|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אין לו סימפטיה לאמנות קונספטואלית
|
פוטין אינו מחבב אמנות סאטירית, במיוחד אם הוא זה שמככב בה - סיבה טובה לכך שהסטיריקן שהמשטרה החרימה את ציוריו נמלט מרוסיה. ולמרות הכול, הוא שואף להיות חתן פרס נובל לשלום. אם רק יצליח לתמרן את אסד להתפרק מהנשק הכימי
|
|
היערכות לוועידת הג'י-20 [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
|
| אלטונין נמלט השבוע לפריז וביקש מקלט מדיני לאחר שהמשטרה החרימה את ציוריו הסאטיריים שהוצגו ב'מוזיאון השלטון'. הרוסים מצטיינים בחיבור פרוע ומצחיק בין פעילות אמנותית למחאה חברתית-פוליטית | |
|
|
|
|
זו הולכת להיות ההצגה הטובה בעיר. ביום ה' נפתחת בסנט-פטרבורג ועידת הג'י-20. המארח, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, יקבל את פניהם של מנהיגי 19 הכלכלות הגדולות בעולם. בעודו לוחץ ידיים, יתהה פוטין אם אורחיו מדמיינים אותו לבוש כותונת-לילה נשית ורודה, כמו בציורו של קוסטיה אלטונין שנמלט לפריז לאחר שהמשטרה הרוסית פשטה על 'מוזיאון השלטון' האנרכיסטי שבו הוצגו עבודותיו. הם מצדם יתהו אם פוטין ינצל את הוועידה כדי להעלות נוסחה גואלת לפירוק מאגר הנשק הכימי בסוריה. היו השבוע הרבה דיבורים על כך שהוועידה מהווה הזדמנות פז לנשיא רוסיה לשחרר מעט את החיבור המעיק עם בשאר אסד. במוסקבה ממשיכים לטעון כי היו אלו המורדים ולא המשטר שהפעילו נשק כימי בפרברי דמשק ב-21 באוגוסט. פוטין עצמו, בשובו מסיור בסיביר, התייצב למסיבת עיתונאים בה הסביר, מבלי להניד עפעף, כי הייתה זו "שטות מוחלטת" מצדו של אסד להשתמש בנשק כימי דווקא כאשר פקחי האו"ם נמצאים בסוריה וכי המתקפה הכימית היא "פרובוקציה". הדיבורים הללו יצרו תחושה שיהיה קשה, אם לא בלתי אפשרי, להתגבר על הנתק בין פוטין לאובמה. בין השניים שורר מתח חריף. פוטין לא החמיץ אף הזדמנות בחודשים האחרונים לסנוט באובמה. במפגש הג'י-8 באירלנד הזכיר לאובמה את פרשת הג'יהאדיסט הסורי שעקר את לבו של הרוג ושאל אם אכילת איברי אדם היא חלק מהמסורת ההומניטרית המפוארת של המערב. זמן קצר אחר כך, במסיבת עיתונאים עם נשיא פינלנד, תיאר את ההתנהלות האמריקנית בפרשת סנודן כניסיון לעשות תספורת לחזרזיר. אובמה שתק לכל אורך הדרך. אולם כאשר הודיעה רוסיה, בראשית אוגוסט, על החלטתה להעניק לסנודן מקלט מדיני, התפוצץ אובמה והודיע על ביטול המפגש המתוכנן בינו לבין פוטין במהלך ועידת ה הג'י-20. האמריקנים רותחים בעניין הזה כבר חודש. כך שעל פניו נראה שאובמה