|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מחקרו החדש של פרופ' יחיאל שיינטוך, לשעבר ראש הקתדרה ליידיש באוניברסיטה העברית, מאפשר הצצה ראשונית לאוצרות הספרות היידישאית, בצד תרגומם בו-זמנית לעברית, עמוד מול עמוד
|
|
פרופ' יחיאל שיינטוך [צילום: באדיבות בית לייויק]
|
|
|
|
|
במשך עשרות בשנים מתנהלת התרבות הישראלית במסלולים מקבילים, בהם נוצר מפגש משמעותי בין שפת היידיש לשפה העברית. הדברים הגיעו לידי כך שגם משתוחמו יצירות מיידיש לעברית - עדיין ניתן למנות על אצבעות יד אחת את ההוצאות הדו-לשוניות, המכילות בספר אחד את המקור היידי, כאשר ממולו ניצב התרגום לעברית. בדרך זו הלכו לאיבוד שני מומנטים מכריעים בכל תהליך האינטגרציה של מקורות תרבותיים זהים, אך הכתובים בשפות שונות, ובמקרה זה - ידיש ועברית.
מפעל דב סדן, שליד הקתדרה ליידיש באוניברסיטה העברית בירושלים, בראשותו של פרופסור יחיאל שיינטוך, מציב לו מאז ייסודו, לפני 12 שנים, את משימת קידומו של המחקר הבסיסי בתחומה של חוכמת היידיש ופרסומם של טקסטים מתוך אוצר הספרות של שפת ה"מאמאלושן" בהוצאות דו-לשוניות, כשהדברים אמורים במקור יידי, עם תרגום לעברית, עמוד מול עמוד.
ללא ניתוק
מסביר פרופ' שיינטוך, שעמד עד לאחרונה בראש הקתדרה ליידיש באוניברסיטה: "כשתרגומים לעברית מאוצרות הספרות ביידיש מתפרסמים במנותק ממקורותיהם - נמנעת מהקורא המשכיל הצצה, ולו חטופה, אל המקור, ונמנעת תוך כך גם ההתבשמות מניחוחו".
"טקסטים מספרות יידיש לביצוע תיאטרלי", במהדורה דו-לשונית של יידיש ועברית, הוא שם מחקרו של פרופ' שיינטוך, הרואה בימים אלה אור, ושיש בו כדי לשים קץ ל"מחדל" הספרותי רב השנים. במחקרו מביא פרופ' שיינטוך מבחר מתוך מאות רבות של מונולוגים, דיאלוגים ומחזות, המתאימים לביצוע תיאטרלי. חשיבותם היא הן בשל היותם חלק אינטגרלי מתולדות העם היהודי וזיקותיו לארץ ולמדינה, והן משום הרלוונטיות של תוכניהם לשלל הבעיות האקטואליות של החברה בישראל.
נוהג נפסד
במחקרו מתעד פרופ' שיינטוך טיפוסים מתקופות שונות בתולדות תרבות היהודים במחצית הראשונה של המאה העשרים, כשהמבואות המלווים את היצירה מנסים להעמיד כל אחת מהן בקונטקסט הספרותי שלה. פרופ' שיינטוך קובל על כך שבכל הנוגע לחקר היצירה הדו-לשונית בספרותנו - עדיין קיים הנוהג הנפסד לנתח את יצירתם של סופרים הכותבים עברית ויידיש באורח חד-ממדי, על-פי אחת השפות בלבד.
לעומת זאת, באשר למשורר חיים נחמן ביאליק, ראוי לדעתו לנהוג אחרת. כי אילו, חלילה וחס, הלכה לאיבוד כל שירתו בעברית והיו נותרים רק 11 השירים שכתב ביידיש - הרי שגם אז ניתן היה להכריז עליו כעל המשורר הלאומי של העם היהודי.
