מבדקים רפואיים מיותרים בהחלט

הישראלי המצוי חרד לבריאותו גם כשהכל דופק אצלו כראוי. האובססיה שלו לבדיקות רפואיות מריצה אותו, חדשות לבקרים, אל קופת החולים, שבה הוא מפציר ברופא המשפחה שלו, ללא שום הצדקה רפואית, לשלוח אותו ל"אוברול" כללי, כדי לחשוף שמא משהו בכל זאת איננו בסדר בגוף.

התופעה הזו שכיחה ומוכרת, ובשנים האחרונות אף מקצינה. סקרים שנערכו בקופות החולים השונות חושפים יותר ויותר את דיוקנו של "החולה המדומה" - זה שאיננו נותן מנוח לרופא המשפחה שלו עד שהלה ימלא אחר מבוקשו. בצד העומס הרב בבדיקות שכאלה, הוא מתברר במרבית המקרים כמיותר בהחלט; ואם לא די בכך, הרי שגם מתווספת אליו הוצאה כספית לא-מבוטלת - הן למטופל והן לקופה.

לא במקום

מבדיקה שקיימנו עם קבוצת רופאים משלוש קופות החולים הגדולות - הכללית, מכבי ומאוחדת - עולה תמונה כמעט אחידה: במרבית המקרים מתברר שהבדיקה היא פשוט מיותרת, מה גם שהקדמת רפואה למכה אפשרית במקרה שכזה אינה במקומה, באשר מצבו של הפונה איננו מעיד על משהו לקוי בגיליונו הרפואי. זאת ועוד: רופאי המשפחה של אותן הקופות מעידים פה אחד על יותר ויותר פונים שאינם מסתפקים באבחון הרגיל ועומדים על בדיקות נוספות, אינטנסיביות יותר.

לדברי הרופאים, הבסיס לאובססיה הזו טמון בחרדות של רבים, שמא מקננת בגופם איזושהי מחלה נסתרת. זו הסיבה לבולמוס הפניות הרבות לבדיקות פולשניות, כמו קולונוסקופיה, לגילוי סרטן המעי הגס; לבדיקת פי.אס.איי, לגילוי סרטן הערמונית; ולבדיקות של השד ומשטח צוואר הרחם, שמא מקנן בהם גוש נסתר וחשוד.

כשהכל כשורה

במרבית הבדיקות, הנערכות ללא ממצא מוקדם-מחשיד, מתקבלת פרוגנוזה שלילית, המעידה בבירור כי הכל כשורה וכי מצבו של הפונה הוא, בעצם, תקין בהחלט.

למען הגילוי הנאות צריך להודות שערנות היא בהחלט תכונה חיובית; אלא שהדברים שונים בתכלית כאשר אין, למעשה, שום הצדקה רפואית בבדיקות. יתר על כן: רופאים-מומחים, שעימם שוחחנו, מעידים דווקא על שורה של נזקים העלולים להיגרם מבדיקות פולשניות מיותרות - מגירוי לא רצוי של הגוף ועד לקרינה מזיקה, שאין בה הכרח.