לא יישאר חייב. פוטין מבין את זה, ולכן במקביל לקנטוריו את אובמה כחתן פרס נובל לשלום, עשה השבוע מאמץ ברור לפייסו. ונתחיל דווקא בקנטורים. "אתם שואלים מה עֶמדתי בעניין תקיפה אמריקנית בסוריה?", תהה פוטין באוזני העיתונאים הרוסים. "ובכן, בראש ובראשונה, הייתי פונה ל ברק אובמה. לא כקולגה, גם לא כנשיא ארצות הברית או כראש מדינה, אלא כחתן פרס נובל לשלום. הייתי שואל אותו, מה קרה בעשור הקודם ובכל הפעמים האחרות שבהם יזמה ארצות הברית עימות מזוין במקומות שונים ברחבי העולם? האם זה פתר ולו בעיה אחת? באפגניסטן ובעירק אין שלום ואין דמוקרטיה. גם לא יציבות. כך שלפני שמחליטים שוב להפציץ מן האוויר ושוב לפגוע באוכלוסיה אזרחית, כדאי להיזכר מה קרה בפעמים הקודמות". ואז הוא עבר לחלק הפייסני יותר. "אנחנו עומדים בימים הקרובים להיפגש בסנט-פטרבורג, ואני מקווה שנשיא ארצות הברית יהיה בין המשתתפים בוועידת הג'י-8 ושתהיה לנו הזדמנות לשוחח בפורמט מורחב, כולל בנושא הסורי". אז כן, פוטין יצא מגדרו כדי לפייס את ברק אובמה. גם אם "הפורמט המורחב" היא כנראה דרכו לשלב זרוע עם אובמה בנוכחות אחרים, כדי לצאת למפגש אחד על אחד. הוא מבין שהוא חייב לעשות את זה. ולא רק בגלל היחסים עם ארצות הברית. כי ועידה שבה נשיא ארצות הברית מחרים מפגש פסגה אישי עמו אינה ועידה מוצלחת, בהגדרתה. היא פוגעת ביוקרתו האישית של פוטין עצמו. חוץ מזה, פוטין יודע ש-48 השעות הקרובות עלולות להיות קשות. ולא רק בגלל שהוא צפוי לטיפול אישי לוחץ מצד מנהיגי המערב בעניין הסורי. מה שבאמת מטריד אותו אלה העניינים מבית. בקרוב יש לו בחירות מקומיות, והצלחתו חיונית כדי לשמור על יציבות שלטונית. לכן, מבחינתו, השאלה אם המשטרה החשאית הרוסית הצליחה להפוך את סנט-פטרבורג לשטח סטרילי היא הרבה יותר אקוטית. |
|
|
פוטין. בלי סימפטיה [צילום: AP]
|
|
|
פוטין לא אוהב הפגנות, אך הן כנראה בדרך. למשל, פעילי זכויות אדם שיגיעו לרוסיה להפגין נגד חקיקה פוגענית נגד הומוסקסואלים. הם יניפו שלטים מביכים עם פרצופו של פוטין מרוח באדום סקסי ויקראו להחרים את אולימפיאדת החורף בסוצ'י. וזו לא הבעיה היחידה. בנות 'פוסי ריוט' עדיין בכלא ועמיתיהן האמנים עלולים להפתיע עם מיצג פרוע במיוחד שיעשה ממנו צחוק. שלא לדבר על תומכיו של אלכסיי נאבלני, הדיסידנט מספר אחת ברוסיה, שלא יפספסו את ההזדמנות להפגין נגד פוטין בנוכחות כל התקשורת העולמית. חוץ מכל זה, יושב לפוטין על הראש אחד, קונסטנטין אלטונין, צייר וסטיריקן, שבתחילת השבוע נמלט מפטרבורג בקול רעש גדול ונחת