שובר את כל השיאים - הלמוט ניוטון

הלמוט ניוטון (Helmut Newton) נחשב לאחד הצלמים הפרובוקטיביים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים. סגנונו עדיין מהווה מקור השראה לדור הנוכחי. הוא שובר את כל השיאים בהוצאת ספרים: ספר צילומיו שוקל 30 ק"ג, גודלו 50 x 70 ס"מ (400 צילומים, 480 עמ'). עבודותיו מוצגות עכשיו בגרנד פלה בפריז ( עד 30 ביולי) ובברלין (עד נובמבר 2012) ומושכות קהל רב.

הוא נולד כהלמוט נוישטטר ‏בברלין, גרמניה (1920 - 2004), היה צלם אופנה גרמני-אוסטרלי שנודע בשל צילומיו האמנותיים, הפרובוקטיביים, בעיקר צילומי "עירום נשי". בגיל 79 המשיך עדיין לצלם עבור מגזינים יוקרתיים, עד שנהרג מפגיעת מכונית בגיל 83.

מילדות בברלין לסינגפור ואוסטרליה במלחמת העולם השנייה

הלמוט ניוטון היה בנו של יהודי גרמני אמיד בעל מפעל ואימא אמריקנית. הוא התעניין בצילום כבר מגיל שתים עשרה רכש את המצלמה הראשונה שלו. מגיל 16 כבר עבד אצל צלמת גרמניה. ההגבלות ההולכות וגדלות על היהודים מתוקף חוקי נירנברג גרמו לאביו לאבד שליטה על מפעל הכפתורים והאבזמים שלו; הוא אף נשלח לתקופה קצרה למחנה ריכוז. ליל הבדולח ב-9 בנובמבר 1938 אילץ את המשפחה לעזוב את גרמניה. בגיל 18 הגיע הלמוט ל'סינגפור' והחליט להישאר שם כצלם דיוקנאות בעיתון Straits Times.

הרשויות הבריטים אסרו את ניוטון בעת שהייתו בסינגפור, בגלל דרכונו הגרמני. בספטמבר 1940 הוא נשלח למחנה העצורים בסידני, אוסטרליה על סיפונה של "קווין מארי" ושוחרר ממעצרו בשנת 1942. הוא עבד זמן קצר כקוטף פירות בצפון ויקטוריה. ב 1942 התגייס לצבא אוסטרליה ועבד כנהג משאית. אחרי המלחמה, הפך לאזרח אוסטרלי וב-1946 שינה את שמו לניוטון. ב-1948 נשא לאישה את השחקנית ג'ון בראון (June Browne). בהמשך, גם היא הצליחה כצלמת וכינתה עצמה אליס ספרינגס (על שם Alice Springs, עיר במרכז אוסטרליה).

קריירה כצלם אופנה בינלאומי מבוקש

ב-1946 הקים ניוטון סטודיו ב-Flinders Lane האופנתי ובשנים המשגשגות שלאחר המלחמה עבד בעיקר בצילום אופנה. התערוכה המשותפת הראשונה שלו נערכה במאי 1953 יחד עם וולפגנג סיברס, פליט גרמני ששירת עמו באותו מחנה. התערוכה "מראות חדשים בצילום" נערכה במלון הפדרלי ברחוב קולינס והייתה הסנונית הראשונה באוסטרליה של ז'אנר הצילום שנקרא "אובייקטיביות חדשה" '('New Objectivity). הוא נכנס לשותפות עם הנרי טלבוט, עמית יהודי-גרמני ששהה אתו במעצר, ושינה את שמו ל"הלמוט ניוטון ". השותפות ביניהם נמשכה עד אחרי 1957, כאשר עזב את אוסטרליה ויצא ללונדון.

עם המוניטין ההולך וגדל של ניוטון כצלם, מגזין האפנה "ווג" הציע לו חוזה למוסף אוסטרלי מיוחד של המגזין, שפורסם בינואר 1956. הוא זכה בחוזה בן תריסר חודשים עם הווג הבריטי ויצא ללונדון בפברואר 1957. הוא עזב את המגזין לפני תום תקופת החוזה ועבר ל'פריז', שם החל לעבוד עבור מגזינים צרפתים וגרמנים. הוא שב למלבורן במרץ 1959 כשהוצע לו חוזה עם ווג האוסטרלי.

