אגרות משפט מיותרות בחוק ההסדרים

החוברת המכילה בקרבה 133 עמודים והקרויה בשם הכוללני והבלתי מפורט: "הצעת תקציב המדינה לשנים 2015-2016", שהנפיק, הדפיס והפיץ משרד האוצר, החודש מנם אב תשע"ה - אוגוסט 2015, כלולים עניינים מעניינים שונים, בהתייחס לכלל ענפי המשק הישראלי, אותם מבקשת הממשלה, באמצעות משרד האוצר, להעביר בחקיקת בזק גורפת.

רבים ושונים, זה מזה, הנושאים הכלולים בחוברת הצעת תקציב המדינה. כך למשל יכולים אנו למצוא בה נושאים דוגמת "הפחתת עלויות הפרסום הממשלתיות', בצד: "צמצום הטבת המס לפנסיה לאוכלוסייה בעלת שיעור חיסכון גבוה" או נושא של "ביטול התוכנית הלאומית להפחתת גזי חממה משנת 2101 - התייעלות רוחבית במשרדי הממשלה", בצד נושא של "התאמות תקציביות בחטיבה להתיישבות וברשות הבדואים".

חוק ההסדרים זכה אף להגדרה מקצועית, מעין משפטית, מאז חוקק הוא לראשונה בשנת 1985, ביוזמת הממשלה. חוק זה הינו - כהגדרת "ויקיפדיה" - כינוי לחוק שיוזמת ממשלת ישראל מדי שנה מאז 1985, העוסק במגוון רחב של נושאים שהממשלה מעוניינת לקדם באמצעות תיקוני חקיקה נרחבים. חלק מהסעיפים הכלולים בו נועדו להקטין ההוצאה התקציבית לשנה אליה הוא מתייחס, אך חלקם נועדו לקדם רפורמות במשק, כגון הפרטות וצעדים אחרים התואמים עקרונות הליברליזם הכלכלי, להם משמעויות ארוכות טווח, ולעתים תוך ביטול חוקים שונים שהכנסת חוקקה. על השימוש בחוק ההסדרים למטרות ארוכות טווח נמתחה ביקורת רבה לאורך השנים.

הדיונים בחוק ההסדרים נערכים, בדרך כלל, במקביל לדיונים בחוק התקציב, שכן ברמה ההצהרתית, הממשלה טוענת כי החוק נועד לאפשר יישום מדיניותה הכלכלית, כפי שהיא מתבטאת בתקציב. באופן מעשי, מאחר שלפי סעיף 36א לחוק יסוד: הכנסת, אי-אישורו של תקציב המדינה מוביל לפיזור הכנסת והקדמת הבחירות, הרי הבאתו של חוק ההסדרים לאישור הכנסת ביחד עם חוק התקציב מבטיחה את אכיפתה של המשמעת הקואליציונית גם לגבי חוק זה.

בעוד שחוק ההסדרים הראשון עסק כולו בנושאים הקשורים בתקציב המדינה לשנת 1986, בהמשך, החלה הממשלה להכניס במסגרת הצעת החוק יוזמות שונות הקשורות בקידום מדיניותה, הכלכלית ושאינה כלכלית. בתחילת המאה ה-21 חלה התפתחות בהליך אישור חוק ההסדרים, שבאה למצוא איזון בין הרצון לאפשר לממשלה לקדם מדיניותה הכלכלית, התקציבית והמשקית, לבין הצורך לקיים דיון רציני בשינויי החקיקה בכנסת. תהליך זה כולל סינון שעושה היועץ המשפטי לממשלה לנושאים שיועלו לדיון בישיבת הממשלה על התקציב. כך נהג גם היועץ המשפטי לממשלה הנוכחי, יהודה וינשטיין שהוציא מחוק ההסדרים, ענייני חקיקה סבוכים, שלדעתו יש להסדירם בחקיקה נפרדת. כך מצא עצמו שר האוצר, משה כחלון, כשרוב סעיפי תוכניתו הכלכלית, אינם כלולים ונכללים בחוק ההסדרים הנוכחי.

עניינו אנו מתמקד בניסיונה של הממשלה להטלת אגרות משפט על כלל בקשות הביניים, בבתי-משפט השלום והמחוזי,כפי שהדבר נהוג וקיים בבתי-המשפט למשפחה, זה שנים הרבה. תחת לכותרת הסתמית: "ייעול מערכת בתי המשפט" נכתב, כי יוטל על שר המשפטים לתקן את תקנות בית המשפט אגרות כך שיוטלו אגרות על בקשות ביניים בתיקים לפי הפירוט המובא בהצעה בחוק ההסדרים. משמעות קבלת הצעת חוק זו הינה, כי כל בקשת ביניים, בבקשות שפורטו ברשימה המוצעת - שתוגש על-ידי צדדים בבתי-משפט השלום והמחוזי תחויב באגרת משפט.

בהצעת החוק נכתב, כי: "כיום, משולמת אגרה עבור פתיחת תיק בלבד. מצב זה מייצר הטיה לטובת צדדים בעלי אמצעים כלכלים ולרעת צדדים פרטים ומעוטי אמצעים. בהחלטת הממשלה הוחלט על הקמת וועדה לייעול ההליכים השיפוטיים בבתי המשפט ועדה זו מסיימת את עבודתה בימים אלו ואחת מהמסקנות אשר עולות ממנה הינה הצורך בהפחתת תמריצים לעודף התדיינות. באותה החלטה ביקשה הממשלה להטיל אגרות על בקשות ביניים. בתאריך 21 בדצמבר 2010 התקיים דיון".

עוד נכתב בהצעת החוק כי: "בוועדת החוקה חוק ומשפט בנוגע להטלת אגרות על בקשות ביניים .בדיון זה הוחלט כי אגרות אלו יידחו. בשנת 2010 כאשר התקיים הדין בכנס, ממוצע הבקשות הביניים לדיון באזרחי עמד על 3.2 בקשות לתיק. כיום, מספר זה גבוה יותר ועומד על 3.1 בבתי המשפט השלום וכ 2 בקשות בממוצע בבית משפט מחוזי. כלומר, אי-הטלת האגרה הוביל להחמרה של היקף האגרות. לפיכך מוצע להטיל אגרות על כל בקשות הביניים בתיק בגובה של 61 ש"ח בתיקים הנידונים בבתי משפט שלום . בהתאם' להשית אגרה בסך 11 ש"ח על כל בקשת ביניים בתיקים הנידונים בבית משפט מחוזי, אשר בו הסכומים הנידונים בתיקים הינם גבוהים משמעותית.

מציעי הצעת החוק טוענים בהצעה כי: "שינוי זה יביא להפחתה בכמות בקשות הביניים המוגשות כיום אשר מהוות גורם משמעותי ביותר בהתארכות חיי תיק ממוצע בבתי המשפט. כך למשל, בתיק אזרחי ממוצע בו מתקיימים דיונים, בקשות לדחיות בלבד מהוות 22% מאורך חיי תיק; בתיקים בהם לא מתקיים דיון, מספר זה מגיע אף 21% כלומר, הנגישות לבתי המשפט תגבר ותאפשר הכרעה מהירה יותר.

אם הדברים אינם ברורים, בואו ונבהיר אותם, חד-משמעית. האוצר מבקש להכניס "בדלת האחורית", בחקיקה באמצעות חוק ההסדרים, אותה הצעה, שלפני קרוב לארבע שנים, הוחזרה לאנשי האוצר, בידי וועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת. אם אין די בהטלת אגרת משפט בגובה של 2.5% מגובה התביעות הכספיות המוגשות כיום, לבתי-משפט השלום והמחוזי - שמחציתה משולמת מיד עם הגשת התובענה ומחציתה, כשהיא צמודה עד 7 ימים לפני מועד פתיחת שלב ההוכחות בתובענות אלה, הרי רוצה האוצר לייקר ההליך של מתן שירותים משפטיים בידי המדינה לאזרחיה, בנימוק של "הגברת הנגישות לבתי-המשפט והכרעה מהירה יותר", עקב הטלת אגרות המשפט החדשות והנוספות.

בואו נדבר דברים לאשורם ו"בגובה העיניים". הטלת אגרות משפט חדשות ונוספות על ציבור אזרחי המדינה הנזקקים לשירותים משפטיים ולסעדים מבתי-המשפט, לא יגבירו בהכרח הנגישות לבתי-המשפט, אם כי היא תביא להכרעה מהירה יותר בהליכים משפטיים. העניים וחסרי האמצעים יימנעו מלהגיש תביעות לבתי-המשפט וגם/או לשכור שירותי עורכי-דין אל מול גל התביעות שמגישים נגדם בעלי היכולת ופסקי-דין והחלטות יינתנו בידי בתי-המשפט, ללא הגנה ובמעמד צד אחד, לאחר תקופת המתנה שנקצבה לכך, בחוקים השונים. והאוצר? - האוצר ימלא קופתו בכסף נוסף שיזרום מהטלת אגרות המשפט החדשות והנוספות.