בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
הכחול הקפוא [צילומים: מאיר אלפסי/באדיבות מגזין הידברות]
|
|
|
|
הצלם החרדי שמפיץ יהדות ביבשת הקפואה
|
הוא רק בן 29 אבל הספיק לבקר באירן, באלבניה, באיים הצפים ובעוד מקומות נידחים בגלובוס. הצלם החרדי, מאיר אלפסי, חזר לאחרונה ממסע ביבשת הקפואה, אליה נסע במטרה להפיץ יהדות. הבונוס: הוא חזר עם תמונות בלעדיות של ארץ הקרח, ועם הרבה תובנות. מעניין איך הוא התפלל במניין, ואיך עברה עליו השבת?
|
מסע אחר: תארו לכם שבמסגרת עבודתכם הייתם נדרשים לטוס, מדי חודש, ליעד אחר בעולם, לעיתים מבלי שיהיו לכם תנאי המחיה המינימליים ביותר, שלא לדבר על אוכל כשר. האם הייתם מוכנים לארוז פקלאות, להיפרד מן המוכר ולהחתים את הדרכון בצ'ק אאוט? הצלם החרדי, מאיר אלפסי, עושה את זה כבר עשר שנים. פרו, הודו, צ'ילה, אלבניה, ברזיל, איטליה, האיים הצפים, אירן ולאחרונה יבשת אנטארקטיקה. אלפסי חזר ממסעותיו מצויד בחוויות ובעיקר בשלל תמונות. מעניין? היכנסו לגלריית תמונות של מאיר אלפסי אלפסי, חסיד חב"ד, התחבר למצלמה לפני עשרים שנה, כשהוא היה בן תשע. אז הוא התנסה לראשונה בצילום. אלפסי מעיד על עצמו שמלבד הצילום, הוא התעניין בתרבויות ובשפות שונות. "אני מניח ששילוב כל הפרמטרים יחדיו - יוצר אצלי את האהבה למקצוע". זה לא קשה? "אני אוהב את מה שאני עושה. לתחושה הזאת אין שום תחליף. שכשאתה אוהב משהו, אתה לא באמת מרגיש את הקשיים, או את חוסר הנוחות שאתה נאלץ לעבור תוך כדי עשייתו. מלבד זאת, הרבי מיליובאוויטש הורה לחסידיו להדפיס את ספר התניא, ולהפיץ אותו בכל מקום שבו נמצאים יהודים". באשר לתהייה המתבקשת, מה לחב"ד ולאנטארקטיקה? אלפסי הצטרף לקבוצת חוקרים שנשלחה למקום, וכן, מסתבר שגם לשם מגיעים מטיילים יהודים. "בשבילי להגיע לאנטארקטיקה זה סוג של חלום שהתגשם", אומר אלפסי, "נהגתי לקרוא עליה המון ויום אחד פשוט החלטתי לנסוע". כדי להגשים את חלומו היה עליו להשיג מימון של 40 אלף שקל. "לאחר שהמימון הושג ברוך השם, הגענו בטיסה לעיר אושוויה שבארגנטינה", משתף אלפסי, "שם עצרנו בארגון ה'בית היהודי' שצייד אותנו במזון מתאים ובציוד חיוני, ומשם עלינו לספינה שהפליגה לאנטארקטיקה. ההפלגה נמשכה כעשרה ימים, והיינו עשרה יהודים, כך שמבחינת מניין לתפילה היינו מסודרים".
|
מקיים את הציווי של הרבי: ספרי התניא הודפסו בספינה
|
|
|
|
מראות מיוחדים [מאיר אלפסי]
|
|
הכניסה ליבשת הקרח לוותה בלא מעט קשיים, בעיקר בשל צניחת הטמפרטורה מטה, בפרט ככל שמדרימים. על כן, קשה להתקיים שם. צילמת בעלי חיים, למשל את דוב הקוטב הצפוני? "אשמח לצלם, אם רק תראי לי איפה הם". מסתבר שבניגוד לאנטארקטיקה הצפונית, בה חיים דוב הקוטב הצפוני, אייל הצפון, שועלים, דולפינים ועוד, בקוטב הדרומי המצב שונה לגמרי. הודות לקיפאון, בעלי חיים לא שורדים בו. אם כי נמצאת בו תחנה המאוישת באופן קבוע על-ידי חוקרים ואנשי תחזוקה. את הבטחתו להדפיס את ספר התניא, קיים אלפסי בספינה. במהלך ההפלגה חולקו הספרים לכל חברי המשלחת היהודיים ולמטיילים הישראלים. איך עברה השבת? "מעין עולם הבא ממש. קיבלנו את השבת כשהכל מסביב לבן ושקט. כשקידשנו היו מעט גויים שהביטו עלינו כאילו נפלנו מהירח, הם לא הבינו מה אנחנו עושים. אך התחושה הכללית הייתה מאוד טובה. מכיוון שהשבת באנטארקטיקה יוצאת מאוחר בלילה, ב-23:30, אפילו זכינו לטעום ממנה יותר ולהמשיך את ההנאה יותר". מה הם הרשמים הכי חזקים מהמסע הזה? "קודם כל אתה לומד להעריך מה שיש לך. אתה לומד להגיד תודה. להיות במקום כזה, ולחזור בלי רשמים, זה לא הגיוני. דווקא במקום כזה העדפתי להנציח הכל במצלמה הכי מתקדמת שיש לי – העיניים. נשמעתי לעצת הקפטן שאמר: 'תסתכלו טוב טוב מסביב, בעזרת העיניים שלכם. כל דבר אחר שיש לכם, כסף, מעמד, ממתקים – את הכל אפשר לקחת מכם. מה שאי-אפשר לקחת מכם הוא את ההרגשה והחוויה שאתם חווים ברגע זה'. הוא צדק. יש מראות שאי-אפשר לתרגם לתמונה, אז לפחות נהנים מהחוויה".