בפריז עם בקשה למקלט מדיני. אלטונין הבין שזה הזמן לברוח מרוסיה, לאחר שמשטרת סנט-פטרבורג פשטה על 'מוזיאון השלטון' בו הוצגו ציוריו, והחרימה אותם. למרות שמו המפוצץ, 'מוזיאון השלטון' אינו אלא דירת שני חדרים צפופה שבה הוצגו ציוריו הסאטיריים של אלטונין. בין התמונות העברייניות יש רישום בשחור-לבן של הפטריארך קיריל, שעל גופו מוטבעות גולגולות וכתובות קעקע מהסוג הפופולרי בקרב אסירים בבתי הכלא הרוסיים. מעין אמירה של אלטונין נגד רדיפת אמנים כמו בנות 'פוסי ריוט' על-ידי הכנסייה הרוסית. יש גם שתי תמונות מצחיקות במיוחד של חברי הפרלמנט הרוסי, שקידמו לאחרונה את החקיקה נגד הומוסקסואלים ברוסיה. אחת מהן נושאת את השם "חלומותיה הארוטיים של חברת הפרלמנט מיזולינה". 'מוזיאון השלטון' הוא בדיוק מסוג הדברים שהרוסים מצטיינים בהם יותר מכל עם אחר. חיבור פרוע, מצחיק, שנון והרסני בין פעילות אמנותית למחאה חברתית-פוליטית. האיש מאחורי הפרויקט של 'מוזיאון השלטון' הוא אלכסנדר דונסקוי, לשעבר ראש עיריית ארכאנגלסק בצפון הארקטי. דונסקוי סומן, ככל הנראה, כסוג של איום על מנהיגותו של פוטין לאחר שהכריז ב-2006 על תוכניותיו לרוץ לנשיאות רוסיה. הוא טופל בהתאם. הוגשו נגדו כתבי אישום בגין זיוף מסמכים, ונגזר עליו מאסר על תנאי לשלוש שנים, מה שלא אפשר לו לרוץ לנשיאות ב-2008 והשאיר אותו מחוץ לזירה הפוליטית גם ב-2012. לדונסקוי, אגב, יש פרויקט נוסף ששווה ביקור. זהו 'מוזיאון ברית המועצות' בו מוצגת "המומיה הנושמת" של ולדימיר איליץ' לנין. אילו רק היו ל ברק אובמה ופמלייתו כמה שעות פנויות, הם היו מעדיפים לקחת את הרכבת למוסקבה ולבקר שם, מאשר לבלות ערב נוצץ אך משמים שבו מיטב התרבות הרוסית הקלאסית. אלטונין כבר נמצא בפריז. לחבריו סיפר השבוע שכבר החל בטיפול בניירת לקבלת מקלט מדיני. אבל לא איש כמותו יימלט ככה סתם. רגע לפני שברח לפריז, הניח אלטונין פצצה מתקתקת לרגליו של פוטין בצורת מכתב אישי למנהיגי ועידת ה הג'י-20. במכתב, שהתפרסם ברשת החברתית הרוסית Vkontakte, קרא אלטונין לראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון, לנשיא צרפת פרנסואה הולנד, לראש ממשלת קנדה סטיב הרפר, ולכל שאר ראשי המדינות "להעלות בשיחה אישית עם ולדימיר פוטין את נושא הצנזורה ברוסיה, ולהחזיר לי מיד את ציוריי המוחרמים". מה שיפה אצל אלטונין זה שהוא ממש לא נשאר חייב לאף אחד. במכתבו למנהיגי ועידת ה הג'י-20 הוא כותב שהוא מקווה שהם מקבלים ברוח טובה את עבודתו המכונה "פוטין מקבל אורחים" שהם עצמם מככבים בה.
