המל"ג יורדת אל העם

אך לצד הביקורת יש גם מי שמברך ואומר כי מדובר בצעד נדרש ואמיץ מצד השר.

ד"ר אופיר העברי, מנהל תוכנית הלימודים במרכז שלם הירושלמי, הוא חבר המל"ג היוצאת וממשיך בתפקידו גם בהרכב החדש. לדבריו, למרות שכיום מרבית הסטודנטים בישראל לומדים במכללות, וחלק מן המכללות מצויות ברמה אקדמית גבוהה, הייתה עד עכשיו "מעין דעה קדומה שנטתה לכיוון הממסד האוניברסיטאי - בתקציבים, במחקר וכן הלאה".

העברי מסביר: "כל האוניברסיטאות ומרבית המכללות בישראל מתוקצבות בידי המדינה, בנוסף להכנסות מתרומות ומשכר לימוד. המנגנון בישראל היה עד עתה מאוד מוטה נגד המוסדות העצמאיים שאינם מתוקצבים בידי המדינה. המכללות קמו כדי להנגיש לאוכלוסיות מגוונות יותר את הלימודים לתואר אקדמי, וכך האוניברסיטאות יישארו מוסדות, נאמר, לסטודנטים מובחרים יותר. בפועל, האוניברסיטאות אוחזות במקל משני קצותיו - מצד אחד הן הפכו למוסדות המוניים, הן מציעות לדוגמה תוכנית ללימוד מנהל עסקים בשעות אחר-הצהריים עבור אנשים עובדים ויש להן עשרות אלפי סטודנטים, ומצד שני הן דורשות בלעדיות על תקציבי המחקר".

"במשך עשר שנים האוניברסיטאות הצליחו לדחות את השינוי שהיה צריך להיעשות כאן, למרות שהיום הרציונל שלהן כבר לא קיים משום שיש מכללות שהן ברמה של אוניברסיטה. המרכז הבינתחומי למשל אומר כיום בצדק: 'החוגים שלנו במשפטים ועוד טובים יותר משל חלק מהאוניברסיטאות, וגם אנחנו רוצים תקציבי מחקר מהמדינה'. במובן מסוים, האוניברסיטאות ירו לעצמן ברגל - מדובר כאן בתהליך איטי ובלתי נמנע של שבירת המונופול האוניברסיטאי ופתיחת שורות ההשכלה הגבוהה".

העברי דוחה מכול וכול את החשש האוניברסיטאי כי המהלך יביא לירידת הרמה המחקרית: "אין כאן שום חשש לירידה מיוחדת ברמה האקדמית. הרמה נמצאת במגמת ירידה גם כך כתוצאה מהרחבת האוכלוסיות המונגשות, ועכשיו יהיה מבחן אובייקטיבי יותר מי טוב יותר, ואז תהיה גם הזדמנות למצוינות. כשיש מונופול - אין בחינה אובייקטיבית. כרגע הממסד האוניברסיטאי מחליט כמה אנשים ילמדו נושא מסוים. למשל קובעים 'יהיו כל שנה 300 רופאים'. למה? ככה. הייתי רוצה לראות שבתחום המחקר תהיה תחרות כמעט כמו בתחום הסלולר, לשם הדוגמה. התחרות הזו תיצור יותר מצוינות ולא להפך".

מלבד מערך יחסי הכוחות המשתנה בין המכללות לאוניברסיטאות, ישנו עוד עניין משמעותי בהרכב החדש של המל"ג. בפעם הראשונה תיכלל בו נציגות של המרכז האוניברסיטאי באריאל, בדמותו של פרופ' אורציון ברתנא.

נגיד המרכז באריאל, השר לשעבר יגאל כהן-אורגד, אמר בתגובה למינויו של ברתנא כי "לגיטימיות המרכז האוניברסיטאי נמצאת כל הזמן במגמת עלייה. מהרגע שלא רצו להכיר בנו כמכללה, דרך השלב שבו נתנו לנו הכרה זמנית כמרכז אוניברסיטאי, ועד השלב המכריע שאנחנו מתקרבים אליו, של הכרה קבועה בנו כאוניברסיטה. בהקשר זה היה גם ניסיון לטעון בתחילת התהליך שאין מקום לנציג המרכז במל"ג". כהן-אורגד אומר כי אומנם היושבים במליאת המל"ג אינם נציגי מוסד מסוים באופן מוצהר, "אבל הנציג בכל זאת מהווה הכרה במרכזיות של המרכז האוניברסיטאי, שפרט כמובן לאוניברסיטאות הוותיקות הוא היום המוסד הגדול בארץ מבחינת מספר הסטודנטים, המחלקות והתארים השניים".

בקיץ הקרוב צפויה להתקבל הכרעה בנוגע לאישור המרכז כאוניברסיטה, וההרכב המחודש של המל"ג צפוי להיות בעל יחס חיובי יותר לשאלה זו. העברי: "ההרכב ייצוגי יותר לדעת הקהל הישראלית, וככזה לא תימצא בו התנגדות רבה מדי לאישור ההיסטורי של הסדרת מוסדות מעבר לקו הירוק".

