177 עמודים תופס הדוח של משרד הביטחון לשנת 2012 לפי חוק חופש המידע. 177 עמודים שלעיתים קרובות מה שאין בהם יותר מעניין ממה שיש בהם, ואיננו מדברים על נושאים שמטבע הדברים השתיקה יפה להם. אנו מדברים על נקודות ועניינים שמשום מה, ואולי לא כל כך משום מה, משרד הביטחון מעדיף לעבור עליהם בשתיקה. הנה כמה פנינים נבחרות מתוך הדוח שפורסם בחודש שעבר.
- "מטרת העל של משרד הביטחון היא: להציב מענה מערכתי לבניין צה"ל ועוצמתו תוך חיזוק יכולת ההרתעה והגברת יתרונו האיכותי". במילים אחרות: משרד הביטחון עובד אצל צה"ל. ואנו חשבנו לתומנו שבמדינה דמוקרטית הצבא עובד אצל הממשלה, שבמדינה דמוקרטית משרד הביטחון מנהל את הצבא ומפקח עליו ולא נותן לו "מענה מערכתי". הניסוח הטכני-לכאורה הזה מלמד הרבה מאוד על מערכת היחסים האמיתית בין הדרג הצבאי לדרג המדיני, ובוודאי בין הדרג הצבאי לדרג הפקידותי.
- מטרה מספר 1 של משרד הביטחון מחזקת עוד יותר את התמונה: "ביצוע של כלל פעולות הרכש וניהול פרויקטים מרכזיים על-פי צרכי צה"ל כלקוח עיקרי". צה"ל הוא הלקוח של משרד הביטחון, שמשרת אותו. והרי הלקוח תמיד צודק.
|
|
|
|
כמה שנים כותבים את זה? [צילום: איציק וולף]
|
|
|
- אחד מיעדי המשרד לשנת 2013 הוא להקים עד סוף השנה את "מינהל מעבר צה"ל דרומה" במסגרת "התארגנות מחודשת לטיפול בנושא". תרגום: השנה תבוזבז על ביורוקרטיה והמעבר הממשי לדרום ימשיך להתעכב.
- עוד יעד: "קידום הפרטת התע"ש". תרשו לנו לגחך. מעניין כמה שנים היעד הזה מופיע וכמה שנים הוא עוד יופיע.
- נחזור לשאלת תפקידו של המשרד: "ליבת העשייה של המשרד היא בעיקרה כלכלית, מסחרית והנדסית. לצידה - מגוון תחומים נוספים כמו: שיקום, הנצחה, קשרי חוץ, חיילים משוחררים ועוד". ואנחנו חשבנו לתומנו שמשרד הביטחון עוסק בביטחון, בצבא, באסטרטגיה. אבל מתברר שאת זה משאירים שם לצה"ל. ומי בדיוק מפקח על הפעולות הללו? שאלה טובה.
- אם למישהו היה ספק בדבר טיב היחסים בין משרד הביטחון לצה"ל, כדאי שיקרא את זה: "לצה"ל יש דרישות מוגדרות, המחייבות את המשרד להיענות לאתגרים המוצבים בפניו ולהיות עם יכולת מקצועית גבוהה, יכולת תגובה מהירה ועמידה בלו"ז נדרש". נניח בצד את העברית הקלוקלת ונתמקד במהות: משרד הביטחון צריך להיות מוכן לענות מיידית לכל דרישה של צה"ל. יש בדוח עוד משפטים באותה רוח, אבל דומה שהבנו את העיקרון.
|
|
|
|
|
780 ק"מ, 14 שנים [צילום: AP]
|
|
|
- "משרד הביטחון מסוגל להיערך ביעילות ובמהירות לביצוע פרויקטים לאומיים חשובים, תוך כדי הוכחת גמישות ניהולית ותפקודית וביצוע המשימה בהצלחה". אחת הדוגמאות: "מיגון בתי ספר וגני ילדים בשדרות וביישובים בעוטף עזה". מעניין. לפי מה שאנחנו שמענו, המיגון הזה עודנו לוקה בחסר למרות קרוב לעשור של ירי מרצועת עזה.
- עוד דוגמה ליעילות ולמהירות של משרד הביטחון: "סיוע במסגרת מלחמת לבנון השנייה: איכלוס מפונים, מיגון בתי חולים, מקלטים בצפון". איכשהו אנחנו זוכרים אחרת את אותה מלחמה, ובכל מקרה - תראו את מה המשרד מבקש להנציח מאותה מלחמה אומללה וכושלת. טוב, הרי כבר ראינו שאין לו שום קשר לנושאים צבאיים.
