"יש שופטים בירושלים" החרו-החזיקו אחריו בכלי התקשורת כמו תוכים צייתנים ארבעת חבריו הקרובים - חיים רמון, ח"כ דליה איציק, אברהם בורג וח"כ רוני בר-און, המסווגים כבעלי רמה מוסרית ירודה שבבעלותם קופות-שרצים עמוסות.

אחד ששתק דווקא, ולא שיבח את השופטים בפומבי, היה שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן, שניסה כביכול לשמור על ממלכתיות ולא לפגוע בפרקליטות המדינה שכפופה אליו פורמאלית. נאמן צריך להתאמץ כדי לקבל תעודת יושר. זו הייתה אולי הסיבה מדוע הוא החליט חרף תפקידו הרגיש להעיד למען אולמרט בפרשת מעטפות המזומנים שקיבל מטלנסקי, כדי לשוות לכספי שוחד מעטפת של תרומה פוליטית כביכול.

מאז שפרופ' נאמן התמנה לשר משפטים, כמינוי של שר החוץ אביגדור ליברמן שהיה לקוחו בעבר, הייתה ציפייה שהוא יחזיר את העטרה המשפטית ליושרה, לתקופה שבה כיהנו שרי משפטים בעלי רמה ושם, בהם יעקב שמשון שפירא, חיים צדוק, שמואל תמיר ודוד ליבאי.

נאמן כיהן בעבר כשר משפטים בתקופת כהונתו הראשונה של בנימין נתניהו כראש הממשלה, אך נאלץ לפרוש אחרי תקופה קצרה לאחר שהוגש נגדו כתב אישום באשמת הגשת תצהיר כוזב לבית המשפט. נאמן זוכה במשפט הפלילי ומאז נטר לאנשי הפרקליטות איבה ולא נגמל מהתחושה שרדפו אותו על לא עוול בכפו.

המציאות העגומה בעידן השנים של נאמן טפחה על פניהם של אזרחי המדינה והעניקה להם סטירות לחי לעיתים קרובות. כגודל הציפייה מפרופ' נאמן, כך גודל האכזבה מצעדים שונים שנקט בהם, שהוכיחו חוסר רגישות בסיסית לאתיקה של נבחרי הציבור.

קשה לדעת אם הצביעות היא תכונה מולדת אצל פרופ' נאמן, או שהוא רכש אותה במהלך פעילותו המקצועית ואולי במסגרת שירותו הציבורי. תכונה זו באה לידי ביטוי מוחשי, בין היתר, בניסיונותיו הבלתי נלאים של פרופ' נאמן לחלץ מביצות עברייניות את אהוד אולמרט חברו הקרוב, לקוחו לשעבר ומי שהתגורר בשכנות לביתו של נאמן, בבית ברחוב כ"ט בנובמבר בירושלים.

(בית זה, שהיה בבעלותו של אולמרט, היווה מוקד לבדיקת אנשי משרד מבקר המדינה בחשד שעסקות הקנייה והמכירה שלו לקו בעבירות חמורות של טוהר המידות. רק בגלל רוחב הלב המוגזם של אנשי משרד מבקר המדינה, לא הועברה הפרשה לחקירת המשטרה.)

• [נאמן אמן הצביעות]

• [הטובל והשרץ]

לראשונה פעל פרופ' נאמן למען אולמרט בשנת 1997, כאשר אולמרט הועמד לדין פלילי בגין חלקו בזיוף חשבוניות מס ובדיווח כוזב לרשויות המס, כאשר כיהן כגזבר הליכוד במטה הבחירות של הליכוד. היה לי אז את הכבוד המפוקפק ליזום הגשת עתירה נגד היועץ המשפטי לממשלה דאז יוסף חריש ופרקליטת המדינה באותה עת דורית ביניש, שהתחמקו מלהגיש כתב אישום נגד אולמרט מסיבות שפירטתי בהרחבה בספרי "זעקי ארץ מושחתת". את כתב האישום נגד אולמרט הגיש בסופו של דבר עו"ד מיכאל בן יאיר, יורשו של חריש בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

פרופ' נאמן פעל למען אולמרט לפני ומאחורי הקלעים. בין השאר הוא התקשר טלפונית לניו-יורק אל הגזבר השני של הליכוד, מנחם עצמון, שהורשע קודם לכן באותן עבירות, משך אותו בלשונו כדי לסבך אותו בכוונה ולהפכו לנאשם בלעדי.