|
|
תאריך:
|
01/01/2015
|
|
|
עודכן:
|
01/01/2015
|
|
שירה כהן
|
הצלם החרדי שמפיץ יהדות ביבשת הקפואה
|
|
העיר חיפה עטתה חג לקראת פסטיבל החג של החגים. חוכמת ההמונים הוא השם שניתן השנה למכלול המופעים. כבשנים קודמות, שם ניתנו השמות "בין לבין" או "נפרד נאמן למקור", מאוגדים ביטויים אמנותיים במדיומים מגוונים בחללי פנים ובמרחב הציבורי. רב-תרבותיות, מגוון של דתות, תרבויות, דעות ורעיונות, תערוכות, מופעים מוסיקאליים, קריוקי, סיפורים, פסלים וציור חוצות, חוברים עם הבובות והקישוטים לקראת חג המולד וחג חנוכה.
|
|
|
בלי ריח בית המטבחים או מראות הזוועה האמיתיים, אנחנו מבלים בדיר/ הרפת והלול של ישוב בצפון, בו מתגלה גופת ילד מת. מי, למה וכיצד מת הילד לצד החיות אותן כל כך אהב, ושהשהיה במחיצתן הייתה תרפויטית עבור הילד מאור האוטיסט? את נושא התהיה והחקירה נוטל על עצמו הכלב "טייקר" (בן פריד המצוין) שיכול להישען אך ורק על עדות החיות שהיו עדות לאירוע באותו לילה. חקירה מגלה את הפחד האיום שיש לחיות מהאחראי עליהן, ולכן הן מכזבות תחילה.
|
|
|
הספר כחול שמגדיר עצמו "50 סיפורים אירוטיים של גדולי הספרות העולמית" בהוצאת אסטרולוג, היה נחשב לפורנוגרפיה לשמה אילו יצא לאור למשל, בשנת 1925 או קודם לכן.
|
|
|
מכל המלאכים המשוטטים יומם וליל בכל הארץ לשמור על ביטחונם של בני האדם, בחר יעקב, הסב הישיש, במלאך שגאל אותו, לשמור בברכה את נכדיו אפרים ומנשה. "הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכָּל-רָ֗ע יְבָרֵךְ֘ אֶת-הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ" (בראשית מ"ח, ט"ז). לכל איש ולכל אישה מלאכים שצוו להם, אך להם לבדם. כל אדם צריך שמירה על-פי כוחו ועל-פי חולשותיו, ועל-פי מעשיו או מחדליו, על-פי הדרך בה הוא הולך ועל-פי החניה בה הוא חונה. הסכנות המקיפות אותו והטמונות לארוב לו אינן זהות לעולם לאלה המקיפות את זולתו והטמונות בשולי השבילים שדורך חברו. ביטחונו תלוי במלאכים משלו. לפיכך אמרו כי כבר במעי אימו בוראים לו לאדם שני מלאכי השרת המלווים אותו מיום הפקידה ועד ליום בו יחזיר נשמתו לקונו, והטעימו להדגיש שמלאכות או שליחות זאת היא אישית משני עבריה, ואינה ניתנת לא להעברה ולא לשיתוף, כשם שהרעות מפניהן ראוי לו לאדם להישמר אינן ניתנות להעברה. הן מאיימות על-פי מה שגוזר עליהן המאוים, והפסוק "כִּ֣י מַ֭לְאָכָיו יְצַוֶּה-לָּ֑ךְ לִ֝שְׁמָרְךָ֗ בְּכָל-דְּרָכֶֽיךָ" (תהלים צ"א,י"א), כמו אומר כי על-פי דרכיך מצווים לך מלאכיך.
|
|
|
היועץ והמחנך, הרב אהרן פרידמן, היה רק בן 19 כשנדרש להתמודד עם הניסיון הקשה בחייו – בעיית לב נדירה שהתגלתה אצל בנו הבכור. מאז, לא רק שהצליח לקום על רגליו, אלא שהרים עוד רבים ביחד איתו. בראיון מיוחד הוא מספר על ההתמודדות עם הניסיון שזימן לו השם, ועל הפגישה המקרית בביתו של האדמו"ר מבעלז, שסללה את דרכו לתחום.
|
|
|
|