- אנחנו עדיין באותו סעיף: "פרויקט הקמת גדר הביטחון במרחב התפר". נעבור כמה עמודים ונגלה שהפרויקט הזה נמשך מאז שנת 2002. נכון, יש כל מיני עיכובים שאינם באחריות משרד הביטחון, אבל בכל זאת: 12 שנים ל-780 ק"מ? לא ממש דוגמה ליעילות ומהירות.
- זוכרים את מעבר צה"ל דרומה? משרד הביטחון מספר שמדובר בתוכנית מורכבת ויקרה, מסביר מהם יתרונותיה, אך שוכח פרט שולי אחד: מתי זה יקרה. בתור גוף שכמה עמודים קודם לכן שיבח את עצמו כ"ארגון יעיל, מקצועי ומודרני", כדאי שיבדוק האם גופים כאלו מנהלים תוכניות ענק בלי לוח זמנים מחייב.
|
|
|
|
|
כדאי גם להרוויח בדרך
|
|
|
- מתברר שמשרד הביטחון עובד לא רק אצל צה"ל. "מטרת העל של הייצוא הביטחוני היא: לקדם את היכולת הטכנולוגית ולשמר את התשתית התעשייתית ואת ההון האנושי של מפעלי התעשיה הביטחונית בישראל, המקנים מענה ויכולות לצרכים המבצעיים של צה"ל". לא שכחתם משהו קטן – שכדאי שהתעשיות הביטחוניות גם ירוויחו בדרך? או שזה לא משנה, כי ממילא המדינה תכסה את ההפסדים (ע"ע תעש)?
- עוברים למערך המשלחות והנציגויות בחו"ל. המשרד אינו מסביר מדוע יש בהן צורך בעידן של תקשורת מודרנית, אולי בגלל שההסבר לא בדיוק יתקבל על הדעת: מדובר במקרים רבים בסידור עבודה נוח ומפנק לבכירים בוועד ולכל מיני מקורבים. בתחום המעוות הזה הבולטת ביותר היא המשלחת בניו-יורק, אשר למרות המלל הרב של משרד הביטחון על תפקידיה – הפכה למעשה למיותרת כבר לפני 20 שנה, כאשר בעקבות פרשת רמי דותן קבע הפנטגון שכל הרכש הביטחוני הישראלי ייעשה דרכו.
|
|
|
|
|
פתח לניגודי עניינים [צילום: יח"צ]
|
|
|
- אני מודה שעד שהגעתי לעמוד 39 בדוח, לא ידעתי שגם האגודה למען החייל וגם קרן לב"י כפופות למשרד הביטחון. הבנתם? גופים התנדבותיים, משתייכים לגוף שאליו הם מפנים את משאבי האנוש והכסף שהם מגייסים מהציבור. לי זה נראה כמו כפילות במקרה הטוב וכמו פתח לניגודי עניינים חמורים במקרה הגרוע.
- עמוד 42 כולל את "רשימת הרפרנטים לטיפול בתלונות הציבור באגפי המשרד וביחידותיו". אפשר לפנות אליהם רק בכתב, מדגיש המשרד, אז תנחשו מה יש כאן ומה אין כאן. יש מספרי טלפון, אין כתובות למשלוח דואר וכתובות דואר אלקטרוני. באמת.
- בכלל נדמה שבמשרד הביטחון ("ארגון יעיל, מקצועי ומודרני") טרם שמעו על המצאת הדואר האלקטרוני. ראו למשל את הרשימות המפורטות של יחידות ובעלי תפקידים בכמה מאגפי המשרדים, המופיעות בעמודים 48-44.
- נקפוץ לעמוד 155, הנושא את הכותרת המבטיחה "תקציב משרד הביטחון בשנה החולפת 2012". אבל ההבטחה מתפוגגת מיד. כל מה שיש כאן הוא חמש שורות על התקציב ושש שורות על ביצועו. 11 שורות – כך מדווחים לציבור על תקציב של למעלה מ-50 מיליארד שקל. אפילו צה"ל מספר יותר.
|
|
תפוס כינוי יחודי
תפקוד החוליה בפיקוד מאיר הר-ציון 
