נשיאת ארגנטינה קריסטינה קירשנר גילתה לבאי עצרת האו"ם שהתקיימה בחדש ספטמבר האחרון כי ממשלתה פתחה בשיחות עם אירן במטרה להניע תהליך דיפלומטי שיביא לידי סיום המחלוקת בדבר ענישת היוזמים והמבצעים של הפיגוע הרצחני בבנין הקהילה היהודית בבואנוס איירס לפני 18 שנה, שבו קיפחו את חייהם 85 איש ו-300 נפצעו. פיגוע זה נחשב למתקפה הגדולה ביותר נגד יהודים אחרי השואה. שנתיים קודם, במתקפה בעלת מאפיינים דומים, פוצצו מחבלים מוסלמיים את בנין שגרירות ישראל בבואנוס איירס.
לפני כעשור, בתקופת כהונתו של נסטור קירשנר כנשיא ארגנטינה, מונה התובע הכללי נסטור ניסמן לחקור את האירוע הטרגי. הוא נעזר בצוות מקומי של חוקרים מיומנים ויצר קשר עם ארגוני ביון של ארצות-הברית ואירופה, שתרמו לו מידע חיוני. ניתוח הממצאים של החקירה המקיפה ועדויות ממקור ראשון שנגבו בבואנוס איירס מפי אבו אלגסם מסאבחי, פעיל טרור ששימש בעברו סגנו של ראש השלוחה של המודיעין האירני באירופה, הובילו להחלטת מערכת-המשפט בארגנטינה, ובכלל זה של בית המשפט העליון של המדינה, להוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד 8 מעורבים בתכנון הפיגוע שמושבם באירן. שלטונות אירן סירבו לבצע את הצווים, וארגנטינה פנתה לארגון האינטרפול שאישר אף הוא את ביצועם ברחבי העולם באמצעות 190 המשטרות החברות בו.
קירשנר נקט מדיניות נוקשה כלפי אירן. הוא צמצם עד לאפס את הסחר עמה, והוריד את דרג היחסים הדיפלומטיים לייצוג מינימלי של אירן בארגנטינה ושל מדינתו בטהרן. בנוסף, הוא הצהיר בכל הזדמנות על הזדהותו עם מדיניות הלוחמה בטרור של ארה"ב. קריסטינה קירשנר, הנשיאה דהיום ורעייתו של נסטור קירשנר המנוח, ביקרה בישראל, הזילה דמעות ב"יד ושם", וכאשר הוזמנה לנטוע עץ ביער של הקרן הקיימת בהרי ירושלים, הדגישה את קשרי הידידות של ארגנטינה וממשלתה עם מדינת ישראל ועם עם ישראל. כרעיית הנשיא המכהן, היא גם השתתפה בקביעות בעצרות הזיכרון הנערכות מדי שנה לזכר קורבנות הפיגוע בבואנוס איירס.
משפט מבויים
כאשר נבחרה קריסטינה קירשנר לראשונה לנשיאות ארצה ב-2007, המשיכה לתמוך בבידודה הפוליטי של אירן, אך התירה להגביר בהדרגה את יחסי הסחר עמה.
עוד בשנת 2011 ביקשה קירשנר מעמיתה נשיא בוליביה אוו מוראלס לגרש מתחומי מדינתו את שר ההגנה האירני אחמד ואהידי. באותה שנה היא פנתה לברזיל שתתייצב נגד פעילותה של אירן בתחום הגרעין במסגרת דיוני הוועדה הבינלאומית לאנרגיה אטומית.
שר החוץ של ארגנטינה, הקטור טימרמן, שביקר בישראל לפני שנתיים, הכחיש אז שמועות שרחשו בדבר קיומו של משא-ומתן בין ארגנטינה לבין אירן בנושא הפיגוע. אך בעצרת האו"ם בספטמבר האחרון בא לידי ביטוי פומבי השינוי הפוליטי של קירשנר ביחס לאירן. מאז התקיימו 8 פגישות חשאיות בדרג של שרי חוץ בין אירן לארגנטינה.
