לכותב שורות אלו יוצא להיתקל, כמעט על בסיס יום-יומי, בתביעות משונות, הזויות ואף חצופות. זו של עו"ד משה הר-שמש נגד המדינה בהחלט עונה על כל ההגדרות הללו, ואף מהווה מתמודדת ראויה על הבכורה.
שופטת בית משפט השלום בתל אביב,
כוכבה לוי, פתחה את פסק הדין (3.11.13) בניסוח המבטא את גישתה כלפי התביעה: "עניינו של פסק דין זה הוא זכותו לפיצוי של נאשם בהליך פלילי שבחר להימנע מהתייצבות לישיבות בית המשפט בענייננו אליהן זומן, [על] אודותיהן אין ספק שידע, וזכותו לפיצוי בעקבות מעצרו במסגרת ביצוע צו הבאה כנגדו, בגין 'כליאת שווא', 'הסגת גבול',
רשלנות ו
הפרת חובה חקוקה, והכל על-מנת להביאו לדין - לדיון בהליך הפלילי בעניינו!".
קצרה היריעה מלפרט את התחמקויותיו של הר-שמש מהתייצבות לדיון בכתב האישום שהוגש נגדו בשל עבירות בנייה (בסופו של יום הוא נקנס ב-160,000 שקל והצטווה להרוס את אשר בנה שלא כחוק). בגזר הדין שם נקבע, כי הר-שמש פעל בכוונת מכוון על-מנת לגרום לסחבת והתמשכות ההליכים "מתוך תקווה כי אולי יוכשר בינתיים השרץ".
"זלזול והתעלמות בוטה"
הכל החל כאשר הר-שמש קיבל ב-30.8.07 זימון לדיון שיתקיים כעשרה חודשים לאחר מכן, ב-11.6.08. רק יום לפני הדיון, טען הר-שמש, הוא גילה שההזמנה אינה חתומה כדין ולכן הודיע שלא יתייצב. כך החלה להתגלגל מסכת של אי-התייצבויות וצווי הבאה, שהסתיימה במעצרו של הר-שמש בפברואר 2009. על כך הגיש תביעה של 48,000 שקל נגד המדינה, בטענה שמאחר שההזמנה הראשונה לא הייתה תקפה - כל מה שבא בעקבותיה היה בלתי חוקי.
לוי קובעת, על-פי פסקי דין קודמים, כי הפגם לו טען הר-שמש כלל לא פסל את ההזמנה. "התחמקותו של נאשם מהתייצבות לדיונים בבית המשפט, אינה דומה לעד שזומן ולא התייצב, היא מהווה זלזול בהליך, ובזבוז זמן שיפוטי יקר - ובמקרה דנן - של שתי ישיבות", היא אומרת. התנהגותו של הר-שמש הייתה "זלזול והתעלמות בוטה מהחלטות בית המשפט, התנהלות המחייבת נקיטת הליך חוקי נוקב על-מנת להביאו לדין".
טענה אחרת של הר-שמש הייתה, שלא ניתנה לו האפשרות להיוועץ בעורך דין לאחר מעצרו. לוי אומרת, כי זכויותיו לא נפגעו בשל כך, ואם בכלל היה מקום להעלות טענה זו, היה זה בהליך הפלילי שכבר הסתיים. חוץ מזה, היא מזכירה, הרי הר-שמש הוא בעצמו עורך דין, חזקה עליו שהוא יודע מהן זכויותיו "וספק אם דרישתו למימוש זכותו להיוועץ עם עורך דין הייתה דרישה כנה או שנועדה לסכל את קיומו של צו ההבאה".
"עשה דין לעצמו"
לוי מסכמת: "עניין לנו בתובע, אשר עשה דין לעצמו במסגרת הליכים פליליים שהתנהלו כנגדו בגין עבירות תכנון ובנייה, ושם לו למטרה לסכל את קיומו וניהולו של ההליך הפלילי באמצעות טענות פרוצדוראליות, אשר מחד אין להמעיט בערכן וחשיבותן, אך מאידך אין בהן כדי לתרום לקבלת והכשרת התנהגותו של התובע, אשר בחר להתעלם מההליך הפלילי רק משום שלטעמו ה'הזמנה לדין חסרה חתימה כנדרש' - והכל בנסיבות שתוארו לעיל בהן זומן בעל פה על-ידי שופט מכהן ואף אישר והתחייב כי הוא יודע את תאריך שעת ומקום הדיון והתחייב להתייצב אליו.
"...התובע במודע בחר להעניק פרשנות משלו להחלטות בתי המשפט תוך שהוא מגיש 'הודעות' לבית המשפט בסמוך למועדי הדיון, ומודיע כי אין בכוונתו להתייצב לדיון. אין לקבל התנהלות זו, שאינה עומדת בכל קריטריון של סבירות וחוקיות". הר-שמש הביא על עצמו את מעצרו: "כל שנדרש ממנו הוא לקיים אחר הוראות בית המשפט ולהתייצב לדיון אליו זומן, אודותיו ידע".
לוי חייבה את הר-שמש בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל לטובת המדינה, שיוצגה בידי עו"ד סימה אזולאי. אבל מי יפצה את הציבור על בזבוז הזמן השיפוטי?