|   15:07:40
דלג
  הודיה כריש-חזוני  
עיתונאית מקור ראשון
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
נשיא המדינה, שר החינוך ופנינה גדאי [צילום: משה מילנר/לע"מ]

המל"ג יורדת אל העם

המועצה להשכלה גבוהה, המאשרת את תוכניות הלימוד ומשפיעה לא מעט על חלוקת עוגת התקציבים בין מוסדות הלימוד בארץ, משנה את פניה. ד"ר אופיר העברי, חבר המל"ג, דוחה את הביקורת מצד האוניברסיטאות ומשוכנע: המהלך יגביר את התחרותיות ואת המצוינות
16/03/2012  |   הודיה כריש-חזוני   |   כתבות   |   מקור ראשון   |   תגובות
דרישה לבלעדיות
העברי: "האוניברסיטאות אוחזות במקל משני קצותיו - מצד אחד הן הפכו למוסדות המוניים, הן מציעות לדוגמה תוכנית ללימוד מנהל עסקים בשעות אחר-הצהריים עבור אנשים עובדים ויש להן עשרות אלפי סטודנטים, ומצד שני הן דורשות בלעדיות על תקציבי המחקר"

שינוי משמעותי התחולל בהרכב מליאת המועצה להשכלה גבוהה בישראל, שלא לומר מהפך. מגוף שנשלט בידי האוניברסיטאות הוותיקות והגדולות הופכת המועצה למקום שבו קולם של המכללות ושל נציגי הציבור יהיה בעל משקל נכבד יותר.

הממשלה אישרה את הצעת שר החינוך, שהוא גם יו"ר המל"ג, גדעון סער, להרכב החדש של המועצה להשכלה גבוהה, זאת לאחר שוועדת המינויים בראשות השופט בדימוס יהושע גרוס מצאה כי כל המועמדים שהגיש סער כשירים לכהן בתפקיד.

סער עצמו אמר כי "הרכב המל"ג החדשה איכותי, מגוון ומאוזן. המל"ג החדשה תקדם את השינויים הנדרשים במערכת ההשכלה הגבוהה ותפעל להגדלת נגישות של אוכלוסיות מגוונות להשכלה הגבוהה".

במל"ג החדשה יהיו 25 נציגים. עד עתה היו בה 23, מהם 12 נציגי אוניברסיטאות וארבעה נציגי מכללות. כעת יהיו שמונה נציגים הן לאוניברסיטאות והן למכללות. מלבד זאת ייכללו במועצה יותר נציגי ציבור, שגם הם אנשי אקדמיה, דוגמת המדענית הראשית של התעשיה האוירית ד"ר לאה בם, פרופ' מנואל טרכטנברג, מנכ"ל משרד החינוך לשעבר ד"ר שמשון שושני, וכן מנהלת מרכז 'הלל' באוניברסיטת תל אביב - פנינה גדאי, נציגת העדה האתיופית.

לא מעט ביקורת כוונה בימים האחרונים לעבר סער בשל המהלך המהפכני, בעיקר, כמובן, מכיוונן של האוניברסיטאות. בנוסף, העומדים בראש מכון ויצמן פנו במכתב מודאג לנשיא המדינה, לאחר שנציג של המכון לא נכלל במליאה החדשה. במכתב נכתב בין השאר כי "הנהלת המכון וסגל המדענים בו מאוחדים במחאתם החריפה ובדאגתם העמוקה בשל הרכב המועצה, שאינו משקף במידה ראויה שאיפה למצוינות במחקר אוניברסיטאי ולחינוך ברמה בינלאומית ראויה בתחומי המדעים".

לפתוח לתחרות
המועצה בהרכב מלא [צילום: משה מילנר/לע"מ]

אך לצד הביקורת יש גם מי שמברך ואומר כי מדובר בצעד נדרש ואמיץ מצד השר.

ד"ר אופיר העברי, מנהל תוכנית הלימודים במרכז שלם הירושלמי, הוא חבר המל"ג היוצאת וממשיך בתפקידו גם בהרכב החדש. לדבריו, למרות שכיום מרבית הסטודנטים בישראל לומדים במכללות, וחלק מן המכללות מצויות ברמה אקדמית גבוהה, הייתה עד עכשיו "מעין דעה קדומה שנטתה לכיוון הממסד האוניברסיטאי - בתקציבים, במחקר וכן הלאה".