לאחר מכן שימש נאמן עד הגנה במשפט של אולמרט שזוכה בנסיבות מוזרות אחרי שהשופט עודד מודריק קבע שלא היה לו "יסוד נפשי" לביצוע מעשים פליליים. עד היום אני מצטער שנעניתי להצעתו של עו"ד פרופ' דוד ליבאי, ולא פעלנו להגשת ערעור על הכרעת הדין. אם כך היינו נוהגים, אולי היינו תורמים בכך להגנה המוסרית של המדינה.

ערב הקמת הממשלה הנוכחית פנתה תנועת אומ"ץ אל פרופ' נאמן בדרישה שלא יעסוק בענייניהם של לקוחותיו לשעבר, ובראשם אולמרט. פרופ' נאמן נתן לנו התחייבות ברוח זו בכתב באמצעות מנהל לשכתו. בפועל, נהג פרופ' נאמן אחרת, והדבר בא לידי ביטוי, בין השאר, במעורבותו התמימה כביכול במשפטו של אולמרט.

גם במשפט הנוכחי שבו עומד לדין אולמרט, נתן פרופ' נאמן עדות שנועדה להכשיר תרומות לא חוקיות לכאורה שקיבל אולמרט. העובדה שהוא מכהן כשר משפטים לא הפריעה לו, אבל הפריעה מאוד לנו.

למרבה האירוניה, גם בכתבי האישום שמהם זוכה אולמרט לא שוכנעו שלושת השופטים מעבר לכל ספק סביר שהייתה לו מודעות לקיומם של מעשים פליליים. גם הפעם לא היה לעבריין הסדרתי אולמרט, כביכול, יסוד נפשי ובכך הם החזירו את מחוגי השעון אחורנית ודירדרו את המדינה מחדש לזרועותיהם של בני החושך אולמרט ומרעיו, המבקשים לשלוט בה מחדש.

אומ"ץ לא נפלה בפח שביקשו לטמון אולמרט וקהל חסידיו השוטים לאזרחי המדינה, והחלה לנקוט בכמה פעולות במטרה למנוע את הסחף:

בהודעה שפרסמנו שעה קלה אחרי מתן פסק הדין נאמר:

• "תנועת אומ"ץ מכבדת את שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים שדנו במשפט של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, אך עם כל הכבוד סבורה שההכרעה של בית המשפט הייתה בעייתית ושגויה לאור חומר הראיות שהיה בפני השופטים.
  
  אומ"ץ פונה לפרקליטות בבקשה לערער על החלטת פסק הדין ולהביא את הפרשה להכרעתו של בית המשפט העליון.
  
  לדעת אומ"ץ לא ניתן להסכים עם תפיסה של קו ההגנה שעל פיה איש ציבור נחלץ לתת את הדין על ביצוע עבירות שביצע לכאורה בנימוק של אי-סדר בלשכתו וטעויות של הכפופים אליו.
  
  קו ההגנה הזה של אהוד אולמרט אינו חדש והוא כבר ניצל בשעתו מהרשעה בפרשת החשבוניות של הליכוד שבה הועמד לדין.
  
  יש להצטער על כך שבית המשפט נקלע שוב לטעות בנושא זה.
  
  מן התבונה הוא להביא את ההכרעה לבית המשפט העליון שיקבע אם הנורמה המשפטית הזו צריכה לחול במקרים כגון אלה".

במקביל פנתה אומ"ץ אל פרקליט המדינה משה לדור שהפך למוקצה מחמת מיאוס אצל האולמרטים:

• "בעקבות מתן פסק הדין בארבעת כתבי האישום שהוגשו נגד רה"מ לשעבר אהוד אולמרט פונה אליך תנועת אומ"ץ בבקשה לזרז את קבלת ההכרעה בעניין הגשת כתב אישום נוסף נגד אולמרט בפרשת המינויים הפוליטיים באופן הנוגד את החוק.
  
