רקע
את
אורי יוגב אין צורך להציג בפניכם. אחד האנשים המשפיעים ביותר על הכלכלה הישראלית בעשור האחרון. הוגה, יוזם ומבצע של עשרות מהלכים ששינו את פני המשק הישראלי.
רוצים דוגמאות? בבקשה, התוכנית הכלכלית משנת 2003 שהוציאה את המשק הישראלי מהמיתון של האינתיפאדה השנייה ופיצוץ בועת הדוט.קום, התוכנית הכלכלית של שנת 2009 שהוציאה את המשק ממשבר הסאב פריים העולמי, תוכנית "נתיבי ישראל" הפועלת לפיתוח מסיבי של תשתיות
רכבת ישראל ועוד ועוד.
עבור רבים מאיתנו המילה הראשונה שעולה בראש כשאנו שומעים את השם אורי יוגב היא ליברליזם כלכלי - צמצום הסקטור הציבורי, הפרטות, צמצום כוחם של ועדי העובדים. אבל גם צמצום כוחם של מונופולים בבעלות פרטית ובכלל זה הבנקים ותאגידים אחרים.
לפני חודשיים נכנס יוגב לתפקידו החדש כמנהל רשות החברות הממשלתיות וכבר פתח במהלך נועז במטרה לשנות סדרי ניהול בחברות אלו. לאור זאת, כבוד הוא לי לארח את מר יוגב בטור שלי בכדי לשמוע על התוכניות שלו בנושא.
מהי הרשות לחברות ממשלתיות?
"ראה. אני פונה ליוגב. "רבים מאיתנו יודעים מהי הרשות לניירות ערך. מה תפקידיה , סמכויותיה, אבל מי היא ומה היא רשות החברות הממשלתיות?"
"ההבדל העיקרי בנינו לבין הרשות לני"ע הוא, שבעוד הרשות לני"ע הוא גוף מפקח על חברות בבעלות הציבור ובעלי שליטה פרטיים , רשות החברות ממשלתיות היא הבעלים של החברות הממשלתיות." עונה יוגב.
"זה הבדל מהותי", אני אומר. "אבל כיצד זה מתבטא?" אני שואל.
"הרשות פועלת במישורים מקבילים" עונה יוגב ומסביר: "תחום ראשון הוא הפיקוח - במסגרתו הרשות מבצעת מעקב ובקרה אחר ניהולן השוטף של החברות הממשלתיות וממליצה לשרים ולממשלה בנושאים שונים הנוגעים לפעילות חברות אלו. התחום השני - נושא השינויים מבניים - במסגרת הרשות מובילה תהליכים של רפורמות, הפרטות, שינויים מבניים, פירוקים, מיזוגים ושינויים תאגידיים אחרים בחברות הממשלתיות".
"וכיצד פעילות זו מבוצעת?" אני שואל.
"פעילות זו מבוצעת בשני דרכים עיקריות. הראשונה באמצעות מטה הרשות הכולל יועצים משפטיים, רואי חשבון ואנשי מקצוע נוספים והדרך השנייה באמצעות מינוי דירקטורים ודירקטורים משקיפים מטעם המדינה אשר מוודאים שניהול החברות נעשה בהתאם לכללי המינהל התקין."
"על איזה סדרי גודל אנחנו מדברים?" אני שואל.
"רשות החברות היא הבעלים של כ-98 חברות ממשלתיות הכפופות למספר משרדי ממשלה. די עם נזכיר את התעשיה הצבאית והתעשיה האוירית, רפאל, עמידר וחלמיש, נמל אשדוד, נמל חיפה, רכבת ישראל, דואר ישראל, חברת החשמל, מקורות אבל גם חברות שמכבות פחות במדורי הכלכלה אולם האחריות שלנו לוודא כי הן תתנהלנה בצורה נאותה, אינה פחותה כמו בית התפוצות ומוזאון ישראל."
חזון היוגב "אני אדבר איתך גלויות", אני אומר ליוגב.
"בבקשה". הוא עונה.
"בכל מקום שהגעת אליו, ביצעת מהפכות. או יותר נכון לומר שינויים דרסטיים בדרכי הפעילות והניהול של הארגונים עליהם היית ממונה. ואני בדעה שאין לך שום כוונה להשאיר את הרשות ואת החברות הממשלתיות בצורת הניהול שלהן. ומשום כך, אשמח אם תשתף אותי ואת הקוראים בחזון שלך". אני מסיים את האבחון שלי.
יוגב מרצין ומסביר שיפעל לגיבוש רפורמה באופן ניהול החברות הממשלתיות, ישנה את סדר המינהל התקין בחברות אלו, ייצב את הממשל התאגידי מחדש וידאג שהחברות אלו יפעלו מתוך מטרה ליישם את האינטרס לשמם הם הוקמו. שיפור השירות לאזרח תוך שיפור הרווחיות והיעילות.
"ותפעלו לשינוי חוק החברות הממשלתיות," אני שואל. "גם זאת," עונה יוגב.
"אני לא נכנס אתך לוויכוח בנוגע להשקפות עולם אידיאולוגית, היות שנישאר כאן כל הלילה," אני אומר, "אבל יודע אתה תומך בהפרטה. אז האם אנחנו הולכים עכשיו לגל של הפרטות."