העברי מסביר: "כל האוניברסיטאות ומרבית המכללות בישראל מתוקצבות בידי המדינה, בנוסף להכנסות מתרומות ומשכר לימוד. המנגנון בישראל היה עד עתה מאוד מוטה נגד המוסדות העצמאיים שאינם מתוקצבים בידי המדינה. המכללות קמו כדי להנגיש לאוכלוסיות מגוונות יותר את הלימודים לתואר אקדמי, וכך האוניברסיטאות יישארו מוסדות, נאמר, לסטודנטים מובחרים יותר. בפועל, האוניברסיטאות אוחזות במקל משני קצותיו - מצד אחד הן הפכו למוסדות המוניים, הן מציעות לדוגמה תוכנית ללימוד מנהל עסקים בשעות אחר-הצהריים עבור אנשים עובדים ויש להן עשרות אלפי סטודנטים, ומצד שני הן דורשות בלעדיות על תקציבי המחקר".

"במשך עשר שנים האוניברסיטאות הצליחו לדחות את השינוי שהיה צריך להיעשות כאן, למרות שהיום הרציונל שלהן כבר לא קיים משום שיש מכללות שהן ברמה של אוניברסיטה. המרכז הבינתחומי למשל אומר כיום בצדק: 'החוגים שלנו במשפטים ועוד טובים יותר משל חלק מהאוניברסיטאות, וגם אנחנו רוצים תקציבי מחקר מהמדינה'. במובן מסוים, האוניברסיטאות ירו לעצמן ברגל - מדובר כאן בתהליך איטי ובלתי נמנע של שבירת המונופול האוניברסיטאי ופתיחת שורות ההשכלה הגבוהה".

העברי דוחה מכול וכול את החשש האוניברסיטאי כי המהלך יביא לירידת הרמה המחקרית: "אין כאן שום חשש לירידה מיוחדת ברמה האקדמית. הרמה נמצאת במגמת ירידה גם כך כתוצאה מהרחבת האוכלוסיות המונגשות, ועכשיו יהיה מבחן אובייקטיבי יותר מי טוב יותר, ואז תהיה גם הזדמנות למצוינות. כשיש מונופול - אין בחינה אובייקטיבית. כרגע הממסד האוניברסיטאי מחליט כמה אנשים ילמדו נושא מסוים. למשל קובעים 'יהיו כל שנה 300 רופאים'. למה? ככה. הייתי רוצה לראות שבתחום המחקר תהיה תחרות כמעט כמו בתחום הסלולר, לשם הדוגמה. התחרות הזו תיצור יותר מצוינות ולא להפך".

ממרכז אוניברסיטאי לאוניברסיטה
המרכז האויברסיטאי [צילום: עידן יוסף]

יגאל כהן-אורגד:
"עד כה היה בעצם ייצוג יתר חריף מאוד לאוניברסיטאות הוותיקות ותת-ביטוי של המוסדות האחרים ושל נציגי ציבור שצריכים לפקח ולהיות הרגולטורים של המערכת. יש כאן רפורמה בשורה ארוכה של ממדים חיוביים שמצטברים יחד לשינוי התמונה"

מלבד מערך יחסי הכוחות המשתנה בין המכללות לאוניברסיטאות, ישנו עוד עניין משמעותי בהרכב החדש של המל"ג. בפעם הראשונה תיכלל בו נציגות של המרכז האוניברסיטאי באריאל, בדמותו של פרופ' אורציון ברתנא.

נגיד המרכז באריאל, השר לשעבר יגאל כהן-אורגד, אמר בתגובה למינויו של ברתנא כי "לגיטימיות המרכז האוניברסיטאי נמצאת כל הזמן במגמת עלייה. מהרגע שלא רצו להכיר בנו כמכללה, דרך השלב שבו נתנו לנו הכרה זמנית כמרכז אוניברסיטאי, ועד השלב המכריע שאנחנו מתקרבים אליו, של הכרה קבועה בנו כאוניברסיטה. בהקשר זה היה גם ניסיון לטעון בתחילת התהליך שאין מקום לנציג המרכז במל"ג". כהן-אורגד אומר כי אומנם היושבים במליאת המל"ג אינם נציגי מוסד מסוים באופן מוצהר, "אבל הנציג בכל זאת מהווה הכרה במרכזיות של המרכז האוניברסיטאי, שפרט כמובן לאוניברסיטאות הוותיקות הוא היום המוסד הגדול בארץ מבחינת מספר הסטודנטים, המחלקות והתארים השניים".