  בשעתו החליטה הפרקליטות להגיש כתב אישום נגד אולמרט ונגד מזכיר הממשלה לשעבר עובד יחזקאל בעבירות של מרמה והפרת אמונים כפוף לשימוע שיערך להם.
  
  יצויין שהפרקליטות מסרה הודעה כי כאשר כיהן אולמרט כשר התמ"ת, ממלא-מקום ראש הממשלה, שר התקשורת ושר האוצר ועובד יחזקאל שימש יועצו ועוזרו, ניצלו השניים את מעמדם וסמכויותיהם במשרדים השונים ופעלו, תוך ניגוד עניינים באורח מאורגן, שיטתי ונרחב לקידום ענייניהם של חברי מרכז הליכוד, פעילי הליכוד ומקורביהם. כל זאת בכוונה להיטיב עם חברי המרכז כדי לרצותם באמצעות סיוע בתעסוקה ובהיענות לבקשותיהם בעניינים שונים מול גורמים בשירות הציבורי והכל כדי לחזק את מעמדו הפוליטי של אולמרט.
  
  החשדות נוגעים לעשרות רבות של מקרים בגופים שונים שהיו כפופים לשר אולמרט ובהם בזק, רשות הדואר, שירות התעסוקה, הרשות לעסקים קטנים ומינהל מקרקעי ישראל. כן נוגעים החשדות למינויים פסולים של פעילי ליכוד ומקורביהם לנציגי ציבור בבתי הדין לעבודה.
  
  אנו סמוכים ובטוחים שהפרקליטות תמשיך למלא את תפקידה בזקיפות קומה הן לגבי ההכרעה בכתב אישום הנדון והן בשאלת הגשת ערעור על זיכויו של אולמרט בשלושה כתבי אישום".

צעד שלישי של אומ"ץ הייתה פנייה אל מנהל רשות המיסים דורון ארבלי, בנושא חשד להעלמות מס על-ידי אולמרט בפרשת טלנסקי:

• "במהלך בירור משפטו של רה"מ לשעבר אהוד אולמרט התברר כי בשעתו הוא קיבל סכומי כסף גדולים במטבע זר במזומן במעטפות ובדרכים אחרות מאיש העסקים משה טלנסקי.
  
  במקביל התברר כי בכספת של פרקליטו ושותפו לשעבר עו"ד אוריאל מסר נמצא סכום של 350,000 דולר במזומן.
  
  סנגוריו של אולמרט טענו כי הכספים הללו ניתנו כתרומות למטה הבחירות שלו לראשות עיריית ירושלים וכנראה גם למטרות פוליטיות אחרות, אך הייתה גם גרסה אחרת שעל פיה הכספים נועדו למטרותיו הפרטיות של אולמרט.
  
  תנועת אומ"ץ פונה אליך בבקשה שתורה למחלקת החקירות של מס הכנסה לערוך חקירה יסודית על כל תנועת הכספים שקיבל אולמרט מטלנסקי ומגורמים אחרים כפי שנחשף במשפט".

פרק בפני עצמו הייתה פרשת עו"ד אורי מסר, שנגדו לא הוגש בנסיבות תמוהות כתב אישום והוא גם לא שימש כתמורה כעד מדינה כפי שניתן היה לצפות. בהקשר לכך רק תמימים יכולים להתעלם מהעובדה שרעייתו של מסר, עו"ד דוידה לחמן-מסר, שימשה בשעתו כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה וידה הייתה בכל. למרבה הצער דחה היועץ המשפטי לשעבר מני מזוז את בקשת אומ"ץ במהלך העברת ממצאי חקירת המשטרה ללשכתו, לפעול למידורה של לחמן-מסר וקבל על כך שאנחנו חושדים בכשרות. נדמה לי שהמציאות טפחה על פניו של מזוז.

