיניאטורית של הולנד, שכאילו הועתקה ליוטלנד, שופרה, הורחבה, ונבנתה כולה בלבנים הזעירות המיוצרות במפעל הדני.
|
|
|
|
|
בשבוע הקרוב כולנו נחוש באנרגיית שלושת הכוכבים המאוד משמעותיים הנמצאים בנסיגה ושואפים לחזור למצבם הטבעי. הראשון הוא יופיטר כוכב השפע שנמצא עכשיו בנסיגה ומקצין דווקא את הקשיים עד למחצית דצמבר, בו יצא ממצב הנסיגה. השני הוא מרקורי – כוכב התקשורת המקצין מצבים של חוסר תקשורת עד כדי כך שהוא מביא לעימות כל מערכת שעד היום לא נשענה על בסיס איתן. גם הוא יצא מהנסיגה במחצית דצמבר.
|
|
|
|
|
השופטת: לילי יונג-גופר, סגנית נשיא בית משפט השלום בנצרת
|
|
|
|
|
"פרפרים הם חופשיים" המועלה בתיאטרון בית צבי ברמת גן הוא מחזה מבריק והביצוע שלו הוא מעולה ומרגש. אין ספק, כי ההפקה המועלית בבכורה על-ידי שחקניו הצעירים של בית צבי היא פשוט מושלמת ומהווה קורת רוח, מענגת ומרשימה.
|
|
|
|
|
שמוליק ווילוז'ני (תחת שרביטו של הבימאי אלון אופיר המחונן) מוליך את ההצגה בקסם הבלתי נדלה שלו, ביכולת הקומית המגוונת הן בתנועה והן במשחק, עד כמעט קריקטורה (לעיתים הזכיר לי את ג'רי לואיס), כשהוא משחק את מל - אדם שפוטר מעבודתו, שלפתע סגרו לו את המים, כשצחנת האשפה מלמטה מגיעה היישר לדירתו בקומה ה-14, כשפורצים לביתו וגונבים ה-כל, וכששתי דיילות הגרות בקיר הצמוד לדירתו עושות אורגיות מדי לילה לצלילי מוסיקת היפ-הופ מחרישת אזניים. הבן אדם ואשתו לא יכולים לישון. העצבים תוססים, הקולות שלהם מגיעים גם לשכנים מלמעלה ופורצת מהומה.
|
|
|
|
|
האם ביבי יודח? 