בפגישה האחרונה שהתקיימה באדיס אבבה, שעליה פורסם השבוע, נחתם מזכר בין שתי המדינות המורכב ברובו ממשפטים דו-משמעיים. המזכר בעיקרו דן בעריכת מפגש בטהרן שבמהלכו ישמיעו שוב התובע הכללי והשופט קניקובה מארגנטינה את עמדתם בנושא משפט הרציחות, הפעם במעמד שני נציגים אירניים, וכיו"ר של המפגש ימונה נציג של מדינה נייטרלית. תישאול זה, שבאופיו חורג מתחום המשפט לתחום הפוליטיקה, נועד לגבש חוות דעת מבלי לשפוט את המעורבים.
יתר על כן, במזכר נקבע כי שלושה מן הנאשמים לא יוזמנו לתשאול - השגריר האירני בארגנטינה בזמן הפיגוע חדי סולימנסור, שר החוץ של אירן דאז עלי אכבר וליטי ונשיא אירן לשעבר עלי רפסנג'ני. המזכר מדבר על הקמתה של "ועדת האמת", כשעמדת אירן בנושא היא כי המתקפה על בניין הקהילה היא בגדר מסתורין, וכי ממשלת ארגנטינה בדתה האשמות נגד חיזבאללה ואירן, שמעולם לא הוכחו. הסיכום בין שתי המדינות מותנה באישור של הפרלמנט של ארגנטינה. גורמי האופוזיציה בארגנטינה הודיעו שיפעלו לפסילתו, למרות שסיכוייהם לכך - קלושים.
שר החוץ של ארגנטינה הזדרז להיפגש עם הנהלות הארגונים המייצגים את הקהילות היהודיות בבואנוס איירס וברחבי המדינה. אלה גינו מכל וכל את הניסיון למה שקרוי "הבירור" של "ועדת האמת". הם מאשימים את ארגנטינה בנסיגה מפסקי דין שניתנו על-ידי רשויות המשפט ובהתאם לחוקה, ולמעשה טוענים כי אין צורך לא בוועדה ולא בבירור, שכן האמת ידועה זה מכבר. השר טימרמן השיב להם כי "הבירור" אינו מהווה פגיעה בהליכים המשפטיים של ארגנטינה, וצווי המעצר של האינטרפול לא בוטלו.
משרד החוץ הישראלי זימן את שגריר ארגנטינה בישראל קרלוס פאוסטינו גרסיה כדי להביע "אכזבה עמוקה" מהחלטתה של ממשלת ארגנטינה לכינון "ועדת האמת" עם אירן שתתכנס בטהרן. משרד החוץ הארגנטיני, שבראשו עומד כאמור טימרמן, הגיב על זימון השגריר לירושלים, באומרו כי בפיגוע בבניין ה-AMIA בבואנוס איירס לא נפגע אף ישראלי, וכי מרבית הנרצחים היו אזרחי ארגנטינה, שישה אזרחים מבוליביה, שני אזרחים פולניים ואזרח צ'יליאני אחד.
הכסף מדבר
תת-מזכירת המדינה של ארה"ב לענייני אמריקה הלטינית, רוברטה יעקובסון, מסרה בשם ממשלתה כי "אנו מסופקים אם ניתן למצוא פתרון לסוגייה בדרך של הסכמים כלשהם בין ארגנטינה לאירן, שכן לדעת ממשלת ארה"ב, מאזן שיתוף הפעולה הבינלאומי של אירן הוא מאז ומתמיד גירעוני". ואילו ויקטוריה נולנד, דוברת מחלקת המדינה של ארה"ב, אמרה כי ארצה גורסת מזה 18 שנה כי יש לעשות דין עם האשמים בפיגוע, וקראה לאירן לשתף פעולה עם רשויות החוק של ארגנטינה.