|
|
|
|
|
| פוטין הבין שחלק משמעותי בהתנהלותו של אובמה במשבר הסורי נובע מהיותו חתן פרס נובל לשלום. הוא חישק את עצמו מנטלית בעניין הזה וכבר תוהה כיצד יירשמו בהיסטוריה ימי כהונתו | |
|
|
|
בהנחה שפוטין, בסיוע משטרת סנט-פטרבורג והמשטרה החשאית, יתגבר על ההפרעות הצפויות, השאלה היא אם הדיון בעניין הסורי הולך להיות משחק פוקר מורט עצבים או דו-קרב בצהרי היום. אם השניים יתייצבו ראש בראש או שמתחת לפני השטח ינהלו משא-ומתן חשאי רב-משתתפים, שבו פוטין יציע שבמקום שארצות הברית תתקוף בסוריה, רוסיה תנצל את השפעתה על דמשק לשכנע את המשטר הסורי להתפרק מנשק כימי ולהעבירו לשטחה או לחלופין להשמידו בפיקוח בינלאומי. או אז, כולם יוכלו לנשום לרווחה. זה לא יהיה פשוט. חובת ההוכחה תחול על פוטין, שיצטרך, במקביל, גם לסובב את זרועו של אסד לאחור בעניין הכימי, גם למשוך אותו באוזנו לוועידת ז'נבה 2, וגם לנטרל את התנגדות הגנרלים שלו בבית שהשקיעו רבות באספקת הנשק לסוריה. אתגר קשה, אולי אפילו בלתי אפשרי. אבל גם לאמריקנים לא צפוי פיקניק בדרך לעשות את מה שעד כה נכשלו בו בגדול, קרי לייצר מנהיגות אותנטית מקרב קבוצות המורדים – מנהיגות שאפשר יהיה לעבוד איתה ולהסתמך עליה בדרך לסוריה בעידן שלאחר אסד. כלומר בתנאי בכלל יצליחו לגרור מי מהם לז'נבה 2, אי שם באוקטובר הקרוב. קשה להפריז בחשיבות של מהלך כזה, אם יצא לדרך, ולו רק בשל העובדה שבהמשך הוא יסמן מפת דרכים גם לגבי אירן. במיוחד אם האירנים יהיו חלק מז'נבה 2. והם כנראה יהיו. בכל אלה מילות המפתח הן "אם" ו"כאשר". כאן נכנס למשוואה האלמנט הפסיכולוגי ביחסי פוטין-אובמה. כמו אחרים, גם פוטין כבר הבין שחלק משמעותי בהתנהלותו הנוכחית של אובמה במשבר הסורי נובע מהיותו חתן פרס נובל לשלום. הוא חישק את עצמו מנטלית בעניין הזה וכבר צופה קדימה בתהייה כיצד יירשמו בהיסטוריה ימי כהונתו. אך הוא כנראה לא היחיד. גם פוטין, בסתר לבו, כנראה שואף לסטטוס של חתן פרס נובל לשלום. נשמע מוזר, אפילו מופרך, אולם עבור האיש שהשטיח את גרוזני במטחי הפצצות מן האוויר ורוקן את פעילות מועצת הביטחון של האו"ם מתוכן, מדובר בהרבה יותר מאשר השאלה כיצד יירשמו ימי כהונתו בהיסטוריה. עבור ולדימיר פוטין, השאלה היא אם יש לו בכלל חיים מחוץ לפוליטיקה. מבחינתו, השעון מתקתק בקצב. נכון, יש לו עוד כמה שנים, אך סיכוייו להיבחר לנשיא בפעם הרביעית או לחזור על תרגיל הכיסאות המוזיקליים עם מדבדב קלושים מאוד, וכאיש קג"ב הוא יודע שאין לו אופק מחוץ לפוליטיקה. כאוליגרך-על, הוא עלול למצוא את עצמו מתמודד עם תביעות על שחיתות, גנבה ואפילו רצח, שלא לדבר על כל הצ'צ'נים שמחכים לו בפינה. פוטין יצטרך צבא פרטי כדי לשרוד, והוא עלול למצוא את עצמו מבודד כמצורע. אולם כחתן פרס נובל לשלום, הוא יוכל לשמור על סטטוס בינלאומי ולעסוק בפרויקטים שינתבו את הכסף שלו למקומות נכונים ויהפכו את נוכחותו לנסבלת, גם אם בקושי, עבור מי שיירש אותו. באופן פרדוקסלי, מי שיכול להעניק לו את הסטטוס הזה הוא דווקא הקליינט מדמשק, בשאר אסד, שבתפעול נכון יתומרן כמו קדאפי בשעתו להתפרקות מרצון מהנשק הכימי. אם זה נראה לכם מוזר מדי, חִשבו עוד פעם. בתחילת השבוע הורה ולדימיר פוטין להעביר חצי מיליארד רובל - משהו כמו תשעים מיליון דולר - לארגונים לשמירה על זכויות אדם ברוסיה. אין כמו להשקיע בעתיד.
