"השופט חיים לי-רן אינו משתמש במחשב וכותב החלטות בכתב-יד... יבדוק השופט לי-רן את עצמו ואת התנהלותו הלא ראויה... השופט לי-רן חדר אל יומני מבלי לבקש רשות לכך". אין המדובר בציטוטים מתוך תלונה של עורך דין זועם או צד נפגע, אלא בהחלטה שכתבה עמיתתו של לי-רן - שופטת בית משפט השלום בירושלים, תמר בר-אשר-צבן. קצפה של בר-אשר-צבן יצא לאחר שלי-רן קיבל החלטה בתיק המצוי בטיפולה, תוך שהוא מותח ביקורת מרומזת אך ברורה על התנהלותה.
הקטטה המאוד בלתי שגרתית בין שני השופטים התחוללה ב-25.3.12. המדינה ביקשה לעיין מחדש בתנאי שחרורו של משה גבריאל מלכה ולעוצרו עד תום ההליכים, והבקשה הועברה לבר-אשר-צבן הדנה במעצרים כאלו. מכאן, ניתן להחלטות של שני השופטים לדבר בעד עצמן.
"השופטת הנכבדה החליטה שלא לדון בבקשה שכן היא אינה שופטת תורנית השבוע", כותב לי-רן ומצטט את דבריה של בר-אשר-צבן: "וממילא הגשת בקשות שלדעת המבקש הן דחופות אינה יכולה להכתיב את יומני או את סדרי עבודתי". בר-אשר-צבן הורתה להעביר את הבקשה לשופט התורן, וכך היא נחתה על שולחנו של לי-רן (שהיה בין היתר השופט במשפטה של
שולה זקן).
בשעה 14:50 החליט לי-רן שלא לדון בבקשה, שכן הנוהג הוא שבקשות לעיון מחדש נדונות בפני השופט הדן בבקשות למעצר עד תום ההליכים. אלא שכעבור 40 דקות הודיעה לו המזכירות. כי בר-אשר-צבן עזבה את הבניין ולא יהיה מנוס משחרורו של מלכה. "עוד הובא לידיעתי, כי החל מהשעה 12:30 לא הועסקה עוד קלדניתה של השופטת בעבודתה עימה", מוסיף לי-רן.
על-מנת למנוע את שחרורו של מלכה, החליט לי-רן להותירו במעצר וקבע שבר-אשר-צבן תדון בנושא למחרת. "בירור העלה כי קבועים לה דיונים מחר בשעות 09:00, 11:30 ו-12:00. הדיון יתקיים בשעה 11:30", קבע לי-רן.
ההחלטה הגיעה במהירות רבה לבר-אשר-צבן, אשר עוד באותו יום ישבה והשתלחה בלי-רן בצורה שהיא אולי חסרת-תקדים. לא הייתה שורה בהחלטתו של לי-רן שלא זכתה למענה זועם מצידה של חברתו (כפי שנוהגים השופטים לכנות זה את זה). בר-אשר-צבן לא היססה גם לתקוף אישית את לי-רן, ושוב - הציטוטים מדברים בעד עצמם.
"להבדיל מהשופט חיים לי-רן, שאינו משתמש במחשב וכותב החלטות בכתב-יד, הח"מ אינה נזקקת לשירותי קלדנות כל אימת שהיא עובדת, שכן היא מקלידה החלטות בעצמה ולעיתים אף מקלידה פרוטוקולים בזמן דיון בעצמה", פותחת בר-אשר-צבן במהלומה מתחת לחגורה. "יבדוק השופט לי-רן את עצמו ואת התנהלותו הלא ראויה, שבחר לשמש בלש ולעקוב אחר עבודתה של הח"מ, ואף להביא את הדברים לידי ביטוי בהחלטה שיפוטית. אני איני נוהגת לעבוד בצורה כזו".
בר-אשר-צבן אומרת שהעובדה שהקלדנית עזבה את אולמה והעובדה שלה-עצמה יש זמן פנוי למחרת בבוקר, "אינם עניינו של השופט לי-רן... ראוי היה שהשופט לי-רן יבדוק איתי את הדברים בטרם ימצא לנכון להוציא תחת ידו החלטה שאינה ראויה ואינה מכבדת את כותבה וזאת בלשון המעטה". עוד אומרת בר-אשר-צבן, כי כלל לא עזבה את בית המשפט בשעה 15:30, אלא רק הודיעה למזכירות שהיא תעזוב כאשר תקבל קריאה מביתה לצורך טיפול בעניינים אישיים דחופים.
"הדיון לא יתקיים מחר בשעה שקבע השופט לי-רן שחדר אל יומני מבלי לבקש רשות לכך (ושבעצמו לא מרשה לשופטים אחרים לקבוע לו דיונים ביומנו ללא תיאום עימו). הדיון יתקיים במועד שייקבע על ידי, כפי שיתאים ליומני, ולא כפי שהשופט לי-רן סבור שמתאים ליומני", ממשיכה בר-אשר-צבן - ומענישה בכלל את מלכה, שאינו צד לעניין. לבסוף, הורתה בר-אשר-צבן להעביר את העתק החלטתה לנשיאת בית המשפט,
שולמית דותן, כדי "שתשקול כיצד ראוי לנהוג בעניין, כשם שאני אשקול כיצד יש לנהוג בעניין התנהגותו של השופט לי-רן".
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