בקיץ הקרוב צפויה להתקבל הכרעה בנוגע לאישור המרכז כאוניברסיטה, וההרכב המחודש של המל"ג צפוי להיות בעל יחס חיובי יותר לשאלה זו. העברי: "ההרכב ייצוגי יותר לדעת הקהל הישראלית, וככזה לא תימצא בו התנגדות רבה מדי לאישור ההיסטורי של הסדרת מוסדות מעבר לקו הירוק".

כמו תחומים אחרים ביו"ש, גם מעמדם של המוסדות האקדמיים באזור סובל מכך שישראל לא החילה את ריבונותה באזור. לכן הוקם גוף בשם מל"ג יו"ש, ובו יושבים חברי מל"ג בהווה ובעבר והוא המאשר תוכניות לימודים ותארים במוסדות שביו"ש.

"כיום אם אני רוצה להגיש תוכנית ללימודי הנדסה באריאל, אני עובר את כל התהליך המורכב במל"ג יו"ש. אם אני רוצה שהתואר יהיה מוכר בישראל, ואני רוצה, אני צריך לעבור גם במל"ג הכללית. בתיאוריה זו אמורה להיות בדיקה של חמש דקות, אבל בפועל היא אורכת הרבה הרבה יותר", מתאר העברי. "המרכז האוניברסיטאי באריאל סבל מזה. לכל תוכנית שלהם נדרש הרבה יותר זמן לקבלת האישור בהשוואה למקומות אחרים. בכהונת ההרכב החדש אני מייחל למהלך שיוביל לביטול מל"ג יו"ש כגוף נפרד, ובמקומו תהיה אולי תת-ועדה במל"ג. אין צורך במסגרת נפרדת. זה לא ספציפי לאריאל - כחצי מיליון ישראלים מתגוררים ממזרח לקו הירוק (כולל ירושלים), ואני צופה שבעתיד ירצו להקים שם עוד מכללות, ואין סיבה שהן לא יהיו תחת חסות המל"ג".

כהן-אורגד שותף להערכה החיובית להרכב החדש של המל"ג: "עד כה היה בעצם ייצוג יתר חריף מאוד לאוניברסיטאות הוותיקות, ותת-ביטוי של המוסדות האחרים ושל נציגי ציבור שצריכים לפקח ולהיות הרגולטורים של המערכת. יש כאן רפורמה בשורה ארוכה של ממדים חיוביים שמצטברים יחד לשינוי התמונה".

גם הוא סבור כי ההשכלה הגבוהה בארץ רק תרוויח מהמהלך. "יש המון נכונות לשלם מס שפתיים באמירה שצריך לפתוח את ההשכלה הגבוהה לחלקים הולכים וגדלים של הציבור. עכשיו רואים גם התקדמות בנושא. המל"ג היא הגוף שקובע את העדיפויות, אילו תוכניות מאושרות ואיפה, ויש לו השפעה בעקיפין על התקציב. זה הגוף שקובע בעצם את כללי המשחק, ולכן יש חשיבות שהגוף הזה יהיה מגוון ככל האפשר. דבר שני, חשוב שמשקל הגופים האינטרסנטיים בו יהיה קטן יותר, וכאן בא לידי ביטוי שינוי היחס בין נציגי האוניברסיטאות ואנשי הציבור. נוצר כאן הרכב הרבה יותר מאוזן. יש עדיין שמונה נציגי אוניברסיטאות במל"ג, וזה נצרך, אבל גם המכללות ואנשי הציבור מקבלים ביטוי. זו פתיחת שורות מבורכת".

