ברק מפתיע במשפט העברי

הקביעה בחוק יסודות המשפט, לפיה יש לפנות במקרה הצורך למורשת ישראל, עוקרה במידה רבה בשל המחלוקת על יישומה בין הנשיא אהרן ברק למשנהו מנחם אלון. בפועל, נותרה פינה צרה למדי בה מיושמת קביעה זו. כך אומר (יום ד', 11.6.14) שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, בהשתלמות משפט עברי של מחוז ת"א בלשכת עוה"ד.

לדברי רובינשטיין, בתקופה מאוחרת יותר - ובעיקר בכתיבתו לאחר שפרש מכס השיפוט - התבטא ברק בצורה אוהדת יותר כלפי המשפט העברי, גם אם "הוא לא חש מספיק ביטחון כדי ליישם את זה". רובינשטיין ציטט את דבריו של ברק, לפיהם הציונות וההלכה הם יסודותיה של מדינת ישראל, שערכיה שאובים מהמוסר הדתי ושהמשפט העברי ממלא בה תפקיד חשוב.

רובינשטיין הביע צער על ביטול משרת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני משפט עברי. לדבריו, עצם קיומה של משרה זו היה בבחינת "נס רפואי", ופרופ' נחום רקובר פעל בה רבות. כיום נותר רק התואר של ראש היחידה למשפט עברי, אותו ממלא ד"ר מיכאל ויגודה.

עוד אמר רובינשטיין, כי אחד המחסומים העיקריים בפני יישום המשפט העברי הוא חוסר ידע מספיק, דבר שלדעתו מנע את השימוש בו בידי אישים בולטים כמו ברק והנשיא מאיר שמגר. ואולם, הדגיש, כיום ניתן להתגבר על בעיה זו בזכות המידע הרב והנגיש הקיים בנושא, וזאת לצד ריבוי שופטים צעירים המתמצאים בתחום.

לדברי רובינשטיין, עקרונות יסוד של המשפט העברי נכונים גם למשפט הכללי, כגון חובתו של השופט לדון במורא ובמתינות. הוא הצהיר שחלק משליחותו השיפוטית היא לעשות שימוש במשפט העברי, ואמר שבמסגרת זו הוא מצטט גם פוסקים בני זמננו כמו הרב עובדיה יוסף, הרב שלמה זלמן אויערבך והרב משה פינשטיין.

עוד הצביע רובינשטיין על עקרון השקיפות הקיים בדין העברי, עוד מימי משה רבינו. "אני לא רוצה לדבר על כספות", אמר, אם כי הזכיר שהמועמדים לנשיאות המדינה פרסמו השבוע מידע על נכסיהם. לדבריו, עקרונות המשפט העברי רלוונטיים גם לדיני נדל"ן ולשון הרע והיחס לקטינים, ואפילו לנושאים במשפט הפלילי כגון זכות השתיקה ואזהרת החשוד.