"הפרטה היא לא ערך," אומר יוגב, "הפרטה היא אמצעי. במידה ומוכח כי חברה ממשלתית תספק תנוהל טוב יותר, תספק שירות טוב יותר לציבור ותהיה רווחית יותר במידה ותופרט אז מהלך בכיוון הזה הוא חיובי. אולם במידה ולא, אז לא. ובכל מקרה," ממשיך יוגב, "הפרטה מבחינתי היא לא העברת מניות הממשלה בציבור לידי טייקונים אלא לידי הציבור", מסיים יוגב.
"סליחה על הפסימיות," אני מקשה, "אולם אלו דברים שאמרו כל קודמיך בתפקיד, ובסופו של דבר כולם התנפצו כמו גלים אל המזח. אפרופו נמלי ישראל והמאבק הבלתי מתפשר שלך בהם שזה נושא למאמר אחר," אני מחייך, "אז כיצד תיישם את התוכנית?"
נבחרת דירקטורים "אחד המהלכים הראשונים שלי הוא השקת התוכנית להקמת נבחרת הדירקטורים. נכון להיום יש חסר באיוש מאות תקנים של דירקטורים בחברות הממשלתיות ואין צורך לומר לך מהי חשיבות של דירקטוריון פעיל שמורכב מדירקטורים מקצועיים לאופן ניהולה של חברה. בסיוע דירקטורים אלו נתווה מדיניות חדשה בחברות ונשיג את היעדים שהצבנו לעצמנו, כאמור בתחילת דבריי," קובע יוגב נחרצות.
"בהחלט תוכנית מרשימה," אני מהנהן.
ויוגב ממשיך: "עד להיום, תפקידי הדירקטורים מטעם המדינה בחברות ממשלתיות היו שמורים לרוב לפעילים פוליטיים או מקורבים כאלו ואחרים לצמרת השלטונית. לא לכולם היו את הכישורים המתאימים לתפקיד. חלקם היו בניגוד אינטרסים מוסרי מעצם היותם קשורים למגוננים פוליטיים שחששו מביצוע מהלכים לשיפור ניהול חברות אלו."
ויוגב ממשיך. "זו גם הסיבה העיקרית שאתה כאן. הטור שלך נקרא על-ידי עורכי דין, רואי חשבון, כלכלנים, פעילים בשוק ההון וכיו"ב. אנשים בעלי כישורים שאין להם מחויבות פוליטית,
ניגוד עניינים כזה או אחר. אנשים שיכולים לתרום מהשכלתם וניסיונם בעולם העסקי בכדי לשנות נורמות בחברות הממשלתיות. נבחרת הדירקטורים תכלול קרוב ל-1,000 איש שידורגו ויסווגו על-פי קריטריונים שונים והכול במטרה להגיע להתאמה מושלמת בין הכישורים והיכולות שלהם לצורכי חברות אלו."
"זאת אומרת שהשיטה בה השר ממנה מקורב, חבר מרכז לתפקיד דירקטור בהליך מהיר ומזורז תחלוף מהעולם," אני שואל.
"בהחלט," הוא עונה. "חברי הנבחרת יהיו היחידים שיוכלו להתמנות לתפקידי דירקטורים בחברות הממשלתיות מטעם המדינה."
"אמור לי. אני שואל את יוגב, "האם גם לאנשים כמוני, בעלי השקפת עולם כלכלית שונה לחלוטין מזו שלך, יש מקום בנבחרת?"
"בהחלט", הוא עונה. "הסינון והצירוף לנבחרת ייעשה על-פי קריטריונים של השכלה, ניסיון מקצועי ויכולות אישיות. השקפת עולם, תהיה אשר תהיה, לא תהווה אינדיקציה לבחירת המועמדים."
כיצד מצטרפים? "איך מצטרפים לנבחרת?", אני שואל.
"פשוט וקל", עונה יוגב ומסביר שכל שעליכם לעשות הוא להיכנס לאתר האינטרנט של רשות החברות הממשלתיות ומשם הדרך קצרה לנבחרת הדירקטורים. מילוי שאלון, הוספת קובץ קורות חיים ותעודות ומועמדותך תיבחן.
"שים לב," אומר יוגב. "יש כאן הזדמנות פז לנשים ובני מיעוטים, היות שבכוונתי לוודא ש-50% מהנבחרת יהיו נשים ו-10% ממגזרי המיעוטים. אני רואה בהחלטה להגדיל באופן משמעותי את מספר הדירקטוריות ודירקטורים בני מיעוטים בחברות הממשלתיות כהחלטה חשובה מאין כמוה".
"תגיד," אני מסיים. "יש תשלום?"
"בהחלט," עונה יוגב. "מלבד התוספת המרשימה לרזומה המקצועי שתפקיד כזה מעניק ומלבד האתגר המקצועי הרב, יש גם תשלום שיכול להוות הכנסה נוספת לא רעה בכלל עבור הדירקטור".
הכנסה נוספת לא תזיק לאף אחד מאיתנו. אז קדימה. כנסו לאתר הרשות ותרשמו. וכדאי שתעשו זאת מהר, כי ההרשמה נגמרת בסוף החודש.
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