כמו תחומים אחרים ביו"ש, גם מעמדם של המוסדות האקדמיים באזור סובל מכך שישראל לא החילה את ריבונותה באזור. לכן הוקם גוף בשם מל"ג יו"ש, ובו יושבים חברי מל"ג בהווה ובעבר והוא המאשר תוכניות לימודים ותארים במוסדות שביו"ש.

"כיום אם אני רוצה להגיש תוכנית ללימודי הנדסה באריאל, אני עובר את כל התהליך המורכב במל"ג יו"ש. אם אני רוצה שהתואר יהיה מוכר בישראל, ואני רוצה, אני צריך לעבור גם במל"ג הכללית. בתיאוריה זו אמורה להיות בדיקה של חמש דקות, אבל בפועל היא אורכת הרבה הרבה יותר", מתאר העברי. "המרכז האוניברסיטאי באריאל סבל מזה. לכל תוכנית שלהם נדרש הרבה יותר זמן לקבלת האישור בהשוואה למקומות אחרים. בכהונת ההרכב החדש אני מייחל למהלך שיוביל לביטול מל"ג יו"ש כגוף נפרד, ובמקומו תהיה אולי תת-ועדה במל"ג. אין צורך במסגרת נפרדת. זה לא ספציפי לאריאל - כחצי מיליון ישראלים מתגוררים ממזרח לקו הירוק (כולל ירושלים), ואני צופה שבעתיד ירצו להקים שם עוד מכללות, ואין סיבה שהן לא יהיו תחת חסות המל"ג".

כהן-אורגד שותף להערכה החיובית להרכב החדש של המל"ג: "עד כה היה בעצם ייצוג יתר חריף מאוד לאוניברסיטאות הוותיקות, ותת-ביטוי של המוסדות האחרים ושל נציגי ציבור שצריכים לפקח ולהיות הרגולטורים של המערכת. יש כאן רפורמה בשורה ארוכה של ממדים חיוביים שמצטברים יחד לשינוי התמונה".

גם הוא סבור כי ההשכלה הגבוהה בארץ רק תרוויח מהמהלך. "יש המון נכונות לשלם מס שפתיים באמירה שצריך לפתוח את ההשכלה הגבוהה לחלקים הולכים וגדלים של הציבור. עכשיו רואים גם התקדמות בנושא. המל"ג היא הגוף שקובע את העדיפויות, אילו תוכניות מאושרות ואיפה, ויש לו השפעה בעקיפין על התקציב. זה הגוף שקובע בעצם את כללי המשחק, ולכן יש חשיבות שהגוף הזה יהיה מגוון ככל האפשר. דבר שני, חשוב שמשקל הגופים האינטרסנטיים בו יהיה קטן יותר, וכאן בא לידי ביטוי שינוי היחס בין נציגי האוניברסיטאות ואנשי הציבור. נוצר כאן הרכב הרבה יותר מאוזן. יש עדיין שמונה נציגי אוניברסיטאות במל"ג, וזה נצרך, אבל גם המכללות ואנשי הציבור מקבלים ביטוי. זו פתיחת שורות מבורכת".

יו"ר – שר החינוך גדעון סער

נציגי האוניברסיטאות
פרופ' פואד פארס (אוניברסיטת חיפה - ביולוגיה)
פרופ' יונינה אלדר (הטכניון - הנדסת חשמל)
פרופ' פאדיה נאסר (אוניברסיטת תל אביב - מדעי ההתנהגות)
פרופ' חיה קלכהיים (האוניברסיטה העברית - רפואה)
פרופ' משה מאור (האוניברסיטה העברית - מדעי המדינה)
פרופ' צילה סינואני-שטרן (אוניברסיטת בן-גוריון - כלכלה)
פרופ' אורה לימור (האוניברסיטה הפתוחה - היסטוריה)
פרופ' אלה בלפר (אוניברסיטת בר-אילן - מדעי המדינה)

נציגי המכללות
פרופ' עזרי תרזי (מכללת בצלאל - עיצוב תעשייתי)
פרופ' רוזה אזהרי (מכללת אורט בראודה - הנדסת ביוטכנולוגיה)
פרופ' יעקב ויה (מכללת תל-חי - כימיה)
פרופ' רחל בן-אליהו זהרי (המכללה האקדמית להנדסה ירושלים - הנדסת תוכנה)
ד"ר רבקה ודמני (מכללת סמינר הקיבוצים - חינוך)
פרופ' חיים זנדברג (המכללה למנהל - משפטים)
פרופ' שמואל האוזר (הקריה האקדמית אונו - מנהל עסקים)
פרופ' אורציון ברתנא (המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון - ספרות)

נציגי ציבור
פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר ועדת התכנון והתקצוב
ד"ר שמשון שושני, מנכ"ל משרד החינוך היוצא
ד"ר לאה בם, המדענית הראשית של התעשיה האוירית
ד"ר אופיר העברי, חוקר במכון המחקר 'שלם'
חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין
פנינה גדאי, מנהלת מרכז הלל באוניברסיטת תל אביב

נציגי הסטודנטים
איציק שמולי, יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית
אורי קידר, יו"ר התאחדות הסטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון