|
|
|
1.
|
לא נפל פגם בהודאת הנאשם
|
|
|
|
השופט ארניה. לא הבטיח [צילום: בוצ'צ'ו]
|
|
|
בכתב הערעור ביקש עו"ד כהן לאפשר למרקוס לחזור בו מהודאתו, בשל הבטחותיו כביכול של השופט ארניה, שהופרו. השופטים דוחים בקשה זו, וקובעים (ציטוט):
-
הכלל הוא כי מתן היתר לנאשם לחזור בו מהודאתו יינתן רק בנסיבות חריגות, בהתקיים פסול בהודאה, עקב פגמים ברצונו החופשי, ובהבנתו של הנאשם את משמעות הודאתו, או אם ההודאה הושגה שלא כדין באופן המצדיק פסילתה...
במקרה שלפנינו, המערער לא טען ולא הראה כי נפל פגם ברצונו החופשי, עת חתם על הסדר הטיעון, או כי לא הבין את משמעות הודאתו, או כי ההודאה הושגה שלא כדין. המערער היה מיוצג ע"י עורך דין לאורך כל הדרך, וחתם על הסדר הטיעון מרצונו החופשי. בהסדר הטיעון צוין, כי הוא נערך על דעת הסנגור, בתיאום עם המערער ובהסכמתו. עוד צוין בהסדר, כי הוא נערך ונחתם לאחר שהסנגור הסביר למערער, והמערער הבין, כי ההסדר איננו מחייב את ביהמ"ש, וכי ביהמ"ש רשאי לגזור כל עונש שייראה לו הולם. ביהמ"ש קמא אמר למערער במפורש, טרם חתימתו על הסדר הטיעון, כי הוא אינו מתחייב לדבר בעניין העונש שיגזור על המערער (סע' 82 להודעת הערעור). המערער, בישיבת 26.06.12 הצהיר לפרוטוקול: "קראתי את כתב האישום המתוקן, אני מבין אותו, הסניגור הסביר לי את העובדות, אף אחד לא השפיע עלי להודות ולא שכנע אותי להודות, וההודיה הנ"ל מרצוני החופשי. ברור לי שביהמ"ש לא מחויב לשום ענישה שהיא".
העובדה שנגזר על המערער עונש חמור מזה שציפה לו איננה מהווה עילה לאפשר לו לחזור מהודאתו שניתנה במסגרת הסדר טיעון.
הנה-כי-כן: לטיעוניו של עו"ד כהן לא נמצאו תימוכין. שהרי הנאשם הצהיר מפורשות כי הוא מודה בעבירות מרצונו החופשי וכי בית המשפט אינו מחוייב לשום הסכם. מדוע, אם כן, ניסה עו"ד כהן להדביק לשופט ארניה אמירות שלא היו ולא נבראו?
|
|
|
|
2.
|
השקר של עו"ד כהן. הערת השופטים
|
|
בפסק הדין מנתחים השופטים את הטיעונים שהציג עו"ד כהן בכתב הערעור ודוחים אותם באופן ברור וסופי. השופטים מציינים כי אומנם - כערכאת ערעור אין בידיהם את הכלים להכריע במחלוקת העובדתית (בערכאת ערעור לא ניתן להציג ראיות חדשות או להביא עדים), אך די במה שיש כדי להצביע על מופרכות טיעוניו של עו"ד כהן ועל גירסתו שאינה אמת (ציטוט).
-
לב לבו של הערעור מתמקד בטענות כלפי התנהלותו ומעורבותו הנטענת של השופט קמא במגעים לקראת הסדר הטיעון, ובייחוד התנהלותו ודברים שאמר בישיבת יום 06.06.12.
דא עקא, המשיבה בתגובתה טוענת במפגיע, כי טענותיו של המערער כלפי התנהלותו, מעורבותו, דבריו, של השופט קמא, אינן משקפות את מהלך העניינים כפי שהתרחש במציאות. המשיבה מכחישה מכל וכל את טענותיו העובדתיות של המערער מהחל ועד כלה, ומוסרת גירסה עובדתית שונה לחלוטין, הכל כמפורט בתגובתה לערעור. עצם קיומה של מחלוקת עובדתית יסודית בין הצדדים בשאלה מה התרחש בישיבת יום 06.06.12 וגם בישיבות האחרות (והעובדה שלא עלה בידי המערער - שהנטל עליו - להוכיח את טענותיו העובדתיות (והמוכחשות), וגם אין לו ככל הנראה אפשרות לעשות כן בערכאתנו, חורצת את גורל הערעור.
וכאן באות שורות המחץ של השופטים נגד עו"ד יוסי כהן:
-
כך המצב גם בענייננו. נוכח המחלוקת העובדתית שבין הצדדים, אין לנו הכלים להכריע במחלוקת עובדתית זו, במסגרת דיון בערעור. ברור שלא נוכל לנהל בפנינו, במסגרת הערעור, דיון הוכחות כדי להכריע במחלוקת העובדתית. נעיר גם, כי רוב רובן של הטענות המועלות ע"י המערער אינן באות לידי ביטוי בפרוטוקול, ומעט הדברים, שכן משתקפים מן הפרוטוקול, סותרים את טענותיו. כך, למשל, שלא כטענת המערער כי בישיבת 06.06.12 הורה השופט לב"כ הצדדים, בזעם, להיכנס ללשכתו, הרי מן הפרוטוקול המוקלט עולה בבירור (עמ' 285) כי לא השופט יזם את הישיבה בלשכתו, אלא סנגורו של המערער, עו"ד כהן, הוא שביקש להיכנס ללשכת השופט, והשופט נעתר לבקשתו והזמין את ב"כ הצדדים (לא בזעם) ללשכתו.
[ההדגשות הוספו (י.י.)]
מהדברים הנ"ל עולה: עו"ד כהן ניצל לרעה את העובדה שהדיונים בלשכת השופט - בין שנאמרו מפי השופט אמירות בעייתיות ובין אם-לאו, נעשו באופן בלתי רשמי ובלא פרוטוקול כתוב או מוקלט. לכן הרשה לעצמו לפזר כזבים ולהביאם בפני בית המשפט. אלא שעו"ד כהן קצת התבלבל ונסחף, ובהתלהבות-יתרה אולי שכח כי דבריו שנאמרו באולם כן הוקלטו - מה שאיפשר לשופטים להיווכח כי עסקינן בעו"ד נכלולי, בדאי, שגירסתו, לפחות בשאלה מי הזמינו ללשכה, נמצאה כוזבת.
|
|
|
|
3.
|
מדוע התלבט גם לאחר העסקה
|
|
שופטי ערכאת הערעור דוחים את התזה הנפתלת של עו"ד כהן, שנבנתה, כאמור, על עלילה נגד השופט ארניה ועל גירסה כוזבת. אם אכן קיבלו הבטחה מהשופט ארניה, קובעים השופטים, מדוע פעלו עו"ד כהן והנאשם מרקוס כדי לקיים דיון שבו יובהרו להם מספר נקודות. וכך קובעים השופטים (ציטוט):
-
המערער טוען כי מן הדברים שהשופט קמא אמר (לטענת המערער) בלשכתו ביום 06.06.12, הסיקו המערער וסנגוריו כי אם יחתום המערער על הסדר טיעון, הרי בכך ימנע סיכון כלשהו של עונש מאסר בפועל (ר' סע' 75, 84, 112 להודעת הערעור). אלא שלאחר ישיבת יום 06.06.12, החליטו המערער וסנגוריו כי בישיבה הבאה, ביום 27.06.12, יעמדו סנגוריו של המערער על מספר נקודות, בטרם (אם בכלל) יגיע המערער להסדר טיעון (סע' 76) להודעת הערעור.
ב"כ המשיבה טוען, ובצדק, כי אם מדבריו הנטענים של השופט קמא עלה בבירור כי חתימה על הסדר טיעון, משמעותה העדר עונש מאסר, מדוע נזקקו סנגוריו של המערער "לעמוד על מספר נקודות", בטרם יסכים המערער לחתום על סדר הטיעון? אם אכן הבינו המערער וסנגוריו מדברי השופט כי הסדר טיעון ימנע סיכון כלשהו של עונש מאסר, מדוע הוסיפו להתלבט "אם בכלל" לחתום על הסדר הטיעון? מן האמור ניתן להסיק כי השופט קמא לא אמר את הדברים שהמערער מייחס לו, וזו הסיבה שהמערער וסנגוריו המשיכו, גם אחרי ישיבת 06.06.12 לשקול האם מהלך של חתימה על הסדר טיעון הוא כדאי מבחינתו של המערער.
מופרכות טיעוניו של עו"ד יוסי כהן מבצבצים כמעט מכל שורה בפסק הדין. דבריהם הנוקבים מלמדים כי השופטים אומנם נמנעו מחריצת גורלו של עו"ד כהן בשל זאת שניסה לשבש הליכי משפט, אך הם השכילו לדחות את הערעור שהוגש, ולהצביע על כזביו של עו"ד כהן ומופרכות טיעוניו. וזה הרי החשוב יותר.
|
|
|
העלילה מצד עו"ד יוסי כהן נגד השופט רפי ארניה ופסק הדין אמורים להדליק נורות אדומות אצל גורמים שונים. התנהלותו מלמדת כי עסקינן באדם חסר עכבות. לכן:
- כדאי ללקוחותיו של עו"ד יוסי כהן לפקח מקרוב על פעולותיו, ובעיקר להשגיח שמא הוא מרמה אותם ומוכר להם סיפורים שלא היו ולא נבראו. מסקנתי שלי: עו"ד כהן רימה את לקוחו, מרקוס, ולאחר שהבטיח לו שיחלצו מהתיק בלא עונש מאסר הוא ניסה להעליל על השופט. עו"ד כהן ידע היטב שהפרקליטות תתקשה להביא את תגובתו של השופט ארניה בפני ערכאת הערעור (את שלא עשתה הפרקליטות עשינו כאן ב-News1 וחשפנו גם בפני הגורמים המוסמכים);
- עו"ד כהן נהג כפי שנהג כדי להציל עצמו. הוא לא "שכב על הגדר" עבור לקוחו, אלא - לאחר שכשל בייצוג לקוחו, הוא ניסה להסיט את האש ממנו בניסיון מגושם ומכוער לתפור תיק לשופט ארניה;
- עו"ד יוסי כהן מוציא שם רע לעורכי דין. שכן בגלל אנשים שכמותו - המפרים הבנות האוסרות שימוש בשיחות שנעשו בלשכת השופט, בין שנאמרו דברים מסוימים ובין אם-לאו, עלולים שופטים להימנע מזימון ללשכותיהם את באי-כוח הצדדים. היחס לעורכי דין עלול להיות קר ומנוכר, מחשש שמא פרקליט כזבן ימציא בדותות שיגררו את השופט לדיון מיותר;
- כדאי לשופטים להימנע מהכנסת עו"ד יוסי כהן ללשכתם, ובכל מקרה: להקפיד ולערוך פרוטוקול, כתוב או מוקלט, שיתעד את הדברים הנאמרים בכל דיון המתקיים בהשתתפותו;
- מומלץ למשטרת ישראל, ובמיוחד לראש אגף החקירות במשטרה, ניצב יואב סגלוביץ, וגם לראש לשכת עורכי הדין, להפנים: יש לטפל, ובדחיפות, בעורכי דין המנסים לשבש הליכי חקירה ומשפט. עו"ד יוסי כהן חטא בזאת ולכן יש למצות עימו את הדין.
|
|
אברהם טל / Avraham Tal
תפוס כינוי יחודי
ההכנסות הוכפלו ל-261.9 מיליון דולר וקופת המזומנים תפחה ל-641.6 מיליון דולר 
