רולטה צרפתית מעוררת

שפר מזלי, והספקתי לצפות בצוות הכה מוצלח, שמבצע כה נפלא את המחזה הקומי הזה. בסך-הכל, ההצגה תעלה רק עוד כמה ימים, כך שמי שרוצה להתענג בלי חשבון - שירוץ לראותה.

אצל הצרפתים, הכל עומד ונופל על האהבה. כל הבעלים והנשים מקנאים זה לזו, בין אם יש להם סיבה או לא. בתחילת המחזה, אותה אפשר היה מעט לקצר, ולהחיש את קצב האירועים, אנו מתוודעים לזוג שאנאל. זוהר בדש (פליסיאן) החביב ורעייתו מיקה בן שאול (פרנסין מלאת הקסם והמאניירות הקוקטיות הצרפתיות), מתווכחים על מהות יחסיהם. הוא בטוח בנאמנותה. ואילו היא מארגנת לה כיסוי טוב לבגידותיה, כשמאהבה, שופאן (יואב מילשטיין המתוחכם והרבגוני, מגיע לשכור דירה בבניין שלהם.

את פרנסין חומד בסתר פומפידוש (מוטי חובה הנהדר, שמגמגם רק כשהוא פוגש באהובתו הנכספת, ויוצר דמות קומית להפליא). לדירת הנאהבים הזמנית מגיע שוטר, דניאל ורטהיים החביב, ואחר-כך חוקר משטרתי (יקיר שוקרון), שהסצינה עמו היא כתב ביקורת על המשטרה באשר היא. הקהל צוחק ורווה נחת מהטיפשות והתעקשות המשטרה לפתוח תיק גם אם אין נרצח.

הקטעים הקומיים מקבלים תאוצה ככל שהעלילה הופכת נפתלת ומסובכת יותר ויותר. זוגות מתחלפים, אהבות מחליפות בני-זוג, כשברקע תמיד המשרת הקלאסי בחברה הגבוהה הצרפתית; כאן זה בר קדמי בחלק הראשון, ובחלק השני - מבריק במיוחד במשחקו, גם כשהוא ללא טקסט ומצוי בירכתי הבמה - איוון לוריא - שחקן שעוד תשמעו עליו, ועל כישרונו המדהים. אשת המאהב מדלן (מורן ברדע) מוקפת במעריצים: פטישו (ליאור מורדוך מלא הקסם) והבעל לשעבר של מאהבת בעלה לשעבר - פליסיאן.

לשיאה מגיעה הקומדיה בסצינות המצחיקות ביותר עד דמעות עם המונולוגים של נתנאל בסיל כברביזון השיכור, שמפליא במשחקו וכובש את כולם, וכן אופיר ארד הנהדר כלאפיג', העד, שעושה את תפקידו בצורה מרשימה ביותר. הבימאי גילי אמיתי יצר כאן גירסה חדשה להצגה שביים בבית צבי לפני כמה שנים, מרעננת, קצבית וסוחפת.

בין הדמויות הנוספות יש גם משרתות דעתניות (מירית פרג'ון כטבחית הרוסיה הקומיקאית) ועתליה זהבי. כך גם מעשיר את התמונה המזכיר הגמד של החוקר (יותם קוזניץ, שפשוט אין להכירו לאחר ההצגה. מדהים). הבימוי של אמיתי מעשיר את הבמה בשפת גוף של כל השחקנים, במיוחד של מיקה בן שאול בעלת העיניים המדהימות ושפת הגוף המיוחדת, ואיוון לוריא, שגם כשאחרים במרכז הבמה מדברים, הוא נותן שואו מלא בשפת גוף עשירה ואכספרסיבית מאוד, וממקד אליו את מלוא תשומת לב הצופים.

התפאורה המסוגננת של מאי פלג, עיצוב התלבושות התקופתיות העשירות של דנה ברלינר, התאורה החושנית והעשירה בצורניות שלה של סשה סיקירין, עם המוזיקה המעולה של אפי שושני - כולם מהווים את המסגרת הנאותה לחשיפה ראשונה של מחזור נ"ב - מחזור בו אין שחקן קטן. כולם משובחים לעילא ולעילא, כך שהצפייה בהם היא חוויה מלאה ומושלמה. יש תקווה לדור חדש ומשודרג שיסיים השנה את בית צבי, שיקיים את הבטחותיו.