מעבר להצהרות, בוושינגטון ובחלק ממדינות אמריקה הלטינית מודאגים משינוי יחסה של נשיאת ארגנטינה, בתמיכתו המלאה של שר החוץ היהודי שלה, כלפי אירן ומשטר האייטולות. ארגנטינה חברה כיום במועצת הביטחון של האו"ם, והצבעותיה בעתיד בסוגיות הנוגעות לאירן עלולות לפגוע בישראל ובעולם המערבי.
ב-15 החודשים האחרונים, לאחר שנבחרה בפעם השנייה לנשיאות, לא עובר שבוע מבלי שעולות שאלות נוקבות ביחס לתפקודה הנשיאותי, לכישוריה הפוליטיים, כמו גם ביחס לשיווי משקלה הנפשי. הפופולריות של קירשנר ירדה לרמה של 20 אחוז, וארגנטינה שוקעת לשפל כלכלי. האינפלציה חוצה את 25 האחוזים, בעוד שקירשנר חוזרת בנאומיה וברשתות החברתיות על הנתון הממשלתי כי האינפלציה היא בשיעור של 9.7 אחוז בלבד.
ארגנטינה נאבקת בחובות של מאות מיליארדי דולרים, והנושים של אגרות חוב שלא נפרעו מאיימים בעיקולים ובכלל זה של המטוס הנשיאותי, עובדה המחייבת את הנשיאה לטוס במסעותיה במטוסים חכורים. לפני זמן מה, לבקשת נושים אשר ברשותם אגרות חוב של ממשלת ארגנטינה, עוכלה בגאנה, על-פי צו של בית משפט בניו-יורק, אוניית הדגל של הצי הארגנטיני הפריגטה "ליברטד", ושוחררה בהוראת בית הדין הבינלאומי לימאות אחרי כחודשיים. פעילים ממפלגתה המפולגת של קירשנר קמים נגדה בהתארגנויות כיתתיות חדשות לבקרים ומקשים על יכולתה למשול.
במצב של כלכלה בקריסה, חסמה קירשנר את תנועת מטבע החוץ, ומחירו של דולר שחור הוא כפול ממחירו הרשמי. המחסור במטבע חוץ גרם לחסימת יבוא תשומות חיוניות לתעשיה, ומפעלים רבים מושבתים.
בארגנטינה שאוכלוסייתה מונה כ-42 מיליון תושבים, רשומים 8 מיליון מובטלים, מתוכם כמיליון בני נוער שאינם מבקרים בבתי ספר ואינם עובדים ומסתובבים יחד עם עבריינים ברחובות הערים למטרות גניבה וביזה.
קירשנר הצטרפה בחודשים האחרונים למשלחות סחר למזרח הרחוק ולמפרץ הפרסי, ועיניה נשואות גם להגברת הסחר עם אירן הרוכשת מארגנטינה סויה ומוצרי חקלאות. ארגנטינה סוחרת עם אירן, מבלי להתחשב בהחלטות של מדינות רבות להתגייס לבידודה הכלכלי של טהרן.
משקיפים סבורים כי "ועדת האמת" היא גם חלק מהאמת הכלכלית העגומה של ארגנטינה.
אירן מצידה נאחזת במדינות אמריקה הלטינית לפריצת המצור הכלכלי העולמי המופעל נגדה. שישה מראשי מדינות אמריקה הלטינית ביקרו בטהרן, ו
אחמדינג'אד ערך 8 ביקורים באזור, שבמהלכם חתם על יותר מ-500 הסכמים דו-צדדיים עם מדינות אמריקה הלטינית.
חרף בידודה, נחשבת אירן על-ידי אמריקה הלטינית לגורם משפיע בארגון מדינות הנפט ובמדינות אפריקה רבות. הנשיאה קירשנר ושר החוץ הנאמן שלה טימרמן רוכבים כיום על גבי "ועדת האמת" הישר לזרועותיו של השקר האירני הידוע והמוכר.
המתקפה על בניין הקהילה היא בגדר מסתורין, וממשלת ארגנטינה בדתה האשמות נגד חיזבאללה ואירן, שמעולם לא הוכחו. ("טהרן ניוז" 31.1.2013).
