כיבוש כלכלי משחית - ועוד איך משחית

אין בכוונתי ברשימה זו להיגרר לשיח הפוליטי המעצבן והבלתי פוסק עם שטחי ירושלים המזרחית, יהודה ושומרון וחבל עזה, הם שטחים "כבושים" וגם/או שטחים "משוחררים" וגם/או שטחים "מוחזקים". עם זאת, בדעתי להידרש, גם להידרש למחיר של הכיבוש הכלכלי ולעובדה כי כיבוש כלכלי משחית, ועוד איך כיבוש כלכלי משחית.

היה זה ישעיהו לייבוביץ' המנוח, שטען עוד בשנת 1967, כשכולם היו עוד שיכורי ניצחון מהישגי מלחמת ששת הימים, אלבומי ניצחון הודפסו והופצו, לכל, כמו לחמניות חמות, שזה עתה יצאו מן התנור וקולו של השמאל (למעט השמאל הרדיקאלי מבית מדרשה של מצפן ודומותיה), לא נשמע עוד, אז כי כיבוש הינו משחית. הכל יצאו, בחמת זעם נגד הפרופסור המפוזר הזה שכיפת בד שחורה מונחת לו קודקודו והוא מקלקל את שמחת הניצחון, בנבואות שחורות. לא חסר היה שיזרקו אותו אל בית האסורים, כפי שנהגו בנביא ירמיהו, שעשה לו מנהג "לקלקל לכולם" את היום.

עם זאת, היום 50 שנה לאחר ששולטים אנו על עם אחר וכלכלת ישראל מחוברת חיבור הדוק ואמיץ לכלכלה הפלשתינית - לומדים אנו לשלם מחירה היקר של כלכלת כיבוש זו. אין לך, כמעט שטח בתחום חיי היום יום בישראל, שבהם אין הפלשתינים מעורבים. השבח לאל שאנחנו לא צריכים ולא נזקקים לעזרתם של הפלשתינים בכל הקשור להפעלת הכור האטומי וגם/או בכל הקשור להפעלת המכון הביולוגי-כימי וגם/או מספר מוסדות רגישים, הקשורים קשר ישיר לכלכלתה ולביטחונה של מדינת ישראל. מעבר למקומות חריגים אלה, אין לך מקום שלא תמצא הפלשתינים, מעורבים עמוק ביותר בתוך כלכלת ישראל, עד כדי כך שאם יש חג במגזר הפלסשתיני וגם/או אם קיים עוצר המונע בואם של אלפי פועלים פלשתינים, לעבודות המזומנות להם - משותקים ענפים אלה, כליל.

סוד גלוי הוא, כי מלאכת הבניין, כל כולה מסורה לידיהם של הפלשתינים, עד שידועה ומוכרת הבדיחה החבוטה של הנכד ששומע מסבו, כי בילדותו עסק הוא, במלאכת הבניין והוא מקשה עליו ושואל: "סבא? כשהיית צעיר, היית ערבי?". מעבר לציניות הטמונה באמירה חברתית-סוציולוגית זו, לאחר שנמחה החיוך המר מעל הפנים, הרי המציאות הבוטה מכה וחובטת לנו בפנים. החברה הישראלית אינה יכולה להתנהל בתחומים מסוימים - דוגמת תחום הבניין המסעדנות הניקיון ועוד ענפים "בלתי נחמדים", בעליל ללא נוכחותם הפעילה של העובדים הפלשתינים.

נוכחותם הפעילה, המסיבית והיומיומית של אלפי פלשתינים, מעשה של יום יום ושעה שעה, בישראל, גובה את מחירה היקר וגל הטרור המשתולל לאחרונה בישראל, הינו עדות מוצקת וחד-משמעית לכך. גם אם אין מסוגלים אנו לוותר על החזקת וגם/או על כיבוש שטחי ירושלים המזרחית, יהודה ושומרון וחבל עזה, הרי חייבים אנחנו ללמוד להגיע לניתוק מוחלט מחבלי ארץ פלשתינים אלה, כאשר אם הנסיבות תצרכנה זאת, הרי אין כל מניעה להיכנס לשטחים אלה, באופן חד-פעמי וגם/או באופן ממונן, לבצע אשר נדרש לבצע ולשוב בשנית אל שטחי מדינת ישראל. כך נוהגים אנו בחדירות שחודרים אנו, למציאת מבוקשים, בערי הגדה וכך יש לנהוג באשר לניתוק המוחלט מהפלשתינים.

הגיע הזמן שהפלשתינים "ילמדו לעמוד לבד על הרגליים" ותבוטל, כמו-גם תנותק התלות הכלכלית וקשרי העבודה והמסחר הכפויים, שיש לנו, מעשה של הרגל ויום יום, עם הפלשתינים. יקימו הפלשתינים לעצמם תשתיות כלכליות ואחרות, דוגמת הספקת חשמל, מים ומזון, ללא כל קשר למדינת ישראל, כפי שעושים זאת אנשי החמאס בעזה ואנו ננתק כליל הקשר עם הפלשתינים. אם זקוקים אנו לכוח עזר לביצוע העבודות המבוצעות על-ידי הפלשתינים, הרי המצוקה הכלכלית העולמית מזמנת לנו תחליפים רבים, בדמות פועלים סיניים, תאילנדיים, אינדונזיים ושאר אנשים מארצות העולם השלישי, שישמחו להתפרנס בארץ ולא יהוו סיכון ביטחוני מתחדש ויומיומי, כלפינו אנו.

רק ניתוק מוחלט מהפלשתינים וסגירת מדינת ישראל, באופן הרמטי ומוחלט, בפני מבקשי עבודה, תמנע כניסתם של מפגעים, סכינאים ומחבלים - הן מכוח עצמם והן מכוח ארגונים מוכרים לשטחי מדינת ישראל. לא ניתן לנהל אורח חיים סדיר ותקין, כאשר רחובות הערים הראשיות ריקות ותושבי, כמו-גם אזרחי מדינת ישראל חיים מפחד סכינאים פלשתינים, המטמינים סכינים, בתוך בגדיהם ובהינף יד עושים הם שימוש בסכינים אלה, כדי לדקור אזרחים תמימים. הגיע הזמן ש"מקי סכינאי", ימשיך להיות דמות ספרותית שהוליד דמיונו של המחזאי והמשורר, ברטולט ברכט, שכתב המחזה "אופרה בגרוש" ולא יהיה דמות ריאלית, המשוטטת מעשה של שגרה ברחובות הראשיים, בערי ישראל.

בכל הכבוד הראוי, להתנהלותו של שר האוצר, משה כחלון, המשקיע מאמצים עצומים לנסות בניסיונות למצוא פתרונות דיור לתושבי ישראל, חסרי הדיור ובכל הכבוד הראוי לנאומיו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בגנות הטרור, הרי מדינה שאין בה שקט ורוגע לאזרחיה ותושביה, אינה מדינה ריבונית, אם לא נשכיל להדביר הטרור, לאחר 67 שנות קיום מדינת ישראל, הרי הטרור ידביר אותנו תחתיו ומדינת ישראל לא תישאר ריבונית, לזמן רב.