|
|
| תאריך:
|
05/09/2013
|
|
|
עודכן:
|
05/09/2013
|
|
פזית רבינא
|
|
אין לו סימפטיה לאמנות קונספטואלית
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
א ל י
|
5/09/13 13:15
|
|
|
|
2
|
|
חשדנית
|
5/09/13 17:45
|
|
|
|
|
|
השכן ממול
|
5/09/13 19:21
|
|
|
|
|
|
חשדנית
|
5/09/13 22:16
|
|
|
|
|
|
שוחר-שלום
|
6/09/13 08:34
|
|
|
|
3
|
|
ביטוח שוקה
|
5/09/13 19:28
|
|
|
|
4
|
|
נחום שחף
|
6/09/13 00:06
|
|
|
|
5
|
|
לוגי
|
7/09/13 10:48
|
|
את האות להתחממות הגזרה נתן ראש העיר המכהן ניר ברקת בשבוע שעבר כשהכריז בגלוי שהעמדת יריבו משה ליאון מולו במאבק על ראשות העיר מונעת אך ורק מנקמה. הנוקמים, לדבריו, השר לשעבר ח"כ אביגדור ליברמן וידידו הטוב ח"כ אריה דרעי, רקחו את קומבינת ההדחה משום שסירב להיענות לדרישתו של ליברמן, למנות את דר' ולדימיר שקלאר מקורבו של ליברמן, לתפקיד בכיר ברשות לפיתוח מזרח ירושלים, אף שכלל אינו מתאים לתפקיד. לא רק זאת, טען ברקת, אלא שליברמן אף ניסה להביא לשינוי באפיה ובהגדרת תפקידיה של הרשות, כדי שתתאים לכישוריו של שקלאר.
|
|
|
|
|
כמה בכירים לשעבר בחברת הבניה חפציבה, שהתמוטטה לפני 6 שנים, הודו השבוע בעובדות הכלולות בכתבי אישום מתוקנים, שהוגשו נגדם לבית המשפט המחוזי בירושלים. אחד הבכירים הוא עדיה בן-משה, 36, שהיה מנהל כספים בחפציבה, בארבע השנים האחרונות לקיומה.
|
|
|
|
|
ראשית 1982 הופתעו קוראי ידיעות אחרונות לגלות כי הכתב הצבאי הוותיק איתן הבר שולח ידו גם בשירה. למקרא השורות הראשונות של השיר "תפילה", שפורסם בעיתון ב-2 בפברואר, היו ודאי קוראים שהתרשמו כי החורף הקודר והגשמים הכבדים שהיכו ללא הרף על הארץ עוררו את נפשו הפואטית הרדומה של העיתונאי. או אולי אלה סימנים לחזרה בתשובה. אבל סופו של השיר הקצר חשף את מטרתה העיקרית של היצירה.
|
|
|
|
|
במסגרת מחקר מקיף, נחקרו הדינמיקות הפסיכולוגיות שהתקיימו בהנהגה המדינית והצבאית של ישראל ערב מלחמת יוה"כ מתוך גישה פסיכולוגית וכלים מתחום ההתנהגות הארגונית. במסגרת המחקר, התקיימו עשרות ראיונות עם נושאי תפקידים בתקופה האמורה ועיתונאים שסיקרו אותם באותה העת, כדי לעמוד על הסיבות לתפקודה הלקוי של הנהגת המדינה באחת התקופות המכריעות שבפניהן ניצבה מדינת ישראל.
|
|
|
|
|
מדי שנה מתגלות צנצנות דבש מזויפות בעיקר בשווקים ובחנויות קטנות. דבש מזויף הינו מוצר תעשייתי עשוי סוכרים, קרמל וצבעי מאכל והוא נעדר סגולות רפואיות המצויות בדבש האמיתי.
|
|
|
|
|
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