אומ"ץ החליטה לא לעבור לסדר היום ולהעמיד את נושא סגירת תיקו של עו"ד מסר, על-מנת שייקבע אם ההחלטה הייתה סבירה ובלתי-נמנעת. בעתירה נגד פרקליט המדינה עו"ד משה לדור ופרקליט מחוז ירושלים ונגד עו"ד מסר עצמו, שהוגשה באמצעות עורכי הדין גד מינא וחן גבירץ ממשרד גד מינא ושות', נטען, בין השאר, כי החלטת הפרקליטות שלא להעמיד לדין את עו"ד מסר הייתה בלתי-סבירה באופן קיצוני ומהותי, וכי על בית המשפט העליון להתערב ולהפוך החלטה זו. עוד נטען, כי קביעות הפרקליטות בהחלטה סותרות את טענות הפרקליטות בכתב האישום שהוגש נגד אולמרט. כך, בכתב האישום מייחסת הפרקליטות לעו"ד מסר מעשים פסולים, ומודעות לאותם מעשים, בעוד בהחלטה נקבע, באופן לא ברור, אחרת.

העתירה ציטטה את כתב האישום, שבו נאמר במפורש, כי עו"ד מסר ניהל במשרדו עבור אולמרט קופה סודית של מזומנים, שהצטברו בה מאות אלפי דולרים שמקורם, בעיקר, מאיש העסקים היהודי-אמריקני משה טלנסקי. הכספים הועברו לעו"ד מסר, בדרך-כלל, על-ידי ראש לשכתו של אולמרט, שולה זקן, ומדי פעם העביר עו"ד מסר לאולמרט סכומי כסף מהקופה הסודית ואף פרט אותם עבורו בחנות לחלפנות כספים.

העתירה ציטטה את כתב האישום, שקבע כי אחרי שאולמרט מונה לשר התמ"ת, החל עו"ד מסר לייצג לקוחות בעניינים שנזקקו לרשויות הכפופות לאולמרט, ואף פנה לאותם לקוחות ביוזמתו והציע את שירותיו. אולמרט, שעמד בניגוד עניינים חריף לאור מחויבותו לעו"ד מסר, התערב באופן אישי לטובת לקוחותיו של מסר ואף שינה את החלטות הדרג המקצועי.

במקביל פנתה אומ"ץ למשטרה ולפרקליטות בבקשה להתעדכן בשורה של תלונות שהגישה בעבר נגד ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, ונגד עו"ד אוריאל מסר, שטרם נחקרו על-ידי המשטרה. בפנייה שלנו נחשפה שורה של פרשות שחיתות שהיו תלויות ועומדות זועקות לשמיים;

• "במרוצת השנים האחרונות הגישה תנועת אומ"ץ ליועץ המשפטי לממשלה ולמשרד מבקר המדינה ולמשטרה שורה של תלונות נגד ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ונגד עו"ד אוריאל מסר, שותפו לשעבר של אולמרט במשרד פרקליטים, בחשד לקשרים מסחריים סמויים לכאורה בין השניים.
  
  בתלונות אלו טענו כי לאורך הקריירה הציבורית של אולמרט בתפקידיו השונים, במישור הממלכתי והמוניציפאלי, חזר והופיע שמו של עו"ד מסר כפרקליטם של אילי הון וגופים כלכליים שנזקקו לשירותי המשרדים שעליהם חלש אולמרט".

לצערנו לא נפתחו חקירות ואולמרט יכול להרשות לעצמו להתחזות לאדם ישר שלא דבקה בו שחיתות.

אולמרט הכריז השבוע בכלי התקשורת: "אני יודע את האמת ולכן אני ישן טוב בלילה". רציתי לומר לו כי אנחנו יודעים את האמת לאמיתה ומסיבה זו איננו ישנים טוב בלילה. אומ"ץ תעשה ככל יכולתה לחשוף פרשות שחיתות עלומות שבהן מעורב אולמרט ותפעל לחסום את דרכו חזרה לראשות הממשלה על-מנת שלא ימשיך להשחית את המדינה כפי שעשה בעבר.