סכנה קיומית ליהודי צרפת

לחצי מיליון היהודים החיים כיום בצרפת נשקפת באחרונה סכנה קיומית בעטיים של גורמים איסלאמיסטיים קיצוניים ועוינים, המאיימים חדשות לבקרים על שלומם וביטחונם. גורמים אלה נמנים עם מיעוט דומיננטי, המונה 6.7 מיליון מוסלמים שחיים שם והמצויים על סף עימות חזיתי עם המיעוט היהודי הדל והנרדף על לא עוול בכפו.

את המצב המביך, שאליו נקלע בעל-כורחו המיעוט היהודי הזה, מגולל ד"ר יהודה לנקרי, שכיהן כשגריר ישראל בצרפת, באוזני גד נחשון, עורך ה"ג'ואיש פוסט" האמריקני בניו-יורק. ד"ר לנקרי עומד כיום בראש מסע-הסברה ישראלי נמרץ שנטל על עצמו ביוזמתו העצמית ובו הוא יוצא חוצץ כנגד התעמולה האיסלאמיסטית הארסית בצרפת, המתפשטת בה כמו אש בשדה-קוצים.

אופנסיבה איסלאמיסטית

הגל האיסלאמיסטי, על-פי ד"ר לנקרי, מכה באחרונה כמעט בכל חלקה טובה של יהדות-צרפת. הוא גורר אחריו את הצרפתים עצמם, כאשר כ-200 אלף מהם התאסלמו באחרונה, ביניהם גם לא מעט סלבריטאים. כתוצאה מכך רק הולכת וגוברת העוינות המילולית והפיזית ליהדות המקומית ותקיפות של יהודים אף הפכו לא מכבר לחזיון נפרץ. ההתקפות על מרכזים יהודיים מקומיים בידי בריונים איסלאמיסטים הגדישו באחרונה את הסאה ולא מכבר התפרסם דבר ההתנכלות הפיזית ליהודי בפריז ולמרכז היהודי בטולוז, שבו נרצחו שני מבוגרים ושני ילדים. הרצח עורר סערה גדולה בעולם היהודי ובישראל, עד כדי כך שיהודי צרפת תבעו מממשלתם להתערב ולהגביר את ההגנה על מוסדות יהודיים מקומיים מפני האופנסיבה האיסלאמיסטית.

רעה חולה

העוינות המוסלמית, שהפכה לרעה חולה בצרפת, הביאה לכך שיותר ויותר יהודים נוטשים את המדינה ומהגרים לישראל ולארצות המערב במאמץ למצוא לעצמם מקום-מבטחים. בד-בבד עם גל ההגירה מתעצמת גם התיירות של יהודים צרפתים לארץ, שבמהלכה הם מגששים אחר מגורים חלופיים לעת צרה, כאשר נתניה ואשדוד הופכות עבורם ליעדים מבוקשים.

ד"ר לנקרי חושף את הנתון המדאיג, שמעבר לאיום הקיומי מצד גורמים איסלאמיסטיים, סובלים יהודי צרפת גם מגל גואה של התבוללות, כאשר הנתונים המדאיגים מצביעים על כך שכמחצית מהיהודים המקומיים נישאים בנישואי-תערובת, כשרובם המכריע אף אינם מזהים עצמם כיהודים.

נוכח המצב העגום הזה החליט ד"ר לנקרי להירתם למערכה ולהתייצב לימין הלובי היהודי בצרפת. לצורך העניין הוא עומד בראש מערכת הסברה מאסיבית שנטל על עצמו להדיפת התעמולה הגזענית-אנטישמית הפוקדת את המדינה. בד-בבד הוא תובע במפגיע מן השלטונות את הגברת הפיקוח על המיעוט המוסלמי הקיצוני הפורח ולהבטיח בכך את שלומם של היהודים שעוד נותרו בצרפת, בטרם יהיה מאוחר מדי.