השופטת: גלית אוסי-שרעבי, בית משפט השלום בתל אביב

המועד: יום שלישי, 28.10.2014, שעה 9:00

הנושא: אזרחי (תביעות פח)


אין זו הפעם הראשונה בה המדור מוצא את עצמו ביום של "תביעות פח", והתהיות רק גדלות. מדוע יש לבזבז את זמנו של שופט שלום בתיקים כאלו, שבחלקם הגדול חוזרים על עצמם עם אותן טענות ואותן חברות ביטוח, ושבחלקם הגדול מסתיימים בסכומים המתאימים לתביעות קטנות? זהו נושא מתאים מאין כמותו לבירור בגוף חיצוני, כפי שמנסה הנהלת בתי המשפט לקבוע מול חברות הביטוח - אך עד כה ללא הצלחה.

כיוון שכך, בינתיים יושבת השופטת גלית אוסי-שרעבי - בתנאים מבישים, יש לומר (ראו מסגרת) - ושומעת בסבלנות ובאורך רוח תיק אחרי תיק. היא נותנת לכל צד את יומו, מפקידה שהדיונים לא יתארכו יתר על המידה, וברוב המקרים - גם נותנת פסק דין בו במקום. בהחלט לא מובן מאליו לנוכח השגרתיות של התביעות והסכומים הקטנים בהם מדובר.


כמו בתביעות קטנות


אתגר נוסף הניצב בפניה של אוסי-שרעבי הוא עדים שאינם רגילים להופיע בבית המשפט - הנהגים שהיו מעורבים בתאונה. כאן עליה לתמרן בין שמירת הסדר, הימנעות מעדויות ממושכות מדי והתחשבות בהתרגשות מן המעמד. גם את זה היא עושה היטב, כפי שהיא אומרת בשלווה לנהגת המתעמתת עם עורך הדין של חברת הביטוח: "בואי, גברת, זה לא עובד כך. תקשיבי עד הסוף לשאלה ותעני". ואחר רגע: "בואי, גברת, חבל, את לא מתווכחת. זה התפקיד שלו, לשאול אותך. אין פה שום דבר אישי". ושוב: "את לא מדברת בזמן שהוא שואל שאלה".

אוסי-שרעבי מרוכזת בעדויות, מביטה בנהגים ומצליחה גם לעיין במסמכים ואף לעקוב אחרי ההקלדה ולסייע לקלדנית. כאמור, הסכומים שהיא פוסקת מתאימים בעצם לתביעות קטנות: 8,303 שקלים בתיק הראשון, 10,566 שקל בתיק השני (במסגרת פשרה), 1,231 שקל (!) בתיק השלישי (שוב פשרה), 9,644 שקל ברביעי. גם אם מוסיפים את האגרה (כ-350 שקל) ואת שכר הטרחה (כמעט תמיד 1,250 שקל) - התמונה ממש לא משתנה. בתוך כל זה, אוסי-שרעבי דייקנית מאוד: היא שואלת מהיכן מגיע כל עד ופוסקת לו בהתאם את הוצאותיו.

רק בתיק אחד לא מצליחה אוסי-שרעבי להתקדם, וממש לא באשמתה. עורך הדין מסביר, שרק ביום הקודם הודיע לו הנהגת ששכחה מכל העסק ושהיא בחו"ל. אוסי-שרעבי לא מרוצה: "זה תיק מ-2012", היא מזכירה. עורך הדין אומר שאצל שופטים אחרים נפסקו הוצאות בשל התנהגות כזו, אבל אוסי-שרעבי מנהלת את האולם שלה כראות עיניה: "השאלה היא אם אדוני מבקש צו הבאה. מי שמוזמן לעדות צריך לדעת שעליו להתארגן. יש לך אסמכתא לזימון העדים?", היא מוודאת בדייקנותה האופינית. עורך הדין מספר שהוא דיבר על מצבים כאלו עם הרשם הבכיר אבי כהן, שבפניו אינו מופיע משום שהם חברים, אבל אוסי-שרעבי - כראוי - אינה מגיבה. היא מכניסה את העניין לפרוטוקול, לא לפני שהיא מבהירה שזו הדחייה האחרונה, ומכתיבה: "הובהר לנתבעת 1 כי מחובתה להתייצב, שאם לא כן - עלולה להתחייב בהוצאות".


"צריך ללמוד מהם"


בתיק הבא יש לאוסי-שרעבי הזדמנות להפגין את רוחה הטובה. כאשר בא-כוחו של הנתבע שואל את התובע האם ההתנהלות ביניהם לאחר התאונה הסתיימה בידידות, היא מחייכת ומזכירה: "הוא אמר שהוא [הנתבע] בחור נחמד. צריך ללמוד מהם". כאן קובעת אוסי-שרעבי, כי "גרסאות הנהגים שקולות כאשר כל אחד מהם טוען שמשנהו סטה ממסלולו. בנסיבות אלו אין לי אלא להורות על דחיית התביעה בלא צו להוצאות".

את הדיון הבא מנסה אוסי-שרעבי לייתר עוד לפני שהחל. "כאשר מדובר בצומת מרומזר ויש עדות מול עדות ואין משהו נוסף, אני בדרך כלל ממליצה על דחייה ללא צו להוצאות", היא אומרת לבא כוח התובע. אבל הוא עומד על כך שהנהג יישמע, ואוסי-שרעבי כמובן לא מונעת זאת ממנו. "זה שהאדון [הנתבע] לא מיוצג, בית המשפט ישקול לסייע [לו] בחקירה ככל שאפשר", היא מודיעה. אוסי-שרעבי מסבירה לנתבע בצורה פשוטה, ברורה וידידותית מה עומד להתרחש. בצורה נעימה מאוד היא מבקשת מהתובע להגביר את קולו, כי יש רעש מבחוץ והקלדנית עובדת לידה.

ביחס לעובדה שכוונתה כנראה לדחות את התביעה, אוסי-שרעבי מאפשרת עדויות ארוכות יחסית. היא מקשיבה בתשומת לב, שואלת על נקודות להבהרה ועושה גם זאת בצורה מובנת מאוד. את התמונות היא בוחנת בעזרת שני הצדדים. "אני רוצה לחדד כמה דברים ברשותך", היא מקדימה לשאלותיה הבאות. במקרה זה, קצת במפתיע, אוסי-שרעבי אינה פוסקת בו במקום אלא מודיעה שפסק הדין יישלח לצדדים.


השורה התחתונה: חייב להימצא פתרון שיוציא את תביעות הפח מבתי המשפט וישחרר שופטים מקצועיים וטובים כמו אוסי-שרעבי לתיקים שבאמת מחייבים בירור משפטי. לפחות במקרה שלה, הטיפול בתביעות הפח הוא בזבוז של משאבי שיפוט שראויים לשימוש טוב בהרבה.

מזג שיפוטי: 9.

יעילות: 9.