הרכב המועצה ה-12 להשכלה גבוהה

יו"ר – שר החינוך גדעון סער

נציגי האוניברסיטאות
פרופ' פואד פארס (אוניברסיטת חיפה - ביולוגיה)
פרופ' יונינה אלדר (הטכניון - הנדסת חשמל)
פרופ' פאדיה נאסר (אוניברסיטת תל אביב - מדעי ההתנהגות)
פרופ' חיה קלכהיים (האוניברסיטה העברית - רפואה)
פרופ' משה מאור (האוניברסיטה העברית - מדעי המדינה)
פרופ' צילה סינואני-שטרן (אוניברסיטת בן-גוריון - כלכלה)
פרופ' אורה לימור (האוניברסיטה הפתוחה - היסטוריה)
פרופ' אלה בלפר (אוניברסיטת בר-אילן - מדעי המדינה)

נציגי המכללות
פרופ' עזרי תרזי (מכללת בצלאל - עיצוב תעשייתי)
פרופ' רוזה אזהרי (מכללת אורט בראודה - הנדסת ביוטכנולוגיה)
פרופ' יעקב ויה (מכללת תל-חי - כימיה)
פרופ' רחל בן-אליהו זהרי (המכללה האקדמית להנדסה ירושלים - הנדסת תוכנה)
ד"ר רבקה ודמני (מכללת סמינר הקיבוצים - חינוך)
פרופ' חיים זנדברג (המכללה למנהל - משפטים)
פרופ' שמואל האוזר (הקריה האקדמית אונו - מנהל עסקים)
פרופ' אורציון ברתנא (המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון - ספרות)

נציגי ציבור
פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר ועדת התכנון והתקצוב
ד"ר שמשון שושני, מנכ"ל משרד החינוך היוצא
ד"ר לאה בם, המדענית הראשית של התעשיה האוירית
ד"ר אופיר העברי, חוקר במכון המחקר 'שלם'
חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין
פנינה גדאי, מנהלת מרכז הלל באוניברסיטת תל אביב

נציגי הסטודנטים
איציק שמולי, יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית
אורי קידר, יו"ר התאחדות הסטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  16/03/2012   |   עודכן:  16/03/2012
הודיה כריש-חזוני
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
המל"ג יורדת אל העם
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
בנקודות
18/03/12 08:03
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מפורש יותר אי-אפשר להיות. ביום שני בלילה, לפני 13 אלף משתתפי ועידת איפא"ק, ולא באוזני נשיא ארה"ב אובמה, ראש הממשלה הודיע שבקרוב יפעל באירן. נתניהו לא יכול לומר יותר ממה שאמר, שכן אז תוסר סופית שכבת העמימות החיונית. אבל הוא גם לא יכול לומר פחות כדי שהמסר שלו יובן. מי שהקשיב לנתניהו ומאמין לנתניהו, לא יכול לטעות. בלבו נפלה החלטה.
ברחבי רוסיה מפגינים ההמונים נגד ניצחונו המפוקפק של ולדימיר פוטין בבחירות לנשיאות. אבל יש גם הפגנות בעד פוטין. בדמשק. המפגינים, במקרה תומכי אסד, הרימו כרזות עם תמונותיו של הנשיא הרוסי הנבחר, ובעיתון 'תִשרין', שופר הממשל הסורי, כותרת מאמר המערכת הייתה "אף אחד לא יכול לכפות דבר על רוסיה". המאמר מפרגן לפוטין באופן הגובל במבוכה. "אחרי תשע שנים של שקיעה ברוסיה, בין השנים 1990 ל-1999, סוף-סוף הגיע איש חזק שמצעיד את רוסיה קדימה ומציל את האזור כולו. איש הברזל מטיל אימה על הזירה הבינלאומית, ומראה לכל העולם את החשיבות של מנהיג משמעותי בעל עוצמה אמיתית, שלא מדבר הרבה אלא עושה הרבה".
15/03/2012  |  אסף גבור  |   כתבות
יכול להיות שלא הגעת למקום הנכון?"
15/03/2012  |  ניב שטנדל  |   כתבות
זה היה אולי החדר היקר המדינה. באולם הכינוסים הקטן של קבוצת D&B (דן אנד ברדסטריט) התכנסו לאחרונה נשיאי 20 פירמות עורכי הדין הגדולות במדינה לכנס חשיפת הדירוג השנתי של Duns'100. מדובר במשרדי ענק המעסיקים כל אחד בין 100 ל-200 עורכי דין. הם אלו שמנהלים את הכסף שלנו דרך עסקי הטייקונים והחברות הגדולות במשק.
15/03/2012  |  יהודה יפרח  |   כתבות
פרחים הם אחת המחוות המשמחות שניתן להעניק לאדם, ובפשטות רבה. הצבעים והריחות ממלאים אותנו בימי שישי, בימי חול, בחגים ובאירועים.
15/03/2012  |  דפנה יוריסטה  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il