לבסוף ראוי להזכיר שמבין חמשת היוצרים שמכתביהם הובאו במחקרו של פרופ' שיינטוך - שלושה (חיים נחמן ביאליק, אהרון צייטלין ומרדכי שטירגלער) היו סופרים דו-לשוניים, כותבי יידיש ועברית, ואילו שני האחרים (שלמה גילבערט ויוסף טונקל) היו בחינוכם ובהשכלתם מעורים בתרבות העברית לדורותיה.
|
| תאריך:
|
25/11/2014
|
|
|
עודכן:
|
25/11/2014
|
|
ראובן לייב
|
|
ישראל זמיר נולד ב-28 ביוני 1929 בעיר וורשה, בירת פולין, לרחל (רוניה) שפירא ולסופר יצחק בשביס זינגר ביתם שכן ברחוב לשנוב 57 בעיר .אביו הסופר כמעט ולא היה בבית ושכר חדר כדי שלא "יפריעו לכתיבתו". כשהיה בן 5-6. נפרדו הוריו .אביו היגר לארצות הברית בעקבות אחיו הסופר, ישראל יהושע זינגר שהיגר לשם שנה קודם לכן .זמיר נשאר עם אמו רחל. יום בהיר, כך מספר זמיר, נקראה אמו למשטרה, נעצרה ונכלאה באשמת פעילות פוליטית חתרנית. התברר כי הייתה אוהדת המפלגה הקומוניסטית ועסקה עם חברותיה בפעילות פוליטית. זינגר מספר, כי בשעה שאמו הייתה בכלא. חברותיה טיפלו בו במשך מספר חודשים, ויום יום, היו הולכות אתו לקרבת בית הכלא ועומדים ברחוב ממול שם ראה את אמו מבעד לסורגים מנופפת לעברו לשלום. כששוחררה מהכלא החליטה רחל שפירא לעזוב את פולין ביחד עם בנה ישראל ולעבור להתגורר במוסקבה. היא עסקה שם בתרגום מפולנית לאידיש בעיתונות אידית.
|
|
|
|
|
השופטת: נעה תבור, בית משפט השלום בתל אביב
|
|
|
|
|
מגי אזרזר, בוגרת הסטודיו של ניסן נתיב 2010, נכנסת בטבעיות לדמותה של גלתיאה, פסל האישה המרהיב שהפסל פיגמיליון הקפריסאי יצר והתאהב בה, בסיפרו העשירי של אובידיוס. הסיפור על היוצר המתאהב ביצירתו, עבר סיבוב מהמיתולוגיה היוונית, דרך מחזהו של "גורג' ברנארד שואו "פיגמליון", ובהמשך הפך למחזמר מצליח ביותר בעולם כולו. וילי ראסל המחזאי (גם של "שירלי וולנטיין" העולה בימים אלה ביידישפיל עם אודיה קורן, וכן של המחזה הנודע "אחים בדם") כתב את "לחנך את ריטה" שגם הוסרט כסרט עם מייקל קיין וג'ולי וולטרס.
|
|
|
|
|
סוסים טרויאניים, קרבות על טריטוריה ומאבק על חמצן - אלה רק חלק מהדרמות הכרוכות במלחמתו של הגידול הסרטני באורגניזם. פרופסור משנה מיקי רהט מהפקולטה לרפואה בטכניון חוקרת את ההתרחשות הזאת במטרה לסייע לצד הטוב - הגוף - לנצח את הפולש הרע.
|
|
|
|
|
אנדרה לייסט (28), הוא סטודנט לתואר שני ללוחמה בטרור וביטחון פנים בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה. לייסט, שהוא דור שלישי לניצולי שואה, נולד למשפחה יהודית בברזיל וגדל בסאו פאולו. לפני שמונה שנים הוא עלה לארץ כשהשפה היחידה בה דיבר היא פורטוגזית. מאז, החל ללמוד אנדרה את השפה העברית ובמהרה החל להתנסח בה ברהיטות ובכישרון רב. יכולת התנסחות זו היא שאפשרה ללייסט לצלול אל תוך עולם ההסברה הישראלי. גילוי האהבה לתהליכי הסברת מדינת ישראל גרם ללייסט לצלוח את המשימות בהן הוא מתמקד כיום ובהן הוא מעוניין להמשיך להתמקד גם בעתיד, ביניהן - משימות ההסברה מעבר לים.
|
|
|
|
|
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
