"ארגנטינה" בתיאטרון חיפה: הצגה חזקה

בעז גאון הינו מחזאי ועיתונאי לשעבר שהיה גם תחקירן הן בעיתון מעריב והן בתוכניות בטלוויזיה. בשנת 2006 העלה את מחזהו "בואנוס איירס" המספר על תיפקודו של שגריר ישראל בארגנטינה בתקופת ממשלת בגין כמשתמע מהמחזה -תקופה של ה"חונטה" הצבאית בארגנטינה בשנות השבעים. השנה הועלה המחזה מחדש בשינויים מסויימים בתיאטרון חיפה בשם"ארגנטינה".

גאון משתמש במחזותיו בידע שלו כעיתונאי חוקר ומחזאי ובכל מחזותיו מוצאים את הנימה הפוליטית המתארת עפ'י דעותיו מציאות מהעבר ומההווה. גם "ארגנטינה" נכתב בעיקבות תחקיר שערך בהיותו חוקר במעריב.

האם הכל היה כך-זאת השאלה ששלתי את עצמי בתום ההצגה שראיתי באולם של אנסמבל הרצליה.תשובה על כך לא קיבלתי. במקרה הזדמן לי למחרת היום שראיתי את ההצגה לראות את סרטו של שלמה סלוצקי" ללא נקודה סופית"העוסק ביהדות ארגנטינה בתקופת ה"חונטה" וענין התנהגות שגריר ישראל בתקופה זו כלל לא הוזכר.

המחזה מספר על "החונטה" ש"העלימה" אלפי ארגנטינאים ביניהם גם הרבה יהודים עם דעות שמאלניות שהתנגדו למשטר וגם ילדה יהודיה בת 5. שגריר ישראל באותה תקופה-אריה שלו במחזה (בביצוע מעולה מרשים של עודד קוטלר) על-פי הנחית ממשלת בגין שמכרה נשק לארגנטינה לא הגן על היהודים שם.

הוא משנה את דרכו כאשר ילדה בת 5 נעלמת ומציל אותה ואת אימה.זה עולה לו בקריירה שלו. 30 שנה לאחר מכן הילדה שהיא כבר סטודנטית מגיעה אליו כדי לדעת נסיבות הסגרת אביה לשלטונות ארגנטינה.

זהו מחזה חזק מאוד, מרגש מאוד.האם השגריר היה נוהג באותה דרך בניגוד לאינטרסים של מדינתו אם הוא בעצמו לא היה אב שכול אב שאיבד את בתו. השאלה שנשאלה הייתה האם השגריר שלם עם עצמו ואם מעשהו. האם הילדה-הסטודנטית שבאה אליו ושמעה את הסבריו יכולה להצדיק את מעשיהו שהציל את חיה ואת חי אימה והאם היא מעריכה זאת.האם היא אסירת תודה או אינה יכולה לסלוח על שהשגריר לא עשה דבר כדי להציל את אביה.

סיני פתר ביים את המחזה ברגישות ,במתח רב,בשיאים הבאים אחד אחרי השני ובקצב מעולה.ההצגה זורמת, מענינת, מרגשת מאוד חזקה ועוצמתית. היא עוברת מהעבר להווה ובחזרה ללא כל שינוי בתפאורה, ללא כל סימן חיצוני, פרט לשינוי במשחק של הדמות הראשית, דבר ששומר על הקצב הנכון ועל המשך העלילה.

עודד קוטלר מעולה בתפקידו כשגריר ישראל בארגנטינה.משחקו מרשים ,חם והופך אותו ממואשם למאשים. הוא המרכז, הוא המניע את העלילה וההצגה.היו לו מניעים אישיים בכך שהציל את הבת המאשימה ואת אימה למרות שמעשהו זה סתר את הוראות הממונים עליו.

אביטל-רותי גולדברג-רוזן בתפקיד הבת ודינה בליי-שור כאמה ביצעו את תפקידם ברגישות ובעוצמה.

רוברטו פולאק בתפקיד גנרל החונטה היה טוב מאוד-יאיר,שחצן,כחני שידע היטב להביע את שתי הפנים בהתנהגותו. יואב בר לב היהודי כעוזרו, תומר רוסו -אביה של אביטל היה מצויין כמעונה. כן השתתפו סנדרה שונוולד כמאהבת, אלברט אילוז כשר החוץ הישראלי וליאור מיכאלי.
עוזרו, תומר רוסו -אביה של אביטל היה מצויין כמעונה ביצע תפקידו היטב. כמו-כן השתתפו סנדרה שונוולד כמאהבת ואלברט אילוז כשר החוץ הישראלי.

דנה צרפתי עיצבה תפאורה נאה של חדר עבודה וכן וילונות שקופים דרכם נראו הנפשות הפועלו. רוני כהן עיצב את התאורה ואת המוזיקה רן בגנו. על התלבושות הייתה אחראית דליה פן הלר.

לראות או לא לראות: מחזה והצגה חזקים. בימוי ומשחק טובים מאוד. הצגה הראויה לצפיה. מומלץ.