בשנת 1961 התיישב בפריז והמשיך בצילומי האופנה. עבודותיו הופיעו במגזינים שונים בכללם, בחשובים ביותר - ווג הצרפתי והארפרס באזאר. הוא ביסס סגנון מיוחד שאפיין אותו בהמשך: סצנות ארוטיות, ביסקסואליות, לעתים עם נטייה לסאדו-מאזו ופטישיזם.

"לתמרן מעבר לטאבו ולצלם זאת - זה דווקא מעניין מאד", אמר. ובצורה אירונית למדי, הוא גרם לחברה לקבל אותם טאבו בצורה יותר סובלנית.

פרסומו גדל עם עבודתו הידועה - סדרת "עירום גדול" "Big Nudes" מ-1980, שסימנה את פסגת סגנונו האירוטי-אורבני, תוך הפגנת מיומנויות טכניות מצוינות.

ניוטון צילם למספר מהדורות של פלייבוי, בכללן תצלומים של נסטסיה קינסקי וקריסטין דה בל. עותקים מקוריים של הצילומים של דה בל מאוגוסט 1976 נמכרו במכירה פומבית ב-2002 בסכום $21,075, ובכריסטי'ס, בדצמבר 2003 , בסכום של $26,290.
ניוטון אהב במיוחד את עיר הולדתו ברלין ובאוקטובר 2003 תרם אוסף צילום גדול לקרן למורשת התרבות הגרמנית ויחד עם אשתו ייסד את קרן הלמוט ניוטון, שמטרתה היא שימור, הגנה והצגה של יצירותיהם בצורה מושכת.

בערוב ימיו חיו ניוטון ואשתו במונטה קרלו ובלוס אנג'לס. הוא נהרג מפגיעת מכונית בקיר של כביש הארמון ב-Sunset Boulevard, שם התאכסן במשך מספר שנים. אפרו נטמן ליד מרלן דיטריך בברלין.

מפסול קלסי לצילומי עירום ענקיים וצילומי שחקניות

בגרנד פלה בפריז מוצגים כ-200 צילומים שייצר, ביניהם צילומי הענק של דוגמניות העירום, בגודל קיר שלם. הצילומים הידועים ביותר הם זה הכולל 4 דוגמניות בלבוש מלא, וצילום אותן דוגמניות באותה פוזה בדיוק- ללא כל בגד. הדוגמניות בצילומיו נראות לעיתים כמו פסלים קלסיים. אחד הצילומים המרתקים ביותר הוא צילום טורסו של דוגמנית בסטודיו שלו, כשהחזית שלה נשקפת במראה ממול , הצלם נראה תופס אותה במצלמתו, ואשתו, צלמת גם היא, מתבוננת בסצנה מהצד. זהו צילום בעל עומק רב שכבתי - צילום בתוך צילום, הכולל מבטים שונים: מבט של הדוגמנית, מבט של הצלם ומבט של מסתכל מהצד...

כמובן, צילומי שחקניות ידועות ויפהפיות רק הוסיפו נופך לזוהר ולפרסום יצירותיו, ביניהם צילום של קתרין דנב, שרלוט רימפלינג, איזבל הופרט,ג'ןדי פוסטר ועוד.

שובר שיאים: "סומו", יצירה ענקית בת 480 עמוד ו-30 ק"ג

"סומו", ספר הצילום שהפיק ניוטון עם חברת Taschen הגרמנית, שובר את כל השיאים במשקל (30 ק"ג) ובגודל (50 x 70 ס"מ) ובכמות (400 צילומים, 480 עמ') ונחשב למחווה לצלם השנוי במחלוקת, המאתגר והמשפיע ביותר במאה ה-20. במשך 3 שנים עבדו 50 איש יחד עם הניוטונים על הוצאת הספר שנמצא כיום אצל אספני אמנות, כולל המוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק.

פרסים בינלאומיים

ב-1990 הוא זכה בפרס Grand Prix national לצילום וב-1992 העניקה לו ממשלת גרמניה "תואר כבוד על שרותו לתרבות הגרמנית". שר התרבות הצרפתי, דוסטה בלאזי העניק לו תואר "מפקד המסדר לאמנות וספרות" והוא מונה על-ידי הנסיכה קרולין ממונקו ל"קצין אמנות, ספרות ומדע".